אלון אולארצ'יק: לוותר על היהדות בתעודת הזהות

סדרת המתח המצוינת "תמרות עשן" חזרה לאחרונה לעונה שנייה, והשיבה אל חיינו את חוקרי המשטרה התרים ברחבי רמת הגולן אחרי חברי קיבוץ, או אולי מוטב לומר חברי כת, שנעלמו באופן מסתורי. יוצרי הסדרה, עודד דוידוף ונח סטולמן, שיודעים דבר או שניים על חשיבותו של פסקול (השניים עבדו יחד גם על "מישהו לרוץ איתו" – מהסרטים המושקעים ביותר מבחינה מוזיקלית שנעשו כאן בשנים האחרונות), ביקשו למצוא מוזיקאי שיצירתו תוכל ללוות את העלילה המורבידית והמפותלת שלהם.

הבחירה במאיר אריאל, "דוקטור התחכמות" עצמו, היתה כמעט מתבקשת כאן. נדמה ששיריו של אריאל, עם העברית הייחודית והסיפורים רבי הרבדים ומרובי הפנים, מסוגלים להעניק מימד נוסף לחומרים המסתוריים והמשונים מהם עשויה הסדרה, המשודרת מידי יום שלישי ב-HOT. ממש כמו שאריאל היה בולט וזר בנוף המוזיקלי בו יצר, כך גם הסדרה מדברת בשפה שונה מהנוף הטלוויזיוני המשמים שסביבה. מעבר לכך, אריאל בן קיבוץ משמרות, הפך לאחר מותו לאב הרוחני של צעירי הקיבוצים והמושבים, של בני הגרעינים וחברי תנועות הנוער. אז גם הביוגרפיה שיחקה לטובתם.

אבל כפי שחידשו בסדרה עצמה את הזאנ'ר בו הם פועלים, כך גם בפסקול העדיפו השניים שלא להשתמש בגרסאות המוכרות והלעוסות משיריו של אריאל אלא לבחור בקאברים לא לחלוטין צפויים. כאן נכנס לתמונה אלון אולארצ'יק, מוזיקאי רב זכויות בעצמו ואחד האמנים המגוונים ביותר במוזיקה הישראלית, שהפיק חמישה ביצועים חדשים לשירים של מאיר אריאל בביצוע קאסט הסדרה.

התוצאה הסופית, שנחשפת כאן לראשונה בוואלה! תרבות, כוללת את השירים "מודה אני" בביצוע של אפרת בן צור (בתפקיד לאה קפקא), "שיר תת מודע זמני" בביצוע זאב טנא (בתפקיד בנצי זווילי), "שדות גולדברג" – שיר הנושא האפל של הסדרה המגלה את האמת על נופיה של רמת הגולן ("הוא יקסום לך אלף גוון, בחידת מרחקיו, אך בכל מקום ליבו אוון, הוא לעינייך זב כזב, זב אכזב..."), בביצוע אבי בללי, שלא משחק בסדרה אבל כותב לה את המוזיקה. שיר זה כבר יצא לפני כשנתיים עם תחילת העונה הראשונה של הסדרה, אך כאן הוא מוגש בגרסה שונה. ואחרון חביב, בחירה לא שגרתית – "ערב כחול עמוק" ששרה במקור ריטה המוחלפת כאן בידי אלון אולארצ'יק בעצמו.

"תמיד אהבתי את 'ערב כחול עמוק'", מספר אולארצ'יק, "וכשראיתי אותו ברשימה אז באמת אמרתי: יאללה, איזה כיף שאני יכול לשיר אותו. אני לא משתתף בסדרה אבל הם אמרו לי שיהיה מגניב שגם אני אשיר, אז גם אני שרתי".

כך חמשת המבצעים, בדיוק כמו הסדרה, מזוהים עם יצירה מורכבת, שלא עושה בהכרח חיים קלים למאזין, וכל חמשת השירים – מתארים איזה מסתורין חבוי. "אלה שירים שמבחינה טקסטואלית התאימו ליוצרים לראש של הסדרה", אומר אולארצ'יק. "השחקנים שמשתתפים בפרויקט הם במקרה גם זמרים - וזה ערך מוסף לשירים עצמם".

