שי שטרן: "הם המפגרים, לא אני". ראיון

    "דבר אליי", תוכניתו החדשה של שי שטרן ברצועת הלילה של ערוץ 24, מחייבת אותו להתרגל למסגרות; ועדיין, הוא מתעקש לעשות הכל כדי לצאת נגד השיטה, אחרת "זה לא כיפי". ראיון

    נועה הרשקוביץ
    יח"צ - חד פעמי

    יש דיסוננס די מדהים בין הפרסונה הטלוויזיונית של שי שטרן לבין הדמות שלו כשאינו מול המצלמה. ההתנהלות האינטואיטיבית שלו היא תמהיל של חדות, חוסר קוהרנטיות והיתממות כנה. במהלך השיחה איתו, המילה שעולה הכי הרבה פעמים היא "סקרנות", ואולי יש בכך משום לעמוד על חלק מרכזי למדי בהוויה שלו כאדם וכאיש טלוויזיה. המחשבה הכי מסקרנת שעולה לאחר השיחה איתו, היא לראות את שטרן, 45, מראיין את עצמו בסגנון המפורסם שלו עוד מימי תוכנית הראיונות הקודמת שלו, "אל תשאל". בימים אלה משודרת תוכניתו "דבר אליי" במסגרת רצועת הלילה החדשה של ערוץ 24 (שנקראת "אגף 24"). "אני פחות מדווח ויותר מארח, צריך לשמור על איזושהי אווירה יחסית נעימה, כמו שאתה מביא אנשים אליך הביתה ואתה לא מתהפך עליהם, רק אם הם נורא מרגיזים", הוא מסביר. "מידי פעם אני מאתגר את עצמי בשביל להרגיש שהדם זורם בגוף ולהיכנס למקומות חדשים".

    עוד בוואלה!

    MR. Something lounge - יפני בחליפה ביפו העתיקה

    מערכת zap rest
    לכתבה המלאה

    איך שוברים את הקרח מול מרואיין קשה לפיצוח?

    "הומור תמיד עובד, בכל אגף בחיים אגב. מעבר לזה אין חוקים. צריך לנסות ולהגיע למצב בלתי אמצעי מול האיש. זה כל הרעיון. זה מאוד לא נעים להיות באולפן כשזה קורה. אם אני בצרות, אני מנסה קצת ימינה וקצת שמאלה, שואל שאלה כללית כדי לתת לעצמי זמן להתארגן בראש. אין לי שום שטיק קבוע או דבר מתוכנן. הכל מבוסס על אישיות ואינטואיציה. אין לי ספר חוקים לכלום. ובעיקר רצוי שהבנאדם יבוא לך טוב. אם הבנאדם לא בא לך טוב, זה זוועה לכולם".

    זה קרה לך פעם?

    "הרבה פעמים. ב'אל תשאל' זה מסוג הדברים שנשארו על רצפת חדר העריכה ועכשיו אני לא הולך לחדר עריכה, פשוט מצלמים 45 דקות".

    עד היום, העשייה הטלוויזיונית שלך נעה סביב ספורט והומור משובח עד אינפנטילי. מה יש בשילוב הזה שמושך אותך?

    "זה סתם פוקס. התחלתי לעבוד במחלקת הספורט כי ראיתי המון ספורט כל החיים. כשעזבתי את הספורט, האדם הראשון שפגשתי במסדרון היה איל קיציס ואמרנו 'בוא נעשה תוכנית ביחד'. לא חשבתי שנעשה תוכנית הומור, זה פשוט יצא. למזלי, מה שעשיתי בתור ילד או נער להנאתי, פתאום נהיה תחום עיסוק. לא הייתי מצטיין, אלא יותר חובב בלאגן. בחיים שלי לא ישבתי אצל פסיכולוג. אין לי הסברים לשום דבר, אני תמיד מנסה לעשות את מה שמעניין אותי. כל פעם שאני מנסה לעשות משהו שלא מגניב אותי, לא עובד לי".

    "מה שמאחד את רוב הקומיקאים שעבדתי איתם וקשור גם אליי, זה שכולנו לא אוהבים סמכויות באשר הן, מבינים את השיטה לעומק, לא אוהבים אותה ומנסים, כל אחד בדרכו, למצוא את הדרך שלו נגד השיטה ולבוא בהם לידי ביטוי, למרות שהשיטה לא אוהבת אותנו כל כך. היתה לי מורה בכתה י' שהזמינה את ההורים שלי ואמרה 'הילד אבוד. פשוט לא מבין מה נעשה בשיעור'. ההורים שלי שאלו אם אפשר לעזור, אולי במורים פרטיים, והיא אמרה 'לא, הוא פשוט אבוד. הוא פשוט מפגר. לא תופס מה קורה'. כבר אז בגיל 16, הבנתי שהיא המפגרת ולא אני. ולכן היא המשיכה למלמל ולמלמל ואני הסתכלתי על אבא שלי, והוא הסתכל עלי, ושנינו נתנו לה מפאת הנימוס להמשיך ולמלמל. אז מה שאני רוצה להגיד, זה שבסופו של דבר הם המפגרים, לא אני. ולא שי דרור ולא טל פרידמן".

    רק מה שמגניב. שי שטרן (צילום: בן קלמר)

    מי זה הם?

    "הם זה השיטה. האנשים שהולכים בשטאנץ. ואני מנסה למצוא את המקום שלי בעולם שנעים לי שבו אני אהיה קרוב לעצמי. לא כולם מפגרים, אבל שיטה באופן עקרוני זה דבר מפגר ולא כיפי. אז אני כל החיים משחק בתוך המגרש, לא מחוץ למגרש לגמרי, אבל הכי קרוב לשוליים של המגרש. שם אני בא לידי ביטוי הכי טוב. תמיד מצאתי משהו שכיף לי לעשות עם אנשים שכיף לי לעבוד איתם באזורים האלה. ולכן אני לא אהיה המחליף של חיים יבין לעולם".

    על דבר אחד אי אפשר להתווכח - כל מה ששטרן עושה באמת מבוסס על "אישיות ואינטואיציה", כפי שהגדיר זאת בעצמו. המאמץ האמיתי והכנה שלו לגלות מה עובד ומה לא, ראוי להערכה רבה. הוא החל לעבוד בתחום בגיל 21, כשהפיק את תוכנית הספורט "הדקה ה-91" בהנחייתו של יורם ארבל. בהמשך הפיק את תוכנית הקאלט "חלומות בהקיציס" ולאחרונה יצא ספר הביכורים שלו, "מיקי, אני מדברת אליך", שנכנס השבוע למקום הראשון ברשימת רבי המכר‎ של צומת ספרים. וישנו גם הייחוס המשפחתי הפעוט - שטרן הוא נכדו של מייסד מחתרת הלח"י אברהם (יאיר) שטרן.
    בקומוניקט שהוציאה הזכיינית קשת, נכתב כי בכל תוכנית ייפגש שטרן עם "אנשים שעלו לכותרות בשבוע החולף וכל מי שיעז לעמוד מול שאלות מאוד לא שגרתיות". "שאלה לא שגרתית היא שאלה שאסור לשאול", מסביר שטרן. "שאלה שמדלגת מעל לחוקי הפוליטיקלי קורקט. אפשר לעשות את זה בכל מיני אמצעים, דרך הומור למשל, ואפשר לעשות את זה בכאילו, אני לא יודע... אני פשוט שואל מה שבא לי. אולי זה עונה על השאלה?".

    לא ממש.

    "אני מרואיין לא טוב, את יכולה לראות את זה".

    עד עכשיו, אירחת בתוכנית שלך בין היתר את חיים כהן, צביקה הדר, עידו רוזנבלום ונינט טייב. זה מקרי שכל הטאלנטים של קשת הם האנשים שעשו את השבוע מבחינתך?

    "זה לא אמור להיות רק האנשים שעשו את השבוע. זה אמור להיות האנשים שמעניינים ומסקרנים את הציבור. מן הסתם, יותר קל להפקה של התכנית לסגור כאורחים ראשונים את מי שמסתובב פה (במשרדי קשת, נ.ה) במסדרונות. אני מכיר את צביקה הרבה שנים מקשת והוא שמח לבוא לתוכנית".


    יש לו בכלל ברירה?

    "יש לו ברירה, אי אפשר להכריח אף אחד לבוא".

    דווקא מרואיין סבבה (צילום: בן קלמר)

    איזו שאלה לא שגרתית אתה כבר יכול לשאול מישהו מבית?

    "את צודקת מאוד וזה באמת זה יותר בעייתי לראיין קולגות קרובים, בואי נקרא לזה ככה. זאת היתה אחת ההערות שאמרתי לצוות שאני עובד איתו. אבל זה לא כל כך מתוכנן מראש ובנוי כמו שאת חושבת, זה יותר מורכב ויותר בעייתי ממש שנראה כלפי חוץ".

    אז יצא שהאנשים הראשונים הללו הם מי שמעניינים אותך באופן יחסי?

    "לא, זה יצא באמת מהסיבות שאמרתי לך. גם כש'אל תשאל' התחילה, הלכתי לחברים שלי שכבר עבדתי איתם בעבר. הלכתי לקיציס, לשי אביבי וליאיר ניצני ולשמואל וילוז'ני ולאלי ומריאנו. בסופו של דבר, בדרך כלל מרואיינים באים או כי הם צריכים לקדם משהו וגם כי... זה לא בוסים, אל תחשבי שאבי ניר יושב ואומר לאיזה הפקות איך להתנהל. אולי רק בהפקות מאוד גדולות, אבל לא להפקה בערוץ 24".

    ומה ניסית להבין בראיון עם נינט למשל?

    "קודם כל, אף פעם לא דיברתי איתה, בניגוד למה שאולי אנשים חושבים. אני יודע לעשות 'הפכות', כל הזמן, מלשון להתהפך על אנשים, אבל די, זה כבר משעמם אותי אפילו. לא באתי כדי לשחוט את נינט, אלא כדי להבין מה שאותי סיקרן בה, שיש לה בייגלה מטורף של סטאר קוואליטי על הראש. בלי באמת הסבר. היא מגנט. מה הולך שם? למה זה קורה? ניסיתי לפענח ביחד איתה. אני חושב שהיא עשתה דרך, ואני שמח אגב שהראיון הזה מוקדש לנינט, זה יפה. אני בעד שאנשים יעשו דרך. מה, את כועסת עלי? את מרגישה שפעם אני ייצגתי אותך בטלוויזיה ועכשיו אני כבר לא מייצג אותך?".

    לא, אבל אתה סותר את עצמך.

    "למה?".

    כי פעם הבאת אנשים כמו חנן המקפיץ לערוץ 2, ועכשיו אתה שואל את נינט מתי היא למדה לנגן על גיטרה. אם חשוב לעשות דרך, אז האם התוכנית שלך היא לא מבחינת רגרסיה?

    "יכול להיות שמבחינת האקסטרים אני ברגרסיה. מצד שני, עד היום לא עשיתי תוכנית באולפן ואני עושה ניסיון חדש שהוא מאתגר ומסקרן אותי. אני לא יכול להשתמש באותם הנשקים ששימשו אותי בעבר, אני לומד תוך כדי תנועה. אני הכי נהנה לשאול שאלות לא פוליטיקלי קורקט אצל פוליטיקאים ואישי ציבור וצבועים וכאלה שעושים לנו נזקים. נינט היא לא מישהו מש"ס שחושב שאם ישלחו הומו לרופא אז זה יעביר לו את המחלה. היכולת שלי היא לזהות את המוטיבציה של מי שמולי ולנסות לעקוף אותה. זה עוזר לי לפרק את המוקשים ולהיכנס בהם, או להתפוצץ".

    לנינט נקדיש ראיון אחר, לא ניתן לה לגנוב את הפוקוס

    שטרן התפרסם כאמור בתור מי ששוחט פרות קדושות כתחביב וכדרך חיים, אבל הפעם הוא אומר כי הוא "פחות הולך לשחוט פרות קדושות. יש תקופות בחיים שלא צריך לשחוט, אלא סתם לדבר ואולי להבין דברים ולהגיע לרגע מרגש, עצוב, דרמטי או שמח. כל הזמן להיות במנטרה של 'אני הולך עכשיו לכסח ולכסח', זה גם כן מעייף. העולם לא מחולק לשחור-לבן, שכולם חארות שצריכים להרוג אותם. די ברור מי החארות ומה הם עושים לנו, ובעיקר באגפים הפוליטיים".

    יש מישהו שנורא רצית לראיין ולא יצא?

    "בינתיים לא ראיינתי את ראש הממשלה וזוגתו".

    מה הראיון האולטימטיבי מבחינתך?

    "אני חושב שהייתי מראיין את סבא שלי. הייתי שואל אותו על ימיו במחתרת".

    אם היית שואל אותו אם הוא גאה בכך שהנכד שלו העלה לגדולה את חנן המקפיץ, מה הוא היה עונה?

    "לפי הסיפורים, היה לו חוש הומור, אז יכול להיות שהוא מבין את הצד הקומי בעניין חנן המקפיץ. אגב, מה שהכי היה מצחיק בחנן המקפיץ זה לא ההקפצות, אלא מתי שהוא סיים להוריד את הבגדים שלו והתיישב על הכסא של קיציס. סבא שלי בטח היה מבסוט שאני מבסוט, לא יודע אם הוא היה ממש צוחק בקול רם. אני חושב שגם ההומור בשנות הארבעים היה טיפה אחר".

    מה עוד היית שואל אותו?

    "אם היה שווה. אני, באופן עקרוני, חושב שצריך להשקיע בעניין הזה של ערך החיים עוד קצת מחשבה".

    אתה חושב שהיית חבר במחתרת? אתה טיפוס היפסטרי של אנדרגראונד כמוהו?

    "הוא לא היה היפסטר, הוא היה יותר מקורי מההיפסטרים. אולי הוא היה ההיפסטר הראשון. הוא הרג בריטים עוד לפני שזה היה מגניב, רק אחרי זה אנשים הבינו שזה מגניב (צוחק). מה שמסקרן אותי בעיקר זה לחוות כמה הכריזמה שלו היתה מטורפת, שזה הדיבור עליו. את זה הייתי רוצה לראות בעיניים. מבחינת הסטאר קוואליטי שדיברנו עליה מקודם, נראה לי שהיה שם משהו עצום. שווה לראות את זה".

    ההיפסטר הראשון. אברהם שטרן (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)

    עם כל הכבוד לנכד של ההיפסטר הראשון, שטרן נראה קצת תלוש בין כוכבי הערוץ החדשים, ביניהם אלישע בנאי, עדי נוימן, ג'ייסון דנינו הולט, סקאזי ועוד. איפה הוא מתחבר בין כל הפרסונות המגניבות הללו? "את בעצם מרככת את השאלה ורוצה לשאול בעצם מה אני קשור בכלל? זו השאלה?", תוהה שטרן, קצת בצדק יש להודות. "זה לא העניין שלי. אני למדתי מהרבה שנים בטלוויזיה להתעסק בשלי. מה שקורה סביב זה החלטות של ההנהלה. אותי מעניין שאני גאה ושמח בתוכנית שלי".

    ואתה גאה ושמח בה?

    "אני בדרך לשם ועובד על זה. בדרך לגאווה עוצרים בישיבת בריינסטורם ושואלים איפה טעינו ואיפה נהיה צודקים בפעם הבאה. בעיקר חשוב להמשיך הלאה ולא לעצור יותר מידי. את חושבת שכל מרואיין שראיינתי עלי אדמות הוא בדיוק הכוס תה שלי?".

    לא, אבל פעם עשית מה את מה שאתה רוצה, עכשיו אתה לא יכול לעשות את מה שאתה רוצה.

    "למה? אני לומד שפה חדשה, זה חלק מהללמוד. מה, כל החיים תעשי את מה שעשית? עשיתי כבר את זה. עכשיו אני מנסה להשתכלל בשפה ובכלים חדשים. גם ב'אל תשאל' היו ראיונות לא מעניינים ולא טובים, ושם היתה לי הפריבילגיה להשאיר אותם על רצפת חדר העריכה. כאן אין לי את הפריבילגיה הזאת. מדען שעובד על תרופה חדשה, בודק אותה באיזה קומה מינוס ארבע במעבדה שלו. הבדיקות שלנו הן לא במעבדה, הן מול העיניים של העולם. וזה מפדח. אם לא הצלחתי לייצר את הפרמיס הזה של 'משהו עומד לקרות' אז סימן שלא עשיתי תוכנית מספיק טובה".

    מגישי "אגף 24" (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

    היית מאחורי המצלמה בעמדת הבמאי והיוצר ב"חלומות", עכשיו אתה בקדמת הבמה וגם הוצאת ספר. מה מדגדג לך כל פעם להמשיך ולהתרחב?

    "קודם כל, זה הקטע בכתבה שמציינים את הספר שלי ושכדאי לכולם לקרוא אותו. החיים מאלצים למצוא פתרונות יצירתיים. גם הספר וגם 'אל תשאל' קרו מאילוץ, בתקופת המיתון. לא היתה לי עבודה ועשיתי את זה כדי לא להשתגע. אם העולם לא יכול לתת לי עכשיו משהו להתעסק איתו, אז אני אמציא מעצמי משהו להתעסק איתו. אני מאוד אוהב את הספר ואני חושב שגם אנשים אחרים יאהבו אותו. הוא ספר מדליק. ספר סבבה".

    שלח אותו לביבי, אולי זה מה שישכנע אותו להתראיין אצלך.

    "אני חושב שאם הוא היה קורא את הספר, אז יש מצב שהוא היה ראש ממשלה מגניב יותר. ואם גם שרה היתה קוראת את הספר הזה, היא לא היתה לובשת את המפה שהיא לבשה".

    עוד בנושא:
    איך רצועת הלילה החדשה של ערוץ 24? ביקורת
    שי שטרן הוא המטורף הכי שפוי בעולם הספרות הישראלי - ביקורת על הספר "מיקי, אני מדברת אליך"
    ראיון עם סקאזי לרגל התוכנית החדשה בערוץ 24

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully