1. זה לא חדש שהגוף האמריקאי המאובן הקרוי האקדמיה לטלוויזיה, אמנויות ומדעים מתעלם בהפגנתיות ובאופן מקומם מיצירות גדולות ומאמנים דגולים, ויעידו "הסמויה" וסטיב קארל, למשל, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לקבל את ההתעלמות הנוכחית מ"האמריקנים". הסדרה שנחשבת בעיני מבקרים לטובה ביותר כרגע על מסך הטלוויזיה לא היתה מועמדת לפרס הדרמה הטובה ביותר בשלוש עונותיה הראשונות, וגם השחקנים שלה, בראשם קארי ראסל ומת'יו ריס המדהים, לא נשקלו בכלל. עם תום עונתה הרביעית המהוללת הגיע הזמן לשנות את המחדל הזה. וגם מרת'ה זכורה לטוב.
2. כן אקדמיה, כבר הבנו שאתם משתגעים על קלייר דיינס. זה היה נחמד בהתחלה, אבל אחרי ארבע עונות רצופות אולי הגיע הזמן לתת הזדמנות לשחקניות אחרות?
3. לא, העונה החמישית של "משחקי הכס" ממש לא הצדיקה זכייה באמי. זה היה נראה כמו צעד אקדמיה קלאסי של הכרה בהצלחה בדיעבד, דווקא כשהמוצר כבר נמצא בירידה. ואם העונה הקודמת לא ראויה לפרסים, אז העונה הזאת היא בוודאי המשך ישיר. והפעם גם לא יהיו תירוצים של חובות.
4. אם כבר פתחתם את הראש לפנטזיה ומד"ב, יש לא מעט אפשרויות מעולות ברחבי הטלוויזיה האמריקאית. "זרה" של Starz (בארץ ב-yes) בהחלט סובלת מאי אילו תחלואים, אבל ההפקה שלה שווה תשומת לב ולו בקטגוריות הטכניות. ואילו "ה-100" של ה-CW (בארץ בנטפליקס) היא אחת הסדרות האמיצות והסוחפות בטלוויזיה, מעין המשך ל"באפי" ו"אנג'ל" פורצות הדרך של ג'וס ווידון שזכו אף הן להתעלמות מהאקדמיה בשעתו. הזדמנות טובה לזהות משהו טוב באבו.
5. כחלק מהניסיון לשלוח זרועות גם למחוזות צעירים ורעננים יותר, ה"האקסית המטורפת" של אותה CW (בארץ ב-yes ובנטפליקס) היא זריקת מרץ לטלוויזיה של ימינו, ואם היא לא תהיה מועמדת בקטגוריית הקומדיה הטובה ביותר, לפחות כדאי שרייצ'ל בלום המוכשרת שיצרה אותה ומככבת בה תקטוף מועמדות לפרס השחקנית הקומית הטובה ביותר.
6. "ג'סיקה ג'ונס" היא ככל הנראה סדרת הקומיקס הכי משמעותית ופורצת דרך בתור הזהב של הז'אנר. שילוב של גיבורה מרשימה, נבל מצמרר וקו סיפורי שלא חושש ללכת למחוזות אפלים של התעללות ומאבקי שליטה, ומצליח לעשות זאת מבלי לגרום לסדרה לאבד מהאטרקטיביות שלה. אז נכון, אלה נטפליקס שנואי האקדמיה וקומיקס, ז'אנר שתמיד זכה ליחס מזלזל, אבל כבר 2016 והמינימום שניתן לצפות לו הוא לפחות מועמדות.
7. זאת תהיה ההזדמנות הראשונה של "UnREAL" להטביע את חותמה על טקס פרסים מרכזי. ובהתחשב בכך שמדובר בסדרת טלוויזיה שמתכתבת ביחסי שנאה-אהבה עם הז'אנר הכי מושמץ בטלוויזיה (כזה שיש לו קטגוריה שלמה משל עצמו), זאת תהיה הפתעה מרעננת והוכחה שגם באקדמיה יודעים לזהות רעננות יצירתית כשהיא מופיעה על המרקע שלהם.
8. 2016 היא השנה של או ג'יי סימפסון בטלוויזיה, וגם אם סדרת המופת של "O.J Made In America" של רשת Espn לא הספיקה להיכנס לסבב הפרסים הנוכחי, "אמריקה נגד או.ג'יי סימפסון" של FX (בישראל ב-yes) בהחלט עשתה עבודה נהדרת בהחייאת הסיפור. וגם אם הדעות לגבי איכות הסדרה חלוקות, הרי שהמשחק הנפלא של שרה פולסון בתור התובעת מרשה קלארק ושל קורטני בי. ואנס כג'וני קוקרן הנכלולי, יותר מראויים למועמדויות משחק.
9. בואו נודה על האמת - "מר רובוט" היא אולי סדרה מבטיחה אבל בעונה הראשונה שלה רוב הזמן לא קיימה. מה שכן, רמי מאלק פשוט נהדר בתפקיד הראשי בתור הגיבור המסומם-אנטי-חברתי-גאון-טכנולוגית ובהחלט מגיעה לו מועמדות.
10. יהיה פשע להתעלם מ"שחור כזה", הסיטקום הפוליטי החכם (שהכוכב שלה, אנתוני אנדרסון, מגיש ביום חמישי את המועמדויות לאמי יחד עם לורן גרהם), שהתחיל מעולה ורק השתפר בעונה השנייה שלו. מדובר בסדרה עם קול ייחודי וברור שלא מפחדת ממחלוקת - לארסנל הנושאים הנפיצים שלה בעונה הנוכחית היא הוסיפה גם עיסוק בביל קוסבי וביחס של המשטרה כלפי שחורים. ובנוסף לכל זה היא גם ממש מצחיקה וכיפית, מה שדי מדהים.
11. אפרופו שחורים ופוליטיקה, שתי סדרות מצוינות על עבדים שזפו את המסכים בארה"ב - "Underground" המסעירה והמפתיעה והחידוש הטרי ל"שורשים". שתיהן עשויות היטב ומספקות שחזורים תקופתיים נהדרים, תצוגות משחק מרשימות וסיפורים מסעירים, ובעיקר מגישות באופן מהוקצע ומבדר יצירות העוסקות בפרק היסטורי שכבר זמן רב לא זכה לייצוג טלוויזיוני הולם. שתיהן הרוויחו בזכות כמה מועמדויות בקטגוריות השונות.