אדל, ביונסה, ריהאנה, בריטני ספירס ועוד: הסינגלים הטובים של 2011

למרות שאלבומה האחרון של בריטני ספירס, "Femme Fatal", קיבל ביקורות טובות, מכר יפה והניב כמה להיטים גדולים, את הכותרות של החודש החולף בריטני השיגה בזכות אירוסיה ולא בזכות שיריה. הפופ של 2011 דורש כוכבות גדולות שאצלן המוזיקה שנייה לתדמית, ובמקרה הזה בריטני הפסידה בשני המגרשים: כי השירים טובים אבל לא בלתי נשכחים והאופי, אם בכלל קיים שם אחד כזה, לחלוטין נשכח. אבל 2011 היתה שנה טובה מאד עבורה גם אם קייטי פרי גנבה לה את הברק וה "או או או או" הוא אחד הפזמונים האהובים והמדבקים של השנה. והעיקר שיהיה במזל, חמודה.

בריטני ספירס בת 30: רגעי השיא והשפל
דפנה לוסטיג על אלבומה האחרון של בריטני ספירס

והנה עוד סופרסטארית שעשתה השנה כותרות בזכות סטטוס משפחתי ולא בזכות מכירות של מיליונים. "4" של ביונסה, אלבום שמרני שאפילו מעריציה שנויים במחלוקת לגביו, לא הצליח להניב אפילו להיט אחד ענק, אבל מתוכו "גירלז" הוא השיר שיישאר. למה? כי הוא עוצמתי, קצבי וממכר. בדיוק כמו ביונסה.

ביונסה ב-2011: סיכום הקליפים
ביונסה בת 30: צומת הדרכים של הדיווה ההריונית

יש הצלחות שאפשר להתווכח איתן ויש הצלחות שגם אם אפשר, אין טעם להלחם בהן. "פארטי רוק אנת'ם" הוא הצלחה מהסוג השני - נכון, לא שיר גדול, אבל להיט בסדר גודל שלא מתווכחים איתו, שמח ומדבק באופן בלתי רצוני. השנה הוא שלט בכל זירה: ברחוב, במועדונים ברדיו ובמצעדים. אל תתפלאו אם במצעדים השונים ברדיו הישראלי הוא יככב גבוה מאוד מאוד בקרב על שיר השנה.

למרות אלבום בכורה בינוני, ג'סי ג'יי, שנבחרה ב-2010 לקול המבטיח של המוזיקה הבריטית ב-2011, היא אחת מזמרות הפופ המסקרנות והאנרגטיות של השנה, ו-2011 היתה שנה טובה עבורה. כמו אצל רוב זמרות הפופ המצליחות השנה, גם היא מפגינה אופי שתופס יותר מקום מהמוזיקה, אבל אולי אלו רק חבלי לידה. ג'יי היא יצירתית וחכמה. כרגע זה בולט יותר בסטיילינג שלה מאשר במוזיקה שלה, אבל שירים כמו "פרייס טאג" מוכיחים שיש לה יותר מכמה אאוטפיטים שווים להציע.

אמלי סנדה, ממש כמו ג'סי ג'יי, החלה את דרכה ככותבת לאמנים גדולים. כעת היא גם ירשה את מקומה ונבחרה על ידי ועדת הבריטס לקול המבטיח של 2012. "Heaven", סינגל הבכורה שלה שיצא באוגוסט הוא מחווה מודרנית ומרוממת ל-"Unfinished Sympathy" של מאסיב אטאק, שהשאירה את מבקרי הפופ המומים וסקרנים. סנדה, בעברה סטודנטית לרפואה, היא בדיוק מה שהפופ רווי הדיוות צריך כדי ש-2012 לא תהיה מייגעת לחלוטין אלא מעניינת ומלאת נשמה.

האר אנ' בי ידע השנה פריחה מחודשת, מפתיעה ונהדרת. דה ויקנד, עם הביטים העמומים והשירה ההזויה שלו, לא יושב לגמרי בתוך המיינסטרים, אבל למרות שהוא סנסציית בלוגים, הוא משמעותי גם לפופ. הסאונדים שלו חלחלו, ועוד יחלחלו לשירים שנשמע בשנים הקרובות. ברור לחלוטין שאותו ג''יי זי וביונסה שומעים כשהם עושים ילדים, ולמעשה ברור שזה מה שכולם שומעים כשהם עושים דברים. הרגע המוזיקלי המחרמן של השנה.

The Weeknd ברשימת תגליות השנה של וואלה! תרבות ל-2011

הכלבים נובחים והשיירה עוברת, המבקרים מצקצקים וקולדפליי מוציאים עוד אלבום מצוין שמוכיח שלא סתם הם להקת הרוק הגדולה של התקופה.

קולדפליי: למה כל כך שונאים אותם?

2011 היתה שנה אדירה עבור ריהאנה. כל סינגל שהיא הוציאה הצליח להגיע לטופ של כל המצעדים, בכל העולם. תהליך ההתבגרות שלה הושלם בהצלחה ולשמחת כולם, ריהאנה הפכה ב-2011 מעלמה מבעבעת לאשה רותחת. "We Found Love" הוא לא רק להיט ענק, הוא פסקול ההתבגרות של כוכבת הפופ הכי שווה בעולם.

דפנה לוסטיג מנתחת את "Talk That Talk" של ריהאנה

לעשות דאנס גרוע כל ילד יכול, אבל לעשות דאנס מצעדים מצוין יכולים לעשות רק אלו שאוהבים לרקוד יותר משהם אוהבים כסף. תסמכו על ארמנד ואן הלדן שבשנה שכולה זבל דאנסי טהור, הוא יצליח לעשות את זה עם אחד השירים הטובים של השנה.

ויקאנד הניח את היסודות, דרייק קטף את הפירות. בשנה חלשה של פופ, כוכבי האר אנ' בי מצאו את עצמם פופולריים מתמיד (אפילו לקלי רולנד היה להיט!) ודרייק, עם "Take Care", הוכיח שהוא נחשב לנסיך של הז'אנר בצדק. הוא אינטליגנטי אבל גם מסחרי, הוא לא פחדן אבל הוא לא פרובוקטור, ולפרקים הוא מרגש. האלבום המלא שזהו שיר הנושא שלו פשוט מקסים.

לפעמים שיר אחד הוא עולם שלם של צלילים, רגשות, עליות ומורדות. כזה הוא "How Deep Is Your Love" של הראפצ'ר, מסע בן שש דקות של סינתזה מושלמת בין רוק, Pאנק ודאנס.

שני הסינגלים מאלבומם האחרון של פלורנס אנד דה משין טובים פחות משירים אחרים באלבום (כמו "Spectrum" הסוחף), אבל עם האלבום הזה פלורנס וולש הוכיחה, שוב, ששבריריות וכוח אינם ניגודים אלא חלקים משלימים. גם היא שייכת לז'אנר הכוכבות עם האופי אלא שבמקרה שלה, היצירה והאופי הם מקשה אחת, ומהפנטת, של כישרון.

זו היתה השנה הגדולה של הטראש, וצריך לתת כבוד למי שעשה אותו הכי טוב. כי אם כבר טראש, אז שיהיה מצופה בזהב, חמוש במשקפי גוצ'י ומפזר לחות ממיאמי. אם כבר טראש אז שיהיה כזה ששרים בו רק על זיונים, ושאין אדם אחד בעולם שנשאר במקום כשהוא שומע אותו. אם כבר טראש, שיהיה פיטבול.

כבר כתבתי בעבר, שזה לא רק שיר הפופ הטוב של השנה אלא שיר הפופ הטוב ביותר שנכתב ובוצע בשנים האחרונות. פנינה אמיתית של המפיק פול אפוורת' ובמיוחד של אדל, שהכניעה השנה את העולם בכלל מבלי שהתכוונה לעשות זאת. כשמגיעים לאדל, כוכבת הפופ הגדולה ביותר של השנה, מגלים שעבור כל אדם המוזיקה, בסופו של דבר, תמיד תנצח את האופי, התדמית והתחפושות.

דפנה לוסטיג מנתחת את משבר הקול של אדל

נכון, זה היה צריך להיות המקום של אדל. אבל עדיף לסיים עם תקווה מאשר עם עובדה, והתקווה היא ש-2012 תהיה שנת פופ צעירה, תוססת, רעננה, חדשה, סקסית, ממזרית ונטולת מורא. שתהיה שנת אזילה בנקס.

וואלה! תרבות מסכמת את המוזיקה של 2011: כל הכתבות
המצעד הלועזי של וואלה! וגלגלצ: הצביעו עכשיו לשירי השנה שלכם
מה דעתכם על ההדחה של אדל? ספרו לנו בפייסבוק