הקומיקס הערבי הוא ז'אנר משגשג הזוכה לקהל קוראים גדול ומגוון מכל קצות הקשת הפוליטית והאידאולוגית במזרח התיכון ואף מחוצה לו. הוא משמש מקרה בוחן מעניין ביותר מפני שהוא משלב יסודות תרבותיים ופוליטיים מערביים ומקומיים שלא תמיד דרים בשלום אלה עם אלה. הקומיקס הערבי הוא בחלקו תגובת נגד לקומיקס המערבי ובחלקו יצירה מקומית מקורית. מעבר להיותו אמצעי בידורי ותוצר של תרבות פופולרית, הקומיקס הוא כלי חשוב מאין כמוהו לעיצוב תודעה קולקטיבית בידי גורמים רבים.
האינטרנט יצר מציאות חדשה עבור הקומיקס הערבי, הן בתחום התוכן והצורה והן בתחום ההפקה וההפצה. ראשית כל, האינטרנט פתח את הקומיקס הערבי לעולם הקומיקס והאנימציה היפניים. ההשפעה היפנית ההולכת וגוברת באה לידי ביטוי מבחינה ויזואלית, ויותר ויותר דמויות קומיקס ערביות מזכירות בצורתן את המנגה היפנית. אך חשוב מכך, ייתכן שבהשפעת הקומיקס והאנימציה היפניים, הידועים באלימותם ה"מדממת", עלתה גם רמת האלימות בקומיקס הערבי. את העלייה ברמת האלימות אפשר להסביר גם בהעדר הפיקוח על הקומיקס, בחסות האינטרנט. אם לפני כן הופיע קומיקס ערבי בעיקר בכתבי עת מודפסים לילדים, שבמידה רבה היו נתונים לפיקוח ולצנזורה של המשטרים הערביים, הרי שהאינטרנט הפך את התחום לפרוץ לחלוטין. הודות לאפשרות לעקוף את הפיקוח והצנזורה ומשום שעלויות הפצת קומיקס באינטרנט הן זניחות למדי, קומיקסאים באשר הם יכולים לפרסם את תוצריהם באין מפריע.
הקומיקס הערבי היה תמיד פוליטי, ותכניו שהופנו לילדים לא היו חפים מתעמולה למשטרים ולמנהיגים ערביים, או מהסתה נגד מדינת ישראל. אבל תכנים אלה הועברו לקהל הקוראים הצעירים בצורה מעודנת ומרומזת למדי. ואילו בחסות האינטרנט נעשה הקומיקס קיצוני יותר, ובשנים האחרונות הולכת וגוברת באמצעותו הסתה ברורה לאלימות ולטרור, מצד גורמים רשמיים ולא רשמיים כאחד.
דוגמה לאינדוקטרינציה טרוריסטית מצד גורם רשמי, תוך שימוש בפלטפורמת האינטרנט, אפשר לראות בכתב העת המקוון לילדים של תנועת חמאס הנקרא אל-פ?את?ח (הכובש). בגליונות של כתב העת מ-2006 פורסם קומיקס בשני חלקים הקרוי "משימה לא אלימה", העוסק בגבורתו של ב?אס?ל (שמשמעותו בערבית "אמיץ לב") ילד פלסטיני צעיר הנחוש להיות לוחם ג'יהאד.
העלילה מתחילה כאשר באסל נחשף לפעולות ג'יהאד בטלוויזיה, בעיתון ובמפגשים של אחיו עם חבריהם, המתכננים פעולות של "הקרבה עצמית" ותקיפת סיור של הצבא הישראלי. גם באסל משתוקק לבצע פעולות כאלה נגד "הציונים הרשעים", כדבריו. אביו מנסה לצנן את התלהבותו באומרו: "אתה עדיין צעיר. אחיך הגדולים מבצעים פעולות כאלה. כאשר תגדל אלמד אותך כיצד לבצע פעולות הקרבה עצמית". באסל, שאינו מתכוון להתאפק עד שיגדל, הוגה במוחו רעיון.
בליל סערה יוצא באסל את ביתו בשקט כשהוא נושא על גבו תרמיל. הוא מתקרב בזהירות רבה לעמדה של צה"ל ומתגנב לתוך המתחם בלי שהחיילים מבחינים בו. בתוך זמן קצר הוא מבצע את הפעולה (שנחשפת רק בסוף הסיפור) ומצליח לחזור לביתו בשלום. השכם בבוקר ניגש אחד החיילים, מפוחד כולו, למפקד הבסיס. "מדוע אתה רועד?", שואל המפקד, "האם ראית לוחמים פלסטינים?". "הרבה יותר חמור מכך", משיב לו החייל. קבוצה של חיילים חמושים יוצאים למקום ומגלים כי במקום דגל ישראל הונף בבסיס דגל פלסטין. פניו של המפקד הישראלי מאדימות וניכרת עליהן הבעה של פליאה ובעתה.
דוגמה נוספת לאינדוקטרינציה טרוריסטית באל-פאתח ניתן למצוא בקומיקס חריף ואלים במיוחד בשם "סלאם הלוחם המתאבד". הקומיקס מגולל את סיפורו של נער בשם סלאם היוצא למסע נקמה בחיילי צה"ל "כשבזיכרונו תמונות של ילדים פלסטינים הרוגים ושל אחיו העצור". סלאם מתחיל את מסע הנקמה כשהוא מסתנן לבסיס של צה"ל והורג באמצעות אקדחיו שני חיילים. משם ממשיך סלאם אל מסגד אל-אקצא, שם הוא מתפלל את תפילת אחר הצהריים ומבקש מאללה שישמור על אחיו העצור וישיבו במהרה אל חיק הוריו.
בדרכו חזרה לביתו הוא רואה שני חיילים במחסום המטרידים את אביו ומצמידים אקדח לראשו. סלאם משליך לעברם שתי אבנים בדיוק רב האחת פוגעת בעינו של החייל הראשון והשנייה בלחיו של החייל השני. סלאם לא מש ממקומו גם כאשר החיילים שולפים את כלי נשקם ומכוונים אותם לעברו. כאשר החיילים מתחילים לירות, סלאם מזנק קדימה במהירות, מתחמק מהכדורים, נאבק בידיים חשופות בחיילים ולבסוף משתלט על נשקם והורג אותם. כאשר גופות החיילים המדממות מוטלות לרגליו, סלאם עוזר לאביו הזקן לקום מעל האדמה והשניים מתרחקים מהמקום כשהם מחובקים, והג'יפ הישראלי ודגל ישראל בוערים ברקע.
אם בקומיקס "משימה לא אלימה" הגיבור באסל חולם להיות לוחם ג'יהאד כשיגדל, אזי כאן הנער מגשים את החלום כבר בגיל צעיר. גם באסל, בקומיקס "משימה לא אלימה", לוקח אחריות ומתעמת, בדרכו שלו, עם האויב הישראלי, אבל סלאם יוצא למשימת התאבדות ומתעמת חזיתית עם חיילי צה"ל בנשק חם, בנשק קר ואפילו בידיים חשופות.
לצד גורמים רשמיים המשתמשים בקומיקס למטרות אינדוקטרינציה, כמו תנועת חמאס, אנו עדים באחרונה לתופעה חדשה שבה גורמים ג'יהאדיסטים "עצמאים" עושים שימוש באינטרנט כדי להפיץ קומיקס המעודד טרור. ב-1 באוקטובר 2011 פרסם חבר בפורום האינטרנט הג'יהאדיסטי "ש?מ?וח' אל-א?ס?ל?אם", המזוהה עם אל-קאעידה, קומיקס המציג ילד מוסלמי המשתמש במכונית צעצוע ממולכדת כדי להשמיד טנק של צבא האויב. רצועת הקומיקס נקראת "סיפוריו של בן השהיד" והיא אמורה להיות חלק מסדרת קומיקס שלמה באותו השם.
המסר של רצועת הקומיקס הזאת חד וברור ומזכיר את מסרי הקומיקס שדובר בהם לעיל. גם כאן אנו רואים ילד צעיר המצטרף ללוחמי הג'יהאד. הילד האמיץ אינו מתפתה למתנות האויב, ואינו מתפתה לשתף עמו פעולה. בעזרת אחיו הגדולים הוא משיג נקמה מתוקה על ידי הפיכת מתנה שקיבל מהאויב לכלי משחית המפוצץ טנק והורג חיילים. כך אנו למדים שגם ילדים קטנים יכולים לתרום למאמץ המלחמתי ואף לקחת בו חלק פעיל.
קומיקס בשירות החינוך נגד טרור
מן העבר האחר של העולם המוסלמי יש גורמים המבינים את הפוטנציאל של הקומיקס ככלי חינוכי ומשתמשים בו הן כדי לחנך לסובלנות והן כתגובת נגד לקומיקס הטרוריסטי האלים והקיצוני. הדוגמא הראשונה לקומיקס אנטי-טרוריסטי הוא הקומיקס שיצר העיתונאי האלג'יראי מוחמד ס?יפ?או?י יחד עם המאייר היהודי-הצרפתי פיליפ ברקוביצ'י. שמו של הספר הוא "Ben Laden Devoilé" ויש בו כפל משמעות: "ב??ן ל?אד??ן נחשף", וגם "בן לאדן ללא רעלה". כותרת המשנה של הספר מצהירה כי הספר הוא "ניסיון התנקשות באל-קאעידה באמצעות קומיקס".
ספרם של סיפאוי וברקוביצ'י נכתב לפני הריגת בן לאדן והוא מתאר תרחיש דמיוני, שבו בשנת 2016 בן לאדן נתפס בפקיסטן, די במקרה, בידי צבא ארצות הברית, נלקח לחקירה במתקן של ה-CIA ושם הוא מגולל את סיפור חייו. זהו ספר הומוריסטי, אך הצחוק כאן הוא לא המטרה העיקרית אלא האמצעי. "באמצעות הקומדיה ניתן להעביר מסר לדור הצעיר", אומר סיפאוי. "רציתי שיבינו, תוך כדי צחוק, שבן לאדן ואל-קאעידה אינם מייצגים את המוסלמים ויכול להיות שהם פשוט חולי נפש".
דוגמה אחרת לקומיקס המכוון נגד האידאולוגיה הטרוריסטית, מזווית אחרת לגמרי, הוא "ה-99", המציג לראשונה גיבורי על מוסלמים מ-99 מדינות, המגלמים את 99 שמותיו השונים של אללה. סדרה זו החלה בשנת 2006 באמצעות האינטרנט, אך כיום זוהי כבר תופעה גלובלית כבירת ממדים ובה, נוסף על ההפצה המתמשכת של החוברות, גם סדרת אנימציה מצליחה המופצת ב-50 מדינות, סרט אנימציה באורך מלא בתהליכי הפקה, מוצרים נלווים, פארק שעשועים ועוד.
יוצר הסדרה, מוסלמי כוויתי בשם נ?אי?ף אל-מ?ט?ו?ע, מספר כי הרעיון נולד מתוך אהבתו רבת השנים לדמויות כמו באטמן וסופרמן, יחד עם הרצון להעניק לחמשת בניו מודלים לחיקוי שישתייכו לדת שלו ויהיו חילוניים. "היה נדמה לי שהאנשים היחידים שעושים שימוש בתקשורת המונים, כשזה נוגע לדת הזו, הם אנשים שעושים דברים הרסניים ביותר", אמר אל-מטוע בריאיון לעיתון בארצות הברית. "השאלה היתה איך לקרוא על כך תיגר באופן שיהיה חילוני אך לא יבוטל כמערבי".
בסרט הדוקומנטרי "Wham! Bam! Islam!", המגולל את הסיפור של הפרויקט, מספר אל-מטוע כי בזמן שגייס תמיכה כלכלית לרעיון של קומיקס המבוסס על גיבורים מוסלמים, הוא קרא בעיתון שאיש עסקים פלסטיני יצר אלבום מדבקות הקרוי "אלבום האינתיפאדה", ושהוא מוכר אותו באלפי עותקים לילדים בגדה המערבית. המדבקות ב"אלבום האינתיפאדה" מציגות סצנות אלימות ועקובות מדם של פעולות צה"ל בגדה המערבית ובעזה, ושל מחבלים מתאבדים המצטטים פסוקי קוראן בשבח מות הקדושים. אל-מטוע מספר כי דאג להביא עמו את המאמר הזה לפגישות עם משקיעים כדי להעביר מסר פשוט וברור: ילדים מוסלמים זקוקים לגיבורים חדשים.
עבור אל-מטוע, הידע לפני כל דבר אחר הוא התשובה לקיצוניות ולטרור וגם לתפיסות המוטעות נגד המוסלמים. את הידע הזה מנסה אל-מטוע להנחיל לדור הצעיר באמצעות קומיקס שאינו רק בידורי אלא גם מעורר מחשבה. ב"ה-99" יש ניסיון לאתגר את הקומיקס הטרוריסטי, אך גם לייצר חלופה לקומיקס המערבי עבור ילדים ובני נוער מוסלמים.
ויש עוד קומיקס אחגד שחשוב לדבר עליו, פרי עטו של יוצר לא שגרתי בשם נאצר עבאס. שנים היה עבאס, מלזי במוצאו, אחד הטרוריסטים המבוקשים ביותר בדרום-מזרח אסיה. הוא אימן טרוריסטים רבים והיה בכיר בארגון טרור המזוהה עם אל-קאעידה. לאחר הפיגועים בבאלי (2002), ובייחוד כאשר נודע לו כי מי שביצעו אותם היו מתלמידיו, חל אצלו מהפך אידאולוגי.
מאז שהשתחרר מהכלא הקדיש עבאס את חייו לחינוך נגד טרור וקיצוניות. אחד הצעדים הראשונים שעשה היה כתיבת ספר קומיקס המגולל את סיפור חייו וקורא לבני נוער ללמוד מניסיונו האישי ולהתרחק מארגוני טרור. הספר "כעת הבנתי את משמעות הג'יהאד", נעשה עד מהרה פופולרי מאוד באינדונזיה ולחלק אינטגרלי מתכנית הלימודים הרשמית בבתי הספר.
דבריה של צ?אל?ח?ה תלמידת בית-ספר תיכון בג'קרטה מעידים על מידת יעילותו והשפעתו של הספר: "קראתי את הספר כדי להבין מהי המשמעות האמיתית של הג'יהאד. משמעות הג'יהאד היא שיש אנשים הנלחמים מלחמת קודש למען אללה, אך יש אנשים הטועים בהבנתם את עניין הג'יהאד ובפרשנות שהם נותנים לו. הספר עזר לי להבין מהי המשמעות האמיתית של הדת".
אלעד גלעדי הוא דוקטורנט בחוג ללימודי האיסלם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית ועמית מחקר במכון לחקר תקשורת המזרח התיכון (MEMRI). גלעדי ירצה על קומיקס בשירות הטרור האסלאמי ובשירות החינוך נגד הטרור בפסטיבל אנימיקס 2013 בסינמטק תל-אביב, ב-12.8 בשעה 18:45.
פסטיבל הקומיקס: הצצה לספר החדש של שלומי צ'רקה
פסטיבל הקומיקס: איך כבשו הגייז את עולם גיבורי העל?
מה דעתכם - הקומיקס יכול להילחם בטרור? דברו על זה בפייסבוק