קשוב מאוד 88: המטה להצלת המוזיקה הישראלית

בחיי שלגלי עטרי יש במה להתגאות. יש אנשים שהזמן עושה להם רע, אבל הקריירה שלה - הנפרשת כבר על פני כחמישה עשורים - ממשיכה להראות סימני חיים ואפילו יותר ממכובדים. כל אלבום של עטרי מותיר אחריו לפחות להיט ראוי אחד והרבה הערכה. עטרי היא מה שנקרא זמרת אמצע הדרך, זמרת סולידית. היא לא הולכת רחוק מדי מהאמצע אף פעם, אבל מה שהיא עושה הוא ברמה גבוהה, בין אם זה גרוב אייטיזי ("ממריאה ברוח"), בלדה מזרחית ("מהמרחקים") או שיר זיכרון ממלכתי ("אין לי ארץ אחרת").

גם "אהבה למרחקים ארוכים" הוא לא אלבום מאתגר מדי, אלא אפילו איזו חזרה אחורה מבחינה סגנונית: אחרי ההצלחה של האלבום עם סגיב כהן, עטרי ניסתה להמשיך בכיוון ולהרים פרויקט עם עמיר בניון. לא ברור למה, אבל האלבום ההוא נגנז בינתיים ועטרי חזרה כאן לסגנון שאפיין את "חבק אותי לאט" מ-2003: פופ ובלדות העצמה, ברובן יותר מוצלחות מהלהיט המאוס "מה שאת אוהבת". גם על ההפקה חתום איש אמצע הדרך מובהק - עמוס בן דוד. מה שכן, יש כאן שיתופי פעולה מעניינים: לצד החשודים הרגילים כמו מאיר גולדברג ונועם חורב, עטרי לקחה שירים מתקתקים משני רוקרים - שילה פרבר וכפיר אפשטיין, ויש גם לחן של קלפטר, שמבחינתו זה המשך של שיתוף פעולה של שנים, שכלל שירים כמו "סוף העונה", וכמובן "מה שאת אוהבת".

שיר הנושא של האלבום יפהפה, גם בזכות כתיבה ולחן לא טריוויאלים (נעם חורב ותומר הדדי), "אולי מכאן" מזכיר לרגעים את העוצמות של "מהמרחקים" וגם שני שירים צמודים בהמשך הדרך - "מה זה שווה" החמוד ו"מישהו אוהב אותך", שהוא קצת שיר עם ולכן מחמיא לעטרי, ששולטת במסורת הזאת היטב. הוא גם זוכה לביצוע אקוסטי נוסף בסוף האלבום. השאר - לא מזיק. יותר מזה: נחמד ונעים רוב הזמן. איזי ליסנינג הוא לא ביטוי גס בהכרח.

אסתר רדא, אחת הזמרות הכי טובות בארץ, הוציאה אי.פי. חדש עם ארבעה חידושים לנינה סימון. על הנייר זה נשמע מושלם. הוא עשוי היטב, עשיר בגרוב ורדא כאמור היא פשוט מצוינת - אבל (ותמיד יש אבל), רדא הרגילה לסטנדרט כל כך גבוה שגם אי.פי. מתוקתק באיכות גבוהה עשוי להתקבל כמובן מאליו. ארבעת השירים במיני-אלבומון הזה היו יכולים בכיף להשתלב כבונוסים באלבום הבכורה של רדא, אבל בפני עצמם הם קצת מחווירים, רגילים. זה עוד מאותה הרדא, שזה אחלה בעיקרון, אבל כאמור - לא מספיק.

צריך קצת חוצפה בשביל לשחרר אלבום מחווה לאחת הזמרות הגדולות של כל הזמנים, ואמנים עם חוצפה אני אוהב. אבל לנעליים גדולות יש מחיר: כששיר כמו "Feeling Good", פצצה שאמורה להתפוצץ בכל פזמון מחדש עם כל הרעיונות היפים שמוזיקה הציעה אי פעם לאנשים, עובר כמו בסך הכל עוד קטע, אז המחמאות לא מספיקות. ועדיין יש קטע אחד ששווה מאוד, "Four Women", שמזכיר שרדא היא לא רק קול יפה והיא כאן גם כדי להתריס. בחיי שאני אוהב אותה, אבל ציפיתי ליותר.

ואם כבר, אז הצעת הגשה קטנה: כל השירים מהאלבום נמצאים ביוטיוב עם קליפים. איכשהו, זה עובד יותר טוב עם הויז'ואל, וכנראה שכמו בהרבה מקרים גם כאן יש איזה פער בין הפרפורמנס לחוויית ההאזנה.

על דעיכת מכירות הדיסקים נפטפט כבר בפעם אחרת, אבל בינתיים, הנה סיפור: לפני חודשיים בערך הוציא יצחק קלפטר אוסף חדש, ובחלק מהראיונות לכבודו הוא ביקש - כמעט בדמעות - שיקנו אותו. להרבה אנשים הדמעה של הגיטריסט הגדול היתה רמז ברור מאוד, הרשתות החברתיות התגייסו, וקלפטר, או כך לפחות אני מקווה, זכה למעט נחת. שניים שהלב שלהם נשבר מהסיפור הזה, הם מרינה ביידין ומתן אליהו, סטודנטים לתקשורת ממכללת ספיר באמצע שנות העשרים שלהם, שמקווים להוביל בעקבותיו מלחמה דון-קישוטית המגולמת ביוזמה "תקליטורנו - למען אמנים ישראלים" . השניים מעלים - בהתנדבות ולדבריהם ללא קשרים לבעל עניין כלשהו - תמונות של גולשים עם אלבומים ישראלים שהם קנו, מתוך תקווה לעודד רכישה של אלבומים ישראלים. בינתיים יש שם תמונות של גולשים עם אלבומים של אייל גולן, מארינה מקסימיליאן, אלון אולארצ'יק ואחרים.

"אני שמעתי את הריאיון של ניב רסקין עם יצחק קלפטר בגל"צ, שבו הוא ביקש בקול שבור שיקנו את הדיסק שלו למען הפרנסה שלו. זה מאוד נגע בי בגלל העובדה שאני חיה מוזיקה ישראלית כל חיי, ויצחק קלפטר הוא אחד האמנים האהובים עליי", מספרת ביידין, 25, "בנוסף, ברגע שראיתי שאחרי הריאיון הציבור הישראלי נרתם למען קלפטר והאלבום שלו הגיע לראש מצעד המכירות זה ריגש אותי מאוד. ככה עלה לי הרעיון שצריך להעלות את המודעות לחשיבות שברכישת מוזיקה ישראלית מקורית בשביל שהאמנים יוכלו להמשיך ליצור בשבילנו. סיפרתי על הרעיון לסטודנט נוסף, מתן, וביחד הקמנו את הפרויקט. הוא, כמוני, יודע להעריך יצירה ישראלית מקורית וביחד לקחנו את זה בשתי הידיים".

"בעיקרון, הרעיון הוא להעלות את המודעות", היא מוסיפה, ומפרטת על התוכניות להמשך: "אנשים שרוכשים אלבומים מעלים את התמונה שלהם לעמוד ובכך מדרבנים את הבאים לעשות כך גם. בנוסף אנחנו מפרסמים כתבות ועניינים הקשורים לאלבומים ישראלים ומנהלים דיונים. בשלב הבא, לאחר שנקבל מספיק חשיפה, אנחנו רוצים לעשות סרטונים להעלאת המודעות עם אמנים שונים ואולי לעשות מופע תמיכה". אנחנו לגמרי לגמרי בעד.

ראוי להזכיר לפחות שהדג נחש הוציאו חינם אין כסף להאזנה והורדה וירטואלית אלבום הופעה חדש, שכולל חלקים מההופעה שלהם עם תזמורת המהפכה במשכן האופרה בתל אביב ב-2011. ואם מעניין אתכם לדעת מה חשבתי על זה, אז הנה מה שכתבתי על ההופעה הספציפית הזאת בזמן אמת.