"הומלנד" בעונה השישית ממשיכה ללטף ולערער את עקרונות הצופים

סוף סוף זה קרה! אמנם נדרשו לשם כך לא פחות מחמש עונות מלאות, אבל הסבלנות משתלמת – כבר בפתיחת העונה החדשה של "הומלנד" מצליחה קרי מתיסון, לראשונה בתולדות הסדרה, להיכנס למערכת יחסים שבה היא ממלאת את תפקיד המבוגר האחראי, השקול והשפוי, והיא ואנחנו הולכים ליהנות מכל רגע של זה. הבאזז סביב הסדרה, מבית היוצר של רשת שואוטיים, אמנם ירד מעט בשנים האחרונות – למעשה, רבים מצביעים על הרגע בסוף העונה השלישית שבו ניקולס ברודי ביצע קפיצת באנג'י צווארית מהמנוף הכי גבוה בטהרן כנקודת השבר שלה – אבל "הומלנד" הייתה ונשארה אחת מסדרות המתח האינטליגנטיות, המאתגרות והמהנות על המרקע, והיא זוכה להצלחה מסחרית וביקורתית בארה"ב ובעולם זמן רב לאחר שהתנתקה מעלילת "חטופים", הדרמה הישראלית של גידי רף שעליה היא מבוססת במקור. העונה השישית של הסדרה נפתחת בשקט יחסי בגזרת הטרור, לצד מהפכים קיצוניים בחיים המקצועיים והאישיים של חלק גדול מהגיבורים והרבה סימני שאלה להמשך. הפרק הראשון, שישודר מחר (שני) ב-5:00 בבוקר בערוץ yes Oh, כבר זמין ב-yes VOD מאז יום חמישי, אז כמובן שהתיישבנו לצפות ולדווח.

"אף אחד לא שונא בתי חולים יותר ממני"
(קרי מתיסון ברגע מתוק של נוסטלגיה)

קרי (קלייר דיינס), סוכנת ה-CIA לשעבר וכיום פעילה מסורה במגזר השלישי, נפרדת לשלום מאירופה ועוברת להתגורר עם בתה בברוקלין, ניו יורק (עיר מגוריה של דיינס, שנמאס לה לבלות שבועות ארוכים בצילומים הרחק ממשפחתה). כרגיל, היא מסרבת להצעות לחזור לשירות הביון – מישהו מוכן להמר כמה זמן זה יחזיק הפעם? – ומתחילה לעבוד בעמותה שמספקת הגנה משפטית למוסלמים שנרדפים על רקע ביטחוני. גם אוטו דורינג (סבסטיאן קוך), הבוס הקודם שלה, שאחוז רגשות אשם בגלל העבר הנאצי של משפחתו ומנסה לפצות על כך בסיוע לחלכאי העולם, מגיע לניו יורק, בהיותה מוקד ידוע של עוני ונחשלות. דורינג מסרב להשלים עם העובדה שהוא כבר לא מעניין את קרי מבחינה מקצועית או זוגית ומנסה לחזר אחריה בדרך הרומנטית ביותר שגרמנים מכירים, כלומר אומר לה "פגשתי מישהי". קרי מתאהבת בו מיד והם מתחתנים וחיים באושר ועושר בווילה ואנזה עד עצם היום הזה, כלומר מאחלת לו הצלחה בהמשך הדרך וזורקת אותו מטאפורית מגג הרייכסטאג הבוער, אבל צפו להתפתחויות בגזרה הזאת.

ועכשיו לשאלה הגדולה שמרחפת סביב הסדרה מאז דצמבר 2015 – מה עלה בגורלו של פיטר קווין? קווין (רופרט פרנד), המתנקש המיומן, קר הרוח, החתיך והרגיש, ספג בסוף העונה הקודמת מתקפת גז סארין וניצל רק הודות לטוב לבו של הטרוריסט החמוד בהיסטוריה (הידוע גם כגרסת דאעש לביג-הד מ"עמק הסיליקון"). הוא אמנם נשאר בחיים אבל סבל מדימום מוחי, נכנס לתרדמת וככל הנראה ספג נזק בלתי הפיך. בסצינת הסיום של העונה הקודמת התלבטה קרי האם להשאיר אותו במצב זה או לבצע בו המתת חסד. חלפה שנה, וכבר ברגעי הפתיחה של הפרק מתברר שאפשר לנשום לרווחה, גם אם בעירבון מוגבל. קווין עדיין איתנו, או לפחות מה שנשאר ממנו. הוא חיוור כשלד, טרוט עיניים, לא מגולח, זקוק לתספורת ורדוף על ידי הזיות – כמו כל כתב ממוצע של וואלה! תרבות, בעצם.

גם מבחינה פיזית הוא לא במיטבו, וסובל משלל מוגבלויות. הוא מאושפז בבית חולים צבאי אך מסרב בתוקף להשתתף בתוכניות שיקום ומבריז ממפגשי הפיזיותרפיה שלו. את קצבת הנכות הוא מפוצץ על ביקורים במאורת סמים מטונפת עם מוזיקה מחרידה, שם, במהלך אחר צהריים אחד, הוא מעשן קראק ומקיים יחסים שלא כדרך הטבע ועובר שוד אלים. את כל החוויות האלה הוא מקבל בשיוויון נפש מוחלט ובמבט נבוב. די מדכא לראות את קווין, אחת הדמויות האהובות בסדרה ועוגן של יציבות בחייה הטרופים של קרי, מידרדר לשפל המדרגה, עד כדי כך שהוא מסרב להכיר בנחיצות לבישתם של מכנסיים. אבל לא הכול אבוד – קווין כבר הצליח לצאת בחייו מכמה תהומות עמוקים ואפלים, ואנחנו סומכים עליו, או לפחות מקווים, שגם הפעם לא יאכזב.

חוץ מזה, רמז לכך שקווין עוד לא מת לגמרי מבפנים אפשר למצוא בעובדה שקרי, האדם היחיד שעוד מתעניין בגורלו, מצליחה להוציא אותו מדעתו פעם אחר פעם. אמנם קרי מסוגלת להוציא גם פוחלץ של עוף דודו מדעתו, אבל זה בכל זאת סימן מעודד. מוזר לראות את קרי מתפקדת כגורם היציב בקשר ביניהם. במסגרת המהפך הזה, אפילו הקטע הקבוע שלה, שבו היא צורחת "אני לא משוגעת" בקול הכי משוגע שלה בזמן שהיא עושה את הפרצוף הכי משוגע, מפנה את מקומו לנאמבר חדש, במסגרתו היא זועקת "אני לא מעצבנת" בקול הכי מעצבן שלה בלוויית הבעות הפנים המעצבנות ביותר. קרי, בגרסתה החדשה, לא רק שאינה נוטלת תרופות אנטי-פסיכוטיות לאורך כל הפרק, אלא אפילו לוקחת על עצמה את הטיפול בקווין. רגע לפני שמאשפזים אותו בכפייה היא מתנדבת לארח אותו בביתה ופורשת עליו את חסותה. גם אם בינתיים לא ניתן שום הסבר מתקבל על הדעת לשיקום-הבזק הזה, וגם אם סביר להניח שקרי עוד תחווה שפע עליות ומורדות נפשיות העונה, לפחות בשלב הנוכחי היפוך התפקידים הזה מסקרן מאוד.

"אני לא בטוח שהעם האמריקני מקבל את העסקה שהוא סיכם עליה"
(דאר עדאל, ראש ה-CIA, על תוצאות הבחירות לנשיאות)

למרות העובדה שחלק גדול מעלילת העונה השישית עתיד להתרחש בניו יורק, הפוליטיקה הפדרלית של ארה"ב צפויה להוות מוקד מרכזי שלה. הפרק הראשון מתרחש זמן קצר לאחר מערכת בחירות סוערת לנשיאות המדינה. כפי שיוצרי הסדרה העריכו שיקרה גם בחיים האמיתיים, המנצח באותן בחירות לא היה המטרידן הסדרתי עם כפות הידיים הקטנות אלא יריבתו בעלת התושייה. גם אם המציאות, כהרגלה המעצבן, עלתה בסוף על כל דימיון (ואף כפתה על היוצרים כמה שינויי תסריט של הרגע האחרון), לפחות אפשר להתנחם בכך שבעולם החלופי של "הומלנד" זכינו לנשיאה ממין נקבה – אליזבת קין, שאותה מגלמת בכישרון רב אליזבת מארוול, הת'ר דנבר מ"בית הקלפים" (חשבון הטוויטר של המועמד המפסיד מוסר בתגובה: "אליזבת המושחתת לא יכולה לנצח את קווין ספייסי בנטפליקס אז זייפה הבחירות בשואוטיים. פייק ניוז. ציד מכשפות. עצוב").

זמן קצר לאחר הבחירות מסתבר, לחרדתם של גורמים פוליטיים וביטחוניים שמרניים, שהנשיאה החדשה, שהיא גם אם שכולה שאיבדה את בנה בעיראק (מה ששולל ממנה באופן אוטומטי את הלגיטימציה להתבטא בנושאי מלחמה ושלום, בעיני אותם חוגים), לא בדיוק מתכוונת להחזיר את אמריקה לגדולתה. היא אינה מחבבת את סוכנויות המודיעין (אם כי בשלב זה עדיין לא השוותה אותן לגרמניה הנאצית), סבורה שמשלם המסים האמריקני מוציא יותר מדי כסף על תקציב הביטחון, לא משתגעת על חיסולים באמצעות מל"טים, מוקירה את פועלו של אדוארד סנודן, והכי גרוע, מסתכלת בעין עקומה על שיתוף הפעולה בין ה-CIA והמוסד! לנו נותר רק לנשום לרווחה ולברך על כך שהתחזיות הקודרות האלה לא התממשו. תגידו מה שתגידו על מנחה הריאליטי הכתום עם החתול על הראש, אין מצב שהוא יגרו?ב? את הסיוע לישראל מהפוסי (או ככה לפחות נדמה לנו כרגע).

זה מותיר חלון זמנים צר לשתי הסוכנויות, שב-72 הימים שנותרו עד לטקס ההשבעה של הנשיאה החדשה נחושות בדעתן להוציא לפועל מבצע גרנדיוזי של לוחמת סייבר נגד מי אם לא האיראנים המרושעים. אותנו, אגב, ממשיכה לייצג הסוכנת הקשוחה טובה (הדר רצון רותם הישראלית). רגע – "טובה"?! איזה מין שם זה לאשת מוסד, ועוד בת פחות מ-85. האם יש לה שותפות צעירות בשם שיינדל ורגינה? האם מישהו בסדרה הזאת – שכזכור, מבוססת על סדרה ישראלית – בעצם יודע *משהו* על ישראל? האם "מישה גברון" באמת נשמע להם כמו שם מתאים לראש המוסד ולא, למשל, כמו אחד העצורים בפרשת "ישראל ביתנו"?

על רקע חילופי השלטון העגומים, שוב ניכרים סימני מחלוקת בין הידידים משכבר הימים סול ברנסון ודאר עדאל (פ. מארי אברהם ומנדי פטינקין, הידוע גם בשם איניגו מונטויה) – שני אנשים שלאורך השנים עברו ביניהם יותר חתולים שחורים ממה שתוכלו למצוא בדירתה של רווקה תל אביבית. בניגוד לעבר, הפעם סול לא חשוד בבגידה בביטחון המדינה אלא בפשע חמור הרבה יותר – שמאלנות! הוא משוכנע שארה"ב מגזימה עם רדיפת המוסלמים ומוכן לתת צ'אנס לרעיונות הליברליים של הנשיאה הנבחרת, כאילו לא התרסקנו כבר עם כל הנשים שנבחרו לנשיאות ארה"ב לפניה. כעונש על דברי הכפירה האלה מחליט דאר – לא בדיוק מישהו שאבותיו הגיעו לאמריקה על סיפון ה"מייפלאואר", אגב – להגלות את סול מישיבות מועדון הגברים לוגמי הוויסקי ורוקמי הקנוניות שהוא מארגן. תכל'ס מגיע לו – שילך לעבוד בקרן החדשה או משהו. גם קרי, ירחם השם, מפגינה נטיות שמאלניות ואפילו מודה שהיא מתנגדת למדיניות החוץ של ארה"ב כלפי ארצות מוסלמיות. האם היא, סול, אוטו דורינג והנשיאה קין עומדים לגבש בעונה הזאת ברית של שמאלנים בוגדניים שתיאבק בכנופיה הפטריוטית של דאר עדאל, טובה המוסדניקית, חבר הקונגרס הרפובליקני הגנרי ופוקס ניוז? ימים יגידו. מה שבטוח, גם בחזית הזאת יהיה שמח.

"שואלים אותי כל הזמן – איך מתמודדים עם ג'יהאדיסטים אלימים שצמחו כאן ופועלים בשיטת 'עשה זאת בעצמך'? גבירותי ורבותי, עושים זאת כך – על ידי עימות חזיתי עם האיום, על ידי התבייתות על הקיצוניים ביותר ביניהם, ועל ידי שימוש במלוא סמכותו של החוק על מנת למנוע את מעשי הטרור שלהם"
(הסוכן המיוחד ריי קונלין, FBI)

בשלב הזה עוד לא ברור מי הנבל של העונה. כולנו תקווה שיהיה אחד כזה, כי בשנים האחרונות "הומלנד" הולכת ומידרדרת בתחום. אחרי אבו נזיר השרמנטי והכריזמטי וג'וואדי חסר הרחמים ושופע הפאסון, נאלצנו לסבול את חקאני הלא-אסתטי מעונה ארבע (תחביבים: לא להתקלח, לירות בבני משפחתו, לקיים יחסי מין בנוכחות שבויים, ספרים של ג'וג'ו מויס) ואת חבורת הדאעשיסטים הלא יוצלחים מהעונה האחרונה, שהיו כל כך גרועים בעבודה שלהם עד שבשלב כלשהו כבר היה ממש לא נעים לראות את כל פיגועי הטרור הרצחניים שתיכננו נכשלים בזה אחר זה.

נכון לעכשיו, הדמות הספק-שלילית היחידה היא ס?קו, צעיר מוסלמי מגניב אך זועם שהגיע עם משפחתו מניגריה הישר לשיכוני העוני של ניו יורק. סקו, שמקיים אורח חיים מוסלמי אדוק, מנהל בלוג פופולרי שמעלה על נס מתקפות טרור איסלאמיות מפורסמות בעיר, למשל הפיגוע במרכז הסחר העולמי ב-1993 או ההתנקשות ברב מאיר כהנא, שאותו הוא גם מעז להשמיץ ואף שולח את צופיו לחפש את שמו בגוגל (חיפשנו. הידעתם שהוא בגד באשתו עם דוגמנית נוצרייה שהתאבדה לאחר שהוא נטש אותה? הנה למדנו משהו חדש. תודה סקו).

למרבה ההפתעה, ההלם, התדהמה והתימהון, כוח של לוחמי FBI חמושים עד צוואר פורץ לביתו של סקו ועוצר אותו. מי היה מנחש שסוכנויות הביטחון ישימו לב למהגר מוסלמי שמעריץ מחבלים מפורסמים, אוסף תמונות של גוויות חיילים אמריקנים, מתרגם חוברות תעמולה של דאעש, מצלם סרטוני הסתה בלב מנהטן (לזכותו ייאמר שהוא לפחות מצלם במאוזן), ונורא מכל, עובר את הכביש שלא במעבר חצייה? לאחר שסקו נעצר, קרי והארגון שלה מתנדבים לייצג אותו. האם הוא יהפוך לטרוריסט פעיל ויוציא לפועל את תוכניותיהם של בני ארצו מארגון בוקו חראם, או שמא קרי תואיל לשוב לשורות ה-CIA ותגייס אותו כסוכן כפול? הכול יכול להיות. נקווה רק שבניגוד למה שקרה עם הסטודנט הפקיסטני האומלל מהעונה הרביעית, הפעם תהליך הגיוס לא יכלול יחסי מין, כי זה לא בדיוק נגמר טוב בפעם ההיא.

בכל מקרה, כרגע עדיין לא ברור מה הקטע של סקו. מצד אחד, הבלוג שלו לא בדיוק מטיף לדו-קיום. מצד שני, הוא נרתע כשפעיל איסלאמי מנסה לנצל את ביקור המולדת הצפוי שלו בניגריה למטרות מפוקפקות, ומתעקש שהוא נוסע לראות את אביו ותו לא. מצד שלישי, בסוף הפרק הוא מתפלל בכריעה על מחצלת אז הוא בטח מחבל. מצד רביעי, גם ניקולס ברודי ז"ל, הגיבור האהוב ביותר בתולדות הסדרה, נהג להתפלל בכריעה על מחצלת, אז אולי סקו בכל זאת בסדר. מצד חמישי, הוא מחזיק סכום עתק במזומן שנועד למטרה לא ברורה, אז הוא בטח מחבל. מצד שישי, אנחנו כבר רגילים לכך שהיוצרים של "הומלנד" אוהבים לשחק לנו עם המוח, ובשלב כה מוקדם של העונה פשוט אין טעם להמר. כמו תמיד, האינטרסים האמיתיים יעלו אל פני השטח בפרקים מתקדמים יותר, ואין ספק שמדובר כאן בסיפור גדול יותר מסתם עוד מהגר מתוסכל שנחשף ליותר מדי שטיפת מוח של אימאמים קיצוניים. כמו שסקו עצמו מכריז בבלוג שלו,"יש שני צדדים לכל סיפור".

וזה בדיוק היופי בסדרה הזו, שמצליחה בעת ובעונה אחת ללטף את העקרונות של צופיה ולערער אותם, יהיו מה שיהיו. צופים שמרנים ישמחו להצטרף לביקורת של "הומלנד" על הנאיביות של יריביהם הליברלים, שמקדשים ערכים של זכויות אדם גם כאשר הם באים על חשבון הביטחון האישי והלאומי, וששים לקבל מהגרים ופליטים תוך התעלמות אלגנטית מההקצנה הדתית והטרור שכלולים בעסקת החבילה הזאת. הם פחות יתלהבו מהדרך שבה משתקפים בסדרה הגזענות המכוערת שלהם, הדעות הקדומות, הסטנדרטים הכפולים ותסביכי הרדיפה המגוחכים. וכך גם להפך. אף צופה בעל מודעות פוליטית וחוש ביקורתי מינימליים לא ירגיש לגמרי נוח עם עצמו ועם אמונותיו מול הדילמות שעולות כאן תדירות. "הומלנד" לא חוסכת שבטה מאף מחנה, וכמו הגיבורה שלה, מעצבנת ימנים ושמאלנים במידה שווה (ועל אחת כמה וכמה צופים ערבים ומוסלמים, אבל זה כבר נושא לדיון אחר). אמנם עוד מוקדם להסיק מסקנות לגבי העונה כולה, אבל אם לשפוט לפי הפרק הזה, משעמם לא הולך להיות לנו.

בלט בהיעדרו בפרק: קטע הפתיחה המסורתי, הידוע גם בתור הנעימה המוזיקלית המעצבנת ביותר בטלוויזיה האמריקנית בעשור הנוכחי. גם אם מדובר בהשמטה חד פעמית (כבר היו כמה כאלה) והשיר האהוב עתיד להופיע בפרקים הבאים, עלינו להוקיר תודה על כך שבעונות האחרונות הוחלט לחתוך ממנו את הילדה הקטנה עם מסיכת האריה, החומר שממנו עשויים סיוטים.

קרי ממש נלחצת כשהיא מגיעה הביתה ולא מוצאת את פרני לכמה רגעים. ניכר שמשהו השתנה מאז שהיא ניסתה להטביע אותה באמבטיה ברגע המזעזע ביותר בתולדות הסדרה. מצד שני, היא גם כמעט שלא מתייחסת לבתה בפרק. נראה שכאשר יוצרי הסדרה החליטו בזמנו שקרי תיכנס להיריון מברודי הי"ד, הם לא לגמרי לקחו בחשבון את ההשלכות האפשריות. כתוצאה מכך, פרני נותרה אחת הדמויות הזניחות והמיותרות ב"הומלנד" וחבל, כי היא ממש חמודה.

על אף פרישתה מעסקי הביטחון, קרי ממשיכה לפלרטט עם הסכנה כאשר היא משכירה דרך Airbnb יחידת דיור שבבעלותה בניגוד לחוקי העיר ניו יורק. יש כאן פוטנציאל עלילתי מפואר, או לפחות מעניין יותר מחיי האהבה המתסכלים שלה.

מה הקטע של הסדרה הזאת עם מבטאים גרועים? בעונה שעברה, לשגריר ישראל היה מבטא בריטי מעודן, נהג המונית הערבי-הולנדי דיבר במבטא ישראלי אשכנזי מובהק, ומבטא ערבי היה נחלתם של טרוריסטים בלבד. גם המבטא של טובה, סוכנת המוסד הצעירה (שאותה, כאמור, מגלמת שחקנית ישראלית), לא לגמרי ברור ומזכיר קצת מבטא אלבני. מי יודע, אולי זה חלק מההכשרה שלהם שם ב"משרד ראש הממשלה". מכל מקום, כפי שמעידה גם תקרית הגרפיטי המשעשעת מהעונה שעברה (ראו מימין), אנשי מחלקת התחקירים של "הומלנד" כנראה זכו בעבודתם בעקבות ניצחון במשחק הקובייה, כי אין שום דרך הגיונית אחרת להסביר מחדלים כאלה.

אבל ברצינות: "טובה"?!