אבידה קשה נוספת לעולם התרבות: השחקן ספי ריבלין הלך אמש (שלישי) לעולמו בגיל 66, במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. ריבלין נודע כאחד השחקנים הקומיים הגדולים והמוערכים ביותר בישראל והיה לחתן פרס האקדמיה לטלוויזיה ופרס מסך הזהב על מפעל חיים. הוא הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים. ארונו יוצב היום בשעה 11:00 בבוקר בתיאטרון הבימה בתל אביב, והלוויתו תתקיים בשעה 15:00 בבית העלמין בראשון לציון.
עולם התרבות נפרד מריבלין: "קומיקאי בחסד עליון"
ספי ריבלין: הבדרן שדיבר אמת
נתניהו ספד לריבלין: "לא חשש להביע דעותיו"
"ספי ריבלין הלך הלילה לעולמו לאחר שנאבק שנים ארוכות במחלת הסרטן", נמסר בהודעה הרשמית של המרכז הרפואי שיבא. "ריבלין אושפז בהוספיס בתל השומר לפני כשבועיים והוקף באהבה על ידי בני משפחתו חבריו הקרובים ואנשי הצוות הרפואי. בשעותיו האחרונות שהו לצידו רעייתו וילדיו. המשפחה מבקשת להודות לאלפי הישראלים שתמכו, עודדו והעניקו לספי כוחות מחודשים ואהבה אין קץ לאורך כל התקופה. יהי זכרו ברוך".
ריבלין החל את דרכו כסטודנט בבית הספר למשחק בית צבי ואת ניסיונו הראשון עשה על הבמה עם ההצגה "משרתם של שני אדונים" של תיאטרון החאן, תפקיד עליו היה מועמד לפרס כינור דוד, וכמו כן עם ההצגה "ערוגות החשק" לצידם של טוביה צפיר ורבקה מיכאלי.
ריבלין החל בקריירה טלוויזיונית לאחר שמוטי קירשנבאום צירף אותו לתוכנית הסאטירה "ניקוי ראש" בהמלצתו של טוביה צפיר. החל משנת 1975 ולמשך שש שנים, שיחק עם שלמה ניצן וציפי מור בתוכנית הילדים של הטלוויזיה החינוכית "רגע עם דודלי" בתור פיסטוק, דמות שקיבלה תכנית משלה, ולימים הפכה לקלאסיקה ולאחד מסימני ההיכר של ריבלין.
בהמשך השתתף בתכנית "סולו" ואף ב"זהו זה", שם הגיש פינה קבועה בגילום הדמות "נח רב מוח", הבלש הכושל. בשנת 1976 שיחק לצידו של השחקן המנוח אברהם מור במחזמר "מסעות בנימין השלישי" מאת נעמי שמר, ולאחר מכן המשיך להופיע במופעי הקומדיה שיצר, כמו "אגדות האחים גרימברג" ו"אשתי ברירת קנס". בין סרטי הקולנוע בהם השתתף ריבלין ניתן למנות את "רק היום" (1976), "השועל בלול התרנגולות" (1978), "חסמבה ושודדי הסוסים" (1985) ,"השיגעון הגדול" (1986), "אחד באפריל" (1989) ועוד. כמו כן שיחק ריבלין בסרט "הסודות" של הבמאי אבי נשר משנת 2007.
בשנת 1981 הופיע ריבלין בכמה מערכונים מתוך קמפיין הבחירות של מפלגת הליכוד שבכתיבת חלקם השתתף. יש הטוענים שריבלין תרם רבות להצלחת המפלגה בבחירות לכנסת העשירית של אותה שנה. בשנת 1984 השתתף בתשדירי הליכוד אל מול שלישיית הגשש החיוור, אשר ייצגו את המערך.
בשנת 1985 שיחק ריבלין לצד ג'וליאן שגרן במיני-סידרה הקומית "התזמורת", שם שיחק את עוזרו האישי של שגרן, ובשנת 1987 השתתף ריבלין בתכנית הילדים המצליחה "הופה היי". בתחילת שנות ה-90 הגיש לצד אבי אתגר את התכנית הקומית "מוצ"ש", משם זכורה לו ביותר דמותו של יוסף, החנון שאשתו (בגילום יעל עמית) נוטה לזמן אותו בקריאות מאוסות בשמו. כמו כן, השתתף ריבלין בתכנית הילדים "ציפי בלי הפסקה" לצידה של ציפי שביט, אחת מחברותיו הקרובות ביותר. בשנת 1989 הנחה את הפסטיגל לצד שביט וחנה לסלאו, ובפסטיגל 1993 הנחה לצד חני נחמיאס.
ריבלין כיכב בסדרה הקומית "איצ'ה" ששודרה בין השנים 1994-1997, ובתכנית "ספי" ששודרה בשנה שלאחר מכן והיתה מבוססת על הפורמט של "מיסטר בין" הבריטית. ריבלין גם השתתף בתכניות שונות בערוץ הספורט והיה חבר בפאנל "הדקה ה-91", תוכנית הכדורגל עם יורם ארבל ששודרה בערוץ 2 וכיכב בפרסומות הגרלת הלוטו ששודרו רבות באותן שנים. כמו כן, בשנת 1997 העלה ריבלין מופע יחיד בשם "זיכרונות מפפריקה". בשנת 2002 השתתף בתוכנית "אופסייד", גם היא בערוץ הספורט. שלוש שנים לאחר מכן הנחה ריבלין את תכנית האירוח "בא רגוע" בערוץ 1.
בשנים האחרונות התמיד ריבלין גם בעשייה פוליטית: בשנת 1998 התמודד במקום השני ברשימת ראשון 2000 למועצת העיר בה גר, ראשון לציון. הסיעה זכתה במנדט אחד בלבד, אך ריבלין נכנס למועצת בינואר 2003, וכיהן כחבר במועצת העיר באופוזיציה במשך פחות משנה. בבחירות למועצת העיר בשנת 2008 התמודד בשנית במסגרת סיעת פז ונבחר למועצת העיר. במשך כשנתיים היה חבר במועצת העיר והחזיק בתיק קשרי הקהילה העירוני. בשנת 2008 התמודד בפריימריז לקביעת רשימת הליכוד לכנסת, אך לא השתבץ במקום ריאלי ברשימה.
ריבלין משתתף (באופן סמלי) בתעמולה של הליכוד גם בבחירות האחרונות:
בשנת 1993 החל ריבלין לחוש בעיות במיתרי הקול, והתכנית "ספי" שצילם תוכננה כך שיוכל להימנע מדיבור במהלך המשחק בה. בשנת 2007 חשף בתוכנית "עובדה" כי לקה בסרטן הגרון וסיפר כי הוא עובר ניתוחים רבים ואינו מסוגל לעבוד כשחקן. בשנת 2010, לאחר שנה של טיפולים כימותרפיים, הצהיר ריבלין כי החלים וכי המחלה מאחוריו. בראיונות לכלי התקשורת הוא סיפר על תהליך ההחלמה הקשה שעבר. למרבה הצער, המחלה חזרה ובשנת 2012 עבר ניתוח בגרונו שבעקבותיו איבד לחלוטין את קולו. לפני כשנה כתב במיוחד עבור מוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות, ושם הצהיר: "לא חשבתי להתאבד, אבל מאד מטרידה אותי השאלה איך ייראה הסוף".
עדכון ראשון: 3.12, 22:15