המדריך לכותב 13: איך יוצאים לאור?

סיימתם לכתוב וכעת מתחילה הדאגה הגדולה מכולם: לאן ממשיכים מכאן? התשובה תלויה קודם כל באנשים שחשוב לכם שייפגשו עם הספר החדש

אוולין לוי
12/04/2016
כותב ספר(צילום: ShutterStock)

שאלה:

אפשר לדבר רגע על הוצאה לאור?
אני כבר לקראת סוף הכתיבה ועדיין לא יודעת על זה כלום.
מצפה וחוששת,
מיכל.

תשובה:

מיכל יקרה,
קודם כל טפחי לעצמך על השכם. לא בכל יום מגיע כותב אל קו הסיום, כבוד!

שנית, כמורה לכתיבה יוצרת, אני מנסה לדחות את הרגע הזה ככל האפשר, אבל כשאין ברירה אז אין ברירה.

"יש בעיה עם זה?"

העניין הוא שהכתיבה שונה מאוד במהותה מן הפרסום. שלב הכתיבה זוהר בבדידותו ובריכוז הפנימי העמוק של הכותב בעצמו. שלב הפרסום וההוצאה לאור הפוך ממנו: מוחצן, וכרוך במגע ובהתנהלות מול גורמים שונים וזרים. צריך להגיע לשלב הזה מוכנים ובשלים מבחינת הגישה אליו, ולקחת בחשבון שבכל חודש מגיעים לרשתות ולחנויות הספרים כארבע-מאות כותרים חדשים. ההצפה הזו מכתיבה התמודדות בשדה לא פשוט בכלל.

"את רק מבהילה אותי יותר"

אני מסכימה שהאמת הפעם מבהילה. החדשות הטובות הן שאם תגיעי מוכנה – תשחקי נכון, ואולי תצליחי להטות את הכף לטובתך.

עוד באותו נושא

המדריך לכותב 12: מתפשטים ובוחנים לעומק

לכתבה המלאה

"אז איך לגשת לזה?"

הגישה הנכונה להוצאה לאור היא "ירצו יאכלו, לא ירצו, לא יאכלו". את רוצה להשמיע את קולך, ותעשי מה שצריך לשם כך, אבל את נינוחה ורגועה משום שא?ת את שלך כבר קיבלת.
למה? כי הגמול על הכתיבה הוא הכתיבה עצמה. כל השאר בונוס.


הביטוי העצמי, החיבור החזק לעולם הפנימי, שמחת היצירה באחד מחומרי הגלם המופלאים והמפוארים שיש – מילים, תחושת הריפוי והשחרור, אלה הסיבות האמתיות לכתיבה. הפרסום הוא תופעת לוואי שלה. המשורר יאיר הורביץ אמר בריאיון ל"דבר" (11.8.72) "שירה היא פעולה של נתינה. אפילו אם לא מפרסמים. הפרסום הוא ספיח."

"אבל לאורך כל תהליך הכתיבה, הנחתי קורא בצד השני של הקו."

אכן. כתיבה היא אקט של תקשורת, ואת תגיעי אל הנמען שלך בסופו של דבר, אבל רדיפה אחר קוראים בתחנונים שיקראו את ספרך, אינה חלק מן התהליך. דבר חשוב נוסף הוא להגיע לשלב ההוצאה לאור כשאת סגורה על כך שהכתיבה מבחינתך הסתיימה.

עוד באותו נושא

המדריך לכותב 11: הדמות שבלעדיה הספר שלכם לא יעבוד

לכתבה המלאה

"למה נראה לי שזה לא יקרה לעולם? אין מצב שאני אקרא את הטקסט ולא אערוך בו עוד כמה תיקונים אחרונים. זה בלי שום בעיה יכול להמשך לנצח."

ברור. מכירים. מתי תדעי שסיימת? כשתרגישי שאמנם אפשר להמשיך ולעבוד על הסיפור הזה עד אינסוף, אבל נתת לו את המיטב, ולמרות שלא הכול מושלם, (ראי בטור הראשון – אזהרת מסע מפרפקציוניזם) כבר אין לך מה לתת לו יותר. משהו בתוכך אומר לך שצריך עכשיו להפסיק, ולעבור הלאה.

"יש רגע כזה?"

יש רגע כזה. זהי אותו בתוכך, ואז הניחי את העט מן היד.

"אוקי. בואי נניח שאני סגורה על זה שסיימתי לכתוב. בידי אני אוחזת שרשרת תפילה, מעבירה בה חרוז בכל פעם שסיימתי למלמל את המנטרה "הגמול על הכתיבה הוא הכתיבה עצמה", מה עכשיו?"

עכשיו, השאלה היא מה את רוצה ומה חשוב לך?

את יכולה להפיק ולהדפיס כמות עותקים מצומצמת, פשוט כדי להחזיק את הספר ביד, ולחלק אותו לקוראים האקסקלוסיביים שלך, האנשים היקרים לך, שחשוב שיקראו את הספר (זה שתתני להם לא אומר שאכן כך יעשו, אבל א?ת את שלך עשית).

את יכולה להפיק עותק דיגיטלי, שתוכלי לשלוח לאותו קהל קרוב ויקר, או אפילו להעלותו בערוצי-הפצה של ספרים דיגיטליים לקהל הרחב. את חוסכת כאן עלויות הדפסה ומשלמת עלויות הפצה דיגיטלית פחותות בהרבה. ואת יכולה כמובן להחליט שאת רוצה שספרך יגיע לקהל רחב ככול האפשר, בקנה מידה ארצי, ואז את שולחת אותו להוצאות הספרים.

וזה עולה לי כסף?

תראי, הצפת הספרים שהזכרתי קודם מביאה לכך שלא קל למצוא הוצאה לאור שתממן את ספרך, אבל ניסים מתרחשים על בסיס יומיומי, וחובתך לפחות לנסות. ממקומך הנינוח בכורסא, המשקיפה אלי מחשב, את יכולה לשלוח את כתב היד להוצאות נבחרות לאור. בלי הרבה ציפיות, כי אמרנו שאת מתמודדת בשדה שתנאיו לא פשוטים. אם לא ילך – הנחמה היא שאת לא תלויה במו"ל שיושיע ויוציא אותך לאור, את יכולה לעשות זאת גם במסגרת הוצאה לאור שתקבל את הספר ותוציא אותו במימון שלך. במקרה כזה בדקי היטב את הבית שבחרת לך להוצאה לאור, וקראי בקפדנות את ההסכם המוצע לך. בהצלחה!

עוד באותו נושא

המדריך לכותב 10: קודם כל הקול בראש

לכתבה המלאה

אוולין לוי היא מנחת סדנאות לכתיבה יוצרת, עורכת ספרות, מנהלת הוצאת סטימצקי, דוקטורנטית בחוג לספרות באוניברסיטת תל- אביב.

  • המדריך לכותב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully