חמש הערות: צופית גרנט לא מזייפת

צופית גרנט היא אישה שלא יודעת איך, ולא מנסה, להסתיר את הרגשות שלה, וזה מה שהופך אותה ליוצאת דופן על המסך הישראלי. גם בעונה השנייה של "אבודים", התוכנית הדוקומנטרית שלה בה היא מחברת בין קרובי משפחה שכבר איבדו תקווה להיפגש שוב, או מסייעת לאתר משפחה שלא ידעה על קיומו של אחד מקרוביה – היא מעורבת עד קצות העצבים שלה.

בתוכנית הראשונה של העונה הנוכחית, מנסה גרנט, ומצליחה בזכות העיקשות הבלתי נלאית שלה, למצוא את אביה של תהילה – אישה צעירה שגדלה ללא אב, בת לאם נרקומנית נעדרת שגודלה רק על ידי סבתה שנפטרה. מה שיכול היה להיות סיפור מנוצל באופן ראוותני על ידי כל מנחה אחר שמתעניין רק במציצנות ונוהג במרואיינים שלו בשיטת דפוק וזרוק, הופך בידיים של גרנט לסרט שאי אפשר להישאר אדיש אליו.

לא רק שגרנט לא יכולה להישאר מרוחקת, היא גם לא יכולה לזייף אף נים של רגש, וכך אנחנו בעצם מרוויחים סיפור כפול – זה של תהילה, הצעירה האמיצה והכובשת בחן שלה; וזה של גרנט, אישיות טלוויזיונית חד פעמית שמתערבבת עם מי שהיא נכנסת לחייו ומדיפה תמיד ריח טוב של נקיון כפיים ושל אצילות נפש. לא פחות מזה.

צופית גרנט: "תהילה וכסף הם מקומות מסוכנים"

ביום שני האחרון, במסגרת מהדורת החדשות של ערוץ 2, עוד לפני ששודר "לתת באהבה", עוד אחד ממשדרי השנור המסורתיים, קרה דבר מוזר במהלך מקבץ הפרסומות. לפתע הופיעה מצגת סטטית, חגיגית ממש, לא מהסוג הפאוור פוינטי שפיקוד העורף ידביקו כשהטילים יתחילו ליפול. "קשת מציגה", נכתב שם, "פרסומת בהקרנת בכורה". זה, רבותיי, הקיו שלכם להתרגש ולהודות לשלפוחית שלא שלחה אתכם לשירותים ברגע האמת. מה תגידו אחר כך, שלא הייתם שם כשזה קרה? יש פספוסים שאין טעם להמשיך לחיות אחריהם.

אלי ומריאנו מזמרים מאחורי סורג ובריח, פרסומת לרשות הדואר, לתת-השירות של רכישת מט"ח. אה, רגע, יש הופעת אורח של פלאטו שרון. המבטא הצרפתי שם, גם העצות. כדאי להקשיב לו, הוא עשה הון ובטח מבין בכסף.

גם בקשת, כך נראה, מבינים בכסף. בשוק הנוכחי, כמו לכולם, לאף אחד אין יותר מדי ממנו, אבל בטח יש להם יותר מאחרים. דרמות מדהימות או קומדיות מצוינות? לא נשקר - פה ושם, אבל במינונים סבירים; בסך הכל צריך לחסוך לעונה הבאה של "האח הגדול" ו"האח הגדול VIP" ו"מאסטר שף" ו"מאסטר שף ילדים" ו"בית הספר למוזיקה" ואולי גם "בית הספר למוזיקה - גרסת הפעוטון". ואם נשאר אוויר, אז לא לשכוח לעשות בדק בית ולהרים "כוכב נולד 11".

ואיזה יופי, אחרי כל זה, נשאר גם זמן לפרסומות שאפשר לעטוף באווירת פריסטיז'. לקוות שמתישהו הזכיינית החזקה בארץ תשקיע בתכנים שלה ובמקום זה לצפות בהכרזה של הקרנת בכורה של פרסומת זה קצת כמו לקנות מט"ח מזויף - התחושה היא שרימו אותך. אבל בעוד שיורו ודולרים אורגינליים אפשר לקנות בסניף הדואר, כך מסתבר, את התכנים המושקעים נצטרך לחפש בערוץ אחר, מעבר לקשת. לפחות עד העונה הבאה של האח, כן?

לואי ת'רו הוא הדוקומנטריסט שכולם אוהבים לאהוב, והאמת בצדק. עם הלוק החנוני, המבטא הבריטי והגישה האדישה לכאורה שלו הוא מצליח בכל פעם מחדש להוציא תחת ידיו חומרי תעודה מרתקים. ת'רו קנה את עולמו בסוף שנות התשעים בסדרה "Weird Weekends" בה תר אחרי תופעות יוצאות דופן באמריקנה וניפק את הפרק הבלתי נשכח על חייהם של גברים המככבים בתעשיית סרטי הפורנו בלוס אנג'לס. כעת, 15 שנה אחרי, הוא חוזר אל אותו עמק סיליקון אמריקאי, באחד מן הפרקים החדשים ששודרו בערוץ 8, רק כדי לגלות שהפורנו האינטרנטי חיסל את העסקים.

למעלה מעשור אחרי הפרק המקורי, המעטה השטותניקי של ת'רו התמתן מעט והוא מצליח לייצר אמירה תיעודית חודרת יותר ומרגשת יותר. ת'רו מקלף את הקליפה הקריקטורית של העוסקים במלאכת הזיון מול המצלמה וגורם לך להזדהות עם בחורה שמוכנה לעשות גנג בנג בשביל ביטחון כלכלי. הוא מוותר על מעטה לימודי המגדר, וברגישות ועין חדה מצליח להראות לנו שמדובר בסך הכל בבני אדם מאחורי הגניחות. כנראה צריך אדם כמו ת'רו כדי לגרום לנו לחבב כוכבי פורנו.

שיבחנו פה לא פעם את ערוץ yes oh שהושק לפני כחצי שנה והביא איתו בשורה טלוויזיונית מעדות ה-HBO, ובסך הכל ניתן לקבוע שהגחלת נשמרת מאז היטב עם סדרות איכותיות, חדשות ורלבנטיות. גם השידורים החוזרים של "סקס והעיר הגדולה" ו"הסמויה" הם מבחינתנו פילרים ראויים היטב שזכו למעמד של צפייה חוזרת. אבל הפנינה האמיתית שמסתתרת בערוץ היא "דדווד" ששלוש עונותיה משודרות כעת פעם נוספת.

תרשו לנו להניח שלא ראיתם אותם בסיבוב הראשון, שכן
בניגוד לאחיותיה מ-HBO, "דדווד" מעולם לא זכתה ליהנות ממעטה של טרנדיות ומחיבוק קברניטי תרבות הפופ. הסדרה עוסקת בקורותיהם של תושבי המחנה דדווד במערב הפרוע של ארצות הברית בסוף המאה ה-19, שם השתכנו מחפשי זהב, זונות, סינים והרבה מאוד שיכורים עם אמות מוסר מפוקפקות. "דדווד" התפרסמה כסדרה שהמילה "פאק" נאמרת בה בתדירות הגבוהה ביותר בטלוויזיה האמריקאית, אבל היא הרבה מעבר לזה; היא ישירה, חכמה, ברוטלית ובעיקר מבוימת למופת וכתובה נהדר. גם אם אתם מהאנשים ששונאים מערבונים, סביר להניח שהיא תעשה עבורכם את העבודה.

פשוט תוותרו.

השתתפו בהכנת הידיעה: הדר טורוביץ', לילך וולך, אלכס פולונסקי וחן רוזנק

יש לכם הערה על הטלוויזיה של השבוע? שתפו אותנו בפייסבוק