חוש-חש הבלש: "דירק ג'נטלי" היא הסדרה המטורפת הכי מהנה על המסך

"מסע בזמן? אני מאמין שישנם אנשים שנוסעים בקביעות בחזרה מן העתיד ומשפיעים על חיינו בצורה יומיומית. העדויות נמצאות מסביבנו בשפע. אני מדבר על זה שבכל פעם שאנחנו מגישים תביעה לחברת הביטוח, אנחנו מגלים שאיכשהו באופן מסתורי בדיוק הדבר שאנחנו תובעים עליו החזר, הוצא זה עתה מפוליסת הביטוח שלנו".

דאגלס אדאמס, מתוך קובץ הגיגים שנמצא במחשב המקינטוש שלו לאחר מותו.

אין קלישאה יותר גדולה בז'אנר המדע הבדיוני מאשר נסיעה בזמן, ובתוך התת-ז'אנר שמציג את פרדוקס המשכיות הזמן אין אמצעי שחוק יותר מאשר מכונת זמן. כולם כבר עשו את זה. מהסיפור הקצר "השעון שהלך אחורה" של א. פ. מיטשל מ-1881, דרך ספריו של אסימוב ועד סרטי "שליחות קטלנית" ו"בחזרה לעתיד" הזכורים לטובה. בעשור האחרון, מסעות בזמן הפכו להיות כלי כמעט פארודי ובלתי מוסבר בתוך הז'אנר לצורך קידום העלילה, כך למשל בספרו הנהדר של סטיבן קינג "11/22/63" בו נעזרים במסע בזמן כדי לנסות למנוע את רצח קנדי, או בספר השלישי של הארי פוטר, שם הרמיוני משתמשת במסע בזמן כדי לחרוש בלימודים במקום, למשל, להמר על כך שלסטר תזכה באליפות באנגליה ולעשות טונות של כסף. ועכשיו, רגע לפני 2017, BBC אמריקה והחברים המוכשרים בנטפליקס משתפים פעולה בשביל להעלות מהאוב את אחד הגיבורים הגדולים והפחות מוכרים של הז'אנר – דירק ג'נטלי, ולהשליך אותו עמוק אל תוך ביצת המסע בזמן.

למי שבמקרה גדל בעולם ללא ספרים, נזכיר שהבלש ההוליסטי דירק ג'נטלי היה גיבור סדרת הספרים השניה בחשיבותה של דאגלס אדאמס, מי שכתב את חמשת ספרי "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה". ספרי הסדרה היו ספק הומאז'-ספק פארודיה על ספרי בלשים הגדולים של המאה ה-19. אך בעוד שרלוק הולמס השתמש בפתרונות מדעיים ובמוח חריף כדי לפענח תעלומות – ג'נטלי היה בלש קצת פחות שגרתי, בלשון המעטה. עם הרבה (הרבה) חוש הומור, ג'נטלי הפעיל את כל החושים כדי להתקדם בחקירותיו, ובעיקר את החוש השישי. כך למשל דרך הניווט של ג'נטלי ליעדו, בעולם שלפני אפליקציות GPS, הייתה להתמקד ברכב מסוים על הכביש שנראה שהוא יודע לאן הוא נוסע - ולעקוב אחריו. "לעתים רחוקות אני מגיע לאן שהתכוונתי לנסוע", הוא הסביר, "אבל אני תמיד מגיע לאן שהייתי צריך להגיע אליו". כל הדברים קשורים, לדעתו, והיקום מתגמל את מי שפועל לטובתו. נשמע לכם מסובך? רק התחלנו.

דאגלס אדאמס העיד על עצמו שכשהוא יושב לכתוב ספר, הוא פשוט זורק הרבה רעיונות מוזרים על הדף ובסוף מחבר אותם. במידה והרעיונות מוזרים מספיק, הם הופכים להיות חלק מסדרת "מדריך הטרמפיסט", אך אם הרעיונות ממש מופרכים בצורה בלתי נסבלת – הם הופכים להיות חלק מסדרת דירק ג'נטלי. והסדרה, שמבוססת על הדמות הראשית שיצר אדאמס, מציגה את אחת העלילות המופרכות - עד לכדי כאב ראש – שהוצגו על המסך הקטן.

למעשה, עלילת הסדרה בת 8 הפרקים של נטפליקס כל כך מחורפנת עד שגיבוריה הראשיים נדרשים להסביר את מה שקורה במונולוג רפטטיבי כמעט מדי פרק (מתודה שזכורה לנו בעיקר מסרטיו של כריסטופר נולאן). אלא שגם אחרי ההסברים, וגם אם צופים בכל הפרקים פעמיים תחת השפעת רדבול ותרופות נגד הפרעת קשב וריכוז במינון גבוה – הסיכוי להבין את כל מה שקורה בסדרה הזאת הוא כמעט בלתי אפשרי. וזה לאו דווקא דבר רע.

"לפני חודשיים או שלושה הייתה באוקספורד הצגת סטודנטים של 'סוכנות הבילוש ההוליסטית של דירק ג'נטלי', והלכתי לראות אותה. מדובר בעלילה מורכבת עד מאוד – חלק מהמורכבות בא להסוות את העובדה שהעלילה לא ממש מתפתחת כמו שצריך – והיה מצחיק לצפות בזה על הבמה, כי פתאום התחלתי לחשוב שוב על הספר ולומר לעצמי, 'הם עשו את זה טוב, אבל הם היו צריכים לעשות ככה, והם לא היו צריכים לעשות ככה'. אתה יודע, כל הגלגלים מתחילים מחדש להסתובב לך בראש. עוד משהו מעניין היה שבעודי יושב שם ומעביר ביקורת חריפה למדי על ההפקה, נדהמתי לראות כמה הצופים נהנים ממנה. זה היה מצב מוזר למדי. פתאום חשבתי, 'הייתי רוצה לראות את זה בתור סרט, כי עכשיו אני מבין, אחרי שחשבתי על זה מחדש בהקשר הזה, איזה מין סרט זה יכול להיות, וזה יכול להיות סרט מצוין'... זה הדבר הבא שארצה לעשות.

דאגלס אדאמס, 1998, בריאיון ל-A.V. CLUB

אדאמס הלך לעולמו לפני שהצליח להגשים את חלומו לראות את ספריו הופכים לסרטים, אבל זהו כבר הניסיון השני להציג את עלילותיו של הבלש האקסצנטרי על המסך הקטן. ב-2012 הפיקו ב-BBC4 ארבעה פרקים בני שעה בתקציב צנוע בהרבה, בכיכובם של סטיבן מנגן בתפקיד דירק ג'נטלי ודארן בויד בתפקיד שותפו ריצ'ארד מקדאף. הסדרה לא חודשה לעונה נוספת עקב ביטול תקציב הפקות המקור של BBC 4. כעת, שיתוף הפעולה של BBC אמריקה ונטפליקס מציג את גרסתו של התסריטאי השנוי במחלוקת מקס לנדיס עם סמואל בארנט בתפקיד דירק ג'נטלי. הפעם, במקום קיימברידג' הסגרירית, ג'נטלי הבריטי מוצב דווקא בסיאטל הצבעונית והמוארת – עם עלילה מקורית שאין לה שום קשר לספרי הסדרה, כאשר הדבר היחיד שנשאר מהמקור הוא האופי הייחודי בו ג'נטלי מתנהל. העזר כנגדו, כווטסון-ללא-רצון, מגולם על ידי אלייז'ה ווד. אגב, הפעם הראשונה של ווד על המסך הייתה בהופעת אורח בסרט "בחזרה לעתיד 2" כילד שלומד ממרטי מקפליי איך לשחק במשחק ארקייד ב-2015. כנראה שזה נכון, ובסופו של דבר הכל קשור בעולם של דירק ג'נטלי.

ואולם, למרות השימוש הקלישאתי במכונת זמן (והפעם חידוש: שלוש מכונות זמן שהן בעצם אותה מכונה שמדלגת בין כמה שנים) ועומס העלילות המקבילות שמקשות על המעקב אחרי שלל הפרטים בסדרה – היא ממש כיפית לצפייה. כן, יש כמה עלילות משנה מיותרות כמו זו של צמד השוטרים שחוקרים את המקרה במקביל לג'נטלי (למרות הופעה קומית נהדרת של ריצ'רד שיף) כאשר דווקא קווי עלילה מקבילים נהדרים ומלאי הומור לא זוכים למספיק זמן מסך – כמו זה של הקולונל והרב"ט הצבאיים שעוקבים מרחוק על פעילותו של ג'נטלי במטרה להגן עליו, אך הרב"ט משום מה נורא רוצה לחסל את האיש שעליו הופקד לשמור.

הסדרה חודשה לאחרונה לעונה חדשה בת 10 פרקים שתשודר בשנת 2017, וזו בשורה טובה לא רק לחובבי הז'אנר, אלא בכלל לאוהבי טלוויזיה. זו לא יצירת מופת שנטפליקס תשתמש בה כדי לגייס מנויים חדשים (בשביל זה יש להם את "הכתר", "סטריינג'ר ת'ינגס", "בוג'אק הורסמן" ועוד), אבל חובה לציין שאם זו השכבה השניה של סדרות המקור של נטפליקס, אז לחברים בהוט ויס יש הרבה מה לחשוש – כי אפילו החומר הבינוני של נטפליקס הופך להיות מאסט סי טי.וי.