נושאים חמים

יש להם את הכוח: כך פתחה סנאפ! את שעריה הנעולים של הממלכה המאוחדת

שני המפיקים שמאחורי הרכב היורודאנס סנאפ! נאלצו להסוות את זהותם הגרמנית כדי להצליח בעולם. אחרי שהוציאו כמה מהלהיטים הגדולים ביותר של שנות ה-90, הם חשפו את זהותם ופתחו את שערי בריטניה לשאר אמני הדאנס הגרמני, ששלטו בסצנה במשך עשור וחצי

סנאפ! (יח"צ)
פרצו את ה"חרם" הבריטי על יוצרים גרמנים. טורבו בי ופני פורד (צילום: יח"צ)

בסוף שנות השמונים ישבו מיכאיל מונזינג ולוקה אנזילוטי, צמד מפיקים מפרנקפורט, וניסו להבין איך לייצא את ההצלחה שלהם אל מחוץ למערב גרמניה. מונזינג ואנזילוטי עמדו מאחורי שני הרכבי יורודאנס, 16 Bit ו-Off, שזכו להצלחה יפה בארצם. גם במדינות שכנות כמו אוסטריה, שווייץ, הולנד וצרפת, הצליחו הלהיטים שלהם להוביל את המצעדים, אבל מעבר לזה? כלום. מונזיג ואנזילוטי, כמו רבים לפניהם, נתקלו במחסום הגדול שנקרא "בריטניה" - המדינה שאם אתה כאירופאי לא מצליח בה, אתה לא קיים ברוב העולם.

הרקע למחסום הבריטי של הגרמנים הוא תולדה של פוליטיקה והיסטוריה. ארבעה עשורים כבר חלפו מסיום מלחמת העולם השנייה, ובמערב גרמניה צמחה תעשיית מוזיקה עצומה, שנייה בגודלה רק לזאת של ארצות הברית. בריטניה אמנם השתרכה אחריה במקום השלישי, אבל בניגוד לתעשייה הגרמנית, לזו הבריטית הייתה השפעה חשובה הרבה יותר על העולם. מיליוני בריטים מתו בשתי מלחמת העולם, ובזו שהתרחשה בשנות ה-40 המוקדמות אף החריבו ההפצצות הגרמניות חלקים נרחבים מלונדון. הבריטים לא מהרו לשכוח או לסלוח, וכתוצאה מכך יצרו משבר של ממש בקרב היוצרים הגרמנים העולים.

אמנם גם בתקופה הזו נרשמו מקרים של גרמנים ששברו את המחסום הבריטי, אבל אלו נאלצו לעשות שמיניות באוויר. הדוגמה הכי בולטת לבעיה של הבריטים עם תוצרת מוזיקלית גרמנית התרחשה ב-1983. הרכב הגל החדש נינה לא התיימר מעולם לצאת אל מחוץ לגבולות גרמניה. זמרת ההרכב שרה בגרמנית והטקסטים של הלהקה התעסקו בעניינים מקומיים. בפברואר של אותה השנה הוציא ההרכב שיר חדש שעסק במלחמה הקרה ובמתח שיצרה בקרב האנשים. השיר, שנקרא "99 בלונים", סיפר על ילדה קטנה שהלכה לה בכיף עם זר בלונים, שבמקרה ניתקו מידיה והתעופפו להם לשמיים. מה שאמור היה להיות סיפור רגיל ותמים, התפרש קצת אחרת במשרדי התצפיות של הצבא. דרך מסכי המכ"מים המשוכללים נראו הבלונים כמו עצם בלתי מזוהה, מה שהקפיץ את חיל האוויר, והסלים בהמשך השיר עד למלחמה.

הגרמנים עפו על השיר והוא טיפס במהרה לראש מצעד הלהיטים שם. למרות שהשיר היה בגרמנית, במדינות השכנות לגרמניה שמו לב אליו והצלחתו התפשטה לכל רחבי היבשת. בחברת התקליטים של נינה, Epic Records, הבינו שמדובר בשלאגר ענק והחליטו שהגיע הזמן לשחרר אותו בבריטניה. נציגי Epic בבריטניה ציננו את התלהבותם. "הבריטים לא יקנו שיר בגרמנית", הם טענו. "תקליטו לשיר גרסה באנגלית ונוציא את זה", הם הוסיפו בחוצפה.

חברי נינה רצו הצלחה בין לאומית, אבל באותה מידה רצו גם לשמור על הכבוד שלהם ולא לבזות את יצירתם. אנשי חברת התקליטים שלהם הסבירו שאין ברירה. הם נתנו את הדוגמאות של קראפטוורק, שנאלצו לתרגם את "Das Model" כדי להצליח בבריטניה, ושל הנערה ניקול שזכתה באירוויזיון ונאלצה לתרגם את שירה לאנגלית כדי להגיע למקום הראשון שם. חברי נינה התרצו ותרגמו את השיר לאנגלית, מעט קלוקלת. השיר אמנם איבד קצת מקסמו, אבל הוא היה כל כך חזק עד שאפילו הגרסה האנגלית המגוחכת הייתה טובה מספיק כדי לכבוש את לב הבריטים. שנה אחרי שיצא בגרמניה, במרץ 1984 השיר הגיע גם בבריטניה לפסגה.

המקרים של קראפטוורק, נינה וניקול גרמו למחשבה שהרתיעה של הבריטים מגרמנים הייתה עניין של שפה, אבל זה היה רחוק מהאמת. הבריטים פשוט לא אהבו גרמנים, ולכן כוכבי ענק אחרים כמו מודרן טוקינג, סנדרה, אלפאוויל, פיטר שילינג וקאמופלאז' אף פעם לא הצליחו לפרוץ באמת לשוק הבריטי, ולכן הצלחתם בעולם הייתה חלקית בלבד.

סנאפ! (סריקה)
עטיפת האלבום הראשון של סנאפ! (צילום: סריקה)

מונזינג ואנזילוטי הבינו זאת טוב והם הגו אסטרטגיה חדשה: להסוות את הגרמניות שלהם לחלוטין. הם הקימו הרכב חדש שנקרא סנאפ!, סלנג בריטי לרעש שיוצרת הכשת האגודל עם האמה. הם הקליטו שיר יורודאנס, "The Power" שמו, שבפרונט שלו עמדו שני שחורים: טורבו בי, חיל אמריקאי בדימוס, שעשה את הראפ, ופני פורד, זמרת סול אמריקאית בעלת קול מרשים. הקליפ של השיר לא הציג כלל את מונזיג ואנילוטי אלא רק את טורבו בי ואת הדוגמנית השחורה ג'קי האריס, שהופיעה במקום פורד כי זו לא האמינה בפרויקט.

כחלק מההסוואה הם גם נפטרו מהשמות הגרמניים שלהם, וכך על קרדיט הכתיבה וההפקה הם חתמו בשמות בניטו בניטז, בעל השם הלטיני, וג'ון "וירגו" גארת' השלישי, עם השם האנגלו-סקסי. זה לא הכל. עטיפת התקליט הייתה איור קומיקס שהסתיר את זהות מבצעיו. בעטיפה האחורית סופר בשקר שהשיר הוקלט בלונדון, ואיפה שאמור היה להיות כתוב "תוצרת גרמניה", נכתב ברמאות "תוצרת בריטניה". בקיצור, לא נותר שום זכר לזהותם הגרמנית, ומי שרכש את התקליט שמע אותו ברדיו או ראה אותו בטלוויזיה, הסיק בוודאי שמדובר בקטע בריטי או אמריקאי.

התכסיס עבד, ובמרץ 1990 "The Power" המצוין טיפס לראש המצעד הבריטי והפך ללהיט בין לאומי אדיר. בעקבות ההצלחה, מונזינג ואנזילוטי יצאו מהארון וגילו את זהותם. אחרי סדרת התבוסות של סצנת המוזיקה הגרמנית באייטיז, בקרב הזה הגרמנים ניצחו. החודשים הבאים הוכיחו ש-1990 היא השנה של סנאפ!. אלבום הבכורה שלהם "World Power" מיסד אותם ככוח עולמי, כשהוא מנפיק עוד שלושה להיטי ענק: "Ooops Up", "Cult of Snap" ו-"Mary Had a Little Boy". כולם כללו את הראפ של טורבו בי ואת השירה של פורד.

למרות הצלחת הענק של האלבום הראשון, שמכר שבעה מיליון עותקים בעולם, מונזינג ואנזילוטי החליטו להחליף את פורד בזמרת אחרת, תיאה אוסטין. ביחד איתה ועם טורבו בי הם הקליטו את אלבומם השני, "The Madman's Return", שיצא בתחילת שנת 92'. בתחילה, לאחר שהסינגל "Color of Love" כשל, נדמה היה שסנאפ! גמרו את הסוס. אלא שאז הם הפציצו עם הסינגל השני, "Rhythm is a Dancer" העצום. קטע היורודאנס העוצמתי עם הצלילים האלקטרוניים הסוחפים, הפך לאחד הלהיטים הגדולים של הניינטיז, אולי הקטע שהכי מסמל את העשור. אפילו המילים המטופשות שלו, שכוללות את המשפט המביך "I'm serious as Cancer, when I say Rhythm is a Dancer" ("אני רציני כמו סרטן כשאני אומר שהקצב הוא רקדן", בתרגום חופשי), לא מנעו ממנו להצליח בענק. יש משהו מיוחד בשיר הזה. השירה העצובה של תיאה אוסטין, כקונטרסט לצלילים האופוריים של השיר, יחיד במינו.

סנאפ! המשיכו להצליח בענק גם בשלוש השנים הבאות. טורבו בי אמנם יצא לקריירת סולו כושלת, אבל מונזיג ואנזילוטי המשיכו להוציא להיטים עם זמרות מתחלפות, קטעים כמו "Do You See the Light", "Exterminate" וקטע הנושא לאלבומם השלישי, "Welcome to Tomorrow" שיצא בשנת 1995 בהמשך העשור הקריירה של מונזיג ואנזילוטי דעכה וכל הקאמבאקים שניסו להרים מאז נחלו כישלון. אלבום שהקליטו בשנת 2000 אפילו לא ראה אור, מפני שחברת BMG שהפיצה את אלבומיהם החליטה שהוא לא מספיק טוב. מאז הם עושים כסף בעיקר מהוצאות של רמיקסים עדכניים ללהיטיהם המוכרים, אבל זה לא מספיק. החברה שבבעלותם נכנסה לקשיים כלכליים, וכיום מונזיג ואנזילוטי מחפשים לחתום על חוזה הפצה חדש לחומרים של סנאפ!, כדי להכניס קצת כסף לקופה.

למרות שסנאפ! הפסיקו להצליח באמצע שנות התשעים, את השינוי הם כבר עשו וההצלחה שלהם פתחה את הדלת לשליטה גרמנית במוזיקת הדאנס העולמית במשך עשור וחצי. אחרי סנאפ!, אמני דאנס כמו קאלצ'ר ביט, פראגמה, קאסקדה ולו בגה הגיעו עד למקום הראשון במצעד הבריטי, בדרך להצלחה עולמית. במקביל אמנים כמו הריל מקוי, מאקס, סקוטר, סאש!, נו מרסי, U96 ואחרים, הוציאו שלל להיטי ענק שהצליחו מאוד בממלכה המאוחדת, כחלק מהדרך לכיבוש שאר העולם. היום זה אולי נראה טבעי לראות ולשמוע דיג'יים ואמני דאנס גרמנים. לפני המהפכה שיצרו מונזיג, אנזילוטי וסנאפ!, כל זה היה נראה בלתי אפשרי.