40. ג'וזי כץ - עלה נישא ברוח
מעט מדי אנשים שמו לב לביצוע המקסים הזה, מתוך פרויקט המחווה לשושנה דמארי "לשיר איתה". כץ היא עדיין מגישה נדירה, ואת השיר היפה מהפרויקט של עידן רייכל היא הפכה ללגמרי שלה. רק שתוציא עוד.
39. פלד - אין יותר טוב מזה
בגל הנוכחי של ההיפ הופ הישראלי יש ראפרים שהם ילדים טובים, ויש את פלד - האיש שבא לתת בראש. הוא צודק: אף אחד לא עושה את זה טוב כמוהו, אבל מה שמנצח כאן זה השיבוץ המדהים אי פעם של "מאיר תירגע".
38. נטע וינר - חוזרים ליערות
פרובוקטיבי ומתוחכם, נטע וינר (סיסטם עאלי) יוצר מוזיקה סכיזופרנית: שם וכאן מתערבבים באימה בתוכן ובצורה, אקורדיון ותכנותי מחשב, שירי יידיש וכביש החוף, שואה ותקומה. השילובים האלה הולידו את אחד האלבומים המסקרנים שיצאו השנה, וזה הסינגל המוביל מתוכו.
37. ליאורה יצחק - מעלה מעלה
למעלה מעשור היא מפציעה בכל מיני שירים ברדיו, אבל עכשיו זה כבר הפך לעובדה: פשוט אי אפשר לעמוד בפני ליאורה יצחק והגרוב ההודי שלה. לא בפני הקול שלה, וגם לא בפני האופטימיות המדבקת של השיר הזה. מהפכה של שמחה.
36. שלומי ברכה - במסגרת דברים
בסולו שלו, המנוע המוזיקלי של משינה מתגלה במיטבו: כותב מוכשר, זמר רוק משכנע ותמיד גיטריסט מעולה. ככה נשמע מיינסטרים-רוק שלא מתבייש בעצמו, גם בזכות הפקה משובחת של עופר מאירי. השאלה היחידה היא רק למה הוא לא עושה את זה יותר.
35. הילה כהן אלעזר - הולך
אם צריך לבחור את האלבום הישראלי שהכי העציב אותי השנה, אני בוחר בזה בקלות: הלחנים של כהן-אלעזר (הבת של רמטכ"ל יום-כיפור דדו אלעזר) ל"נופל מחוץ לזמן" הפואטי של דויד גרוסמן, מציעים תיאור מכמיר לב של התמודדות עם שכול. בשיר הזה, כשהחי מבקש להתמזג עם המת ולהתאיין, העצב כבר עולה על גדותיו.
34. דודו טסה וברי סחרוף - לאן תקחי אותי היום
הבן, האב ורוח הקודש: דואט מתבקש בין אמן הרוק הבולט בישראל של היום והאיש שסלל לו את הדרך, באחת הפנינים מהאלבום האחרון והמשובח של טסה שנמצא בשיא כוחו. ככה מעבירים שרביט.
33. סטטיק ובן אל תבורי - כביש החוף
הנציג הראשון ברשימה של טווידלדי וטווידלדם, ילדי הפלא של היוטיוב ונביאי עידן להיטי הנוער. "יש דור שלם שמחכה לשמוע שלבלאגן כבר יש סוף", ובינתיים, עד שזה יקרה, לפחות שיהיה נעים באוזן.
32. חיה מילר - כסף מאמא
המנון רוק ציני ומריר של דור שאין לו שקל וגם לא יהיה לו, ובינתיים תלוי בהורים שלו עד שייאלץ לשחרר את האחיזה. זה מגיע, איך לא, מחיה מילר - אחת הלהקות הגדולות של הזמן ושל תל אביב היום.
31. נסרין קדרי - קצת שונה
בעיצומו של המתח בין יהודים וערבים בישראל, בשיא השנאה זה הרגע שבו נסרין, אחת הזמרות המשובחות בארץ, בחרה להוציא שיר נגד גזענות, שכתבו לה אבי אוחיון ואסף צרויה הכותבים הכי משמעותיים בפופ המסולסל של השנים האחרונות. "רוצה לחיות, רוצה לקוות, גם לי מגיע לא פחות". היא ממש צודקת.
