וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מדור גיהנום: ההמשכון המיותר של "פרויקט המכשפה מבלייר" וניסיון הפריצה של הבן של רידלי סקוט

ירון ואג

10.1.2017 / 0:00

"המכשפה מבלייר" לא מחדש דבר לעומת הסרט הראשון בסדרה ו"מורגן", פרי עטו של הבן של רידלי סקוט, מתקשה להמשיך את השושלת המשפחתית

יח"צ - חד פעמי

"פרויקט המכשפה מבלייר" שיצא ב-1999, נתפס כסרט שהמציא את תופעת הפאונד פוטג'. אך למעשה, נכון יותר לומר כי הוא רק הראשון שזכה להצלחה מסחרית והביא את הז'אנר למיינסטרים.

כבר עשר שנים לפני כן, צצה לה קלטת וידיאו מסתורית שנודעה בשם "קלטת מקפירסון" ועליה תיעוד דוקומנטרי כביכול של חטיפת בני משפחת מקפירסון על ידי חייזרים. הסרט התגלגל באופן מחתרתי בקרב חובבי חייזרים ומועדוני חברים של תיאוריות קונספירציה. אך בסופו של דבר התברר כי הוא מזויף לחלוטין, דבר שנראה ברור מאליו לצופים בו היום, וכי מדובר בפרי יצירתו של במאי צעיר בשם דין אליוטו.

אליוטו ביים ב-1998 עיבוד טלוויזיוני לאותה קלטת, שהיה מפתיע באפקטיביות שלו. באותה שנה יצא גם "השידור האחרון" – סרט פאונד פוטג' סביר, בתקציב של 900 דולר, שעסק בחבורת צעירים היוצאים ליער כדי לתעד מפלצת מיתולוגית השוכנת שם. הדמיון העלילתי והאסתטי ל"פרויקט המכשפה מבלייר" פשוט מדהים, בטח ובטח כשמתחשבים בכך ש"השידור האחרון" הכניס אלפי דולרים בודדים בעוד "המכשפה" הרוויחה קרוב לרבע מיליארד דולר ברחבי העולם, ואף הולידה סרט המשך בשנת 2000.

כעת, קצת יותר מעשור וחצי לאחר מכן, מגיע גם "המכשפה מבלייר", שהופץ באמריקה ב-2016, נגנז כאן וכעת זמין אף פה לצפייה ביתית. מדובר במעין המשכון של הלהיט מסוף שנות התשעים, המתעלם לחלוטין מאירועי אותו "פרויקט המכשפה מבלייר 2" מתחילת העשור הקודם, מה שלא אמור להפריע לאיש כי מדובר היה בסרט שטוב כי נשכח.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
לא תורם כלום לעולם האימה - או לאנושות. מתוך "המכשפה מבלייר"/מערכת וואלה, צילום מסך

העלילה הפעם, תאמינו או לא, עוקבת אחר קבוצה של צעירים ש– תחזיקו את עצמכם – לוקחים מצלמה ויוצאים לתור ביער בו שוכנת המכשפה מבלייר. התירוץ, במקרה זה, הוא שג'יימס, אחיה של הת'ר שכזכור נעלמה שם בסרט הראשון, מנסה להתחקות אחר עקבותיה של אחותו.

לשם כך מגייס האח הדואג סטודנטית לקולנוע וזוג חברים נוסף, והארבעה יוצאים ליער בלוויית בחור מפוקפק וחברתו, הטוענים שהם מכירים את מיקומה של הבקתה בה נצפו הת'ר וחבריה בסופו של "פרויקט המכשפה מבלייר". לא מובן, אגב, למה הוחלט להסיר את המילה "פרויקט" משמו של הסרט הטרי – מדובר הרי בעוד פרויקט באותו נושא בדיוק.

בניגוד לסרט המקורי, שהסתפק בתחושת הבלבול והדיס-אוריינטציה שיצר היער, "המכשפה מבלייר" פחות פסיבי, והדמויות בו יותר נרדפות מאבודות. אך מעבר לכך, הוא לא מחדש שום דבר בניגוד לפרק הראשון בסדרה, לז'אנר או לאנושות באופן כללי.

ישנן מספר מצומצם של סצנות מלחיצות שנועדו להזכיר לנו כי אנחנו צופים בסרט אימה ולא בסרטון קמפינג חובבני של אנשים שאיננו מכירים. אך כל זאת לא יוצר שום הזדהות של הצופה עם הדמויות השטחיות או הנאה כללית מהצפייה בסרט.

"המכשפה מבלייר" בוים על ידי אדם ווינגארד ועל התסריט חתום שותפו הקבוע, סיימון בארט. השניים הם מן היוצרים הצעירים היותר מוערכים בעולם סרטי האימה. בעיקר בזכות
"You're Next" ו- "The Guest" היעילים. לכן, מפתיעה כל כך העובדה ש"המכשפה מבלייר" חסר השראה בדיוק כמו שמו, ואם לומר את האמת – מיותר.

עוד באותו נושא

מה קרה לבמאים של "פרויקט המכשפה מבלייר"?

לכתבה המלאה
מדור גיהנום.
יש כמה קטעים מלחיצים, אבל הסרט לא עובד. מתוך "המכשפה מבלייר"

לאופנות קולנועיות, בדומה לאלו מעולם הלבוש, יש נטייה לבצע קאמבק אחת לכמה שנים. סרטי בינה מלאכותית החלו לצבור פופולריות באמצע שנות השישים בעיקר בזכות "אלפוויל" של ז'אן לוק גודאר. שנות השמונים התאפיינו בהתקדמות מדעית, וכתוצאה מכך ומן ההתפתחות הטכנית של אמנות הקולנוע, זכינו לסרטים כמו "שליחות קטלנית", "תקלה מופלאה", "בלייד ראנר" ו"משחקי מלחמה" ובמידה מסוימת גם "רובוקופ".

מאז ועד היום צצו לא מעט סרטי בינה מלאכותית. מובן שאי-אפשר שלא לציין את "אינטליגנציה מלאכותית" של ספילברג, שמעצם שמו וסדר גודל האנשים שהיו אמונים עליו, היה אמור להיות יצירת מופת שמגדירה את הז'אנר. במקום זאת קיבלנו שעתיים וחצי של היילי ג'ואל-אוסמונט בתפקיד פינוקיו. בדומה לצופים, גם הקריירה של השחקן הצעיר לא התאוששה עד היום.

"מורגן", שזמין כעת לצפייה ביתית, הוא חלק מגל נוסף של סרטי בינה מלאכותית השוטפים את המסכים בשלוש השנים האחרונות. הקדימו אותו "אקס מאכינה" המבריק, "The Machine" ו-"Uncanny". המאפיין המשותף לו ולסרטים הללו הוא שבכולם הבינה המלאכותית מובנית על יצור דמוי אדם ולא רובוט או מחשב.

עלילת "מורגן" עוקבת אחר לי וות'רס (קייט מארה), מנהלת סיכונים שמגיעה למתקן סודי השייך לתאגיד בו היא מועסקת. תפקידה: להכריע בשאלה אם להפסיק את קיומה של מורגן, דמוית אדם מהונדסת גנטית שנוצרה על ידי ד"ר זיגלר (השחקן הבריטי המשובח טובי ג'ונס). הסיבה להעמדת הפרויקט בסימן שאלה היא נטיות אלימות שמפגינה מורגן, ובשיאן באות לידי ביטוי בעקירת עינה של אחת המדעניות המטפלות בה.

מורגן, שמבודדת מאז התקיפה, מגולמת על ידי השחקנית הצעירה אנה טיילור-ג'וי, שהפציעה בתפקיד הראשי ב"המכשפה" של הבמאי רוברט אגרס. בפיקוחה של וות'רס, היא עוברת סדרה של מבחנים אישיותיים שנועדו לבדוק את מידת המסוכנות שלה, ובעקיפין גם את הרווח שהתאגיד יכול להפיק ממנה.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
"בלייד ראנר", הדור הבא? מתוך "מורגן"/מערכת וואלה, צילום מסך

הסצנה הטובה בסרט מגיעה כשפסיכולוג קליני (פול ג'יאמטי) מתגרה במורגן עד שהיא מאבדת שליטה - או בעצם, לראשונה בחייה הקצרים, לוקחת את השליטה לידיה. למרות פרצי האלימות והסינתטיות המובנית, מורגן מתגלה כדמות רגישה יותר מדמותה של וות'רס האנושית אך חסרת הלב.

"מורגן" עשוי טוב ומשלב צוות שחקנים שמצליח להתעלות מעל תסריט בינוני ורעיונות לא ממומשים. אף שעולות בו שאלות מעניינות, הן כאלו שכבר נשאלו בסרטים עדיפים עליו בעבר. את הסרט ביים לוק סקוט, בנו של רידלי סקוט, מי שעשה בזמנו אותו הדבר ב"בלייד ראנר", רק הרבה יותר טוב ובלי עזרה מאבא.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
צוות השחקנים מתעלה מעל התסריט הבינוני. מתוך "מורגן"/מערכת וואלה, צילום מסך
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
חוליה נוספת בשרשרת המעניינת של סרטי בינה מלאכותית חדשים. מתוך "מורגן"/מערכת וואלה, צילום מסך

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully