גורי אלפי בוחר: ספרי המדע בדיוני הטובים ביותר

אם אי פעם תצאו לטיול ביקום הזה ותוכלו לקחת רק שני דברים, מוטב שיהיו אלו מגבת ו"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", שעל פיו העצה הטובה ביותר שניתן לתת למטייל היא "בלי פאניקה". היצירה שכתב דאגלס אדאמס ב-1979 מגוללת את קורותיו של גבר אנגלי בשם ארתור דנט והחייזר פורד פרפקט, שנמלטים רגע לפני שכדור הארץ נהרס כדי לפנות מקום לכביש על-חלל.

במהלך הספר מתגלגלים השניים בגלקסיה יחד עם טריליאן בת האנוש היחידה ששרדה, פוגשים את הנשיא בעל שני הראשים ושלוש הזרועות, את מארווין "האנדרואיד הפראנואיד" ובעיקר מגלים את חוש ההומור המגוחך של היקום וכמובן את התשובה לחיים, היקום וכל השאר.

"ועוד משהו": פרק ראשון מספר ההמשך של "מדריך הטרמפיסט בגלקסיה"

עוד ספרי מד"ב שאתם אוהבים? ספרו לנו בפייסבוק
גורי אלפי עורך את וואלה! תרבות: פרויקט מיוחד

בקצב מסחרר מטביע דיוויד ברין את קוראיו בתוך אופוס חוצה גלקסיות, עתיר גזעים ועולמות. ודולפינים. המון דולפינים. את העלילה מובילה ספינה במנוסה לאחר שצוותה גילה סוד קדום ויקר ערך, וכעת כמחצית מהחייזרים בגלקסיה בעקבותיה. עם זאת "גאות הכוכב" מ-1983 הוא למעשה סיפורם של התפתחות הגזעים בעולם, של המגוון והקדמה.

לפי ברין, כל הגזעים התבוניים ביקום רוממו לדרגה זו על ידי גזע תבוני אחר ובתמורה שועבדו אחר כך למאה אלף שנים. כולם פרט לבני האדם, שהינם חופשיים. שאלות כמו מי היו בני הגזע הראשון ומי רומם את בני האדם מרחפות בתוך העלילה המהירה והטרמינולוגיה הייחודית של ברין. אבל כשאת הספינה שלך מטיס דולפין, נראה שהשאלה הבוערת ביותר היא מי לכל הרוחות נתן לו רישיון?

הנציג הישראלי ברשימה, שיצא ב-2008, מביא את שפת העתיד של המדע הבדיוני אל המציאות הישראלית המורכבת. בלי תרגום ובלי מתווכים צוללים הקוראים לעולם צחיח, בו מים הם המשאב הנדיר ביותר והיקר ביותר. הגיבורה היא מיה וכמו לכולם בעת הזו, גם לה מושתל שבב בזרוע באמצעותו היא מבצעת כל פעולה, ועל אפה מורכבים משקפי תקשורת שמקרינים בעיקר פרסומות.

בלי חייזרים, סודות על הגזע, תופעות בלתי מוסברות ושאר מיני תפאורות של מדע בדיוני, הסיפור של גברון מתרחש בעתיד הקרוב-רחוק; העלילה, שנעה בין זמן הווה לזמן עבר, מלאה אנשים טובים ורעים, אידיאלים ותאגידים תאבי בצע והחלטות קשות שצריך לבצע. עם בעל שנעלם, תינוק בבטן וקשיש מאוהב, מיה חיה בישראל של העתיד ויותר מכל מחכה למבול.

לא מובן מאליו להיסחף ברגע לסיפור מנקודת מבטו של ילד פרנואיד בן שש, אבל כשאנדר ויגין מתמודד עם הקשיים בבית הספר בכדור הארץ ועם האתגרים בבית הספר ללחימה בחלל, מבינים הקוראים שטבע האדם יישאר זהה תמיד ושילדים הם באמת יותר חכמים.

העלילה מטלטלת, הבחירות לא צפויות, המתח גבוה והנקודות הרגישות הן אישיות מאוד. כך שלא בכדי היצירה שכתב אורסון סקוט קארד ב-1985 אודות מלחמת האנושות בגזע הבאגים מרתקת את הקוראים גם היום. קשה להניח מהיד ספר שדבר בו לא ברור מאליו או בטוח (גם לא המוות?) אבל בעיקר קשה לזכור שהגיבורים הראשיים הם בסך הכל חבורת ילדים מחוננים שמשחקים במשחקי מחשב.

ספר מדע בדיוני שכתב פרופסור למתמטיקה שחזה את התפתחות האינטרנט לא חייב להיות משעמם אבל גם לא אמור להיות פשוט לקריאה. "אש על פני תהום" מ-1992 מתאים בדיוק להגדרה שלו. הארד-קור.

וינג'י מראה לנו מה קורה כשהחיים ביקום, שנמשכים מיליארדי שנים ללא הפרעה, מושמדים ברגע על ידי כוח אפל ועתיק שנמצא כמובן בתוך ספרייה נשכחת ומוקם לתחייה לצרכי מחקר. ספרנית אמיצה, בן אנוש ברברי, שני ילדים וגזע של חייזרים תבוניים שנראים כמו כלבים הם מי שייאלצו להציל את האנושות ושאר הגזעים והתרבויות שמושמדים בשואה הבין-גלקטית.

כומר, יהודי, פלסטיני, משורר גס רוח, טמפלר, קונסול ובלשית פרטית יוצאים לחפש מפלצת, שבהנחה שהיא קיימת תגשים את משאלתו של אחד מהם ותהרוג את השאר. עם נקודת פתיחה שכזו הסיפור נראה כבר מסובך מספיק, אך במדע בדיוני כמו במדע בדיוני, זה לא. וכך מתקיים המסע מאות שנים אל תוך העתיד, כאשר יושבי כדור הארץ נמלטו ממנו לכוכבים אחרים והאנושות התפצלה לשני מעמדות - הגמוניה ומנושלים.

הראשונים מחזיקים בטכנולוגיה מתפתחת שמאפשרת להם להשתגר בקלות מכוכב לכוכב, ואילו האחרונים החליטו שלא לשנות את פני הכוכבים אליהם הגיעו ולהתאים את התנאים למחייה אנושית ובתמורה האבולוציה דאגה לכך שהם יתוגמלו ביכולות פיזיות מפותחות. עם עלילה מורכבת ועתירה באזכורים היסטוריים, מתקיים המסע של שבעת עולי הרגל בנקודת מפתח בגורל האנושות ולא ברור מי יהיה זה שישרוד.

מעל עולם של ברונים וגבירות, בתי מלוכה ומלחמות ירושה, מרחפת נבואה עתיקה על משיח, האדם המושלם, שיביא לגאולת כל העמים. קוראים לו "קפיצת הדרך", כך בעברית גם במקור. עם קווי עלילה שכאלו, דמויות שכמו לקוחות מהמזרח - התיכון והרחוק - וטרמינולוגיה בהתאם, "חולית" של פרנק הרברט נחשבת לגרסה האוריינטלית של ספרי המדע הבדיוני המודרניים ולאחת מאבני היסוד בז'אנר.

כמובן שכיאה לעלילה שמתרחשת בשנת 23,346 לספירה יש גם אימפריה בין-גלקטית, ומשאב יקר ערך, המרקוח שמריח כמו קינמון ונמצא רק בכוכב הלכת חולית. מי שכורה את המרחוק מחזיק בכח עצום, כיוון שהוא החומר היחיד שמאפשר לקפל את החלל ולנוע בשניות מרחק של שנות אור. מאז יצא לאור ב-1965 נכתבו ספרי המשך רבים ל"חולית", כמו גם משחקי מחשב וסרט אייטיז אחד שביים דיוויד לינץ' עם סטינג ופאטריק סטיוארט.

מייק, מחשב עם חוש הומור ביזארי שהולך ומתפתח ומנואל אוקלי דיוויס, טכנאי עם יד אנושית אחת ומבחר זרועות מכאניות הם שתי הדמויות שיובלו את המהפכה לעצמאות של לונה - הלא היא המושבה האנושית על הירח. רק שמייק ומני נמצאים בכלל על כדור הארץ.

מלבדם מככבים ב"עריצה היא הלבנה" גם פרופסור אנרכיסט, אנשי מחתרות, בדיחות שרק מחשבים מבינים (ואנשים שמבינים מחשבים), שפת כלאיים בין רוסית לאנגלית ובחורה בלונדינית בשם וייאומינג נוט שאסור בתכלית האיסור לקרוא לה וואי-נוט. בעזרת כל אלו, ומספר מעצמות ארציות מפתיעות, סיפק רוברט היינליין ב-1966 מבט ביקורתי על קולוניאליזם, חירות ועבדות מודרנית והיכולת של מאזן הכוחות להשתנות במהירות.

הספר הישן ביותר ברשימה, שיצא בשנת 1950, הוא למעשה אסופה של תשעה סיפורים קצרים על רובוטים, בני אדם ומוליכי המוח הפוזיטרוניים שביניהם. האירועים מתרחשים בעולם שלנו, בעתיד הלא כל כך רחוק, בו הגיעו הרובוטים לרמה תבונית גדולה מאוד.

אסימוב, מתוך אמונה כי הרובוטים נועדו לשרת את בני האדם, מכפיף את הראשונים לשלושה חוקים שאמורים לעגן זאת ולמעשה מניעים את העלילה. לא מדובר בתרחיש ארמגדון כמו שהציג וויל סמית' בשובר הקופות שהתבסס חלקית על היצירה, אלא יותר ב-"תשעה סיפורים" של ג'יי די סלניג'ר בתוספת רובוטים.

מסביב לכוכב סולאריס יש אוקיינוס שמתברר כישות חייזרית, ולמרות כל מאמציהם לא מצליחים החוקרים האנושיים לתקשר איתה. רק כשלתחנת החלל מגיע הפסיכולוג כריס קלווין ואירועים חשודים מתחילים לקרות, כולם שמים לב לדברים המוזרים שקרו עד עכשיו ומבינים שמה שהסתירו בעצמם, הסתירו מהם גם החוקרים האחרים בתחנה.

"סולאריס", שכתב סטניסלב לם בוורשה של 1961 כה שונה מספרי המדע הבדיוני המערביים עד שהוא כמעט ולא נחשב לאחד מהם. הוא מגחך על דרך המחקר המדעי המודרני, חושף את האנושיות של המדע והמדען ומחבק את הפילוסופיה והמטאפיזיקה. בעקבות "סולאריס" מבינים שהשאלה היא לא מה יקרה אחרי שנתקשר עם החייזרים, אלא איך נדע בכלל אם עשינו זאת?

מצעד ספרי המדע בדיוני הטובים ביותר הוא חלק מפרויקט 'אצלנו בסוכה – אורחים עורכים את וואלה!'. במסגרתו, הערוצים המרכזיים של וואלה! נערכים על ידי הכישרונות הגדולים בתחום. כל אחד מהם קיבל הזדמנות ליום אחד לעבור אל אחורי הקלעים של העיתונות הישראלית ולהעביר לקהל פיסה מהעולם כפי שהוא רואה אותו, עם כל הסודות, הידע והניסיון. בכיסא העורך של וואלה! תרבות התיישב גורי אלפי, ואליו מצטרפים אריק זאבי בוואלה! ספורט, גל אוחובסקי בוואלה! סלבס, מיקי בוגנים בוואלה! אופנה ותירס סקסואל בוואלה! ZONE.

איך שכנענו את גורי לערוך את וואלה! תרבות?
גורי בראיון בלעדי: מה אמנים שלא אוהבים יהודים מחפשים כאן?
גורי תוהה: למה אין יותר קומדיות בקולנוע הישראלי?
תומר יוסף מארח את גורי בחזרה
גורי חושב שאנימציה זה לוהט
גורי רצה לדעת איך המחזמר של יוצרי "סאות' פארק"?

אריק זאבי ערך את וואלה! ספורט