מה מיוחד דווקא בשירים האלה? תוכל לספר קצת על העבודה על כל אחד מהשירים?

"אני לא הקפדתי על איזה קו סגנוני או מאפיין מסוים. לקחתי כל שיר לחוד וזרמנו איתו בשיתוף פעולה מלא עם הזמרים שכולם מוזיקאים בעצמם. מה שמאוד הפתיע אותי הוא שזמרים כמו אבי בללי וכל האחרים, כשהם שרים את זה, אתה מגלה כמה דרמטיים הטקסטים האלה. הטקסטים של מאיר אריאל מאוד מאוד דרמטיים, ואנחנו לא יודעים את זה, או אני לא יודע את זה, משום שכשאנחנו שומעים את מאיר אריאל מבצע הוא לא שר בצורה דרמטית, הוא לא מתלהב - הוא פשוט מגיש את זה. אבל כשזמרת כמו מרינה או כמו אבי או כמו זאב שרים את זה, מגלים שהטקסט כולו טעון וזה מין פן מעניין בכתיבה של מאיר אריאל - כשהוא ביצע אותם לא הרגשת את הזעם כל כך כמו שאתה מרגיש כשאנשים דרמטיים מבצעים".

אהבת את הסדרה?

"ראיתי שלושה פרקים בסדרה. זה סדרת מתח עם הומור מקאברי - וזה יפה. לא ראיתי את כל הסדרה אבל מה שראיתי אהבתי – זה ראש טוב. אין לי חיבור לרמת הגולן אבל כדי לעשות מוזיקה טובה אתה לא צריך לגור שם. גם החבר'ה שיצרו את הסדרה - כולם תל אביבים".

בתור מי שלא גר ביישוב מבודד ברמה הצפונית גם אולארצ'יק לא יכול היה להתעלם הקיץ מגלי מחאת הדיור ומהאוהלים שהשתלטו על מרכזי הערים. רק שהנושא הזה לא היה חדש עבורו; הוא כבר שר לפני שנים "קמת והלכת לתל אביב בבוקר, וראית אנשים שעולים כל כך ביוקר" ונראה שהמחאה החברתית עדיין זורמת בעורקיו.

"אני לגמרי בתוך המחאה", מספר אולארצ'יק, "צעדתי בכל המצעדים, ופעם אחת אפילו השתתפתי בתור זמר מחאה בנהריה באחד מימי שבת האלה. בשאר הזמן פשוט צעדתי עם כולם. אני לא צריך שתהיה לי במה להופיע עליה כדי להשתתף בזה. אני מאוד מזדהה עם המחאה החברתית".

אבל לא רק הצעדות וההפגנות של דפני ליף וחבריה העסיקו את אולארצ'יק בחודשים האחרונים. מרי אזרחי אחר שהיה קרוב במיוחד לליבו הוא עתירתו של הסופר יורם קניוק לבג"ץ כדי להירשם במרשם האוכלוסין כחסר דת, זאת לאור חוסר המעמד של נכדו, שאינו יהודי. אולארצ'יק, שנולד בפולין לאב יהודי ואם נוצרייה, חש שותפות גורל. "אם אני אחדש את תעודת הזהות שלי אני אבקש שלא יכתבו שם כלום", הוא אומר. "כתוב לי שאני יהודי כרגע כי ככה רשמו כשעליתי לארץ בגיל 6. ככה רשמו ילדים מעורבים כדי להקל על קיבוץ הגלויות. אני גם חבר בעמותה בשם 'אני ישראלי' שמקדמת את העניין הזה. בגדול אני לא רוצה שיכתבו את הדת של אנשים בתוך תעודת הזהות, אני לא חושב שזה טוב, ובעיקר בסעיף של הלאום אני רוצה שיכתבו ישראלי – כי אני ישראלי, זה הלאום שלי. אולי פעם לפני 50 שנה עדיין לא היה לאום, אני חושב שהיום יש. צריך להתאפס על זה".

"תמרות עשן": סדרת המתח הכי טובה שהיתה פה
"תמרות עשן": מה דעתכם על השירים והסדרה? ספרו לנו בפייסבוק