פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מצעד מאה שירי 2015: מקומות 60-41

      מבקרי המוזיקה של וואלה! תרבות איחדו כוחות כדי לבחור את השירים שהכי עשו להם את שנת 2015. בין היתר בחלק השלישי: קניה ווסט, הנשיונל, ניקי וביונסה, הליברטינז, אלסיה קארה, ביורק, פלורנס אנד דה מאשין ועוד. ויש גם פלייליסט להאזנה רציפה

      קניה ווסט הופעה בישראל (נמרוד סונדרס)
      קניה באוויר (צילום: נמרוד סונדרס)

      חלק ב': מקומות 80-61

      60. La Luz - I Can't Speak

      לה לוז מגיעות מסיאטל. אולי בגלל זה מוזיקת הסרף-גאראג' שלהן כל כך עגמומית. ואם ישנה עצבות כללית גם בשירים הקצביים שלהן - השיר הזה מצליח להתבלט לטובה. מדובר בבלדת סלואו שלא היתה מביישת סצנת מסיבת כתה רומנטית ב"אסקימו לימון". גם לנו מגיעים "רגעי קסם".

      (ניר גורלי)

      59. Kanye West - All Day

      הרבה לפני הסינגלים, כולל "All Day" שבזכותו התכנסנו בפסקה זו, שנת 2015 תיזכר כשנה שבה האגו טריפ של קניה ווסט עלה לשלב הנשיאות. מפגן הכוח בליל ה-VMA האחרון, מלא בעצמו ובפאתוס ככל שיהיה, היה בבחינת נקודת שיא בקריירה של ווסט - שהכריז על מועמדותו העתידית לנשיאות ארצות הברית. כמה חלומות וכמה אמביציה לראפר שהתחיל מעמדת נחיתות (מבחינת כישרון) - וצמח לאימפריה של איש אחד כי ידע איך להשתכלל ולשמור על הדינמיות חיה. כמו הפרסונה הציבורית, גם המוזיקה עברה את אותו תהליך חד כיווני (למעלה, בטח שלמעלה) בו קניה ווסט מנסה לטפס על הראשים של כולם ולנצח. מאז 2010 הוא מוציא רק אלבומי מופת – כשהבא, "Swish" (כנראה שזה שמו), כבר נושא להיט אוטו-טיון מושלם בשם "All Day".

      (שי סגל)

      58. Portico ft. Joe Newman - 101

      ב-2014 "קוקורוקו", שירו המקסים של ניק מאלבי, הגיע אל המקום ה-45 במצעד השירים שהכי אהבנו. השנה הגיע תורה של הלהקה שממנה פרש ב-2011 - פורטיקו קוורטט, שבשנה שעברה הפכה סופית מרביעייה לשלישייה ובהתאם שינתה את שמה ל'פורטיקו' וזהו. החבורה המקוצצת הזו הוציאה את אלבום הבערך-בכורה שלה בלייבל חדש, "נינג'ה טיון", ומתוכו השיר הראשון הזה מבשר גם על שיפטינג מוזיקלי מהג'ז הצ'ילי שאיתו קנתה את עולמה אל משהו יותר אלקטרוני וניסיוני. ג'ו ניומן, סולן אלט-ג'יי, מנדב את קולו לשיר הבכורה מתוך האלבום, שיצא ממש השבוע. התוצאה מהפנטת, רדופה ורודפת, ובכך קצת נשמעת כמו המשך ישיר ל-"Hunger of the Pine" של ניומן ולהקתו - המקום ה-24 שלנו בשנה שעברה.

      (עידו ישעיהו)

      57. The National - Sunshine on My Back

      "אור שמש על גבי הוא הסוג היחיד שאני אוהב". באפריל, משום מקום, נחת לפתע שיר חדש של הנשיונל, מנותק מאלבום ובלי תוכניות לעתיד, וכמו אחיו מהאלבום המושלם שממנו הודח בסופו של דבר - "Trouble Will Find Me" מ-2013 – הפעיל את אותו כוח מעורר על הלב והמוח. מאז מאט ברנינגר והלהקה נכנסו לאולפן ויש לקוות שאלבום חדש יגיע ב-2016.

      (מני אבירם)

      56. Lianne La Havas - Unstoppable

      עיצוב השיער שלה הוא מהיפים בעולם המוזיקה, ובכלל הסטייל שלה מעורר חדווה והשראה – כל פוסטר להופעה מתגלה אצלה כחגיגה. אבל ליאן לה האבס היא כמובן הרבה יותר מזה, כפי שהוכח השנה גם באלבומה השני. הזמרת הלונדונית, שמוצא הוריה ג'מייקני-יווני, עטפה בו בקטיפה שלל בלדות אר נ' בי שישדרגו כל קבלת פנים לחתונה או חלל של בית קפה במתיקות ובאיכות נדירות. אפילו בלי הרמיקס המצוין שג'אנגל עשו לו, השיר הזה הוא חשמלית של תשוקה בלתי ניתנת לעצירה.

      (אבנר שביט)

      55. John Grant feat. Tracey Thorn - Disappointing

      סברה רווחת גורסת שאי אפשר לפספס עם שירי "פה פה פה" ו"שובי דו ווה ווה". והאופציה השנייה מככבת בשיר הנפלא הזה של ג'ון גרנט, שיחד עם טרייסי ת'ורן מ-Everything But the Girl פשוט מונה את כל הדברים הטובים שבכל זאת מאכזבים ומחווירים לעומת אהובו. בין אם אלה דברים נשגבים כמו לשבת על עץ בן מאות שנים בליל ירח מלא ובין אם אלה סתם אושיות תרבות פופ אהובות, כמו נשות "סאטרדיי נייט לייב" שהוא מציין בשמן (גילדה רדנר, קירסטן וויג, שרי אוטרי, טינה פיי, איימי פוהלר ורייצ'ל דראץ'). "אין דבר יפהפה יותר מאשר החיוך שלך בזמן שהוא כובש את פניך", הוא שר, "אין משהו מנחם יותר מאשר לדעת שאתה קיים בזמן הזה, במקום הזה". כה מקסים.

      (עידו ישעיהו)

      54. Viet Cong - Silhouettes

      אוהבים את האינטרפול שלכם קצת יותר אפלים ומחוספסים? מתגעגעים לימים שבהם לבשתם שחור ויצאתם לרקוד בפינגווין (לקוראינו הצעירים: המועדון, לא הציפור)? החיים שלכם שקטים מדי ודורשים ניעור? לוייט קונג הקנדים יש את התשובות, והם ישמחו למלא את החלל החסר. חפשו את אלבום הבכורה שלהם שנושא את שמם, הנה דוגמא למה שמחכה לכם שם.

      (מני אבירם)

      53. Kurt Vile - Pretty Pimpin

      קורט וייל אוהב שירים ארוכים ורפטטיביים. כמו תמונות תלת מימד שצריך לבהות בהן ארוכות עד שמופיע אובייקט במרכזן, כך גם השירים של קורט וייל. הם מאלצים את המאזין להיכנס להאזנה ניטרלית. במשך דקות ארוכות הם יכולים לשעמם ואז פתאום להתפוצץ במלוא יופיים. השיר "Pretty Pimpin" הוא זיקוק של החוויה הקורט ויילית - אבל מתגמל הרבה יותר מהר. באופן מעניין גם אחרי ההאזנה המאה הוא עדיין לא משעמם.

      (ניר גורלי)

      52. Nicki Minaj ft. Beyonce - Feeling Myself

      המלכה את המלכה, שוב שלום. זו לא היתה השנה של אף אחת מהן בנפרד, אבל יחד - בדיוק כמו הרמיקס ל-"Flawless" – ניקי מינאז' וביונסה משתחלות לרשימות כמו זו בלי להתאמץ בכלל. ה-1+1 כולל הפעם משחקי מילים על עינוג עצמי, תעוזה מינית שכבר איננה תעוזה אלא שגרה ומיצוק #טיםביונסהאתניקי באופן שאין לערערו. עד ההנחתה הבאה שלהן אפשר רק להבטיח: שריקת הפתיחה שמלווה את הביט הרפטטיבי (אך לא מציק כלל), לא תצא לכם מהראש גם ב-2016.

      (שי סגל)

      51. The Libertines - Gunga Din

      הליברטינס הצליחו להביא קאמבק מהחלומות. כאילו לא עברו 11 שנה מאז האלבום הקודם, וכאילו כל הרכילויות והריבים המתוקשרים היו לא יותר מטריק יח"צני. אבל זה לא צריך להפתיע. פיט דוהרטי לא נחלש לרגע, גם באלבום הסולו שלו וגם באלבומי הבייבישמבלס (וחבל שאי אפשר להגיד אותו הדבר על קארל בארט). אז "Anthems for Doomed Youth" הוא עוד אלבום מצוין ברשימה, ו"גונגה דין" הוא ההמנון הראוי ביותר לצאת איתו לעולם.

      (ניר גורלי)

      50. Mas Ysa - Margarita

      תומס ארסנולט, העובד בשם מאס יסה, אינו זר למלודרמטיות, ששולטת באלבום הבכורה שלו "Seraph". הוא משתמש בה לצרכיו בצורה כובשת ואפקטיבית, כמו בשיר הזה, שמוקדש לאמו מרגריטה ושבו הוא מבקש ממנה שלא תעזוב אותו. זה לא השיר היחיד השנה שעוסק ביחסי אמא-בן והמשמעויות שלהם, הגם שבמקרה הזה עדיין יש מקום לאופטימיות מסוימת.

      (מני אבירם)

      49. Alessia Cara - Here

      היא בת חסותה החדשה של טיילור סוויפט, החביבה החדשה על כלי התקשורת בצפון אמריקה ובעיקר על תוכניות האירוח, התגלית הכי גדולה השנה שהחלה את דרכה ביוטיוב ובכלל מן המטאורים הגדולים של 2015, ומי שחתומה על אחד מאלבומי הבכורה המרשימים שלה. נכלל בו הלהיט הענק "Here", שהוא ההמנון האנטי-סוציאלי הגדול של התקופה, והשימוש שלו באייזק הייז הוא מהסמפולים הטובים של תריסר החודשים האחרונים. אלסיה קארה הקנדית, שבכל הופעה ציבורית נחשפה מחדש כמופת של צניעות, חמידות והתעלות, היא בקיצור אחת התוספות הכי מרעננות וחיוביות שנכנסו לחיינו, וגם ב-2051 עוד ישתמשו סרטים בשיר שלה כליווי מוזיקלי למעמדים של אסונות חברתיים.

      (אבנר שביט)

      48. David Guetta ft. Nicki Minaj - Hey Mama

      דיוויד גטה כבר הוכיח לא פעם כמה חושיו מחודדים בכל הנוגע לטרנדים בדאנס העולמי. ב-2009 הוא הביא לאמריקה את ה-EDM והפך את הבלאק אייד פיז למפלצות מועדונים, שנתיים אחרי כן נתן בוטס עצום לקריירת הסולו של סיה עם "טיטניום", ובשנה האחרונה זיהה בזמן את עלייתו של הטראפ על חשבון הדאנס הקונבציונלי והבין שאסור לו להישאר מאחור. את מקצב הארבע על ארבע הקבוע החליף בביט היפהופי, תיבל בסמפול בלוזי ממכר מ-1948 (!) וקרא שוב לדגל את ניקי מינאז', בשיתוף פעולה שלישי ביניהם. התוצאה: אחד מהלהיטים הגדולים של השנה, שבדיוק כמו במקרה של קלווין האריס, הציל את התחת שלו בזמן מלהפוך ללא רלוונטי.

      (נוי אלוש)

      47. Little Simz - Wings

      בעוד העולם מתכונן לחגוג עוד כחודשיים עשרים שנה ל-"The Score", התגלתה ליטל סימז באלבום הראשון שלה כלורן היל של לונדון 2015. הראפרית מאיזלינגטון, סימבי אז'יאקו בשמה האמיתי, נמצאת במומנטום אדיר והספיקה לשחרר לאוויר העולם עוד כמה קטעים נפרדים משובחים, תוצרים של שיתופי פעולה שלה עם אחרים. כל מה שהיא נוגעת בו זהב וקשה להדביק את קצב העבודה שלה, אך אם חייבים לבחור שיר אחד פרי עטה השנה, זה יהיה "Wings" מתוך אותו אלבום בכורה מוצלח. כרגיל אצלה הוא משלב כעס ותקווה, ומגיש אותן בצורה שמציבה את המוזיקאית הצעירה כקול של דור שלם. "זה הסיפור שלי...רגע, חכו...זה הסיפור שלנו, זה הגורל שלנו", היא שרה בתחילה, מהססת לשנייה לפני ההבנה כי לאור העומק, המחויבות, הראייה הרחבה והיכולות האמנותיות והאנושיות שלה, יש לה את הזכות המלאה לדבר גם בשם אחרים.

      (אבנר שביט)

      46. Earl Sweatshirt - Faucet

      אמנם גם טיילר דה קריאייטור הוציא אלבום חדש השנה, אבל מי שגנב את ההצגה הפעם הוא שותפו לקולקטיב Odd Future, ארל סווטשירט. אולי זה שמו של האלבום, "I Don't Like Shit, I Don't Go Outside", ועטיפת האלבום השחורה שמכניסים אותנו לאווירה קלסטרופובית עוד לפני ההאזנה, אבל אז מגיע השיר הזה עם ביט מלודי ומינימליסטי והשורה "כשאני בורח אל תרדפי אחרי", והלב קצת נשבר.

      (ניר גורלי)

      45. Ryan Adams - Bad Blood

      זה שריאן אדאמס הוא סופר-מוכשר כבר ידענו, ידענו גם שהוא ממש אוהב קאברים, והשנה גילינו שהוא גם גאון שיווקי. אדאמס לקח את "1989", האלבום הלוהט של טיילור סוויפט, והקליט את כולו מחדש בדרכו שלו, זוכה גם בלבה וגם בלבבות של כל מעריציה ומעריצותיה, אבל לא כולם יודעים - או חוששים להודות - שהוא עשה את זה בצורה נהדרת והוציא אלבום לגיטימי ומצוין. מלא קטעים טובים יש בו, זה ככל הנראה המצטיין. גם המקור השתחל למצעד שלנו ונמצא בו במקום ה-75.

      (מני אבירם)

      44. Bjork - Lionsong

      מאבקים פנימיים וסחטניים וקקפוניה של ייסורים, אי-ודאות וכאבי תופת בשל פרידה מאהוב לבה (מתיו בארני), הביאו את ביורק לייצר את האלבום "Vulnicura" שכולו התקף לב אחד גדול. "אולי הוא ייצא מזה אוהב אותי / אולי לא" היא שרה בקול מרקיע שחקים, בוחנת רגעים ראשונים של פרידה ונוגעת בקצה של השבר שעתיד לתקוף אותה בשמונה שירים נוספים המתארים קריסה של משפחה ושל החיים כמו שהכירה אותם. זה אמנם לא השיר הכי שורף, אבל הוא שורף מספיק – והוא יפה מאוד.

      (שי סגל)

      43. Florence + The Machine - What Kind Of Man

      היו לפלורה והמכונה שירים יפים יותר, משמעותיים יותר וסוחפים יותר מ-"What Kind Of Man", אבל אללי, כמה שהוא כיפי וכמה שהוא מייצג את השנה שלה. שנה של קפיצת מדרגה, שבשיר הזה - הסינגל הראשון מתוך האלבום שיצא לה ב-2015 - מתבטאת בגוון רוקרי-דיסטורשני שלא בדיוק נגעה בו בעבר. זו היתה השנה שבה פלורנס אנד דה מאשין הוקפצה כמופע מרכזי בגלסטנברי אחרי שפו פייטרס נאלצה לבטל בעקבות פציעתו של דייב גרוהל. היא עשתה את זה בהצלחה רבתי ולקול תשואות הקהל והביקורות, מוכיחה שלגמרי קורצה מהחומרים של להקות איצטדיונים. מה טוב מהשיר הזה כדי להמחיש זאת - קטע של שבירת כלים בזעם, של שחרור בקולי קולות, של פורקן.

      (עידו ישעיהו)

      42. Yumi Zouma - Catastrophe

      זו היתה שנה מוזיקלית מוצלחת לאוקיאניה, בעיקר בזכות טיים אמפלה וקורטני בארנט האוסטרלים שכיכבו בכל מצעד ברחבי העולם, אבל גם הודות לכמה ניו זילנדים – למשל יומי זומה, ההרכב הקיווי החולמני שהיה חביב על וואלה! תרבות מראשית הדרך בשנה שעברה, נותר כזה גם השנה ובוודאי ישמור על המעמד גם בעוד כמה חודשים, עת ייצא לו אלבום חדש. מן היבול של הלהקה ב-2015, השיר שמככב ברוב המצעדים האחרים הוא "אלנה", וזו באמת בחירה קליטה ורקידה יותר, אבל כאן נלך על השיר המרגש ביותר, שבניגוד למשתמע משמו אינו קטסטרופה אלא דרים-פופ במיטבו.

      (אבנר שביט)

      41. Titus Andronicus - No Future Part IV : No Future Triumphant

      פטריק סטיקלס הוא אחד מהאמנים הכי מסקרנים של השנים האחרונות, וככזה הוא עומד בראש אחת מהלהקות הכי מצוינות שפועלות בקרבנו. טיטוס אנדרוניקוס הם לא לכל אחד, הם דורשים סבלנות וגם הקדשת תשומת לב לטקסטים, אבל המעז מנצח. תתחילו את המסע השייקספירי עם השיר הזה, מתוך "The Most Lamentable Tragedy", האלבום הרביעי של הלהקה המשוגעת מניו ג'רזי.

      (מני אבירם)

      האזינו ברצף למקומות 60-41