מדריך אלבומי המתנה לראש השנה תשע"ד

למי לתת: שיהיה לכם ספייר בתיק לכל מי שלא יאהב את האלבום שקניתם לו, כי מי לא אוהב את שרית חדד.

לפני שהדיווה של המוזיקה המזרחית הישראלית מוציאה את "ימים של אהבה- חלק ב'", זהו זמן טוב להכין את האוזניים עם החלק הראשון של היצירה. הסאונד של המפיק המוזיקלי הנרי אמנם שנוי במחלוקת באלבום הזה אבל קולה של חדד, כמו תמיד- פשוט זהב. היידה חגיגה. אגב, בניגוד לקולגות של הזמרת – חדד היא קודם כל מוזיקאית, ורק אחר כך מנטורית בריאליטי כזה או אחר.

למי לתת: לדוד המצ'וגע שלכם, זה שמסכים לאכול את העין של הדג כדי להפחיד את הילדים.

הרבה סטטוסים של יאיר לפיד נכתבו מאז ששלמה גרוניך שר עם מקהלת שבא ועד שטיטי וטהוניה הוכתרו רשמית כקונצנזוס. יש מי שעדיין לא התאושש משיתוף הפעולה המרהיב עם רד בנד, יש מי שהתרגש משלושת מופעי המחווה שנערכו לגרוניך וגם מערכת וואלה! תרבות התקשתה להסתיר את השמחה מהבחירות הנפלאות של המוזיקאי בבית התקליט. אחרי הכל, מגיע לכם להינות מהאלבום "אחרי הכל". אה, וחוץ מזה שאבא של גרוניך הקים את תזמורת מכבי האש של חדרה, מה שהופך אותו אוטומטית לאיש הכי מגניב בעולם.

למי לתת: לבן דוד שלכם שמשום מה מגדל שפם וזקן ואוכל רגל קרושה בקטע אירוני ומודע לעצמו.

היפסטרים, הם בכל מקום, גם בשולחן החג! במקום להילחם בתופעה כדאי פשוט להרים ידיים ולנסות להבין את אחינו העבדים. ועדת חריגים עושים פופ קליל למי שאוהב הרבה מלודיות שמגיעות בצורת נוסטלגיה לאייטיז ולצבעים זרחניים באשר הם. את האלבום המלא ניתן לשמוע כאן כהכנה.

למי לתת: לחזן בבית הכנסת, שייכנס לאווירה לפני התקיעה בשופר.

אלבומו החדש של יהורם גאון ועמיר בניון לא מפסיק לסקרן והגיע הזמן שאתם תשפטו בעצמכם האם הרעש מוצדק. מי שחיבר את שיר ההייקו הקלאסי "זבל שלא ברא השטן" חובר למי שכתב את הפואמה "אתה הורג אותי אתה הרי אחי, אתה הרי אחי". נשמע כמו התחלה של סרט נעורים אמריקאי, לא?

למי לתת: למי שיודע מה טוב לו.

ההרכב האלקטרוני האלטרנטיבי של אורי פרוסט, גיל לוז וג'קי זבורוב שיחרר אלבום בכורה בשם "Wasabi Baby" ואתם חייבים להאזין לו, ועל הדרך גם לקנות לחובבי מוזיקה אמיתיים. מדובר בטריו אלקטרוני אלטרנטיבי שמשלב אלמנטים של דאנס, נויז ופופ ומומלץ ביותר לתפוס אותם לייב בכדי להבטיח מסיבת ראש השנה מוצלחת במיוחד.

למי לתת: למי לא?

אביתר בנאי מוציא אלבום חדש, ומי שלא מתרגש מזה לא ראוי לשבת אתכם סביב שולחן החג. אחת הפרסונות הכי מסקרנות, מוכשרות ויצירתיות במוזיקה הישראלית חוזרת עם יצירה מחודשת וזו באמת הזדמנות מצוינת לאחל שנה טובה גם למשפחת בנאי, שתיבדל לחיים ארוכים.

למי לתת: לבחורה שאתם רואים בדרך להופעה של וואן דיירקשן. כלומר, בדרך לגימנסיה.

אלבום שכולו קלאסיקות מתחילתו ועד סופו - מיקי גבריאלוב אחראי ללא מעט שירים שהפכו לאבני דרך במוזיקה הישראלית. "אני לא יכול לתת עצה לאף אחד. אני רק יכול להגיד שאני התמדתי, לא ויתרתי, התעקשתי, חלמתי, רבתי עם ההורים, ציירתי גיטרות ומגברים ועשיתי כל מה שאני יכול רק בשביל להיות במוזיקה", סיפר גבריאלוב בראיון לוואלה! תרבות, ונתן לכם עוד סיבה להאזין לו.

למי לתת: לבעל עץ הרימונים שפילחתם לו כמה פירות... לפחות שיהיה לו שמח.

מעבר לזה שבאלבום החדש שלו, עומר אדם עבד עם שלל אנשים ביניהם עברי לידר, ג'וני גולדשטיין, דורון מדלי, הנרי ועוד, לעולם לא יימאס לנו להזכיר כי את הופעת חייו הוא נתן דווקא בסרטון מיוחד של ליין הגייז אריסה בשיר הנצחי "תל אביב", ועל כן הערצתנו נתונה לו לעד.

למי לתת: למיילי סיירוס.

נראה כי יש לנו עוד קצת זמן לחכות עד שרוני דלומי תוציא שיר עם בורגור, תרקוד הטוורק, תתפשט בטקס של MTV ותתחכך עם אחוריה במפשעתו רובין ת'יק – אבל היי, לקוות תמיד אפשר. לאחר הרמות הגבה שדלומי קיבלה על תפקידה ב"אופוריה", אפשר לשחרר צפירת הרגעה ולצאת מהבתים. אפשר להוציא את הבחורה מכוכב נולד, אי אפשר להוציא את הכוכב נולד מהבחורה. לחובבי ז'אנר הקול הזך.

למי לתת: לאחיכם הגדול שלא קנה אלבום חדש מאז "זמן סוכר" של איפה הילד.

לא מאוד קשה למצוא נקודות להסתלבטות על רוקרים מהניינטיז אבל בת'כלס, הקריירה של חמי רודנר שרדה דברים כמו רצח רבין, נפילת מגדלי התאומים, אסון המכבייה, עליית (והורדת) מחירי הקוטג' – והיא עדיין כאן. באלבום הזה לא תמצאו קטע דאבסטפ, מחרוזת שירים מזרחיים או בלדה שרודנר ניגן על החתול שלו. מצד שני, כן תמצאו מוזיקה.

למי לתת: ללירון רמתי.

במדינה קטנה כמו ישראל די קשה להשתלב במונופול המוזיקה הים תיכונית שנשלט באופן כמעט בלעדי על ידי קודקודים כמו שרית חדד, אייל גולן, דודו אהרון, ליאור נרקיס ושלומי שבת. שיר לוי אפילו לא יכול לבוא על תקן "הסנסציה הצעירה" – משבצת שכבר תפוסה חזק על ידי עומר אדם. כל אלה עדיין לא גורעים מהשירה היפה שלו. אם תקנו את האלבום ללירון רמתי אולי גם הוא יבין שלא מספיק להיות פרצוף יפה שיודע לשיר בסדרת ריאליטי. חייבים לגבות את הצ'ק עם עשייה.

למי לתת: למי שעומדת להתחתן עם מישהו שהיא מכירה שלושה חודשים, בקטע של עצה חברית.

