המדריך לכותב 10: קודם כל הקול בראש

לפני ההנחיות של סדנאות הכתיבה, לפני ספרי ההדרכה, המחויבות של הכותב היא לקול הייחודי שלו. השיפוצים והשיפורים מגיעים רק אחרי שהחזון שלכם כבר על הדף

אוולין לוי
08/02/2016
אילוסטרציה. ShutterStock
אילוסטרציה(צילום: ShutterStock)

שאלה:

ככול שאני לומד יותר כתיבה, בסדנאות, בקריאת ספרי הדרכה, כך אני מתבלבל יותר. ל?מה עלי להקשיב? האם לאינטואיציה האישית שלי, לאיך ולמה שמתחשק לי לכתוב? או להדרכה שאני מקבל בסדנאות?

איבדתי כיוון,
יהונתן.


תשובה:

יהונתן יקר,
אכן מבלבל, משום שאלה הם שני עולמות שונים בתכלית:
עולם הכתיבה האישית שלך שמהותו התכנסות, הקשבה פנימה, פניות רק לעצמך, ומנגד – עולם סדנאות והדרכת הכתיבה, שבו התהליך הפוך: כלים וידע מוזרמים אליך מבחוץ, ואת בדידותה המזהרת של הכתיבה האישית מחליפה העבודה בקבוצה.

מודעות לכלים הרבים שיש לכתיבה היוצרת להציע, ושימוש מיומן בהם, אכן תורמים משמעותית לכתיבה טובה ועשירה יותר. בסדנאות הכתיבה אנו לומדים, למשל, למה אין סיפור בלי קונפליקט? מהם סוגי המספרים השונים ואיך להשתמש בהם? איך לבנות דמות ספרותית כך שתהיה "עגולה", אמתית, ולכן גם נוגעת בקורא? מהי כתיבה חושית ואיך היא משפיעה על החיבור והמגע של הקורא עם הסיפור שלי? מעבר לדברים בסיסיים אלה אנו זקוקים גם לכוחה של הקבוצה הכותבת, לרוח הגב?ית שהיא מעניקה לכל אחד מן הכותבים, לידו המכוונת של המורה לכתיבה, לחשיפה לחומרים ספרותיים מגוונים, ולקבלת משוב על כתיבתנו. כל אלה צרכים עמוקים ואמתיים, שחשוב שיקבלו מענה.

אבל, אבל , אבל.
קודם כל אתה.

עוד באותו נושא

המדריך לכותב 09: לכתוב כאילו אף אחד לא קורא אתכם

לכתבה המלאה

"מה זאת אומרת?"

זאת אומרת שכלי הכתיבה הנרכשים באים רק אחרי הקול הפנימי שלך. החומרים הייחודיים שלך, הם הנכס והמשאב היקר ביותר שיש לך.

תיתכן כתיבה טובה ללא לימוד של כלי הכתיבה היוצרת, אך לא תתכן כתיבה טובה ללא החומרים המקוריים שלך, שמנפשך נחצבו, והם ייחודיים רק לך. זאת אומרת, שצריך את שני העולמות, אבל חשוב לדעת מה קודם למה.

אחד היוצרים המקוריים ללא ספק, אלוהים, ברא את העולם מתוהו ובוהו. זהו המצב ההתחלתי. אנחנו מוכרחים את שלב אי-הידיעה, אי-הסדר, כמקור הכתיבה. דיברנו על השלב הזה בטור השישי .

קודם כל אתה מציף ומעלה את החומרים שלך ללא סדר, ללא תכנון, בבלגן מושלם, כי קודם כל אתה. רק אחר כך, בשלבים מאוחרים יותר נכנסים לתמונה הכלים שקיבלת ורכשת, אם הם רלוונטים, באופן שבו הם רלוונטים. התרומה של הלימוד, ההיחשפות, המודעות למגוון האפשרויות היא אדירה, אבל רק כשלא מתבלבלים ויודעים מהו הסדר הנכון, באופן שעולם אחד משלים את השני.

עוד באותו נושא

המדריך לכותב 08: האמת מתחילה בתוכי

לכתבה המלאה

"רגע, שניה, זה לא כזה מסודר אצלי כמו שאת מתארת. כל הקולות, שלי ושל המורים שלי, עולים בי בערבוביה, הכול מתבלגן לי בראש, ואני לא יודע למי להקשיב."

אז בוא נעשה סדר (ושים לב, אנחנו מדגימים כאן בשידור חי איך הדרכה בכתיבה יכולה להוציא מהבוץ):

• אנחנו כותבים את התוהו ובוהו כמות שהוא. חייבים לשכוח את מה שלמדנו, כדי להקשיב רק לעצמינו (טיוטה ראשונה).

• אחרי שהחומרים מונחים על הדף או בתוך הקובץ, אנחנו עורכים בהם מעט סדר. אתה תראה שבשלב הזה אתה בעיקר מוחק ופחות כותב. אנחנו עדיין לא נזכרים במה שלמדנו, עדיין רק אנחנו והחומרים שלנו בבדידות מזהרת (טיוטה שניה).

• עכשיו אנחנו יכולים להיזכר בכל מה שלמדנו, סלקטיבית. אנחנו בוחרים מה חשוב ורלוונטי לטקסט שלנו, ומפעילים עליו את הכלים והידע, זה ישפר אותו מאוד (טיוטה שלישית).

• אחר כך יש עוד כמה טיוטות (מכיר את הסיפור של עגנון "עד עולם" על הכותב שעבודתו לא נשלמה לעולם? לא, לא התכוונתי דווקא אליך, סתם נזכרתי פתאום בסיפור הזה...) טיוטות שתפקידן ליטוש ודיוק אחרונים בכל רבדיו של הטקסט: מבנה, לשון, דמויות.

בעבודה באופן הזה אתה יוצא נשכר מכל העולמות. הפנימי והחיצוני, שלך, ושל לימוד והדרכת הכתיבה, והם משלימים ותורמים זה לזה. עכשיו זה כבר פחות מבלבל, נכון?


אוולין לוי היא מורה לכתיבה יוצרת, עורכת ספרות, מנהלת הוצאת סטימצקי, דוקטורנטית בחוג לספרות באוניברסיטת תל- אביב.

  • המדריך לכותב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully