אתם בדייט קולנועי ורוצים להרשים את הבחורה שאתכם. באיזה סרט תבחרו? טוב, אז יש כמה אפשרויות: הראשונה היא סרט האימה, שעל פי הקלישאה יגרום לה להיצמד אליכם. השנייה הקומדיה הרומנטית שאין מתבקשת ממנה, אבל עלולה לחטוא בעודף קיטשיות. והשלישית? קומדיה. הפיתרון הקלאסי. כולם אוהבים קומדיות. רק רצוי למנן את הומור בית השימוש לכמות המזערית.
מה שבטוח לקומדיה ישראלית כמעט אין סיכוי שתלכו בדייט הראשון. למרבה ההפתעה, למרות ההצלחה המטורפת של "זוהי סדום" בקיץ שעבר, לא נוצר בעקבותיה גל של קומדיות ישראליות. השאלה המתבקשת היא - למה? למה אין לנו יותר מדי קומדיות כאן בארצנו הקטנטונת, בשפה שלנו?
"זוהי סדום" - הסרט הישראלי הנצפה ביותר ב-20 השנים האחרונות
"ייתכן שהסיבה לכך שבישראל אין תופעה כזאת של קומדיות שהתפקיד העיקרי שלהן הוא לבדר לטווח הקצר, היא שישראל כמו רוב העולם היא לא מקום שהקולנוע הוא תעשייה בו. רק בכמה רחובות בהוליווד הקולנוע הוא תעשייה", טוען הבמאי דרור שאול, שאחראי לסרט הפולחן "מבצע סבתא". סרטו של שאול מ-1999, שהכניס כמעט לכל בית בישראל את "קאפ אוף קופי, פאק אוף טי" ו"סבתא חיה מתה", דווקא הוכיח במידה רבה שיש מקום בישראל לקומדיות, אבל למרות הצלחתו לא הוביל לגל של סרטים דומים.
"בהוליווד מפיק או מפיץ יודע שהוא שם כך וכך דולרים על שחקן ושחקנית כאלה וכאלה, עם תסריט שמספר סיפור כזה או אחר, נגיד 'צריך לקבור את הסבתא', ורק מהפרמטרים האלה, רק מהדי.וי.די יחזרו לו כמה מיליוני דולרים. זו מתמטיקה שם", מוסיף שאול, "במדינה קטנה כמו ישראל אין דבר כזה. כל סרט הכי פשוט שתרצה לעשות כאן מחייב מינימום קרן, טלוויזיה, משקיע, שותף מחו"ל, מפיץ ועוד שותף מחו"ל. אחרת אתה בכלל לא מצליח להתרומם. אז מה הסיכוי שקרן צרפתית, ישראלית או גרמנית, זכיין מקומי ואולי עוד איזה משקיע מארץ אחרת ירצו להשקיע בסרט שמספר על ברמנית שפגשה חייזר והסתבר שהוא מדריך טניס מהחמאס והם מתאהבים? ועוד בעברית?".
דרור שאול: ויתרתי על הרבה כסף כי לא רציתי "מבצע סבתא 2"
הקושי למצוא משקיעים בשל חששם לאי רווחיותה של הקומדיה, אינו מתיישב בקנה אחד עם ההצלחה חסרת התקדים של "זוהי סדום". כאמור, רק בשנה שעברה עטו אנשי "ארץ נהדרת" תחפושות תנ"כיות והצליחו להזרים יותר מחצי מיליון ישראלים לאולמות הקולנוע. אחד מהתסריטאים ששזרו בסרט פאנצ'ים, אחד על גבי השני, הוא דוד ליפשיץ. "אני ממש מתנגד לאמירה שאין פה תעשייה. יש פה מספיק קומיקאים, וקומיקאים מצוינים", הוא מערער על דבריו של שאול. "יש פה מספיק תסריטאים שיודעים לכתוב קומדיה וקהל שאוהב קומדיה, וכל הדיבורים הם סרק", הוא אומר. "אני מרגיש שכל הבימאים והיוצרים מפחדים שיפגעו להם בפרנסה ובסרטים שהם עושים. אז די, שיעשו קומדיות ויוכיחו שאפשר להביא אנשים בארץ לקומדיה".
אז למה בכל זאת אנחנו לא רואים פה מספיק קומדיות? האצבע המאשימה של ליפשיץ מופנית גם היא אל עבר הקרנות התומכות בהפקות קולנוע ישראליות. "יש ניתוק גדול מאוד בין האנשים שיושבים בקרנות ומאשרים סרטים, למה שבאמת מסתבר שהקהל רוצה לראות", הוא מכריז. "זאת מבלי לפגוע כמובן בחשיבות של סרטי הדרמה המאוד מוצלחים שעושים בארץ, כמובן. אבל אין ספק שיש ניתוק בין הקהל ובין הקרנות. קומדיה זה לא כוס התה שלהם. זה נראה להם בזבוז כזה בטח, לתת תקציב לסרט כזה. לקומדיה ולא לסרט על מלחמת לבנון או על חוויות ההתבגרות מהקיבוץ"."
נחמן אינגבר מקרן רבינוביץ' ,שסייעה בהפקת "זוהי סדום", מצביע חזרה לכיוון הנגדי. "אנחנו כל הזמן רואים ניסיונות לכתוב קומדיה, אבל בעיננו לפחות, הרמה של הכתיבה הקומית היום לא כל כך טובה. היא לא תביא חצי מיליון איש לקולנוע, לפחות לפי שיקולנו", הוא אומר. "היינו רוצים שזה יקרה, כי קומדיה בדרך כלל מצליחה קופתית מאוד ואנשים מן הסתם היו רוצים לקחת חלק בהצלחות, אבל זה ז'אנר שדורש מיומנות כתיבה. 'זוהי סדום' זה סיפור אחר. כיוון שאני האיש שתמכתי בסרט אי אפשר להגיד שאני לא תומך בקומדיות שימצאו חן בעיני הקהל".
גם ראש קרן הקולנוע הישראלי, כתריאל שחורי, מסיר את האשמה מן הקרנות. "אני פניתי לא פעם, לא פעמיים ולא שלוש ליוצרים", הוא אומר. "גיחכו עליי פה ושם כשאמרתי 'חברים, אני אשמח מאוד לקבל קומדיות', אבל אני חושב שזה חשוב ביותר. הייתי בכמה פאנלים בעולם של מנהלי קרנות קולנוע, וכמובן שחלק מהקולגות שלי אמרו 'תשמעו, כסף ציבורי נועד לדברים יותר כבדי משקל, יותר רציניים'. אבל אין שום סיבה שקומדיה תהיה פחות ראויה ובעלת פחות ערך אמנותי מכל ז'אנר אחר. אישרנו עכשיו קומדיה או שתיים, מאוד רצינו לאשר עוד אבל התקציב לא אפשר את זה. עשינו מה שיכולנו. כשאני מסתכל למשל על השנה הזו אצלנו, קיבלנו אני מעריך שבסביבות 150-160 תסריטים מלאים השנה. מתוכם אי אפשר להגדיר אפילו 10% כקומדיה. זה עדיין יותר מבדרך כלל, אבל אני מקווה שזה עוד יעלה".
בקומדיה ישראלית מצליחה אחת, אולי שמעתם עליה - "גבעת חלפון אינה עונה", ויקטור שואל את סרג'יו בשיחה טלפונית: "איפה הכסף, קונטאסה, הא?!". התשובה לשאלה הזאת, בהקשר לקומדיה הישראלית היא כמובן "בטלוויזיה". שם מקבלים תשלום מראש ולא בהתאם להצלחה הקופתית, כמו בקולנוע. נאור ציון, מי שיצר, כותב, מביים ומשחק בבייבי הטלוויזיוני שלו, "החברים של נאור", יודע את זה. "בטלוויזיה אתה מקבל שכר שהוא יציב יותר, אז זה נוח. אני בסך הכל הגעתי למעמד חזק בטלוויזיה היום, אז חבל לזנוח את זה עכשיו", הוא אומר. "אבל כשיגיע הזמן אני חושב שאעשה קולנוע".
ליפשיץ, שיבא את כוכבי "ארץ נהדרת" אל המסך הגדול, מאמין שהטיעון של ניצול המומנטום בטלוויזיה הוא לא יותר מתירוץ. "אני לא מכיר את הקומיקאי שיסרב להצעה לעשות סרט קולנוע בתפקיד קומי. בין עונה לעונה של 'ארץ נהדרת', 'רמזור', 'החברים של נאור' או כל דבר אחר יש זמן לעשות הרבה דברים", הוא אומר.
נאור ציון מנגד, טוען כי הטלוויזיה אינה הדבר היחידי שמונע ממנו לעשות קומדיה קולנועית. "הבעיה העיקרית בעיניי היא שהקרנות בוחרות את הסרטים לפי מה שיצליח בפסטיבלים", הוא גורס, "קומדיה עדיין נתפסת כפחות אמנותית. לפחות בקולנוע הישראלי. אם ישראלים רוצים לזכות באוסקר או בפרס אופיר, אני לא חושב שהם מאמינים בלב שלם שקומדיה יכולה לעשות את העבודה. אני זוכר שבזמנו משה אדרי התכתב איתי ועם נדב אבוקסיס ואלי ומריאנו בניסיון לקדם סרט קומדיה. זה בסוף לא צלח כמובן. חלק מהאנשים פה מבינים את הפוטנציאל, אבל עוד לא קם האדם שירים את הכפפה וילך עם זה עד הסוף".
הכותבים, הקרנות והשחקנים מגלגלים מאחד לשני את האחריות על מצבה של הקומדיה בקולנוע הישראלי. בינתיים, עד שמשהו ישתנה, באולמות הקולנוע אנחנו נזיל דמעה בגלל סיפור על יחסים מעורערים בין אב ובנו או נגלה מה עשה סבא שלנו בשואה. אבל כשנרצה להימלט מהשגרה ולצחוק, בין אם זה במסיבת רווקות, בדייט שתוקע אתכם או בבית, בניסיון לשכוח את שרה מרשל עם חבילת מגבונים ביד, בדיחה באנגלית תהיה מקום מפלטנו. מקסימום שידור חוזר של "גבעת חלפון" ייתן לנו מענה. הקומדיה בקולנוע הישראלי, אינה עונה.
הכתבה הבוחנת למה אין יותר קומדיות בקולנוע הישראלי היא חלק מפרויקט 'אצלנו בסוכה אורחים עורכים את וואלה!'. במסגרתו, הערוצים המרכזיים של וואלה! נערכים על ידי הכישרונות הגדולים בתחום. כל אחד מהם קיבל הזדמנות ליום אחד לעבור אל אחורי הקלעים של העיתונות הישראלית ולהעביר לקהל פיסה מהעולם כפי שהוא רואה אותו, עם כל הסודות, הידע והניסיון. בכיסא העורך של וואלה! תרבות התיישב גורי אלפי, ואליו מצטרפים אריק זאבי בוואלה! ספורט, גל אוחובסקי בוואלה! סלבס, מיקי בוגנים בוואלה! אופנה ותירס סקסואל בוואלה! ZONE.
איך שכנענו את גורי לערוך את וואלה! תרבות?
גורי בראיון בלעדי: מה אמנים שלא אוהבים יהודים מחפשים כאן?
תומר יוסף מארח את גורי בחזרה
עשרת ספרי המד"ב האהובים על גורי
גורי חושב שאנימציה זה לוהט
גורי רצה לדעת איך המחזמר של יוצרי "סאות' פארק"?
גורי אלפי עורך את וואלה! תרבות: פרויקט מיוחד
אריק זאבי ערך את וואלה! ספורט
סוכות 2011: מדריך האירועים השלם
גם לכם חסרות קומדיות ישראליות בקולנוע? ספרו לנו בפייסבוק