השחקניות החמות של הקולנוע הישראלי - מיוחד

מי שמחפש אייקון פוטוגני וכריזמטי להנהגת המהפכה החברתית העכשווית יוכל אולי למצוא אותה בדמותה של יערה פלציג, כוכבת "השוטר", סרטו הטרי של נדב לפיד.

פלציג (בת 23 באוגוסט הקרוב) מגלמת בסרט הכמעט נבואי הזה את דמותה של שירה, צעירה תל אביבית המרימה את נס המרד נגד בעלי השררה וההון בישראל. לפיד כתב את התפקיד כך שידרוש מהשחקנית לייצג יופי טהור ושלם, ופלציג הולמת היטב את מודל האסתטיקה המלאכית, אך יש לה גם איכויות נוספות ומעמיקות יותר. התסריט דורש הרי גם הבנה בוגרת ופיקחת של הדמות, והשחקנית הצעירה עומדת היטב גם במשימה זו.

וכך, לאחר שהגיחה בסדרה "אליפים" והרשימה בתפקיד משני בסרט "בין השמשות", מוכיחה פלציג ב"השוטר" כי בהתאם לאופי של דמותה, היא ראויה להיות ממובילות המהפכה הנשית הצעירה בקולנוע הישראלי.

תמיד התלוננו כי אחת הבעיות של הקולנוע הישראלי היא חוסר היכולת לגלות שאר רוח ולשבץ שחקניות לתפקידים שרחוקים מהפרסונה האמיתית שלהם.

והנה מגיע "אודם" של יונתן סגל, ומוכיח שגם בארץ אפשרי לעשות כך: מי שיצפה בסרט ויחזה בנערה הפלסטינאית העומדת במרכזו, יהיה משוכנע כי השחקנית שמגלמת אותה בצורה כה אמינה וסוחפת אכן מגיעה מרמאללה. אך בשעה שעולים הקרדיטים, מתגלה כי התפקיד שייך דווקא למורן רוזנבלט, צעירה בת 25 משיכון ל'. היכולת שלה להתמודד עם התפקיד התובעני והחושני מרשימה גם כך, והעובדה שהיא מצליחה לטשטש באופן כה מוחלט את הגבולות שבין רמת אביב לרשות הפלסטינית מעצימות עוד יותר את ההערכה כלפיה.

לאור כל זה, רוזנבלט כבר חלקה את פרס השחקנית בפסטיבל ירושלים האחרון עם נטלי עטיה, המגלמת את דמותה בבגרותה, מסתמנת כמועמדת מובילה לקטוף את הפסלון לשחקנית המשנה בטקס פרסי אופיר הקרוב ועושה רושם של מישהי שעוד תככב בהרבה טקסים שכאלה. אם היא הצליחה להתגבר על האתגר של "אודם", אז באמת שכמעט הכל כבר אפשרי מבחינתה.

השחקנית שמוציאה מפיה את כמות המלל הגדולה ביותר ברשימה זו היא קרן ברגר, כוכבת "2 בלילה" של רועי ורנר. זוהי יצירה קאמרית, רומנטית ופטפטנית סטייל "לפני הזריחה"/"לפני השקיעה", ובהתאם לזאת הסרט בנוי על כך שברגר אוכלת במהלכו את הראש לירון ברובינסקי. היא עושה זאת בכזו מידה של קסם ושל חן, שאנחנו מלקקים את השפתיים ונשארים עם תיאבון לעוד.

למעשה, בסופו של הסרט כולנו מקווים לפגוש את קרן ברגר באיזה פאב ולבלות איתה את הלילה, אפילו אם כל מה שנעשה בו זה לדבר.

צעירת השחקניות במצעד, וגם היחידה שלא מתגוררת כרגע בארץ, היא אליה ענבר. השחקנית, בת 14, היגרה עם משפחתה לארצות הברית בילדותה ונשארה שם עד היום, אך בעקבות מפגש מקרי בין הוריה למאיה קניג, במאית "אורחים לרגע", לוהקה לסרט, וכפי שקרה לעתים קרובות בקולנוע, המקריות הזו גרמה לעניינים להסתדר על צד הטוב ביותר.

"אורחים לרגע" הולך בעקבות "ירח של נייר", "אי שם" וסרטים אמריקאים אחרים המתארים מסע משותף של אב ובתו, וענבר משכילה להציב תשובה ישראלית משכנעת לטאטום אוניל ואל פאנינג, הילדונות המהממות שכיכבו בשני הסרטים הללו, בהתאמה. עכשיו אפשר רק לקוות שהיא תישאר על הקו שבין ניו יורק ונתב"ג, כך שנראה אותה גם בסרטים נוספים תוצרת הארץ.

השם המוכר יחסית במצעד הזה הוא דנה פרידר, בת 24, שכבר עשתה לעצמה שם בטלוויזיה, אך קומדיית האימה "חתולים על סירת פדלים" היא הניסיון הקולנועי הראשון שלה.

היו כבר בישראל דוגמגישות שעשו הסבה מקצועית לעולם המשחק, ולא תמיד השינוי התבצע כהלכה, אך נראה שלפחות כרגע, פרידר יכולה להיות רגועה: ההקרנות הראשוניות של "חתולים על סירת פדלים" עברו בהצלחה רבה, המבקרים המקומיים מעידים כי הם אוהבים את הסרט, ונראה שגם הכוכבת שלו בדרך לבסס את היותה שחקנית לגיטימית.