ברוך השב: "חוקי הפשע" מחזיר לחיים את ג'וני דפ

"חוקי הפשע" לא מצליח להתבלט בין הסרטים השונים בז'אנר סרטי הפשע אבל ייחודו הוא שסוף סוף ניתן לראות את ג'וני דפ חוזר למקורות כשחקן מוצלח

דורון פישלר
יח"צ - חד פעמי
ג'וני דפ מופיע בסרט בלי איפור לבן על הפנים, בלי תנועות מוגזמות. מכונס, מרוכז ומסוכן. ממש כאילו הוא היה שחקן או משהו

היי, ג'וני דפ, שלום! איפה היית? הרבה זמן כבר לא ראינו אותך. כלומר ראינו, בטח שראינו, ראינו הרבה יותר מדי, ראינו כל כך הרבה מהפרצוף הלבן והשטיקים החוזרים על עצמם שלך שממש נמאס לנו. "התעלות" היה מגוחך וב"צ'ארלי מורדכי" רוב האנשים לא צפו כי זה נראה כל כך אידיוטי ונראה כאילו אתה לא יודע כבר לעשות שום דבר חוץ מחיקויים של ג'וני דפ. אז היי, שמחים לראות שחזרת.

"חיי פשע" מציג בפעם הראשונה מזה זמן רב את השחקן המצוין ג'וני דפ. והגיע הזמן, לעזאזל. היה קל כבר לשכוח שמכונת המניירות הזאת היתה פעם שחקן טוב ומוערך שיודע לעשות דמויות שונות, ולא תמיד את אותו הדחליל עם איפור לבן. ג'וני דפ מגלם ב"חוקי הפשע" את ג'יימס "ווייטי" בולג'ר, גנגסטר ידוע ואמיתי. דפ מגלם אותו היטב, והוא מגלם אותו באופן לא ג'וני דפי. בלי איפור לבן על הפנים, בלי תנועות מוגזמות. מכונס, מרוכז ומסוכן. זאת דמות שונה לחלוטין מהרגיל אצל דפ. ממש כאילו הוא היה שחקן או משהו!

השאלה היא האם ההופעה הזאת מספיקה כדי להצדיק צפייה בסרט, והתשובה, למרבה הצער, היא לא. כמו "אגדת האחים קריי", "חוקי הפשע" עוסק בעלייתו ונפילתו של מנהיג פשע אמיתי מפורסם. שני הסרטים כוללים הופעה מצוינת בתפקיד הראשי, שניהם סרטים לא רעים, אבל שניהם בסופו של דבר פשוט לא מצליחים לחדש או לרתק.

(צילום: יח"צ, פסטיבל הקולנוע ירושלים)

למה? אחד הכשלים של "חוקי הפשע" הוא כנראה העובדה שהוא מספר סיפור שנמשך שנים רבות. בדיוק כמו ב"אגדת האחים קריי": בתחילת הסרט, הדמות המגנטית ושיטות העבודה האלימות שלה מעניינים. אבל ככל שהוא נמשך עוד ועוד, אין משהו שיגרום לנו לרצות לראות גם את הסצנה הבאה: אין יעד, אין שאלה מרכזית שצריכה להיפתר, אין איזה עימות סופי שאנחנו רוצים לדעת מי ינצח בו. אנחנו יודעים שבולג'ר ייפול בסוף, כי בסצנה הראשונה בסרט רואים את אחד משותפיו מלשין עליו. לכן העלילה היא רק דבר אחד שקורה אחרי דבר אחר – לעתים קרובות בלי שנראה קשר ביניהם.

בסיפור של בולג'ר יש טוויסט שהופך אותו למשונה יותר מסיפור הפשע הממוצע: במשך עשרות שנים, בולג'ר שלט בעולם התחתון של בוסטון בסיוע האף. בי. איי. ג'ואל אדג'רטון מגלם סוכן שגדל עם בולג'ר ואחיו בשכונות העוני של העיר, וכשהוא חוזר אליה כנציג הממשל, הוא כורת עם בולג'ר ברית, ספק בשם המדינה וספק בשם הנאמנות לידידים מפעם: מידע על כנופיות הפשע האחרות תמורת התעלמות. וכך זה נמשך במשך שנים. מצב עניינים מאוד מעניין, שהיה יכול להיות גם מקורי אלמלא העובדה ש"השתולים" כבר קיים.

עוד באותו נושא

טום הכפול: שווה לראות את "אגדת האחים קריי" בזכות המשחק של הארדי

לכתבה המלאה
(צילום: יח"צ, פסטיבל הקולנוע ירושלים)

אז שוב, יש פה סרט עשוי היטב: צוות השחקנים המצוין כולל לא רק את דפ – גם קווין בייקון פה לצד פיטר סארסגארד ובנדיקט קמברבאץ' שמופיע כנראה בכל סרט כיום. ישנן סצנות מתח והלם אפקטיביות בהחלט כשבולג'ר מדגים את היכולת שלו להחריד ולאיים, בין אם בשדה הפתוח או ליד שולחן האוכל. אבל כל זה לא מתחבר לסרט שאפשר לקרוא לו משהו חדש, מעניין, ייחודי או – בסופו של דבר – זכיר, בין כל הסרטים הדומים לו. אבל ג'וני דפ מוצלח. סוף סוף.

ומה אתם חשבתם על "חוקי הפשע"? ספרו לנו בתגובות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully