אמנים, אנשי תרבות ורוח מביעים היום את צערם על פטירתו של חברם, ספי ריבלין, שהלך לעולמו היום (שלישי) לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. ריבלין, חתן פרס האקדמיה לטלוויזיה ופרס מסך הזהב על מפעל חיים, היה בן 66 במותו. אנשי עולם התרבות, שהתקשו לעכל את לכתו של אריק איינשטיין מוקדם יותר השבוע, נאלצים להתמודד עם אבידה ענקית נוספת.
ספי ריבלין הלך לעולמו
פרידה מהבדרן שדיבר אמת
"אני יכולה להגיד שליבי נשבר", אמרה ציפי שביט לוואלה! תרבות. "זה החבר הכי טוב, הכי מצחיק, הכי גאון והכי פנטסטי שהיה לי. להיות לידו היה סוג של גן עדן, של בית ספר, של הנאה וחגיגה בלתי נגמרת. אני חושבת שאין שחקן כזה. אני חושבת שהוא היה מספר הסיפורים הכי טוב בעולם. הוא היה בא לפה, יושב על הגג, אנשים היו נדרסים, נפרמים ולא יכולים להוציא הגה. הוא סיפר סיפורים על אבא שלו, על איך הוא היה, על סבתא שלו שבאה מרוסיה, עם חיקויים על הגננים שעבדו בביתם. הוא היה לומד מהר, הוא היה פרופורמר חסר תקדים. כל כך ממציאן, כל כך גאוני ופנומנלי שאין דבר כזה. בחלומותיי הייתי חולמת שהוא עומד סתם על הבמה עם העיניים הכחולות והאנרגיה העצורה ולא מוציא מילה, ועדיין הכי טוב ומצחיק בעולם. הייתי נוסעת איתו ובכל מקום שהגענו ידעו שהוא בדרן וקומיקאי. משהו בהילוך, בנפילות. איזה צ'רמר, איזה צ'רלי צ'פלין, אילו יכולות על הבמה ומחוץ לבמה. ראיתי אותו עוד לפני שבוע, חלמתי שאולי פתאום הוא יגיד 'עבדתי עליהם' ויקפוץ מהמיטה, וזה הוא ספינק'ה שלי. הלוואי והוא היה פה עכשיו".
"הקריירה שלנו התפתחה מאותה נקודה", אמר טוביה צפיר. "כלומר בעיקר כשפרצנו ב'ניקוי ראש' בשנת 1975 ואז גם הכרנו. על המקצועיות ועל הדברים היפים שהוא עשה בטלוויזיה ובבמות עוד יכתבו, ואנשים יודעים, ויש תיעוד, אבל מה שאנשים לא יודעים זה מה היה מאחורי הקלעים. ומאחורי הקלעים גילינו איש מיוחד ויוצא דופן בשמחת החיים שלו וברצון שלו להצחיק. הדבר הכי בולט אצל ספי היה הרצון להצחיק, היתה לו תשוקה בלתי נלאית להצחיק, גם אם מדובר באדם אחד. הוא היה משתמש באותה רמת אנרגיה ואינטנסיביות ותשוקה והתלהבות גם מול 2500 איש בהיכל התרבות וגם כאשר עמד מולו בנאדם אחד. זה נשפך ממנו באופן טבעי, זה היה הטבע הראשון שלו - להצחיק. זה היה עד כדי כך בולט שגם בהתמודדות הקשר שלו במחלה הוא השתמש בנשק הזה. הבנאדם לא הפסיק עם ההומור לרגע אחד. זה מודל לחיקוי. זה קשה ומדהים, איך הבנאדם הזה הצליח בנשק הזה לחיות עם המחלה הזאת ,זה ממש בלתי נתפס. אני רואה את זה כאומץ לב בלתי רגיל ומעריץ אותו על זה. היו לנו עכשיו עשר שנים קשות, אז בעזרת ההומור איכשהו יצאנו מזה עם חיוך על השפתיים, וזה רק בזכות ספי, אין מה לדבר. זה יום עצוב מאוד כי הלך מאיתנו איש כל כך שמח ומצחיק. זה אבסורד. זה באמת אירוני".
"אני רואה את ספי עכשיו בטלוויזיה וזה לא נראה לי הגיוני שהוא פשוט איננו", אמרה ציפי מור, שכיכבה לצד ריבלין ב"רגע עם דודלי" ו"הבית של פיסטוק". "הוא כל כך חי, ואפילו שהיה חולה הוא היה חי. חי מבחינת חיות, שזה לא כל כך נתפס שהיא נעלמה. ספי היא איש מלא קסם והומור וחכמה ותבונה ותשומת לב. יש לי רק דברים טובים להגיד עליו. מצחיק, משמח אנשים. מעבר להיותו שחקן, הוא גם היה בן אדם כזה שאכפת לו ועזר תמיד לכולם. בשנים הראשונות אני באתי מהצבא, ילדה צעירה ולא יודעת מהחיים שלי ונכנסתי למקום הזה של טלוויזיה, שמסביב אנשים מאוד מנוסים, והוא ממש עזר לי, בכל מיני טיפים שעזרו לי להתמודד עם כל הקשיים של ההתחלה בהומור ובקלות יתרה . קודם כל הוא היה מצחיק אותנו מהבוקר כשהגענו לאולפנים, וזה היה צחוק מטורף ומקסים. המבט שלו, של ההבנה וההומור, זה היה נדיר. אני רואה אותו בטלוויזיה ומה שהוא אומר זה איך הוא לא יראה את הילדים והנכדים וזה פשוט עצוב. אתה גם מערער על עצמך, זה מתקרב אלינו בצעדי ענק. אני לא אוהבת את המוות הזה".
"אני מרגיש עצוב מאוד ומרוקן", אמר ששון גבאי, ששיחק עם ריבלין ב"זהו זה". "אמנם בתקופה האחרונה הייתי בקשר הדוק עם המשפחה וביקרתי את ספי כמה וכמה פעמים, כך שדי צפינו שזה עומד לקרות, אבל כשזה קורה, אתה אף פעם לא מוכן להבין. השכל לא קולט. זה רגש שיש לו את התכניות שלו. אני באמת מרגיש מרוקן ועצוב כי הוא היה חלק חשוב מאוד ותפס מקום גדול מאוד בחיי המקצועיים והאישיים, כחבר, כאדם. התחלנו את הקריירה שלנו יחד, בגיל 24-25. בתאטרון, בטלוויזיה עם חיי המשפחות. הוא חלק גדול מהחיים שלי. זה מרגיש שנפרדתי מחלק ממני. אני יכול להגיד על ספי הרבה דברים, על כוחו המקצועי, אבל בעיקר אפשר להגיד דבר אחד - על כוח החיים שלו. החיות הנהדרת והראיה הקומית לכל דבר בחיים. אני מצדיע גם למאבק העיקש והאמיץ שלו, בקומה זקופה, עם המחלה במשך כל החיים האחרונות".
"עוד פרידה קשה ובלתי מנחמת מענק בידור", אמרה חני נחמיאס לוואלה! תרבות. "ממישהו שהיה לו מקום של כבוד בפנתאון של הבידור הישראלי. ספי שבשבילי הוא רימון נפץ של כישרון, טירוף, יצירתיות, הומור, קומיות, שיגעון מתפרץ, באמת בליל מטורף של אישיות כובשת, של צחוק בלתי נגמר של פטפטנות שנלקחה ממנו בצורה קשה ונוראית בתקופה האחרונה, ושמן הסתם מאוד מאוד ייסרה אותו ואני מרגישה שהוא הגיע למקום של שלווה שכנראה היה זקוק לה מאוד".
"איך אפשר להגיד כמה מילים על ספי?", אמרה עירית ענבי. "אין לי מילים על ספי. ספי שלנו. שלמות, מקצוענות, טוטאליות, אהבת ארץ ישראל, חבר נפלא, שחקן מדהים שהיה קומיקאי בכל רמ"ח אבריו, וכשהוא היה צריך לשחק תפקיד דרמטי, הוא היה הכי דרמטי שיש. הוא היה צריך להיות צ'פלין, הוא היה יותר טוב ממנו. חד כתער, מהיר, יפה, לומד טקסטים הכי מהר שאני מכירה, היה לו זיכרון צילומי, הייתי מקנאה בו. כיף, שמח לעבוד איתו. ממש חבר נפלא, מתי שאתה צריך אותו הוא שם ועצוב שהוא סיים ככה בסבל. מקווה שהוא לא סבל בסוף יותר מדי. אני יודעת שהמשפחה דאגה".
מוטי קירשנבאום, שעבד עם ריבלין בתכנית הסאטירה "ניקוי ראש", אמר כי "ספי היה קומיקאי בחסד עליון, כישרון ללא גבול, הוא אהב להצחיק, הוא ידע לעשות את זה יותר טוב מכל אחד אחר".
"קשה לי כי רק עכשיו קיבלתי את הידיעה למרות שכבר שבוע, כל יום, יש שמועות", אמר יגאל בשן, שכיכב לצד ריבלין ב"הופה היי". "אני גדלתי איתו ביחד. הוא מבוגר ממני בשלוש שנים, ובגיל ילדות זה פער מאוד גדול. אמא שלו היתה המחנכת שלי וסבתא לו היתה הספרנית שלי, כך שמשפחת ריבלין די עיצבה את ימי נעוריי מכל הבחינות - גם תרבותית וגם אמו כמחנכת. ואני חייב למשפחה הזאת הרבה מאוד. אנחנו מגיל מאוד צעיר ידענו שספי הוא עילוי. בהתחלה חשבנו שהוא יהיה כדורגלן, כי עד גיל 15-16 הוא היה אחת ההבטחות הגדולות של עולם הכדורגל. ואז הוא פרש למשחק באופן די טבעי, כי הוא היה האיש שהכי הצחיק אותנו במשך כל הנעורים והוא היה קומיקאי מולד. הוא נולד עם מתנה מדהימה".
"עשינו סדרה יחד, ובכל פעם שאני רואה את התכנית - אני חושב על איך שמשך את הפוקוס באופן טבעי", אמר ג'וליאן שגרן, שכיכב לצד ריבלין ב"התזמורת המשוגעת". "פשוט לא רואים את האחרים, הוא היה כל כך מושלם בתפקידים שלו. לא היה לו אגו כשעבדנו יחד, הוא היה הפרטנר המושלם. בחיים שלו הוא היה היסטריה מהלכת, האנרגיה של הקומיקאים - זה היה כל הזמן".
"היו לי שנים שהייתי מאוד אינטנסיבית איתו, בשנות ה-80", סיפרה שולה חן, שכיכבה לצד ריבלין בפינת החידה הבלשית של "זהו זה". "אני ממש לא ידעתי מי הוא, שאולי הבמאי קרא לי והיו כל מיני שחקנים שהיו צריכים להיות הבלש, ואז הגיע ספי שהביא את ששון גבאי, והתחילו שלוש שנים של חידה בלשית ואחר כך חידת תעבורה ואחרכך ארכיאולוגית - ואיפה לא ביקרנו ואיפה לא היינו. הוא הפרה, הוא הוציא ממני קומיות שלא ידעתי שיש בי. הוא היה מצחיק בין הצילומים ובצילומים ועם רעיונות שהוא הציע. לצערי התכנית הופסקה לאחר שהוא הלך לפוליטיקה, וזה הפך לקאלט. מאז לא היה לי דבר כל כך מעניין. מעולם לא עבדתי עם שחקן כזה, וזה היה בשבילי בית ספר הכי טוב. זה היה מדהים".
"שמעתי את זה לפני חצי שעה וזה מאוד קשה לי", אמרה ציפי מייזלר, שניהלה את ריבלין בעבר. "אני ראיתי אותו לפני שלושה ימים, וזה עדיין מאוד קשה אפילו שזה היה נס רפואי. זה כאב גדול. ספי היה מאוד מאוד מצחיק. הוא תמיד היה מצחיק אותי גם ברגעים הכי קשים שלו".
"לא שיתפנו פעולה, אבל בתור שחקן אני חושב שזה עצוב מאוד", אמר עליו גברי בנאי. "הוא היה בדרן ושחקן נפלא וזה יום עצוב". הזמרת שירי מימון הגדירה אותו כ"שחקן ובדרן ענק. גדלתי עליו ותמיד הוא הצליח לרגש אותי ולהצחיק עד דמעות. הסבל הסתיים עכשיו. נוח על משכבך בשלום. תודה שהשארת זכרונות נהדרים".
בתיאטרון החאן, בו שיחק ריבלין במשך שנים רבות, הביעו צער עמוק על לכתו. "תיאטרון החאן, על שחקניו עובדיו ומנהליו, אבל על מותו של ספי ריבלין שהתחיל את דרכו בחאן והיה מראשוני שחקניו", מסר מיכאל גורביץ', המנהל האמנותי של התיאטרון. "דמותו של ארלקינו שיצר בהצגה 'משרתם של שני אדונים' בבימויו של מייקל אלפרדס זכורה עד היום לכל מי שראה את ההצגה בשנות ה-70, יחד עם שלל הדמויות האחרות של השחקן המחונן הזה. אנחנו משתתפים באבל המשפחה".
"בעודנו יושבים ובוכים על לכתו של אריק איינשטיין, קיבלנו מכה כואבת נוספת בדמות פטירתו של חברינו היקר ספי ריבלין", נמסר מאמ"י, איגוד אמני ישראל. יו"ר אמ"י, יענקלה מנדל, מסר: "אם יש נחמה, היא שהספקנו לתת לספי פרס מפעל חיים של אמ"י באירוע בו הצדיעו לו מיטב אמני ישראל והראינו לו עוד בחייו כמה אהבנו אותו. צחוקו והעיניים הכחולות שלו ילוו את כולנו עוד שנים רבות. תנחומינו למשפחה ולמשפחת אמני ישראל. יהי זכרו ברוך".
גם בבית הספר לאמנוית הבמה בית צבי, בו למד ריבלין, שהעניק לו לפני שלוש שנים את תואר "יקיר בית צבי", הביעו צער על לכתו. ""יום עצוב לתרבות הישראלית ולנו במשפחת בית צבי", אמר מנהת בית הספר, מיכה לבינסון. "השחקן ספי ריבלין, בוגר מחזור י', 1972, הלך לעולמו לאחר מאבק עיקש במחלה קשה. ספי היה שחקן רבגוני, קומיקאי בחסד ואדם מיוחד. ביובל ה-50 לבית צבי הענקנו לו בכבוד גדול אות הוקרה מיוחד. אהבנו את ספי ונתגעגע אליו מאוד. יהי זכרו ברוך".
השתתפו בהכנת הידיעה: נועה הרשקוביץ, אדם סרור, אמיר צומר ושי סגל