היא מתגרשת! יש לה רגליים! היא הולכת עם שורטס! היא הולכת עם מיני שורטס! לא שאנחנו רוצים לשנות את הנושא אבל רבאק היא גם הוציאה אלבום בכורה. קצת חבל בשביל ממ"ב שרוב הקהל שלה עדיין המום מכך שהיא לא טרחה לשאול אותו אם מותר לה לפצוח בדיאטה. מאידך גיסא אנחנו עדיין בשוק מעטיפת האלבום. שאכטה אחת, זה כל מה שאנחנו רוצים מהחומר של מי שאישר אותה וגרם לה להיראות כמו מדריכת יוגה פנסיונרית.

למי לתת: למנטור המוזיקלי שלכם שמגיע לו חיבוק בחזרה.

פורטונה היא חברת תקליטים צעירה אשר מטרתה להוציא מחדש מוזיקה שהוקלטה לפני עשרות שנים בארץ ולא זכתה לחשיפה הראויה לה. הריליס הראשון היה תקליטה של צביה אברבנאל, התקליטון השני של נינו ניקולאידיס ועכשיו יוצא לעולם האלבום היחידי של ילדת הפלא גראציה, שראה אור לראשונה בקוליפון בסוף שנות השבעים. האלבום של גראציה יוצא בהדפסת ויניל איכותית של 180 גרם בעטיפת גייטפולד מהודרת ובאיכות סאונד שקשה למצוא בישראל. מומלץ מאוד לאספני מוזיקה וגם לאספני אמנות – זאת העטיפה הכי פסיכית שראינו מזה שנים.

למי לתת: לאיציק ואלירן מ"המירוץ למיליון".

האלבום החדש של מוש בן ארי יוצא בתיאום מושלם עם תקופת החגים ועם ארוחת החג. אפשר להאזין לפני המפגש המשפחתי, להדליק איזו קטורת או להבעיר את הנרגילה/כלי קיבול ככל שעולה על רוחכם ולבוא רעבים במיוחד.

למי לתת: לדבורים החמודות שקרעו את התחת בכוורת שלהן כדי שלכם יהיה דבש לנגב עם התפוח.

בצל ההצלחה המסחררת של מופעי האיחוד האחרון ובמלאת 40 שנה ליציאת אלבום הבכורה של להקת כוורת, משחרר ההרכב המיתולוגי עוד בחייו מארז מהודר וחסר תקדים בהיקפו שכולל שישה דיסקים ושני תקליטורי DVD, המורכבים מחומרים נדירים של הלהקה.

למי לתת: לג'יימס פרנקו, הוא בטח יעריך את זה.

מטוסי סילון, הבן של תוכי יוסי, פירות הדר, חייזרים, תינוקות בגן עדן, יונה רעה, לסת שבורה, אשת קשת בענן וניחוחות חריפים של אהבה - ברוכים הבאים לרכבת האסוציאציות החופשית הנ"ל, הלא היא העולם של לילי פרנקו. אחרי אלבום ראשון הטריו המקומי חוזר עם ריליס שני שאמור לשמח את כל מי שאוהב לשמוע גיטרות בעברית. ומי לא אוהב לשמוע גיטרות בעברית?

למי לתת: לאמנים ששרים רק שירים על אהבה, אולי הם יבינו שאפשר גם אחרת וראש השנה זה זמן טוב להתחיל.

תומר בן אפרים, מהיוצרים הייחודיים והמעניינים בסצינת הרוק המקומית בשנים האחרונות, חוזר עם רביעי בשם "גבולות ההבטחה" וכמו באלבומיו הקודמים, גם הפעם נעים הטקסטים מהפרטי אל הציבורי ומהכבד אל האירוני והמשתטה. חוץ מזה, אנחנו מחכים לביצוע משותף של "אללי" עם אהוד בנאי.

למי לתת: לתומר יוסף. ואז לקוות ממש חזק לאיחוד של פלטפוס.

טלוויזיה, תיאטרון, קולנוע, סטנד אפ, מוזיקה – ידו של תומר שרון בכל, אולי חוץ מתחום הפלסטיקה הרפואית. האלבום החדש שלו מורכב משירי סול-בלוז-פאנק שנכתבו בשנים האחרונות ומבוצעים בהופעות במועדונים עם הרכב של שלושה נגנים, כולל גרסה מתורגמת ל"הללויה" של לאונרד כהן, שתומש מבצע בהופעות.

למי לתת: לעצמכם.

אבי עדאקי, מאיפה באת ולאן אתה הולך? גם סולטן האינדי, גם חביב המבקרים, ואת כל זה אתה מצליח לעשות עם שירים בעלי חוש הומור! פרט לכך שחוש הומור אינו נפוץ מדי במוזיקה הישראלית, חשוב לציין שאצל עדאקי הוא לא מטרחן ולא מתאמץ. הוא כריזמטי בטירוף, כמו כל האלבום הזה שכדאי גם לכם להכיר אם עדיין לא הכרתם. ראש השנה, היכרויות חדשות.

למי לתת: למי שלא סוגר את הלילה בלי להוריד איזה פיוט.

נקמת הטרקטור מוציאים אלבום תשיעי (מישהו פה לא עומד בקצב של שרית חדד...), "מה לאהובי", אשר כולו לחנים לכתביו של משורר ימי הביניים רבי משה אבן עזרא. כן כן, מגפת השירים מהמקורות היהודיים תוקפת באיחור ניכר את הטרקטורים אבל כל עוד זה נשמע טוב אנחנו בעד.

למי לתת: לאנשים שמקשיבים לאט ובסבלנות.

ברי סחרוף, מיכה שטרית, דוד אבידן – לשמות האלה יש חלק משמעותי באלבום החדש של לב ארי וסבג אבל "העץ הבודד" לא מתהדר בנוצות של חברים מוכשרים בכדי לחפות על דלות טקסטואלית ומוזיקלית, כי אם מוציא מכל הנפשות הפועלות את המיטב. אין פה הפקה חדשנית או טריקים משוגעים שלא חווינו בעבר, וטוב שכך. ההאזנה לאלבום עלולה לגרום לתופעות לוואי כמו רצון עז לרדת דרומה (האלבום הוקלט בבית השאנטי בין שדה בוקר ומצפה רמון) ולהתקין פויקה משגע בתור ארוחת חג.

למי לתת: למי שניגש לאודישנים ל"כוכב הבא" וחושב שככה האושר יגיע.

דני גלבוע פועל כבר שנים אבל רק לאחרונה השם שלו מתחיל לצבור תאוצה גם בעולם הוירטואלי (שמחוץ לעולם האמיתי שנמצא בפייסבוק), בעיקר בזכות הדואט שלו עם קורין אלאל, "האדם". האלבום החדש, "ביום שהאושר יגיע", זכה לניהולו האמנותי של הפזמונאי מאיר גולדברג ומעז לעשות את הלא ייאמן – פנייה לקהל בגילאי 40 פלוס, שאמנם לא עובר מסך ב"דה וויס" אבל היי, כולנו בני אדם וגם להם מגיע.

למי לתת: למי שמסוגל לראות מעבר לדמות ההפכפכה של זילבר במרחב הציבורי בשנים האחרונות.

"היו לי פעם עקרונות / מכרתי את כולם / עסקה מוצלחת בשבילי / טובה גם בשבילם / עכשיו כשלא נשאר יותר / במה להאמין / אני שוקע לעיתים / בהזיות על מין". הטקסט הזה היה מושלם אז, הטקסט הזה מושלם גם היום. זו סיבה מספיק טובה לחזור לקלאסיקות של זילבר (שחוגג עכשיו 70) ולא חסר כאלה – "בטי בם", "רוצי שמוליק", "בחברה להגנת הטבע" ועוד שירים ששכחתם שהם שם ואיכשהו עדיין זוכרים את כל המילים שלהם בעל פה.

החלטתם מה לקנות? ספרו לנו בפייסבוק