המשורר והפזמונאי חיים חפר הלך לעולמו בגיל 86

    חפר, שהיה מזוהה עם דור הפלמ"ח ואף נלחם בשורותיו זכה בפרס ישראל ובפרס סוקולוב לעיתונות. בין השירים שכתב: "הן אפשר", "היו זמנים" ואת אגד הסיפורים "ילקוט הכזבים"

    • חיים חפר
    מערכת וואלה!
    צילום: טל אנגלנדר, סרטונים שהועלו ליו-טיוב, עריכה: מיכאל ברגמן, קריינות: לירון בארי

    המשורר והפזמונאי חיים חפר הלך היום (שלישי) לעולמו בגיל 86. חפר הוא חתן פרס ישראל לזמר עברי ופרס סוקולוב לעיתונות. חפר, שהיה חבר בפלמ"ח השתתף בין היתר בהברחתם ארצה של מעפילים דרך היבשה מסוריה ולבנון בשנים שלפני קום המדינה. הלוויתו של חפר תקיים מחר בשעה 16:00 בבית העלמין בעין הוד. לפני כן, ארונו יוצב על בימת אולם 1 בתיאטרון הקאמרי וניתן יהיה לחלוף על פניו בין השעות 11:00 ל-13:00.

    חפר כתב עשרות שירים ופזמונים, ביניהם כאלו שהפכו לנכס צאן ברזל בשירה ובתרבות הישראלית. בין היתר, כתב חפר את השירים "הן אפשר" על מלחמת השחרור, "רבותי ההיסטוריה חוזרת" בו מצוין כיצד צעדו חיילי הפלמ"ח בסוריה, ו"היו זמנים" - על חיי היומיום במשלטים ועוד.

    חפר נולד בשנת 1925 בעיירה מיסלביץ שבפולין בשם חיים פיינר, בן ליששכר ורבקה פיינר. בגיל 11 עלה לארץ, והתגורר עם הוריו ואחותו שרה ברעננה. בנעוריו היה חניך במחנות העולים, שם החל לפרסם את פזמוניו הראשונים, ונשלח עם חבריו לתנועה להתיישבות בקיבוץ דפנה שבצפון.

    עם השנים הפך חפר לאחד מהמשוררים הישראלים המפורסמים, כאשר מרבית עבודתו נגעה לימי הקמת המדינה. בשנת 1956 ערך ביחד עם דן בן-אמוץ את הספר "ילקוט הכזבים" - קובץ של סיפורי הפלמ"ח, שיצא לאור בשנת 1956 וזכה להצלחה גדולה. במשך שנים כתב חפר טור קבוע ב"ידיעות אחרונות" בו כתב קטעים מחורזים על ענייני היום.

    עוד בוואלה!

    אחרי הטראומה מלבנון הוא לא רצה לצאת מהבית. עכשיו הוא מופיע על במה

    לכתבה המלאה
    חפר לצד נעמי שמר (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, סער יעקב)

    בשנת 2002 עורר חפר, שבסוף שנות ה-70' שימש כנספח התרבות בקונסוליה של ישראל בלוס אנג'לס, סערה ציבורית בעקבות התבטאות שנויה במחלוקת. בראיון לעיתון "ידיעות אמריקה" התבטא חפר נגד עולי מרוקו: "מה הביאו לנו המרוקאים? תרבות של מופלטות וכמה קברים. אולי ההתפתחות שלהם תבוא עוד מעט". כמו כן, התייחס גם למוזיקה מזרחית ואמר כי "החבר'ה האלה לא מדברים עברית נכונה, זה לא רק עוני של השפה זה עוני של רגשות". לאחר מספר ימים התנצל חפר על האמירות ואמר כי דבריו הוצאו מהקשרם.

    חפר עם הצ'יזבטרון (צילום: Creative Commons)

    "מאחרוני דור הנפילים"

    "הייתי בלהקת פיקוד המרכז והוא כתב לנו את 'האיש מן הבקעה' ועוד שירים רבים, עבדנו איתו הרבה. הכרתי אותו אישית ועבדתי איתו על שירים", אמר לוואלה! תרבות יענקל'ה מנדל, יו"ר אמ"י. "בשם משפחת אמני ישראל אני מביע צער עמוק על פטירתו של חיים חפר, מאחרוני דור הנפילים של פסקול התרבות הישראלית. אין ספק שזו אבידה גדולה".

    "ניסיתי לראותו ולבקר אותו באיכילוב יחד עם חיים טופול בשבת האחרונה, וכבר מסיכת המוות היתה על פניו", אמר הפזמונאי והיוצר חיים גורי. "הוא אמנם היה חי, אבל הרגיש מת. די קשה לי לדבר, אני גם לא יכול לכתוב. עוד לא עיכלתי את מותו".

    לאחרונה שודרה ב"אולפן שישי" בערוץ 2 כתבה ביוגרפית אודות חפר, שדיבר על חייו, שירתו ועל מותו העתידי, ואף לקח את צוות הצילום לביקור בחלקת קבר שרכש בעין הוד.

    בכפר האמנים עין הוד מתכוננים להגעת מאות אנשים להלוויתו של חפר. במקום מכשירים מגרש חנייה ממנו הבאים יועברו לבית העלמים הקטן באמצעות מיניבוסים. יו"ר ועד הכפר ציון גז סיפר לוואלה! חדשות כי חפר ייטמן סמוך לקברה של רעיית האמן איצ'ה ממבוש – שגם לו חלקת קבר שייעד לעצמו במקום (שעודו בחיים). וכן ליד קברו של הפלמ"חניק אולי גבעון. "חיים חפר ערך עמי ביקרו בבית העלמים לפני שנה וחצי ואמר לי 'אני מאמין שתבחר עבורי מקום טוב'. זו אבידה מאוד גדולה. קברו בעין הוד יהיה סמל חזק. נפל בחלקנו שחפר בחר להיקבר בעין הוד".

    בשנים האחרונות לא הרבה חפר לפקוד את ביתו בין הוד בשל ההידרדרות שחלה במצבו הבריאותי. גז סיפר עוד שבועד מתארגנים לכך שהאוכלוסיה המבוגרת מדורו של חפר תוכל להשתתף בהלוויה במקומות ישיבה ראויים ככל שניתן. "אנו מתואמים עם מחלקת הביטחון ומשטרת זכרון יעקב לגבי התנועה בכביש 4 ובכביש המוביל לעיו הוד. יהיה כוח של מחלקת הביטחון לכל הקשור להתארגנות וחניית כלי הרכב העברת הבאים לבית העלמין הקטן".

    אמני ישראל ופוליטיקאים נפרדים מחיים חפר
    השירים הגדולים ביותר של חיים חפר

    השתתף בהכנת הכתבה: קובי מנדל

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully