פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קורדרוי 07: סיכום 2011 - עשרת האלבומים הטובים של השנה

      ביירות ריגש, פו פייטרז כיסחו, הסטרוקס נצצו ובון איבר הקסים - בלוג הרוקנרול של מני אבירם בוחר את עשרת האלבומים הטובים של 2011. מקומות 1-10

      בסיכומו של דבר

      בון אייבר, דייב גרוהל מפו פייטרז, ג'וליאן קזבלנקס מהסטרוקס, זק קונדון מביירות (GettyImages)
      וואי וואי איזו שנה. משמאל למעלה, לפי כיוון השעון: דייב גרוהל, זאק קונדון (ביירות), ג'סטין ורנון (בון איבר) וג'וליאן קזבלנקס מהסטרוקס (אילוסטרציה: מערכת וואלה!, צילומים: אימג'בנק - GettyImages)

      כמובטח, החלק השני והאחרון של סיכום השנה, גרסת קורדרוי, ובו יצעדו האלבומים במקומות 10 עד 1. במהלך השבוע האחרון הזזתי אלבומים ממקום למקום, מתלבט למי מגיע איזה מיקום ומה הוא באמת עשה בשבילי מאז שנפגשנו לראשונה, ולפניכם הרשימה שהתגבשה. להוציא את המקום הראשון, שעל היותו השיא המוזיקלי של השנה (בז'אנר, בז'אנר, לא מעז להעלות על דעתי לפגוע בשערה משערות ראשה של אדל), יש פחות או יותר תמימות דעים, כל שאר האלבומים יכולים להחליף אחד את השני ואף אחד לא יוכל לבוא בטענות.

      תמה לה שנת רוקנרול מצוינת, אחת הטובות שאני זוכר בכל הקשור לכמות האלבומים הראויים שהתקבצו בה, ו-2012 תצטרך לתת פייט רציני כדי להתעלות עליה. יש סימנים מקדימים שהיא לפחות תנסה.


      המצעד הלועזי השנתי של וואלה! וגלגלצ: הצביעו לשירי השנה שלכם
      סיכום 2011: האלבומים הטובים ביותר, מקומות 11-20

      10. "Iron and Wine – "Kiss Each Other Clean

      האלבום הרביעי של סם בים, שעובד תחת השם איירון אנד וויין, עשה לי את זה בעיקר כי הרגשתי שכמעט כל שיר פה יכול היה למצוא את עצמו בפסקול של אחד מסרטיו של קמרון קרואו. בים עצמו הגדיר זאת כך: "האלבום נשמע כמו המוזיקה שאנשים שמעו באוטו של ההורים שלהם בילדותם... רדיו אמצע הדרך של תחילת עד אמצע שנות השבעים".

      אני לא שמעתי מוזיקה באוטו של ההורים שלי באותה תקופה, עוד לא שמעתי בכלל, אבל בים מצליח להעביר כאן, בעשרה שירים קסומים, אווירה של געגועים. תרשו לו, והוא יצליח לעורר את התחושה הזאת גם בכם.

      איירון אנד וויין בוואלה! Music

      9. "Wu lyf – "Go Tell Fire to the Mountain

      וו לייף התחילה את 2011 כלהקת אנטי-הייפ שמעדיפה שלא לשחק את המשחק היחצני, מה שעורר חשש שמדובר בתרגיל שקוף שמטרתו לעורר הייפ. אז ההייפ אמנם כן התעורר, הגם שלא נרשמה היסטריה, וכשהתפזר הערפל עם יציאת אלבום הבכורה של הלהקה ביוני, התגלה מאחוריו הרכב אינדי לא מהפכני אבל מהודק וכן, שעושה, להגדרתו, "פופ כבד".

      אני אוהב את ההגדרה, ומאד אוהב את האלבום. לא מזיק שהם ממנצ'סטר, למרות שהם לוקחים את מסורת הרוק העירוני למקומות אחרים. חפשו אותם, כך אומרים, לייב.

      8. "The Horrors – "Skying

      קחו את כל הרכבי הרוק האנגלים החביבים עליכם לאורך השנים, מאקו אנד דה באנימן וסימפל מיינדז, דרך השרלטנז והסייקדליק פרז, ועד ג'יזס ג'ונס (אני מקווה שאני לא הוזה אבל זה מה שקפץ לי לראש בשיר הראשון באלבום), תערבבו, ותקבלו את האלבום השלישי של ההורורס, הלהקה האנגלית הלוהטת של השנה.

      אני חושב שהניים דרופינג הזה אמור לעשות את שלו, וכל מה שנותר לראות זה אם החבורה תישאר איתנו גם בעתיד ולא תמצא את עצמה בפח הזבל של להקות ההייפ, שמגיע אליכם בחסות NME או פוג'יקום.

      7. "Beirut – "The Rip Tide

      מעטים האלבומים שריגשו אותי השנה כמו השלישי של ביירות, להקה שהלב הפועם שלה הוא זק קונדון. הסינגר-סונגרייטר מסנטה פה, אמן של אינדי-פופ שמאד מאד מחבב כלי נשיפה, חתום פה על האלבום הכי אישי ואינטימי שלו, שבאמת כולל כמה רגעים בלתי נשכחים, למשל השיר שלעיל.

      ביירות בוואלה! Music

      6. "Foo Fighters – "Wasting Light

      כל אחד היה רוצה להיות חבר של דייב גרוהל. גם אני. לא רק כי הוא איש נחמד שהסרט שהוא חי בו פחות מסובך מסרטים של קולגות שלו - למרות שאם היה רוצה יש לו את כל הסיבות לשחק את תפקיד הרוקסטאר המג'ונן - אלא כי הוא באמת ובתמים נהנה ממה שהוא עושה, מבלי להתנצל, מבלי להתפתל, ולכן גם מצטיין בו. האיש חולה על העבודה שלו, והיא, בתמורה, חולה עליו. ואנחנו, בתמורה, קיבלנו אלבום שביעי של להקה שנמצאת בשיא כוחה, כזאת שיודעת לפנק גם את מי שעדיין קשה לו עם העובדה שהמתופף של נירוונה הוא כיום המנהיג הבלתי מעורער של אחת מלהקות המיינסטרים-רוק הגדולות והמצליחות בעולם.

      "Wasting Light" הגיע אחרי ארבע שנים של שקט, מלא בומבות וסכנה ברורה, מיידית ומבורכת לעור התוף. הוא יצא בשנה שבה אלבום הבכורה ששינה את העולם, "Nevermind" כמובן, חגג יומולדת 20, וגרוהל של היום עושה כבוד גדול לנעוריו. אני (כמעט) בטוח שקורט קוביין, תנצב"ה, היכן שלא יהיה, טחן לא מעט קטעים מהאלבום החדש של המתופף שלו, ואפילו עשה קצת הד-בנגינג. וגם אם לא, לא נורא. יש הרבה אחרים שלגמרי כן.

      פו פייטרז בוואלה! Music

      5. "The Strokes – "Angles

      חמש שנים אחרי "First Impressions of Earth", ובצל היחסים הרעועים בין חברי הלהקה, כלומר בין ג'וליאן קזבלנקס וכל השאר, יצא במרץ האלבום הרביעי של הניו יורקרים. הציפיות היו כמובן בשמיים, וכך גם החששות, שחוזקו על ידי ראיון שנתן הגיטריסט ניק ולנסי ובו אמר שהעבודה על האלבום היתה "נוראית". הדעות על התוצאה הסופית חלוקות, אבל אני טחנתי את האלבום הזה עד דק, ובשבילי הוא עוד פרק מרתק בהיסטוריה של הלהקה הזו.

      "Angles" הוא לא אלבום אחיד ברמתו, והוא מאד אקלקטי בגלל תהליך יצירתו - זו היתה הפעם הראשונה שבה כל חברי הלהקה השתתפו בכתיבת השירים, אבל הוא אלבום של הסטרוקס, וגם בשנה מלאת שיאים הוא עדיין הצליח לנצוץ. בתפריט: רפרורים לסאונד אייטיזי מעולמות ה-cars, חיבה לא מוסתרת לפיניקס ואפילו קריצה לכרומיאו, מבלי לוותר כמובן על הגיטרות המאוד סטרוקסיות. מאז צאתו התחממו היחסים בין קזבלנקס, ולנסי, האמונד ג'וניור וחפרן הטוויטר ניקולאי פרייצ'ור, והם עובדים על האלבום הבא. אם הוא יהיה טוב לפחות כמו "Angles", אשרינו.

      הסטרוקס בוואלה! Music
      "Angles" של הסטרוקס: אחת העטיפות המכוערות של 2011

      4. "Fucked Up – "David Comes to Life

      אזהרה: האלבום השלישי של להקת ההארדקור-Pאנק הקנדית הזאת אינו מיועד לחלשי הלב, האוזניים והסבלנות. מדובר באופרת רוק שכוללת 18 קטעים המחולקים לארבע מערכות, ונמשכים כמעט שמונים דקות. המילה "אופרה" משקרת כמובן, כי פאקד אפ נותנים פרשנות חדשה לגמרי למושג "נותנים בראש".

      ולא רק שהם נותנים, הם גם גורמים לך לחשוב תוך כדי. הסיפור הוא סיפורו של דיוויד, עובד במפעל נורות באנגליה של סוף שנות השבעים-תחילת שנות השמונים. הוא פוגש את ורוניקה. הם מתאהבים. ואז העניינים מסתבכים. לא רק ביניהם, אלא גם בסיפור המסגרת, ודיוויד מבין שהוא דמות בסיפור, בובה על חוט וכל המשתמע מכך. אבל עזבו אתכם, תקשיבו לאלבום, יש שם מוסר השכל.

      3. "Yuck – "Yuck

      אלבום הבכורה של השנה שייך בלי תחרות מבחינתי ליאק, שאינה "בהמה טיבטית, שתי אותיות" אלא להקה לונדונית-קוסמופוליטית, שארבעת חבריה ממש, אבל ממש, אוהבים את המוזיקה של דינוזאור ג'וניור, הפיקסיז וסוניק יות'.

      אם היה אלבום אחד השנה שלרגע פירגן לי לחשוב שאני שוב בן 17 ושהלהקה שלי תכף עולה על הבמה ברדינג, זה היה האלבום הזה. פוסט-גראנג' צעיר, בועט, מבטיח. את חמישים הדקות שלו אתם תעבירו בלהגיד "היי, זה נשמע בדיוק כמו...", ותחזקו ב"חצופים, איך הם לא מתביישים", אבל בסוף שוב תילחצו פליי. ואז שוב. בדוק.

      2. "Girls – "Father, Sun, Holy Ghost

      כמו אלבומים אחרים לא מעטים השנה, גם השני של הצמד הסן פרנסיסקואי המצוין הזה הלך חזק על טיקט הרטרו, במקרה שלו לא רק לניינטיז, אלא גם לעשורים מוקדמים יותר - הטווח הוא מאליוט סמית' עד לדיפ פרפל ובחזרה. כריסטופר אוונס כותב על אהבה ושברון לב ושר כמו מישהו מאוהב ושבור לב, וגירלז הביאו פה את אחד מאלבומי הרוק המרשימים של התקופה.

      1."Bon Iver – "Bon Iver

      באזור האלבום הראשון שלו מ-2008, "For Emma, Forever Ago", ג'סטין ורנון, AKA בון איבר (מבוטא "בון עיוור", "החורף הטוב" בצרפתית), היה מוזיקאי פולק-רוק שאמנם מהרגע הראשון סומן כפייבוריט של מי שמסמן לו פייבוריטים, אבל עדיין היה סוג של סוד. לא סוד כמוס, אבל סוד. שלוש שנים אחרי, והאיש (שהוא חלק מהלהקה בעלת השם בון איבר, למרות שמדובר בוואן מאן שואו) הוא אחד מהשמות המדוברים, האהובים והמוערכים במוזיקה, ולא רק בסצנה האלטרנטיבית. ורנון טוחן תוכניות אירוח, עשה פרסומת לוויסקי, שיתף פעולה עם קניה ווסט וג'יימס בלייק וממש לאחרונה התבשר כי הוא מועמד לארבעה פרסים בטקס הגראמי שיתקיים בפברואר, למרות שטינף על המוסד בשנה שעברה.

      אבל כל זה ממש פחות חשוב. מה שמביא את ורנון לראש הרשימה הזאת (ולעוד רבות כמותה) הוא האלבום השני שלו, שזכאי בסופו של דבר לתואר "אלבום השנה" לא רק כי הוא יפהפה ומגדיר מחדש את המילה "עדינות" ומרגש ומחדש, אלא כי הוא האלבום הכי שלם של 2011, קילר מתחילתו ועד סופו. אלבום שאתה יודע משמיעה ראשונה שהוא בינגו, אבל כזה שעדיין יש לו יכולת לגדול עליך. אלבום שמקפיץ לך את הלב. אלבום שמאפשר לך לדמיין שאתה גיבור בסרט ושזה הפסקול שלו. אלבום שגורם לך להרגיש שאתה במקום אחר, חופשי לחלוטין, ויכול לעשות הכל. מוזיקה שעדיין מסוגלת לטלטל אותך כך היא מתנה גדולה, ובכלל לא מובנת מאליה.

      ואגב, מי שלא זכה לבלות עם האלבום בזמן אמת כשיצא בתחילת הקיץ, מוזמן להצטרף בטיימינג מושלם: "Bon Iver" הוא אלבום החורף האולטימטיבי. הנה עוד קטע מופלא מתוכו, פלוס בונוס: הצצה לקלטת כושר שוורנון הצטלם אליה ויוצאת בקרוב. גם אם בסופו של דבר יתגלה שמדובר בדאחקה, יש משהו צנוע וכובש באיש הזה.

      בון איבר בוואלה! Music

      On the road DVD Trailer from Rogcity Fitness on Vimeo.

      קורדרוי: בלוג הרוקנרול של מני אבירם בוואלה! תרבות
      קורדרוי: אהבתם? שכחנו משהו? ספרו לנו בפייסבוק