חיי מדף 23: הסופר ג'ון רונסון, "גברים מפחדים מפיטורין כמו שנשים מפחדות מאונס"

ארגון PEN American Center שמקדיש את פעילותו למלחמה על חופש הביטוי, מעניק בכל שנה פרס מיוחד בתחום במסגרת ערב גאלה שנערך בניו יורק. השנה הודיע הארגון כי הפרס יינתן למגזין הצרפתי הסאטירי 'שרלי הבדו' שעמד במרכז התקפת טרור איסלאמי בינואר האחרון; הפרס ניתן לעובדי המגזין ששרדו את המתקפה ובחרו להמשיך ולעבוד על הגיליון הבא ולהוציאו לאור גם לאחר ש-12 חבריהם נרצחו בעקבות המילים שכתבו והקריקטורות שציירו.

אולם לא כל המוזמנים והמשתתפים בערב הגאלה של הארגון הסכימו עם ההחלטה להעניק את הפרס ל'שרלי הבדו', וביום שני פרסם הניו יורק טיימס כי ששה סופרים אף החליטו להחרים את הערב בעקבות כך. הסופרים שביטלו את השתתפותם באירוע הם פיטר קארי (זוכה פרס הבוקר פעמיים, "אוסקר ולוסינדה"), מייקל אונדטג'ה ("הפצוע האנגלי"), פרנסין פרוז ("מלאך כחול"), טג'ו קול, רייצ'ל קושנר ("טלקס מקובה") וטאייה סלאסי ("תמיד בדרך הביתה"), והם עשו זאת במחאה על התכנים הפוגעניים והאנטי-דתיים שפורסמו לדבריהם במגזין לאורך השנים.

הסופרת רייצ'ל קושנר אמרה לניו יורק טיימס שהיא מבטלת את השתתפותה בערב הגאלה כיוון שהיא מרגישה שלא בנוח עם "חוסר-הסובלנות התרבותי של 'שרלי הבדו' והנסיון האגרסיבי שלהם לקדם נקודת מבט חילונית". הסופר פיטר קארי יצא נגד העיוורון שתקף את ארגון פן (שבחר להעניק את הפרס ל'שרלי הבדו') בכל הקשור ליהירות התרבותית של האומה הצרפתית, "שלא מבינה את החובה המוסרית שלה לחלק גדול ומוחלש מהאוכלוסיה שלה".

לעומת זאת, הסופר סלמן רושדי, ששימש בעבר כנשיא ארגון פן וסבל בעצמו מרדיפה איסלמית בעקבות ספרו "פסוקי השטן", צייץ בחשבון הטוויטר שלו בעקבות ההודעת הסופרים וטען כי הם טועים בהחלטתם לבטל את השתתפותם בערב הגאלה. "הפרס ינתן בכל מקרה", הוא צייץ, "אלה רק ששה שפנים. ששה סופרים בחיפוש אחר מעט אופי".

ארגון פן הוציא הודעה לעיתונות בעקבות הפרשה ובה הביע צער על ביטול השתתפותם של ששת הסופרים. "אנחנו מודעים לכך שהנושא הזה מורכב וטעון ושישנם חילוקי דעות משמעותיים בין חברי הקהילה שלנו", נכתב בהודעה. "ארגון פן אף פעם לא נרתע ממחלוקת וגם לא דורש אחדות דעים בקרב חבריו. אנחנו מצטערים על החלטתם של אלה שבחרו לבטל את השתתפותם בערב הגאלה, אבל אנחנו מכבדים אותם על דעותיהם ואמונותיהם".

את פרס חופש הביטוי יקבל בשם 'שרלי הבדו' מבקר הקולנוע של המגזין, ז'אן-בפטיסט סורה, שניצל ממתקפת הטרור רק בגלל שאיחר לעבודה באותו יום.

הגרדיאן הבריטי מדווח כי שלוש רשתות הספרים הגדולות ברוסיה הורידו את "מאוס: סיפורו של ניצול" מהמדפים ומאתרי האינטרנט שלהן לקראת "יום הניצחון", החוגג את נצחונה של ברית המועצות על הנאצים. ורוורה גורנוסטייבה, העורכת הראשית של הוצאת קורפוס הרוסית, אמרה לסוכנות AFP כי הספר, שתורגם לרוסית בשנת 2013, הורד מהמדפים אף על פי שנמכר היטב ומעולם לא הוגשה להוצאת הספרים או לחנויות תלונה כלשהי לגביו.

כתבת רדיו אקו-מוסקבה, דריה פשצ'יקובה, עברה בין חנויות הספרים וסיפרה שהצוותים מצפים לביקורת מטעם הממשל ב-9 במאי, יום הניצחון. "הם מחכים לתשלומים והחליטו לנקות את המדפים מצלבי קרס", צייצה פשצ'יקובה בטוויטר.

מאוס, שזכה בפרס הפוליצר בשנת 1992, מתאר את זכרונותיו של אביו של ספיגלמן, ולאדק, ניצול שואה מפולין, ונחשב לפורץ דרך בתחום הקומיקס והרומנים הגראפים. צלב הקרס שמופיע על כריכתו מסמל את התאכזרותם של הנאצים (שמתוארים בספר כחתולים) כלפי היהודים (שמתוארים כעכברים).

דו"ח שנכתב ע"י סוכנות סופרים לונדונית בשם "Spread The Word" והוצג לאחרונה ביריד הספרים השנתי בלונדון, מצא כי הדרך הטובה ביותר עבור סופר ממוצא אפריקאי, אסיאתי או מיעוט אתני אחר (BAME) להוציא ספר לאור, היא לכתוב ספר פרוזה שמיישר קו עם המבט "הנאור" של העולם המערבי על הקהילה ממנה הוא מגיע. במילים אחרות, כדי להתפרסם על הסופר להתייחס בכתיבתו לנושאים כמו גזענות, קולוניאליזם ופוסט-קולוניאליזם, "כאילו זה היה הנושא היחיד שמדאיג את כל האנשים המשתייכים למיעוטים אתניים", כפי שכתבה אחת מיוזמות הדו"ח, הסופרת דאונטה קין.

במסגרת הדו"ח, שנכתב תחת הכותרת "Writing The Future" ("לכתוב את העתיד"), רואיינו 100 מו"לים ועוד 200 סופרים, ש-30% מהם משתייכים במוצאם למיעוט כלשהו. זהו המחקר הגדול ביותר שנעשה בתחום בעשר השנים האחרונות בבריטניה.

"לפני שלושה עשורים מעט מאוד ספרים בבריטניה נכתבו בידי סופרים ממוצא אפריקאי או אסייתי, בעוד שלפני כעשרים שנה אירעה פריצת דרך שהתגלתה מהר מאוד כטרנד חולף", אמרה הסופרת והמשוררת הבריטית ממוצא ניגרי ברנדרין אווריסטו, שרואיינה במסגרת הדו"ח, "אבל בשנים האחרונות אנחנו חוזרים להתעלמות שהיתה נהוגה בעבר, והפעם היא מוסוות בידי סופרים שבוחרים ליישר קו עם ההגמוניה הלבנה".

מלורי בלקמן, סופרת ילדים בריטית ממוצא קריבי, מסכימה עם אווריסטו. "בשלוש או ארבע השנים האחרונות", כתבה בדו"ח, "נדמה לי שחזרתי להיות האדם הצבעוני היחיד באירועים ספרותיים. מה קרה בדיוק?"

הדו"ח גם בדק את נוכחות של סופרים המשתייכם במוצאם למיעוטים אפריקאיים או אסייתים במסגרת אירועי ספרות חשובים (כמו הפסטיבלים הספרותיים באדינבורו, צ'לטנהאם והאיי). נמצא כי רק 4% (100 אנשים) מהסופרים שהשתתפו באירועים הספרותיים הללו השתייכו למיעוטים אתניים. דאונטה קין סימה את הדו"ח באזהרה לפיה אם שוק הספרים הבריטי לא יהפוך להטרוגני יותר, "הוא יסתכן בהפיכה למאובן מהמאה ה-20 שלא נמצא בקשר עם מה שקורה במאה ה-21".

שבע שנים עברו מאז הרומן האחרון של הסופר הבריטי ממוצא הודי סלמן רושדי ("פסוקי השטן"). הספר החדש, ה-11 במספר של רושדי, ייקרא "Two Years Eight Months and Twenty-Eight Nights" ויראה אור ב-8 בספטמבר. ע"פ אתר באזפיד שחשף השבוע את כריכת הספר, העלילה מתרחשת בניו יורק ומושפעת מסגנון הריאליזם המאגי של אגדות המזרח הרחוק.

בסתיו הקרוב יראה אור גם הספר החדש (והשלישי במספר) בסדרת ספרי המתח שכתבה ג'יי קיי רולינג תחת הפסבדונים הגברי רוברט גלבריית ("קריאת הקוקיה"). הספר החדש ייקרא "Career of Evil" ויגולל את המשך עלילותיו של הבלש הפרטי חסר-המזל קורמורן סטרייק.

רונסון פרסם לאחרונה ספר בשם "So You've Been Publicly Shamed" שעוסק בנטייה של הציבור להפוך לאספסוף זועם מבלי לשים לב כיצד זה משפיע עליו. בשבוע שעבר הוא נאלץ לעמוד מול אותו ציבור לאחר שעלתה לרשת תמונה של קטע מעותק-הגהה של ספרו (קטע שנחתך לבסוף) המשווה בין הפחד של נשים מאונס לפחד של גברים מפיטורין. התמונה הציתה ביקורת חריפה נגדו ברשתות החברתיות.

"אף פעם לא חשבתי על זה קודם לכן", נכתב בקטע המצולם שהעלתה לטוויטר אישה בשם מרדית' האגרטי, "שגברים מפחדים מפיטורין כמו שנשים מפחדות מאונס [...] אני לא יכול לחשוב על הרבה דברים גרועים יותר מאשר להיות מפוטר". רונסון בתגובה כתב להאגרטי כי הקטע כלל לא מופיע בגירסה הסופית של הספר. "זה הופיע בעותק ההגהה", הוא צייץ בתגובה לתמונה שהעלתה הארגטי, "זה לא היה לציטוט. אז תודה לך על זה".

גולשים רבים ניסו בכל זאת להבין את ההשוואה שערך רונסון או את הכוונה שלו. רבים מהם ביקרו את רונסון על אף שהציטוט נחתך מהספר; לדבריהם, רונסון בכל זאת כתב את המשפט הנ"ל וחשב שראוי לעשות השוואה כזו עד שמישהו חיצוני הסביר לו שזה לא נשמע טוב; על כן ראוי להוקיע אותו, לטענת המבקרים. לעומת זאת אחרים יצאו להגנתו של רונסון וטענו כי כולנו עורכים את המחשבות שלנו וזהו טבעה של ההתנהגות האנושית.

באתר באזפיד שפרסם את הסיפור נכתב כי רונסון סירב לבקשתם לתגובה על הפרשה.

בקטלוג הספרים של הוצאת סכולסטיק ישנה חלוקה בין ספרים המיועדים לבנים וספרים המיועדים לבנות, והתיוג המגדרי אף מופיע על כריכותיהם של חלק מהספרים. ילדה בת 8 מלונדון בשם אלס (Els) החליטה לצאת נגד התופעה הזו לאחר שעיינה בקטלוג ההוצאה לקראת יריד ספרים שהיה אמור להתקיים בבית הספר שלה. היא הבחינה שספר על פיראטים נמצא בקטלוג תחת הכותרת "Amazing Things for Boys to Make and Do" ("דברים נפלאים שבנים יכולים לעשות"), ושספר על חיות מחמד תוייג כמתאים לבנות. היא סיפרה על כך לאמה, שהציעה לה לכתוב עצומה שיוצאת נגד הקטלוג המגדרי, להחתים את כל מי שמסכים איתה ולשלוח להוצאה. "היא הדפיסה את העצומה באותו בוקר", סיפרה האם, "והלכה לבית הספר כדי להילחם עבור המטרה שלה".

"מה אם ילדה רוצה לקרוא ספר על פיראטים שמתויג כמתאים לבנים?" שאלה אלס בעצומה, "היא אולי תגיד לעצמה 'מה לא בסדר איתי, אני אוהבת דברים של בנים? [...] זה יכול לגרום לה להרגיש בודדה ולחשוב שלהיות שונה זה רע". היא סיימה את העצומה בפנייה להוצאה: "אם תוכלו להפסיק לפרסם ולמכור ספרים שמקטולגים באופן הזה, כולנו נעריך זאת מאוד. כולנו שונים אחד מהשני ואוהבים דברים שונים והרבה אנשים מסכימים איתי בזה". היא הצליחה לאסוף 80 חתימות מילדים, מורים ובני משפחה, ושלחה את העצומה למשרדי ההוצאה.

הוצאת סכולסטיק החליטה בתגובה להסיר את התיוג המגדרי בקטלוג שלה, והוסיפה כי דווקא הספר על הפיראטים שתפס את עיניה של אלס יצא לאור בהוצאה אחרת. "אתר האינטרנט של ההוצאה שלנו הושק לאחרונה מחדש", הסבירו בהוצאה, "ובמסגרתו שינינו את אופני הקטלוג הקודמים [...] אנחנו כבר לא נפרסם שום ספר חדש עם תיוג שמייעד אותו לבנים או לבנות. כל הכותרים הישנים שנמצאים בחנויות ומקוטלגים כמתאימים לבנות או לבנים יוחלפו במהדורות הבאות בכריכות שאינן משוייכות מגדרית".

מארגני קמפיין "Let Books Be Books" שפועלים גם הם לביטול הקטלוג המגדרי בספרי ילדים, בירכו את אלס על היוזמה שלה וסיפרו לגרדיאן הבריטי כי כחלק ממאבקם הסכימו כבר תשע הוצאות להסיר את הקטלוג המגדרי מספריהם. "אנחנו מקווים שגם שאר ההוצאות יסכימו לזנוח את הקטלוגים הללו", אמרה ג'ס דיי, ממארגנות הקמפיין.

על הפרויקט אחראי בילי מאגנוסן (שהיה מועמד לפרס הטוני בעבר), והוא נולד מתוך עבודה של קבוצת תיאטרון מקומית בשם Shakespeare Exchange. כל אחד אחד מ-154 הסרטים מצולם במקום אחר בניו יורק. "מטרת הסרטים היא להביא את שייקספיר לאנשים שאולי לא הכירו אותו, ואנחנו משתמשים ברשתות חברתיות כמו טוויטר ואינסטגרם על מנת להפיץ אותו", אמר מאגנוסון לניו יורק טיימס.

קבוצת המשתתפים בפרויקט החלה לעבוד עליו בשנת 2013, ועד כה צולמו 100 סרטים קצרים שעלו לאתר הפרויקט ולאפליקציה הייעודית שלו. מתוכם צפו בסונטה 27, בכיכובה של השחקנית קארי פרסטון ("האישה הטובה", "דם אמיתי").

* השחקנית ריס וויתרספון תקליט גרסת אודיו לספרה החדש של הרפר לי "Go Set a Watchman" (ספר ההמשך ל"אל תיגע בזמיר").

* הסופר האמריקאי ממוצא יהודי-אוסטרי פרדריק מורטון הלך לעולמו בגיל 90. הוא כתב 12 ספרים כשהמפורסם בהם הוא "בית רוטשילד", שאף זכה לעיבוד בימתי למחזמר.

* כתב המלחמה הוותיק של ה-CNN וזוכה פרס פוליצר, פיטר ארנט, יפרסם ממואר בשם " Saigon Has Fallen" על חוויותיו ככתב במלחמת וייטנאם. הספר יראה אור בהוצאתה של סוכנות הידיעות A.P, בה עבד ארנט בזמן שסיקר את מלחמת וייטנאם בין השנים 1962-1975.

* מחר (חמישי) יערך ערב השקה לכבוד כרך ה' של כתב העת הספרותי "דחק" בהשתתפות עמינדב דיקמן, יותם ראובני, יונתן לוי, יהודה ויזן, שמעון לוי, ויותם בנשלום. 30.4, בשעה 19:30, בחנות הספרים "הנסיך הקטן", קינג ג'ורג' 19, תל אביב. הכניסה חופשית.

* ביום שלישי, 5 במאי, בשעה 19:00 יתקיים בחנות הספרים "סיפור פשוט" ערב בשם "המוזה ביקרה אותי אמש", ובו ידברו היוצרים הירושלמיים נועה שמר ושמואל זלצר על שירה, הלחנה ותרגום. עוד יתארחו: המשורר אלי אליהו והמשוררת והעורכת נוית בראל. הכניסה חופשית.