מרגול מוציאה את הרע מאנשי החדשות: 5 הערות על הטלוויזיה של השבוע

פרשת מרגול מוציאה רוע חדש מאנשי החדשות, אבי נמני לא יכול להיות פרשן כדורגל ומי רואה "חברים" ב-2 בלילה? 5 הערות על הטלוויזיה של השבוע

מערכת וואלה!
24/08/2011

פרשת מרגול: מיהו המלעון?

כדי שמרגול תכנה אותך "מלעון", כל מה שאתה צריך זה דופק. דורון הרמן באולפן חדשות 10(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

"אני מבינה שיש לך פרטים חדשים ומעניינים מאוד מתוך החקירה של מרגלית צנעני", אמרה תמר איש שלום לכתב דורון הרמן בחדשות 10, והוא הנהן בראשו. לדבריו, או יותר נכון לדברי המדליפים שלו, מרגול השתמשה בשמות קוד בשיחות הטלפון שלה עם אנשי מולנר. לפי הרמן, "ממה שהצלחתי ללקט, שם הקוד של אטדגי היה 'המלעון'".

המלעון?! אפילו איש שלום גיחכה. גם היא יודעת שלפריט המידע האזוטרי הזה אין שום ערך חקירתי, ושלמעשה די מביך לציין אותו בכלל. ה"מלעון" הזה מסמל לא רק את ההדלפות הנואשות מכיוון המשטרה או את האופי הרכילותי של הפרשה, אלא בעיקר את האכזריות של חלקים מכלי התקשורת ואת העונג שהיא שואבת מההתעללות במרגול ומהלעגתה.

כמה דקות לפני כן נראה עורך דינה החדש של מרגול, ששי גז, נואם בזעם נגד המשטרה על כך שלא הצליחה למנוע את פרסום תמונתה של צנעני במדי שירות בתי הסוהר. בדרך כלל, עורכי הדין האלה נראים כמו נציגי הרוע ומגיניהם של העבריינים הנאלחים ביותר, אבל בקרב התקשורתי הזה השתנה מאזן הכוחות: בעוד המשטרה הנואשת מייצרת ספינים ומניפולציות זולות, עורכי הדין החלקלקים האלו נראים כמו קורבנות ונתפסים כרודפי צדק. יכול להיות שהנזקים מהפרשה הזאת גדולים משחשבנו.

פרשת מרגול: איך המהדורות התייחסו למעצר המתוקשר?

פרשת מרגול: כל ההתפתחויות והדיווחים

פרשת מרגול: האם הדיווחים באמת מוגזמים? דברו איתנו בפייסבוק

העתיד כבר כאן

הבדיקה החכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי

מוגש מטעם שחל

אבי נמני מפרשן את ליגת העל - זה הכרחי?

אין מילים - לנו וגם לו. אבי נמני(צילום: רוני לבנה)

השיבוץ של אבי נמני כפרשן של "המשחק המרכזי" מעלה שאלות לא קלות לערוץ 1. האם בכל תחום אחר – פוליטיקה, מדע, אמנות – הייתם מוכנים ללהק כפרשן אדם שלא מסוגל להשלים משפט אחד בעברית תקנית? איזה מין יחס משפיל זה לחובבי הספורט, שנאלצים לשמוע איש מקצוע שלא מבדיל בין זכר לנקבה? האם מישהו העיר לו בנושא, או שגם העורכים הלשוניים של הערוץ הראשון יודעים שעם נמני אסור להתעסק?

הבחירה בו מוזרה בגלל סיבה נוספת: נמני היה כדורגלן מבריק, אבל מעולם לא ניחן ביכולות ביטוי מרשימות. בראיונות איתו הוא תמיד השתמש בקלישאות, התנסח בזהירות ובדיפלומטיות וציין רק את המובן מאליו. עכשיו, כשהוא משמש גם כסוכן שחקנים (בניגוד אינטרסים שערורייתי לכשעצמו), הפוליטיקה הפנימית שלו בולטת עוד יותר. רק חסר היה שבשידור, בדיוק כמו בימיו ככדורגלן ומאמן, נמני יסתיר את הפה עם היד בזמן הפרשנות שלו כדי לשמור על עמימות. אם בערוץ הראשון רוצים בכל זאת לשמוע דברים מעניינים מנמני, כדאי שיעשו תוכנית פולו-אפ ל"משחק המרכזי", ושם "מקורביו" של הפרשן יוכלו להדליף בעילום שם את מה שהוא חושב באמת.

לצחוק מהצחוק של ריקי ג'רווייס

מעורר השראה גם כשהוא נקרא. ג'רווייס(צילום: imdb)

מעריציו של ריקי ג'רווייס, ואני ביניהם, נהנים רק מלשמוע אותו מדבר. כשהוא ושותפו סטיבן מרצ'נט מארחים באולפן הרדיו של HBO את קארל פילקינגטון, הגאון הכי דביל בעולם, מתגלה הנאה חדשה: לשמוע את ג'רווייס נקרע מצחוק. כיאה לאדם עם הומור משובח, אפילו הצחוק של ג'רווייס מעורר השראה. זה צחוק מתפרץ חסר שליטה, אלו זעקות שבר של אדם שלא יודע את נפשו, אלו קולות היסטריים של האיש הכי מצחיק בטלוויזיה שמבחינתו מצא איש מצחיק אפילו יותר. "אלוהים, אתה כל כך טיפש", צווח ג'רווייס על פילקינגטון, "אני פשוט לא מאמין איך הראש העגול והחלול שלך מצליח להוציא כאלו שטויות". הוא באמת לועג לו, אבל בהערצה גלויה ובאהבה אמיתית. איך אפשר לא להעריץ את האיש שמוציא את המיטב מריקי ג'רווייס?

ריקי ג'רווייס: הפרופיל האולטימטיבי של הגאון

למי יורם יובל באמת מקשיב?

שבת בבוקר. יורם יובל מארח את יהונתן גפן בשידור חוזר של "שיחות נפש". לא ברור אם הפסיכואנליטיקאי אכן מקשיב לאדם שיושב מולו, או רק מחכה שהוא כבר יסיים לדבר. לפעמים הפסיכואנליטיקאי ממש מתפרץ לו לדברים. זהו? סיימת? כבר הגיע תורי? בחייך, אתה לא נותן לי להשחיל מילה. אין לו סבלנות. כמה אתה מדבר? באת להקשיב או לזיין את השכל?

כשהשכן רואה "חברים"

זה מה שיש לך לעשות? "חברים"(צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

לפעמים אין דבר מתוק יותר מלהאזין למוזיקה שבוקעת מהבית של השכנים. זו בדרך כלל האזנה לא מחייבת, בחצי אוזן, לפלייליסט שונה מזה שיש לך בבית. כשמדובר בטלוויזיה של השכנים, לעומת זאת, זה כבר סיפור אחר. בשעות הלילה השקטות, כשמהבתים הסמוכים נשמעים רק קולות של טלוויזיה, אלו צלילים מדכאים במיוחד. הכאב מתגבר כשלא שומעים דיבורים, ורק הצחוק הקולני של הסיטקומים קוטע את הדממה. מה עובר על הזוג האומלל הזה שיושב עכשיו בסלון? האם הם שוב בוהים בחוסר מעש בקופסה המטופשת? האם הם שוב נתונים לחסדי לוח השידורים, מגבירים את הווליום כדי לעמעם את השקט המקפיא, מאזינים בקולי קולות לצחוקים מלאכותיים, רק מקווים להכניס מעט ריגוש לחיים שלהם? כשאין תמונה, קולות השמחה רק ממחישים את העצב. איזה מזל שזה לא אני.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully