פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      איימי וויינהאוס - המצטרפת החדשה למועדון 27

      מותה של איימי וויינהאוס בגיל 27 קושר אותה לחבורה הטרגית של מוזיקאים ענקיים שמותו באותו גיל, מבריאן ג'ונס ועד קורט קוביין. ואלה שמות

      רוברט ג'ונסון

      החבר הראשון במועדון הגדולים באמת של גיל 27 (ולא כל מוזיקאי שמת בגיל זה יכול להיכלל בתוכו) הוא ענק הבלוז רוברט ג'ונסון, האיש שנאמר עליו שמכר את נשמתו לשטן כדי להפיק את צליל הגיטרה המדהים שיצא מחיבור הגיטרה הפשוטה שלו לטרנזיסטור.

      ג'ונסון, בניגוד לשאר חברי מועדון 27, נרצח למעשה בשנת 1938, לאחר שהוצע לו לשתות מבקבוק וויסקי פתוח שבתוכו נמהל הרעל הקטלני סטריכנין. זהות הרוצח לא פורסמה עד היום, למרות שמיוזיקולוג בשם רוברט מקורמיק טוען שבידיו וידוי של הרוצח. בכל מקרה, גם המוות המוקדם לא מנע מיוצרים כמו אריק קלפטון לכנות את ג'ונסון "הגיטריסט החשוב יותר שאי פעם חי".

      ככה רוברט ג'ונסון עשה את הבלוז

      בריאן ג'ונס

      בריאן ג'ונס היה האיש שהיה לו הכל. הוא היה גיטריסט מושלם בלהקה החמה בעולם, הוא היה יפה תואר שהשיג נשים כמו לצחצח שיניים והעתיד שלו נראה זוהר לפחות כמו הבלורית שלו. אבל כמו להמון יוצרים ובוודאי לחברי מועדון 27, ג'ונס לא ידע מתי לעצור והשתמש בסמים ואלכוהול בכמויות עצומות, שקודם כל הביאו לפרידתו מהרולינג סטונז ולאחר מכן למותו בשנת 1969, כשהוא צף בבריכה ובדמו נמצאו שרידים כבדים למדי של אלכוהול וסמים.

      עם זאת, מעל מותו של ג'ונס תמיד ריחפה ריחה של קונספירציה; חברתו השוודית דאז, טענה במשך שנים כי פועל בניין בשם פרנק ת'ורוגוד שעבד במקום הוא זה שרצח את ג'ונס, גנב ממנו רכוש ואף חומרים מוזיקליים. 40 שנה לאחר מותו המשטרה בדקה מחדש את טענותיה, על אף שת'ורוגוד מת בשנת 1994. הפרשה נותרה מיסתורית למדי עד היום.

      15 דקות בגן עדן עם רולינג סטונז ובריאן ג'ונס

      רולינג סטונז בוואלה! Music

      ג'ימי הנדריקס

      להיחנק מהקיא של עצמך זו דרך איומה ונוראה למות בכל גיל. להיחנק מהקיא של עצמך זו דרך איומה ונוראה למות גם אם אתה לא הגיטריסט הגדול בהיסטוריה. להיחנק מהקיא של עצמך זה משפט כל כך נורא, שחייבים לכתוב אותו שלוש פעמים כדי להבין שלא משנה כמה אש היתה לך במיתרים ולא משנה אם השם שלך הוא ג'ימי הנדריקס, משהו כאן לא היה בסדר ומספטמבר 1970, עת נמצאה גופתו של הנדריקס, שום דבר כבר לא יהיה בסדר.

      40 שנה למותו של ג'ימי הנדריקס: הצדעה של וואלה! תרבות

      ג'ימי הנדריקס בוואלה! Music

      ג'ניס ג'ופלין

      אחת הזמרות הגדולות בכל הזמנים היתה טרגדיה שכתבה את עצמה במשך זמן רב, ולמעשה איש לא הופתע ממותה ממנת יתר של הירואין באוקטובר 1970. סיפורה של ג'ופלין, בעלת הקול החד-פעמי והשפעתה האינסופית על זמרות שקיבלו השראה ממנה, הפך לאחד המדוברים ביותר בתולדות הרוק. למעשה, קשה לומר אם היתה מצליחה להשפיע יותר לו היתה נשארה בין החיים.

      ג'ניס ג'ופלין בוואלה! Music

      ג'ים מוריסון

      קשה לומר מתי מועדון 27 קיבל את שמו, אבל נדמה שמותו של ג'ים מוריסון ביולי 1971 הוא נקודת ציון אפשרית לכך. סולן הדורז היה אל בתחפושת של אדם, האיש שכונה "קולו של אלוהים", רוקר ומשורר שניסה וחווה הכל, רק כדי להתגבר על השעמום שמאפיין אינטלקטואלים ואמנים גדולים ברמתו. אלא שמסעותיו החווייתיים בעזרת סמים ואלכוהול הובילו גם למותו המצער בפריז, מוות שגם על פי חברי הדורז החיים כיום היה מיותר וניתן היה להימנע ממנו, עם קצת יותר השגחה על נפשו הרגישה.

      "מה חשבנו לעצמנו ששלחנו אותו לבירת ההירואין של העולם?", אמר ריי מנזריק, קלידן הדורז בראיון לוואלה! תרבות לפני הגעתו לארץ. 40 שנה לאחר מכן, קשה להאמין עד כמה רחוק היה מוריסון יכול להגיע לו היה נותר בחיים.

      40 שנה למות ג'ים מוריסון: דן תורן מספיד

      קורט קוביין

      לא מעט שמות עברו על סף דלת מועדון 27 בין 1971, שנת מותו של מוריסון, ל-5 באפריל 1994, היום שבו קורט קוביין נטל את חייו לצלילי "Automatic For The People" של REM. היו שם די.בון מלהקת ה-Pאנק הנפלאה Minutmen וז'אן מישל בסקיאט, עוד גאון שדפק את עצמו ועוד עם מנת יתר ספידבול, קוקטייל סמים מהיותר קטלניים בנמצא.

      אבל רק כשקוביין, קולו של הדור והאיש שנשא את יללת החלכאים והנדכאים של הניינטיז נמצא עם רובה מונח על חזהו, מועדון 27 הפך למשהו גדול באמת, עניין איקוני שאנשים שופטים את חייהם לפי המספר הלכאורה חסר חשיבות הזה. רק מרגע שאייקון בסדר הגודל של קוביין מת בגיל המסוים הזה, מועדון 27 לא רק הפך לפרט טריוויה, אלא להלך רוח משפיע ומצמרר.

      נירוונה בוואלה! Music

      מחווה לקורט קוביין במלאת 15 למותו

      איימי וויינהאוס

      מאות אלפי מאמרים, הספדים, זכרונות וממוארים יפורסמו על איימי וויינהאוס בזמן הקרוב ובוודאי בזה הרחוק. סיפור חייה המדהים, השמח והעצוב יהפוך גם לסרט, אין ספק. אבל בהקשר המאד מסוים של מועדון 27, איימי וויינהאוס היא קודם כל חוליה נוספת בשרשרת. חוליה נוספת בשרשרת של יוצרים שלא ידעו לעצור, ואולי גם שלא רצו.

      בניגוד לחבריה באותו מועדון, כולם הזהירו אותה - התקשורת הצהובה, החודרנית אך הכנה להחריד; מנהליה שראו את ביצת הזהב האחרונה בעידן של משבר כלכלי מחרבת לעצמה את הכל; חברים, מכרים, טוויטר, פייסבוק, ווטאבר - כולם היו שם כדי להסביר לה שזה ייגמר רע. וויינהאוס ענתה להם "לא, לא לא" ובסופו של דבר זכתה למנוחה ויציבות בחברת כמה מהמוזיקאים הגדולים בהיסטוריה, אבל בלעדינו.

      איימי וויינהאוס מתה: כל הדיווחים וההספדים

      איימי וויינהאוס בוואלה! Music