פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ג'ים קארי בן 50: מהן הופעותיו הטובות ביותר?

      מהפריצה ב"אייס ונטורה" ועד נבואת "המופע של טרומן", מההומור של "טיפשים בלי הפסקה" ועד הטרגיות של "אדם על הירח" – 10 התפקידים הגדולים ג'ים קארי שיחגוג 50 בשבוע הבא

      אם מישהו רוצה לקבל מושג לגבי דעיכתו של הכוכב ההוליוודי, הוא יכול להתבונן בסיפורו של ג'ים קארי. באמצע שנות התשעים, סימל הקומיקאי את שיא כוחם המסחרי של כוכבים שכאלה. בדרך כלל די היה בשם שלו כדי למשוך המונים לאולמות, והוא זכה על כך בתגמול נאה בדמות צ'ק של 20 מיליון דולר בתמורה להשתתפותו בסרט. קארי היה השחקן הראשון, אבל לא האחרון, ליהנות מתשורה כזו. יחד איתו פרחה שורה שלמה של כוכבים, למשל וויל סמית, שנשאו על גבם שוברי קופות והפרישו לכיסם נתח נאה מהכנסותיהם.

      אך בעידן שבו ליצירי מחשב יש מקום כה מרכזי בהוליווד וכל אלמוני שמופיע בתוכנית ריאליטי מעניין את הציבור יותר משחקן קולנוע עטור הישגים, שדרת הכוכבים הזו איבדה את כוחה. קארי הוא דוגמה מובהקת לכך: להוציא סרטי אנימציה, היתה לו רק הצלחה אמיתית אחת בחמש השנים האחרונות, וגם המוצר האחרון שלו, "מר פופר והפינגווינים", נכשל חרוצות.

      אבל כל זה לא אומר שאין סיבה טובה לחגוג את יום הולדתו ה-50 של קארי, שהשחקן יציין ביום שלישי הבא. אחרי הכל, גם אם הקהל כבר לא הולך שבי אחריו, כוחו עוד במותניו – "מר פופר", למשל, היה סרט מהנה, שבזמנים אחרים גם היה מפיק רווחים גדולים בהרבה. חוץ מזה, השחקן הקנדי במקור הספיק ביובל שנותיו להותיר קאנון קולנועי עשיר להפליא.

      יותר מכל, תעיד על כך העובדה שמצעד תפקידיו הגדולים היה חייב לכלול עשרה סרטים (בשביל אדם סנדלר, שכבודו במקומו מונח, הספיקו חמישה). גם כך, נותרו בחוץ להיטים בסדר הגודל של "ברוס הגדול מכולם" ויצירות מוערכות מסוגן כמו "אני אוהב אותך פיליפ מוריס". קארי אולי כבר לא שווה 20 מיליון דולר, אבל הוא בהחלט ראוי להצדעה.

      10. מספר 23 (2007)

      המותחן שבו גילם קארי אדם המפתח אובססיה כלפי המספר שבשמו נקרא הסרט הוא היצירה הכי לא מוערכת דיו בקריירה של הכוכב. נוסף להתרסקותה הקופתית והביקורתית, היא אף הקנתה לו מועמדות בקטגוריית השחקן הגרוע ביותר בפרסי הראזי, שנהנו לעשות יחסי ציבור על גבו.

      אפשר להאמין כי בתקופת הזוהר של קארי ושל במאי "מספר 23", ג'ואל שומאכר, כל זה לא היה קורה. אז, הקהל, הממסד והמבקרים אולי היו טורחים להבחין בחוכמתו של הסרט, שהציג באפקטיביות משל על התפתחותן של אובססיות ועל העובדה שכפייתיים ככל שנהיה, לפעמים פשוט יש שאלות שאין להן תשובה.

      9. המסכה (1994)

      הפנטזיה הקומית שבה גילם קארי אדם ממוצע השם את ידיו על מסכה שמשנה לגמרי את צורתו ואת אופיו נרשמה כסרט הראשון שלו שהכנסותיו חצו את רף מאה מיליון הדולר. היא גם גילתה לעולם את קמרון דיאז, שהפכה מאז לכוכבת גדולה לא פחות מקארי.

      אבל הערך האמיתי של "המסכה" טמון בכך שאיפשר לקארי להציג לראשונה באופן מלא את הגמישות המוחלטת שלו ואת שליטתו הפלאית בשרירי הפנים. אז התגלה כי הוא מסוגל לככב לא רק בקומדיות, אלא גם בסרטי פנטזיה ופעולה, מה שהפך אותו לכלי שרת מושלם בידי הקולנוע ההוליוודי המסחרי.

      8. טיפשים בלי הפסקה (1994)

      "המסכה" היה פנטזיה קומית מצוינת, אבל היו הרבה סרטים טובים יותר מסוגו. לעומת זאת, "טיפשים בלי הפסקה" בכיכובו של קארי עדיין עומד בשורה הראשונה של קומדיות הפיפי-קקי המשובחות שנעשו אי פעם. כיאה לשמו, הוא מופת של טיפשות אינסופית, והקומיקאי דאג לשפוך לתוכו כל קבין של עיוות שנחת על העולם.

      נוסף לכך, קארי גם גילה ב"טיפשים בלי הפסקה" את היכולת שלו לגלם את האדם הממוצע, כזה שמעורר הזדהות מיידית בקרב הצופים. הסגולה הזו תשמש אותו היטב מאוחר יותר, כשיתפתח מפארסות מטופשות שכאלה לדרמות רציניות ביותר.

      7. למוני סניקט (2004)

      גם אם בדרך כלל נכנס לעורו של האמריקאי טוב הלב מן היישוב, הרי שקארי לא פעם שיחק את דמות האיש הרע. זה קרה בעיקר בפנטזיות ובסרטי אנימציה. אלה היו בדרך כלל כושלים אמנותית אך מצליחים כלכלית ("הגרינץ'") או שאיכזבו בשתי החזיתות ("באטמן לנצח", "רוחות חג המולד"), אך גם היה מקרה שבו קארי גילם את הארכי-נבל בשובר קופות מענג.

      הכוונה ל"למוני סניקט", העיבוד לספר על המנוול תאב הבצע שרודף אחר שלושה יתומים בני משפחתו ובעיקר אחרי ירושתם הטרייה. קארי השתמש בארסנל הכלים העשיר שלו כדי לגלם את בן הבליעל הזה באותה יצירתיות מלאת אנרגיה שבה הוא משחק טיפוסים טהורים יותר, והתוצאה היתה משובבת נפש. העובדה שהסרט לא הופץ כאן מסחרית למרות איכותו, הכנסותיו הנאות ופרס האוסקר שקיבל בקטגוריית האיפור, היתה ונשארה אחת מן ההחלטות התמוהות והמרגיזות בהיסטוריית הגניזות הישראלית.

      6. אייס ונטורה (1994)

      קודם כל, הקומדיה הבלשית המצליחה הזו ראויה למקום גבוה ברשימה מפני שסיפקה לקארי את תפקיד הפריצה שלו. מעבר לכך, יש לזכור כי האפקט שלה בזמנו היה כה חזק, מפני שהיא איפשרה לקומיקאי לפרוץ בסערה ולהציג אנרגטיות שצופי הקולנוע באמריקה לא הכירו שכמותה באותם שנים, בטח לא מצדו של שחקן לבן-עור. לכן, "אייס ונטורה" לא רק גילה לעולם את קארי, אלא גם התחיל לעצב את הפרסונה הקולנועית הייחודית שלו. הוא שידרג, עיבה ושיכלל אותה עם השנים, אבל הבסיס נמצא כאן.

      חוץ מזה, "אייס ונטורה" היה ונותר סרט מבריק, עם כמה מן הקטעים המצחיקים בקריירה של קארי – כולל הטוויסט המגדרי שבזמנו היה פארודיה על "משחק הדמעות" והיום נראה כמו הלצה על חשבון "העור בו אני חי". אגב, שנה לאחר מכן הגיע ההמשכון של "אייס ונטורה", שספג השמצות רבות אבל היה מבדר גם כן.

      5. שמש נצחית בראש צלול (2004)

      אפשר להאמין כי מעריציו הרבים של הסרט יתרעמו על מקומו הנמוך יחסית ברשימה, אבל אולי הם יירגעו לאור ההסבר הבא. בין אם אתם סוגדים ל"שמש נצחית", סולדים ממנו או אדישים אליו, יש להודות כי לחיוב או לשלילה, האיכויות שלו מוכתבות בידי הבמאי מישל גונדרי ובעיקר התסריטאי צ'רלי קאופמן. לו שחקן אחר מקארי היה מגלם את האדם שבור הלב שמבקש למחוק את האקסית שלו מהזיכרון, האם התוצאה היתה שונה באופן מהותי? לאור הדומיננטיות של שני היוצרים והאופי של התפקיד, קשה להאמין שכן.

      ברוב התפקידים של קארי, לטוב ולרע, האישיות שלו היתה גורם מכריע בסרט, וכאן זה לא המקרה. לכן, אפילו אם נקבל את ההנחה ש"שמש נצחית" הוא מנקודות הציון הבולטות בקריירה שלו, וגם אם נכיר בכך שזוהי אחת מן היצירות האהובות והמשפיעות ביותר שבהן כיכב, אין מדובר דווקא בהופעתו הגדולה ביותר.

      4. כייבל גאי (1996)

      לאחר רצף ההצלחות ההמוניות של סדרת "אייס ונטורה", "המסכה" ו"טיפשים בלי הפסקה", היה מוכן ג'ים קארי ללכת צעד קדימה ולהתחיל להתפרע. הוא עשה זאת בקומדיה האפלה של בן סטילר, שהקהל האמריקאי לא היה מוכן לה בשעתו, אבל עם הזמן הפכה לפולחן.

      במובן מסוים, המעמד הקאלטי שניתן לסרט היה מוצדק. קארי אכן השתמש בדמותו של טכנאי הכבלים המשתלט על חייו של אדם מן המעמד הבינוני-גבוה כדי לפורר את היסודות של החברה היאפית. אם מקבלים את הפרשנות שדמות זו היא למעשה אלטר-אגו של היאפי המרובע, הרי שאפשר לראות ב"כייבל גאי" סרט מבריק ומורכב עוד יותר. עם זאת, המיתולוגיה שהתפתחה סביב הסרט מעט ניפחה את ערכו. זוהי יצירה משובחת, אבל היו לקארי טובות יותר.

      3. איש על הירח (1996)

      האם יש עוד שחקן, לכל הפחות בארצות הברית של סוף שנות התשעים, שהיה מסוגל לגלם את הקומיקאי האקסצנטרי אנדי קאופמן עליו השלום? קשה להאמין שמישהו חוץ מקארי היה מסוגל לעשות זאת, לשחזר כך את הטירוף שהיה לבדרן האגדי בעיניים, ולטעון את הדמות במספיק רגש כדי לסחוט דמעות מעיניהם של הצופים.

      השילוב בין תצוגת המשחק של קארי לעבודת הבימוי של מילוש פורמן, קולנוען שתמיד היטיב לעקוב אחר מעלליהם של אאוטסיידרים, הפך את "איש על הירח" לביוגרפיה מצחיקה, מרתקת ונוגעת ללב באותה מידה. ברגע שבו הכוכב לא קיבל מועמדות לאוסקר אפילו על הופעתו כאן, כבר היה ברור כי האקדמיה כבר לא תפרגן לו אף פעם. אבל זה לא משנה את העובדה שזהו אחד מתפקידיו הגדולים, ובקריירה נורמלית יותר ועשירה פחות ודאי היה כובש את המקום הראשון במצעד שכזה.

      2. שקרן שקרן (1997)

      למען האמת, נטיית הלב היתה להציב במקום הזה את "כייבל גאי" או את "איש על הירח", אבל אין מה לעשות – בסיכומו של דבר, המוטיב הבולט בקריירה של קארי היה תפקידים ראשיים בלהיטי ענק מסחריים, ולכן רק ראוי כי בסגנות יזכה סרט שכזה. אם בכל זאת מבקשים כי שובר הקופות הנבחר יהיה גם מוצר מתוחכם ושנון עם ממדים חתרניים, הרי ש"שקרן שקרן" מתאים יותר מכל לדרישות.

      בתפקידו כעורך דין נכלולי ושקרן פתולוגי הנאלץ להתחיל לומר אמת בלבד, חשף קארי את כל הצביעות של הקפיטליזם האמריקאי, ועשה זאת בעוצמות הרגילות שלו. הוא שילב כאן באופן מושלם בין הכישורים שלו להיות גיבור כל-אמריקאי והיכולות שלו לבוז לכל-אמריקאיות הזו, כך ש"שקרן שקרן" בסופו של דבר מרוויח את מקומו בזכות ולא בחסד.

      1. המופע של טרומן (1999)

      היו התלבטויות לגבי שאר המקומות במצעד הזה, אבל לרגע לא היה ספק איזו הופעה של קארי תיקח את המקום הראשון – זו ב"מופע של טרומן", שבו גילם את הגבר המגלה כי כל חייו לא היו אלה תוכנית טלוויזיה, וכי הוא היחיד שלא היה מודע לכך. יש שתי סיבות למעמד המיוחד של הסרט. קודם כל, הוא חזה, ועוד במרחק של כמה שנים בלבד, את מה שתהיה לתופעת התרבות הבולטת של ימינו – עידן הריאליטי. יש מעט יצירות קולנועיות עכשוויות שאפשר לתת להן קרדיט כזה.

      אך כפי שנאמר במקרה של "שמש נצחית", לא די בכך שהסרט יהיה גדול כדי לככב במצעד זה, צריך שגם ההופעה של קארי תהיה בעלת משמעות, וזה הדין ב"המופע של טרומן". שחקן אחר לא היה יכול להיכנס כך לנעליו של האדם הממוצע, ובאותה שעה להפגין את הגמישות הפיזית שתשקף את התדהמה, המבוכה והבלבול האוחזת בו לאור התגלית על מקומו בעולם, וגם את הניסיונות הנמרצים שלו לחמוק ממנו.

      בסרט זה, היטיב הכוכב יותר מאי פעם לעשות את מה שתמיד הצטיין בו לאורך הקריירה שלו – להיות פצצת אנרגיה המביאה לידי ביטוי את הרגשות שכל אדם חש, אבל לא מסוגל להחצין. בגלל זה כל כך אהבנו את הסרטים שלו, בגלל זה, גם בשעה שהוא חוגג חמישים חורפים, עדיין לא נס ליחם.

      מה הסרט של ג'ים קארי האהוב עליכם? שתפו אותנו בפייסבוק