פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מצעד מאה שירי 2015: מקומות 80-61

      מבקרי המוזיקה של וואלה! תרבות איחדו כוחות כדי לבחור את השירים שהכי עשו להם את שנת 2015. בין היתר בחלק השני: דיסקלוז'ר ולורד, מארק רונסון וברונו מארס, סלייטר-קיני, טיילור סוויפט, פיט דוהרטי, פטי וואפ ועוד. ויש גם פלייליסט להאזנה רציפה

      מצעד מאה שירי 2015: מקומות 80-61

      חלק א': מקומות 100-81

      80. Jason Isbell - Children of Children

      כל כך הרבה שירים יפים יש באלבום החמישי של ג'ייסון איסבל, "Something More Than Free", אבל זה מחלחל עמוק מכולם. איסבל, שאני בטוח שניל יאנג גאה בו, מספר פה בכשרון רב סיפור על זוגיות צעירה מדי ואמהות בגיל 17, והמשמעויות שלהן: "היטלטלתי על ירכה של אמי, היא היתה נמוכה יותר משדה התירס, וכל השנים שגזלתי ממנה, רק בגלל שנולדתי". להיות אמא זה דבר מטורף.

      (מני אבירם)

      79. Sleater-Kinney - No Cities To Love

      ברוכות השבות, סלייטר-קיני. עבר הרבה זמן. הרבה מאוד זמן. הן לא התפרקו ב-2006 אלא לקחו הפסקה, מה שאיפשר לקאמבק הזה לעבור כטבעי. השנה הן חזרו עם שיר נושא לאלבום קצר מדי שהוא המנון פאנק-רוק מידבק. "אין ערים, אין ערים לאהובבבבב. אין ערים, אין ערים לאהובבבבב. זאת לא העיר, זה מזג האוויר שאנחנו אוהבותתתתת", הן צועקות בסמי-אגרסיביות ואם לא לרוץ עירומים בתל אביב כשמצטרפים אליהן - אז לכל הפחות להצטרף אליהן במלוא הגרון והכוונה. זה גם הקליפ הכי חמוד שנתקלנו בו.

      (שי סגל)

      קורדרוי 120: אלבומי הרוקנרול הטובים של 2015

      78. Disclosure Feat Lorde - Magnets

      אלבומם השני "Caracal" די איכזב בכללותו והתקשה לעמוד בטריות המפתיעה של הבכורה, אבל אי אפשר לקחת מידי האחים דיסקלוז'ר את הכישרון הגדול שלהם לכתיבת להיטי פופ מתוחכמים כמו שהם קליטים, ורגעיו הטובים של האלבום הם ללא ספק כמה מהטובים בקריירה שלהם עד כה. נוצץ מעל כולם הוא שיתוף הפעולה המהפנט עם לורד, שמלבד היותו שיר מעולה, תרם לשני הצדדים כלים להמשך הקריירה. לורד זכתה להפוך מילדה לאישה, שמתבטאת לא רק בשירה, אלא גם בטקסט ובקליפ המסוגנן שעוסק בבגידות אסורות, ודיסקלוז'ר שמו בצד לרגע את המקצבים הההאוסים והלכו על ביט היפהופי אלקטרוני שויתר הפעם על הרחבות, כיוון לרדיו במהלך היום ולחדר המיטות כשמגיע הלילה.

      (נוי אלוש)

      חוסר האחידות באלבום השני של דיסקלוז'ר לא יכשיל אותו

      77. Pure Bathing Culture - Pray For Rain

      בכל שנה מתפללים לגשם, בכל שנה הוא גם יורד בסוף, אבל לא בכל שנה נפתחים השמים ומוציאים מתוכם שיר כזה – להיט שיכול היה להיות גם קלאסיקה של פליטווד מק, אבל הוא מתוך האלבום השני של Pure Bathing Culture, שיצא ב-2015. בחורף, בסתיו, בקיץ ובאביב – לא משנה מתי מקשיבים לפיסת האמריקנה הרומנטית של הלהקה הצעירה מפורטלנד, ההאזנה לה תמיד מענגת וממלאת את הלב, כמו לברוח מהמבול רטובים ולמצוא מפלט בדיינר שמגיש רק שוקו חם ופאי תפוחים.

      (אבנר שביט)

      76. Gaz Coombes - Detroit

      יש תחושה כאילו לא מדברים מספיק על אלבומי הסולו של גז קומבס. אולי כי גם על להקת האם שלו סופרגראס לא דיברו מספיק. איכשהו הם תמיד נחשבו לאחים הקטנים של הבריטפופ, נעדרי החשיבות העצמית וההאדרה התקשורתית של להקות כמו בלר ואואזיס. אז בואו נשים לזה סוף ונאמר בקול ברור – סופרגראס היו להקה מעולה ובאופן עקבי הרבה יותר טובה ומעניינת מאואזיס. ואלבום הסולו האחרון של קומבס לוקח את זה של דיימון אלברן בסיבוב (עכשיו אפשר לסקול בתגובות).

      (ניר גורלי)

      75. Taylor Swift - Bad Blood

      אחרי שהשלימה סופית את הפיכתה לפופסטארית מן המניין, כשהיא עוקפת את כל השאר בדרך, נותר לטיילור סוויפט רק דבר אחד בטו דו ליסט והוא קליפ בסדר גודל מייקל ג'קסוני שישים את הסטמפה הסופית. תקציב הרי מעולם לא היה בעיה, ולכן "Bad Blood" בגרסתו המקורית והחיוורת שופץ מחדש באולפן, קנדריק לאמר הצטרף בראפ, וכל החברות הטובות והמפורסמות באו לעשות תפקידי אורח בקליפ שכולו מחווה לתרבות הפופ: מבלוקבאסטרים של מייקל ביי ל-"Toxic" של בריטני, מג'יימס בונד ו"עיר החטאים" ל-"Bad Romance" של גאגא. רק דבר אחד היא לא לקחה בחשבון, שכמה חודשים אחרי יגיע ראיין אדאמס עם קאבר אקוסטי שובה לב ויעשה לה שירות פי מיליון יותר שווה מקליפ עם פיצוצים של מיליונים.

      (נוי אלוש)

      74. kiiara - Gold

      כהרף העין, הסינגל הראשון של המוזיקאית הצעירה עם הלשון החדה מאילינוי מצא עצמו מככב בפרסומות, כולל לשעון של אפל. זה לא מפתיע: הוא תופס ונדבק, ולא רק המעטפת שלו חזקה, אלא גם התוכן. המשפט "אני יכולה לעזוב את המסיבה בלי שאפילו תדע" הוא הרי הסיסמה המושלמת לדור ההעצמה האישית, העצמאות החברתית והמיזנטרופיה. יחד עם "Here" של אלסיה קארה, עוד אחד מלהיטי השנה, גם השיר הזה ניצב כהשראה לכל מי שקצו בדייטים גרועים ומסיבות כושלות.

      (אבנר שביט)

      73. Peter Doherty - Flags of the Old Regime

      "אבל אני לא רוצה למות יותר / יותר משרציתי למות לפני". אם תשאלו אותנו, פיט דוהרטי הנקי – עם עיניו הלבנות ובלי הקוק שדולף מהאף – הוא לא פחות גאון מדוהרטי שהחיים דפקו אותו. המסר הוא פשוט: זה לא הסמים, זה הכישרון. רק במקרה הוא לא מת ולכאורה עבר למצב צבירה אחר - כזה שיש בו את הצורך לחיות את החיים, סחטניים ואכזריים ככל שיהיו. הוא שר את "Flags of the Old Regime" לאיימי ווינהאוס, שלא הספיקה כמו דוהרטי. וכמה זה עצוב. כל כך עצוב.

      (שי סגל)

      72. Beach Slang - Bad Art & Weirdo Ideas

      ביץ' סלאנג עושים רוקנרול שגורם לך לרצות לעזוב הכל, לטוס לארה"ב, לקנות אוטו ישן ולהתחיל לנסוע. אבל אתה לא יכול. אז אתה מסתפק בלהקשיב לאלבום הבכורה של ג'יימס אלכס וחבריו, "The Things We Do To Find People Who Feel Like Us" וחולם על להיות צעיר. גם טוב. השיר הזה הוא אחד מהבולטים באלבום, והוא מסתיים במשפט "אנחנו לא לבד. אנחנו לא טעויות. אל תלחשי עכשיו. מותר לנו להרעיש".

      (מני אבירם)

      71. RAC ft. Madi Diaz - Falling Hard

      קולקטיב אמני הרמיקסים, RAC בקיצור, אנדרה אלן אנחוס בשמו האמיתי, הוציא השנה את מה שבקלות אפשר להכתיר כשיר היפה ביותר שלו. על מצע של צלילים כמו ממשחקי נינטנדו עתיקים מושקעת נשמתה של הזמרת מדי דיאז, בשיר שהמילים שלו אולי אינן המתוחכמות בנמצא, אבל הנשמה הגדולה שהיא יוצקת פנימה מעניקה את הניגוד לסאונד ואף מרחיקה הרבה מעבר לזה. מדובר ביהלום פופ שיכול וצריך היה להיות להיט ענק לו רק נדחף יותר במקומות הנכונים.

      (עידו ישעיהו)

      70. Deerhunter - Breaker

      דירהאנטר יודעים לנגן שירי גאראג' רוק מלוכלכים, לשקוע בענני ריברב שוגייזיים, ובאופן כללי להיות אקספרימנטליים ומאתגרים. ולפעמים מתפלק להם גם שיר כזה. "סתם" שיר פופ-רוק פשוט. ברור. נעים. אם היה מגיע לבדו היינו חושדים שברפורד קוקס התבגר או משהו משוקץ שכזה. לשמחתנו האלבום האחרון שלהם "Fading Frontier" מלא בכל כך הרבה רעיונות מעניינים ומקוריים שלפרקים נדמה שגם הפשטות של "ברייקר" בעצמה היא מעין רעיון חדשני וייחודי שכזה.

      (ניר גורלי)

      69. Action Bronson feat. Chance The Rapper - Baby Blue

      ראפרים לבנים אף פעם לא ירדו מהר מדי בגרון. מאז ומתמיד הוטל עליהם צל שחור שהצריך עבודה כפולה, כזו שאולי-שאולי גם תזכה אותם בסוואג ובחיי מותרות (ניסוי הוכחה: נסו למנות עשרה ראפרים לבנים ועשרה ראפרים שחורים וספרו לנו על מהירות השליפה). אקשן ברונסון הוא האנטי-ראפר המובהק; יש לו מראה דרומי, שמנמן, כתום, של מי שעסוק בתחרויות זלילה ולא בתחרויות ראפ. אולי בגלל זה "Baby Blue" וכל תוצריו של ברונסון היו בין ההפתעות הנעימות בזמן האחרון. הנה ראפר שלא דומה לאף אחד אחר, שמבכה על מערכות יחסים שבורות, באדישות, בטינה ובהומור. מחוזק בצ'אנס דה ראפר (שמשתתף בשיר), מארק רונסון וזיין לואו (שהפיקו), ברונסון הוציא את אחד הלהיטים החמודים השנה.

      (שי סגל)

      68. Fetty Wap - Trap Queen

      ברוכים הבאים לאמריקה, המקום בו ליריקס שעוסקים בסוחר סמים שמבשל קראק בבית יחד עם שותפתו לפשע, יכולים להפוך לאחד מלהיטי הפופ הגדולים של השנה, כשהם מוגשים לקהל כשיר ארנ'בי רומנטי. בניגוד לגנגסטרים אחרים בביזנס, ולמרות עין הזכוכית שלו (תוצאה מגלאקומה בילדותו) הראפר העולה פטי וואפ לא נראה כמו מישהו שיכול לאיים על מישהו, אלא אם זה על מקום במצעד. ו-2015 היתה בהחלט שנה פנטסטית שלו במצעדים, עם שלושה להיטי ענק ואלבום בכורה מוצלח שכבש את המקום הראשון בבילבורד. קשה להמר אם יישאר אתנו בשנים הקרובות, כמו שמלמדת ההיסטוריה הקרובה על ראפרים שצצו משום מקום בזכות להיט רשת, אבל כך או כך את הקלאסיקה שלו הוא כבר הביא.

      (נוי אלוש)

      67. Vince Staples - Norf Norf

      הוא מגיע מהנורף נורף, כלומר נורת'סייד לונג ביץ', קליפורניה, פרברים עניים מוכי פשע. הוא לא הלך לפולי, ווילסון או קברילו, בתי הספר הטובים של לונג ביץ'. הוא גנגסטה שהכנופייה שלו מגבה אותו אז אין מצב שהוא מת הלילה. הוא רוצה לרקוד איתך אבל יש לו אינסטינקטים ומטורפים, אז אל תעשי תנועות חדות מדי. עם כל הכבוד למסיבה, אם מישהו יפגין כלפיו חוסר כבוד הוא ישלוף עליו אקדח, כמו שכבר עשה וירה בעבר במישהו מתוך ההונדה סיביק שלו. הוא מעולם לא ברח מכלום חוץ מאשר המשטרה.

      רק בן 22 וכבר הספיק לעבור את זה ולצאת מזה, לדבריו, כי הבין את חוסר התוחלת בחיים האלה. השנה הוא הוציא את אלבום הבכורה הרשמי המהולל שלו (קדמו לו מיקסטייפים ו-EP). מבחוץ הוא מתאר בחדות ובפלואו שנשמע כמעט אירוני את החיים המפחידים ומהפכי הקרביים האלה, בגיבוי ביט אפל, מינימליסטי, שמקנה לכל ארשת של שאננות טורדת מנוחה, אבל גם, מה לעשות, מנענע.

      (עידו ישעיהו)

      66. Craig Finn - Maggie I've Been Searching for Our Son

      "Faith In The Future", אלבום הסולו של סולן ההולד סטדי קרייג פין, היה הפתעה לטובה אחרי כמה נסיונות פחות מוצלחים שלו ושל הלהקה. זה השיר שפותח אותו, הוא הולד סטדי קלאסי, והוא מדבר על לחיות בעולם הדפוק הזה שבו ילד נכנס לאולם קולנוע עם רובה ומרסס, על אנשים שמחפשים במי להאמין ועל הכוח והתקווה שבחיבור בין בני אדם.

      (מני אבירם)

      65. The Amazing - Picture You

      "Picture You", שיר הנושא באלבום השלישי של ההרכב השבדי The Amazing, בנוי למעשה משני שירים. החלק הראשון: שיר יפה. סטנדרטי כזה. מזכיר להקות בריטיות עגמומיות מהעשור הקודם כמו אתלט או אקוולונג. מהסוג שאתה מלכתחילה לא מצפה מהן ליותר מדי אבל לא תעביר תחנה אם יצוצו במקרה ברדיו. למען האמת לא בטוח שתשים לב שהן בכלל מתנגנות. ואז בדקה 4:41 מתחיל החלק השני. אינסטרומנטלי. רפטטיבי. סוחף ועוצר נשימה. החיבור בין שני החלקים גאוני, כי שכשהוא מתחיל להתנגן קשה לשים לב שקורה משהו מיוחד אבל כשהוא מסתיים אתה עוצר את האוטו ואומר - "מה לעזאזל שמעתי עכשיו".

      (ניר גורלי)

      64. Goldroom feat. George Maple - Embrace

      גם אם חרשת אותו כבר במאה האזנות, בכל פעם מחדש אתה מתבלבל ובטוח בפתיחת השיר הזה שמדובר ב"מקרנה". רק אז מגיע הקול הענוג של הזמרת ג'ורג' מייפל, מצטרף למוזיקה של אמן האלקטרו המתכנה גולדרום, והופך אותו למשהו אחר – לא אנדולוסי, אלא אמריקאי עד מאוד, הגורם לך להרגיש כאילו שאתה מסתובב במסדרון של היי-סקול ומתאהב במעודדת. לא היה השנה קטע טינאייג'רי מתוק יותר, כולו כמיהה ונאיביות, ריקוד לנעורים קייצים ונצחיים, חיבוק גדול.

      (אבנר שביט)

      63. Mark Ronson ft. Bruno Mars - Uptown Funk

      "אפטאון פאנק" הוא עוד מקרה מצער של להיט שנופל בטווח שבין סוף שנה לתחילתה של חדשה ולא זוכה לכבוד הראוי לו בסיכומי השנה. אבל במקרה של "אפטאון פאנק", שיצא בכלל בנובמבר 2014 אבל התפוצץ באמת רק בתחילת השנה, נראה שאפשר להיות רגועים ולו רק בגלל שהפך ללהיט הריקודים הכי גדול בעשור הנוכחי, גם אם יסודותיו הגרוביים תקועים עמוק באייטיז. מארק רונסון וברונו מארס בטח לא המציאו ת'גלגל (נייל רוג'רס המציא), אבל בדיוק כמו "Get Lucky" של דאפט פאנק שנתיים קודם, ידעו להחזיר בזמן את הסאונד הרטרואי ככה שיישמע קול גם לסבתות, גם לנכדיהם ההיפסטרים וגם לדודות שרוקדות מביך בחתונות.

      (נוי אלוש)

      ועל הדרך, אהבנו גם את "I'll Be There" של שיק ונייל רוג'רס.

      62. SOAK - Sea Creatures

      הזמרת האירית, בת 18 בלבד, פרצה כבר בשנה שעברה, וב-2015 השלימה את כניסתה לקונצנזוס של האינדי עם מועמדות לפרס המרקורי ושבחים לאלבום הבכורה פרי עטה. כל השירים בו הביאו לידי ביטוי את כישרון הכתיבה הרב שלה ואת קולה היפה, העדין ונטול המניירות. לחלקם כבר התוודענו ב-2014, ומאלה החדשים יותר בלט "Sea Creatures", שאת הטקסט שלו על קשר חד-מיני, עם כל המטאפורות וההקשרים החברתים-דתיים שבו, גם מוריסי יכול היה לכתוב. "הם לא באמת יודעים מה זה", מזמרת כאן סוק אודות היחס של בני עיירה שמרנים לאהבה, אבל כשמאזינים למוזיקה שלה מבינים שהיא דווקא יודעת מה זו אהבה, ועוד איך היא יודעת.

      (אבנר שביט)

      61. Built To Spill - Living Zoo

      גם בילט טו ספיל האדירים חזרו השנה עם אלבום חדש ומוצלח בשם "Untethered Moon", ומהשניות הראשונות של הסינגל הראשון שיצא מתוכו אי אפשר היה לטעות: לדאג מארש והלהקה עדיין יש את זה בגדול. שינויי המהירויות, עבודת הגיטרות והקול של מארש. ברוכים הבאים לגן החיות של החיים.

      (מני אבירם)

      האזינו ברצף למקומות 80-61