וואלה מורגוליס

      תורת המשחקים 07: מצא מין את מינו

      אחרי שישה פרקים שהתנהלו בעצלתיים, "משחקי הכס" מספקת לנו סוף סוף את הרגע הגדול של העונה החמישית. וגם: הרומנטיקה צומחת במקום הכי לא צפוי ואיך כל זה קשור ל"אמריקן פאי"?

      • משחקי הכס
      אוי, החורף הגיע (צילום: יח"צ)

      "כל השליטים הם או שוחטים או בשר"

      לא קל להיות סאם טארלי. המשפט הזה נכון בערך לכל דמות ב"משחקי הכס", אבל סאם הוא מהבודדים שלגביהם אין אפילו קמצוץ של תקווה לגאולה. הוא דחוי ובזוי בעיני אביו הלורד, הוא לא לוחם (כפי שבערך כל דמות בסדרה טורחת להזכיר לו) והסיבה היחידה שהוא עדיין נושם בתוך האווירה העוינת של טירת שחור, היא החסות שפרשו עליו ג'ון שלג ואאימון המלומד. עכשיו ג'ון יוצא אל שטחי הפראים שמאחורי החומה (ואנחנו נזכרים שלמרות שסאם השמיט את זכוכית הדרקון אחרי שהרג הלך לבן בעונה השלישית, יש עוד מאיפה שזה הגיע) ואאימון מת. אם לא מספיק שעכשיו הוא נותר בלי שום הגנה, סאם גם צריך לשאת הספד בהלוויה, ובהתחשב בכך שכל מה שלמדנו על אאימון בסדרה הזאת הוא שמדובר באדם חכם וזקן, זה חתיכת אתגר. וכך כל שנותר הוא לספר כמה מפקדים קמו ונפלו בזמן שירותו של אאימון (הוא זקן) וכמה הוא ייעץ להם בתבונה (הוא חכם), ובכלל מדובר במלומד מן המצודה (הוא חכם) ולא היה חכם ממנו (טוב נו), ובעורקיו זרם דם הדרקון, אבל האש בתוכו כבתה (הוא מה זה זקן). גאון סאם, גאון.

      עוד באותו נושא

      תורת המשחקים 06: עיניים עצומות לרווחה

      לכתבה המלאה

      הגיע הזמן לטוויסט שבחיים לא הייתם מסוגלים לצפות מראש. מישהי עומדת להיאנס! תארו לכם, להיאנס! בפרק של "משחקי הכס"!! זה מפתיע בערך כמו לגלות שאאימון היה זקן או חכם, מי היה מאמין? אז סאם אולי אינו לוחם, אבל המוכנות שלו להקריב את עצמו למען גילי מרגשת כמעט כמו ההופעה של אוב, הזאב של ג'ון שכמעט שכחנו מקיומו. הייתם יכולים לשאול בנקודה הזאת למה אוב נשאר במצודה ולא, נניח, מלווה את ג'ון במסע שכמעט בוודאות יגרום לו להיתקל בהלכים לבנים (הרי לא באמת התעכבנו לחינם על שק זכוכיות הדרקון הזה), או לחלופין להירצח על ידי פראים נקמנים - אבל עזבו שטויות, לפחות מישהו מקבל סוג של פיצוי על אומץ לב בסדרה הזאת. סאם הוא הבתול השלישי שאנחנו רואים מאבד את זה ב"משחקי הכס", אחרי ג'ון וטומן, מה שמוביל לתהייה האם כל הפנטזיה הברברית העצומה הזאת היא לא בעצם פריקוול ל"אמריקן פאי". האם סאם הוא אחד מאבות אבותיו של ג'ים לוונסטין? זה ממש נשמע הגיוני, כי ה"אוי" הפולני שהוא השמיע ברגע הגדול של חייו ממש נשמע יהודי.

      אוי לא, הוא בא. מהר, תחשבי על הדבר הכי גרוע שאפשר להגיד (צילום: יח"צ)

      סם האהבה

      סאנסה, נראה שהגיע הזמן לשיחה קצרה. את יודעת, כבר עברנו כמעט חמש עונות ביחד שבהן זכינו לראות אותך הופכת מנערה מפונקת לאישה. זה מרגיש כאילו פיתחנו אמון הדדי ולכן השאלה המתבקשת היא: מה לעזאזל עובר לך בראש?! "האם אמך החורגת לא בהיריון?", "אתה ממזר?!", זה הדבר הראשון שיש לך לשאול את רמזי על הבוקר? מה תכננת לעשות בהמשך היום: להירדם בנאום של קים ג'ונג און? מה בדיוק דפוק ברמה האסטרטגית של בית סטארק ולמה זה עובר בגנים מאב לבן, לבנות ואפילו לממזרים? מישהו במשפחה הזאת צריך כבר להתחיל לגלות קצת שכל בריא. אם התוכנית של נר במגדל השבור כסימן מצוקה נראתה מטומטמת כבר כשהוצעה, זה מפני שהיא באמת היתה מטומטמת. סאנסה אולי חושבת שהיא משטה במישהו כשהיא מסתובבת עם פרצוף מאושר שבכלל לא אומר "התחתנתי עם פסיכופת אלים שפוגע בי מדי לילה", אבל הבולטונים לא קונים את זה. "תסתכלי מסביב", אמר לה אצבעון בשיחה שניהל איתה בעונה שנייה, "כולנו שקרנים כאן וכולנו עושים את זה טוב ממך". כדי לצאת מהתסבוכת הזאת, סאנסה חייבת להיפרד מהנאיביות.

      אפרופו תסבוכות, זה הזמן לעבור לדורן ולשיר שייצג אותה השנה באירוויזיון "טעמתי אשת דורן" בביצוע ברון. סגנון: קריפי, מילים ולחן: עממי. כשהוא חולק את התא המקביל לנחשות החול אחרי הקרב הגרוע בהיסטוריה, מה עוד נותר לברון חוץ מלהתאמן? אבל משהו בכל זאת קרה במלחמת הגינה ההיא: טאיין, הצעירה מבין שלושת הבנות, הצליחה לפגוע בזרועו של ברון עם החנית שלה. אנחנו יודעים שאוברין היה מומחה ברעלים (מכאן גם הכינוי "הצפע") וגם שציפה בהם את כלי הנשק שלו ואז העביר את הידע לבנותיו. אז איך עובד "הפרידה הארוכה", השיקוי הרעיל על החנית של טאיין? טוב ששאלתם. ובכן זה מתחיל בלדקור מישהו כמובן, אבל זאת רק הפגיעה הפיזית. החלק הקוגניטיבי מתחיל כששואלים אותו איך הוא מרגיש עם זה, איפה זה פוגש אותו ומי הדאדי שלך, ביץ'? לבסוף, שולפים את טריק המעיל הנפתח של יעל אבקסיס וממתינים לשלב הגמגום/ריור דמי. במקור קראו לזה ציציאניד, אבל ג'ורג' מרטין העדיף להיות דרמטי. זאת לא הדרך הכי נוראית למות כשזה האימג' האחרון שאתה רואה, אבל הרומנטיקה מנצחת כמו תמיד ברגע המפתיע מכולם. זה שבו גילינו את התשובה לשאלה מה לובשת נחשת חול כשהיא הולכת לישון: נוגדן מספר חמש. עכשיו טאיין וברון, תעשו ילדים ציניים עם מבטא מוזר ותביאו לנו קצת נחת. הנה, אפילו מצאנו לכם שיר כניסה לחופה.

      מתנה? בשבילי? (צילום: יח"צ)

      מה נותנים לאישה שיש לה הכל?

      אין הרבה רגעי קתרזיס בעונה הזאת של "משחקי הכס", ולכן סצנת מכירת העבדים של טיריון וג'ורה היתה מין קתרזיסון קטן כזה בתוך כל האכזריות והייאוש. כשטיריון הכה את אחד מסוחרי העבדים עם השרשרת שהחזיקה אותו היה כמעט ברור שהוא חושב על דן וייס ודיוויד בניוף תוך כדי: "זה בשביל הארבעה פרקים בכרכרה, וזה על על השניים בסירה וזה על ששחזרתם את 'גלדיאטור' כל כך גרוע שרידלי סקוט שקל לעשות כמו טוני ולקפוץ מגשר". זה היה הפרק שבו טיריון הזיז את הגפיים התחתונות שלו הכי הרבה העונה וכבר ראינו שיפור משמעותי ברמה. הרגע שבו הוא יוצא מהמנהרה ומציג את עצמו בפני דאינריז היה מושלם. קודם כל כי הוא הציג את עצמו כמתנה ומי לא היה רוצה לקבל את טיריון עטוף בסרט? אבל יותר מזה מפני שזאת ההתקדמות הכי משמעותית שנעשתה בעלילה. טיריון ודאינריז הם הדמויות החשובות בסדרה וכבר הרבה זמן מחפשים את הדרך לחזור לקדמת הבמה. ביחד זה יכול סוף סוף לקרות.

      במעלה מלך טומן החליט לעשות את מה שכל מלך שכבודו נרמס על ידי קומץ דתי קיצוני היה עושה: מפסיק לאכול את הקורנפלקס שלו. זהו, אין יותר ברזל! אני אראה להם מה זה. אבל מילא זה שטומן חסר תועלת, ממנו לא באמת ציפינו. המהפך הגדול של העונה הוא במעמדה של אולנה טיירל. האישה ששלטה ביד רמה בנעשה בממלכה בעונה הקודמת, מפסידה כבר פעם שנייה בעימות ישיר (בפרק הקודם זה קרה לה עם סרסיי). היא מפעילה שוב את מנוף הכסף, החיטה והחיילים במטרה לשחרר את נכדיה, אבל גם הדרור העליון לא מתרשם. "אתם המעטים ואנחנו הרבים", הוא אומר לה, "וכשהרבים מפסיקים לפחד מפני המעטים…", ובכן זה הרגע שבו מהפכות מתרחשות. רגע לפני שזה קורה מקבלת אולנה מפיטר בייליש את הקריפטונייט של סרסיי: לאנסל לאניסטר. אם הצדק כל כך עיוור, הגיע הזמן לתת גם לה לטעום ממנו.

      וכך "מעלה מלך" נראית לרגע כמו מדינה שמתחרזת עם ישמעאל: מלכה אם בכלא, מלכה בכלא, אח של מלכה בכלא ושליט אימפוטנט. ברחובות שולטים חוקי הדת והאלטרנטיבה עדיין מנסה להחליט מי יוביל את הרוטציה. מזל שכל זה רק פנטזיה.

      עוד באותו נושא

      תורת המשחקים 05: אבדון ושיממון

      לכתבה המלאה

      בטח שמתם לב

      לביקור ההיסטורי של פזיק מ"הנסיכה הקסומה"

      ד"ש לאיניגו (צילום מסך)

      שסר דאבוס רוצה לחזור לטירת שחור ולבלות שם אתה החורף: נכון, כי העונה הזאת לא מרגישה גם ככה כמו לצפות בצבע מתקלף.

      את גלגול העיניים של אובארה ונים על אחותן בתא הכלא: "כמה פעמים אמרנו לך: קודם שיזמין אותך לארוחת ערב".

      טרם התפרסמו תגובות

      הוסף תגובה חדשה

      בשליחת תגובה אני מסכים/ה
        לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

        התרעות פיקוד העורף

          walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully