פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כל המהלכים הנכונים: קשה היה לא להתאהב בוואן ריפבליק בפארק הירקון

      וואן ריפבליק סיפקו אתמול (חמישי) לקהל הישראלי קסם של ממש, מילאו את האוויר באנרגיות חיוביות, בזו לאמנים שמבטלים את הגעתם לישראל והוציאו את המבקרת שלנו מאוהבת

      וואן ריפבליק, One Republic (יח"צ , ליאור כתר)
      קסם בהגשה כולה. וואן ריפבליק (צילום: ליאור כתר)

      כבר שנים שחוקרים חוזרים וטוענים כי האוזניים שלנו שומעות את אותם לחנים בלי לשים לב. אותם צלילים מתגלגלים דרך התנוכים הרכים, המדחיקים מנגינות מוכרות, רק בשביל שנרגיש שאנחנו שומעים משהו חדש, מרענן. אנחנו בעצם זן מוזר ששומע אותו הדבר, וכשעומדת בפנינו הבחירה בין הכדור הכחול והציני שמודה בזה לבין הכדור האדום המתרגש והסנילי – השני נבחר על-פי רוב והכל חוזר חלילה. ככה זה בעולם הפופ, השירים יכולים להישמע אותו הדבר, אחדים יפהקו כשהם יקשיבו לשירים כאלה, אבל לפי ההופעה של וואן ריפבליק, להקת הפופ האמריקאית שפתחה בארץ את סיבוב ההופעות האירופאי שלה, הקסם הוא לא רק בשירים ובלחנים הנגישים, אלא בהגשה כולה.

      ליל אמש (חמישי) הוכתר כזמן של הקלה, החום שאיים לקלף את העור מאיתנו עבר חלף לו, ובפארק הירקון החלה רוח קרירה להשקיט את העצבים. מבחינת מזג האוויר שהיה על הבמה, הראל סקעת והלהקה המלווה שלו היוו רמז מטרים מדויק עם הופעת חימום צנועה שכללה בתוכה להיטים כמו "כמה עוד אפשר" ו"משהו ממני" לצד חומר חדש - כולם המתיקו את הבמה עם שירי אהבה קלילים. אבל לקהל ציפתה הפתעה-לא-הפתעה בדמותם של חמישה חברי וואן ריפבליק שמילאו את הלילה הקריר ביונים חיוביים, שכנגד עובדות המדע הרחיקו כל אטום שלילי מהרחבה.

      וואן ריפבליק, One Republic (ניב אהרונסון)
      רואים? אין כאן שום אטום שלילי (צילום: ניב אהרונסון)

      תוך עמידה מדויקת בלוח הזמנים, וואן ריפבליק עלו לבמה ב-21:00 עם "Don't Look Down" ו-"Light it Up" מהאלבום שסיבוב ההופעות בא לקדם, "Native". כבר מהתו הראשון היה אפשר לשמוע כמה הכל חי כשלהקה כמו זו עולה על במה, חמישה חבר'ה פלוס קלידן, ונותנת מכולה על מגוון רחב של כלים. ברנט קטצל התיישב לנגן בצ'לו בשירים כמו "Apologize" ו-"Secrets", זאק פילקינס הפגין כישרון פריטה ותיפוף על גיטרה ספרדית שהלהיבה את הקהל בקטע מעבר ואדי פישר על התופים הפעים והפעיל את הקהל שקפץ ושאג גם אם התעסקו בצפייה בהופעה דרך הקלטות אייפוניות.

      להיטים רבים הרקידו את הפארק באותו הערב. ביניהם אלה שכבר נכתבו לעיל, "Counting Stars", "All the Right Moves" - אשר קיבל הקדמה מיוחדת, סרט קצר המתעד מקהלת ילדים שהקליטה את הפזמון באולפני אבי רואד - "Stop and Stare" ו-"Love Runs Out". טדר הוא פרפורמר מקסים, רץ מקצה אחד של הבמה לקצה השני, מנתר ממקומות גבוהים ונוחת בלי להפסיד נשימה, בלי לפספס אוקטבה או להציב משהו לא במקום, ומהקול יצאה נשמה. הוא היטיב ליצור קשר עם הקהל בעברית, אמר "תודה", שאל "מה נשמע" ובירך בסוף הערב "לילה טוב", הוא יצר קשר ישיר עם הקהל מקדימה, צילם אותם, אך לא שכח להודות גם לקהל מאחורה ולגלות אמפתיה למי שיכול להיות לא רואה הכי טוב. הקהל נענה אך ורק בחום ואהבה, הידיים הורמו כשנתבקשו ויצרו גלים שלמים של אצבעות, גרון ההמון זרם עם ה"וו-הו"אים הגבוהים של טדר ודקלם את רוב השירים חזרה. הקריצה לארץ התעצמה כאשר ב-"Good Life", כשעל המסך נראו קטעי וידאו ממקומות שונים בארץ, ובסופו הוצג דגל ישראל לתפארת אהדתם העצומה של החברים בקהל.

      וואן ריפבליק, One Republic (ניב אהרונסון)
      מבעד למסכי הסמארטפונים (צילום: ניב אהרונסון)

      חברי הלהקה נתנו את הכבוד למקום, אך גם למוזיקה העכשווית. כשכולם ישובים בצמצום על שרוול שיצא ממרכז הבמה, צמודים צמודים, צנועים צנועים, הם ביצעו גרסאות כיסוי ל-"Stay With Me" של סאם סמית' ו-"Budapest" של ג'ורג' עזרא. טדר נתן עוד כבוד כאשר הצהיר שהוא מצטער שלא הוא כתב את השיר, וקרא לו אחד מהשירים הטובים ביותר בשנים האחרונות. בהדרן הקסים טדר בקולו אשר ניתר על שלבים בסולם האוקטבות עם ביצוע ל-"What a Wonderful World" של לואי ארמסטרונג, והביע את הערצתו גם לעבר שהשפיע עליהם.

      את ההופעה הם בחרו לסגור עם הלהיט "If I Lose Myself" מהאלבום האחרון, לא לפני שטדר הבטיח שזו לא תהיה הפעם האחרונה שהם יופיעו בארץ, וגם כינה את כל ביטולי ההופעות בארץ "Bullshit" (מה שזיכה את חברי הלהקה בעוד חמש נקודות מטעם הקהל). הקצב גבר תוך כדי השיר, קישוטים הופרחו באוויר כשהגיעו לשיא והקהל קפץ לקצב התופים. הפמפומים רק התחזקו כשכל חבר להקה נהנה מכמה הכאות על תוף פרטי משלו, והשאירו לפניהם חבורה שלמה של מעריצים ישנים וחדשים רעבה לעוד רקיעות חזקות על הקרקע. הם התחננו לעוד קצת הופעה, אך השעון התקרב לשעה 23:00 ולא הייתה ברירה.

      בליל אמש וואן ריפבליק האכילו את הקהל בכפית זהב גדושה בגלולה האדומה הדמיונית של ה"מתרגש והסנילי" והוסיפו תבלין מאוד חשוב לכל המיקס – חיים. הקשר של טדר עם הקהל, הקול שלו שהתעקש לא להחמיץ באף אוקטבה, הקצב המהיר והאיטי של התופים, כולם הרעידו את המקום. ה"וו-הו" שמעטר התחלות של כמה שירים שלהם יכול היה בקלות להימאס על המאזין הטיפוסי, אך בערב הזה אלו היו קולות של נשימה בועטת לכבוד קהל שבא ליהנות וקיבל את האובר-דוז המגיע לו. עם הגשה צנועה ומלאה תודה אמיתית, קשה היה שלא להתאהב בהם ולקוות לחוויה נוספת פרי קצבם.

      וואן ריפבליק, One Republic (ניב אהרונסון)
      הידד לגלולה האדומה (צילום: ניב אהרונסון)
      וואן ריפבליק, One Republic (ניב אהרונסון)
      כבוד לישראל וכבוד לעמיתיהם (צילום: ניב אהרונסון)
      וואן ריפבליק, One Republic (ניב אהרונסון)
      מלוא נשמה (צילום: ניב אהרונסון)
      וואן ריפבליק, One Republic (ניב אהרונסון)
      שירי אהבה מתוקים. הראל סקעת מחמם (צילום: ניב אהרונסון)
      וואן ריפבליק, One Republic (ניב אהרונסון)
      ועוד לפני כן, המעריצות רצות לתפוס מקום (צילום: ניב אהרונסון)