"הסלע האדום" (בביצוע אריק לביא)
השיר, שנכתב בשנת ה-50 ובוצע על ידי אריק לביא, יצר גלורפיקיציה למסעות של צעירים אל הסלע האדום בפטרה שבירדן. בשנת 1958, לאור בקשתו של חפר, שחשש שהשיר יעודד צעירים לצאת לפטרה ולסכן את חייהם, נאסרה השמעתו בקול ישראל.
"הנני כאן" (בביצוע יהורם גאון)
בשנת 1971 יצא הסרט האוטוביוגרפי "אני ירושלמי, של יהורם גאון, בבימויו ובכיכובו, כאשר "הנני כאן", אחד מהשירים שהופיעו ובוצעו בסרט, הפך לאחד הבולטים והמוכרים מתוכו.
"אנחנו לא נפסיק לשיר" (בביצוע יהורם גאון)
השיר מרומם הנפש שיצא ב-1975 במסגרת האלבום "אותך שרים" הפך לאחד הבולטים והמוכרים בזמר העברי ונקודה בולטת וחשובה בשיתוף הפעולה בין חפר למלחין דובי זלצר.
"יחזקאל" (בביצוע החלונות הגבוהים)
גם החלונות הגבוהים, מלהקות הפופ הבולטות של ישראל הישנה, נהנו מכתיבתו של חפר. השיר "יחזקאל" הופיע באלבום הראשון והיחיד של הלהקה שיצא ב-1967, אך נפסל לשידור בשל מה שהוגדר כ"זלזול ברגשות הקהל הדתי".
"הן אפשר" (בביצוע אריק אינשטיין)
השיר נכתב בתקופת מלחמת העצמאות ונחשב לאהוב בקרב לוחמי הפלמ"ח, עליהם נמנה חפר עצמו. תכניו עסקו בגעגועים אל החיים בעורף, אל המשפחה ואל חיי האהבה. בשנת 1973 הופיע השיר ב"ארץ ישראל הישנה והטובה", אלבומו העשירי של אריק איינשטיין בו הופיעו חידושים למבחר שירים עבריים.
"הוא לא ידע את שמה" (בביצוע ארקדי דוכין ומיכה שטרית)
השיר, שהלחן המקורי שלו נכתב על ידי סשה ארגוב, בוצע לראשונה ב-1954 על ידי להקת הנח"ל, ולאורך השניר הושר גם על ידי שושנה דמארי, אריק סיני, יהורים גאון ושרית חדד. לצד אלה, חשוב לציין את הביצוע יוצא הדופן שלו על ידי ארקדי דוכין ומיכה שטרית במסגרת האוסף "יותר ממני" (2004), שהעניקו לו מגע עכשווי וייחודי.