גיוס-המונים לצורך הוצאת אלבום הפך לכלי לגיטימי בשנים האחרונות, בארץ ובחו"ל. רק בקיץ האחרון עשה זאת כאן בהצלחה אסף אמדורסקי, כשבמקביל, באמריקה, הרכב הראפ החלוצי דה לה סול עשה קאמבאק מרשים בדרך דומה באמצעות קמפיין קיקסטארטר מוצלח.
להקה נוספת שפנתה לאפיקים האלו לאחרונה, הן צמד הבנות שנשארו משלישיית TLC. אלבומן האחרון, "3D", יצא ממש לאחר מותה של חברת הלהקה ליסה "לפט-איי" לופז, ב-2002. פלאש פורוורד ל-2015 כשהשורדות מ-TLC, תיון "טי-בוז" ווטקינס ורוזונדה "צ'ילי" תומאס, החליטו לפנות לציבור ולבקש כסף כדי להקליט אלבום חדש. בסרטון שהוציאו השתיים לצורך הבקשה למימון, הן נראות שונה מאוד מהתדמית הקולית שאפיינה אותן בשנות ה-90. עם לוק דודתי משהו, הן אומרות: "אנחנו רוצות לעשות עוד אלבום אחד אחרון של TLC. אנחנו רוצות לגייס את הכסף עבור זה בעצמנו, כדי להיות חופשיות יצירתית ולעשות דברים ללא תכתיבים".
הן לא ביקשו הרבה. רק 150 אלף דולרים. הדרישה הצנועה זכתה לתמיכת הציבור ובמהירות שיא גויסו לפרויקט לא פחות מ-400 אלף דולרים, כמעט פי שלושה מהסכום הנדרש. כמה מהתומכים היו סלבס-מעריצים, מה שגרם לכל הסיפור לקטוף עוד כותרות. דוני וולברג מהניו קידס און ד'ה בלוק, לדוגמה, סיפר שהלהקה תרמה עשרת אלפים דולרים והוא הוסיף עוד עשירייה מכספו הפרטי. גם קייטי פרי שמה סכום יפה של 5000 דולרים וזכתה לטוויטים משתפכים מטי-בוז וצ'ילי.
TLC לא באמת היו צריכות לפנות לקיקסטארטר כדי שיהיה מי שיממן את הוצאת אלבומן. אחד מתאגידי המוזיקה בטוח היה מוכן לשים את הכסף עבור קאמבאק של הלהקה שמכרה 23 מיליון עותקים בארצות הברית לבדה, והכניסה, בשיאה, כשבעים מיליון דולרים בשנה מסיבובי ההופעות שלה. אבל TLC לא רצו אף אחד מאחוריהן. הן רצו, הפעם, לעשות את זה לבד. מדוע? מפני שלמרות הצלחת הענק ל-TLC יש זיכרון שלילי ממנהלים, מנהלות, מפיקים וחברות תקליטים. כולם דפקו אותן בדרך והן החליטו שהפעם זה לא יקרה.
עד כמה דפקו אותן? השיא היה אחרי הוצאת "CrazySexyCool" בסוף 1994. להגיד שהאלבום הזה היה הצלחה יהיה אנדרסטייטמנט נוראי. "CrazySexyCool" הצליח למכור לא פחות מ-11 מיליון עותקים בארצות הברית, מה שהופך אותו לאלבום היהלום (דרגה מעל פלטינה, שמוענקת למכירות של עשרה מיליון עותקים) היחיד אי פעם של להקת בנות. בנוסף, שני להיטים ממנו "Waterfalls" ו"Creep" הגיעו למקום הראשון, האלבום זכה בשני פרסי גראמי (אל תזלזלו לספייס גירלז, ביורק וגאנז אנד רוזס אין אפילו אחד) ו"Waterfalls" גם הפך לקליפ הראשון של הרכב שחור שזוכה בתואר קליפ השנה ב-VMA של ה-MTV. הייתם חושבים שעם הצלחה כזאת חיים טוב, אבל בנות TLC היו לחוצות כלכלית. הן קיבלו, כל אחת, בשנה שחלפה מאז הוצאת האלבום רק כחמישים אלף דולרים - סכום מעליב ביחס לרמות ההצלחה שלהן. הן פנו לחברת הניהול שלהן Pettibone, שהייתה בבעלותה של כוכבת האייטיז פרי "פבלז" ריד, ולחברת התקליטים שבה הן היו חתומות LaFace, בבעלות בן זוגה של פרי, L.A ריד, וביקשו עוד נתח מהכסף. התשובה שהן קיבלו הייתה פירוט ההוצאות המטורף סביב הלהקה: ההשקעה, שעות האולפן, הפצה, טיסות, מלונות, שיווק, קליפים, אוכל, מנהלים, עורכי דין, מפיקים ותיכף צריך גם לשלם מיסים. בקיצור, אמרו להן לשכוח מזה.
וכך, בשיא ההצלחה, מצאו את עצמן בנות TLC בחובות של שלושה וחצי מיליון דולרים, מה שהוביל אותן ללכת לבית המשפט ולהכריז על פשיטת רגל. ההכרזה הייתה לסיפור חדשותי ענק בארצות הברית, וכלי התקשורת תהו כיצד אחת הלהקות המצליחות בעולם מפסידה כל כך הרבה כסף. הרבה חיצים הופנו לעבר הנהלת הבנות וחברת התקליטים, אבל בני הזוג ריד טענו להגנתם שזו בסך הכל הצגה של TLC. "הן לא באמת פשטו את הרגל", צוטטה ריד, "הן רק מנסות לסחוט חוזה יותר טוב".
זה לא היה נכון. הניו יורק טיימס הוכיח עד כמה Pettibone ו-LaFace ניצלו את הבנות. TLC הוקמה באטלנטה שבג'ורג'יה ב-1990 על ידי נערה בת 18 בשם קריסטל ג'ונס, שחשבה שזה יהיה קול ליצור להקת בנות עם מסרים אותנטיים שמדברים לבנות גילה. ג'ונס קראה ללהקה 2nd Nature והיא צרפה אליה את חברותיה לפט-איי, שהתפרנסה מלשיר ראפ ברחוב, וטי-בוז, חופפת במספרה, שחלמה להיות רקדנית ברייקדאנס. בזכות קשרים עם אחת הלקוחות במספרה שטי-בוז עבדה בה, הן הצליחו לארגן אודישן להרכב אצל פרי ריד. ריד התלהבה מהן, אבל אמרה להן שהשם שלהן לא טוב והחליפה אותו ל-TLC, ראשי תיבות של שמותיהן. ריד לקחה את הבנות לבעלה, שזיהה גם הוא פוטנציאל, אבל התעקש שצריך להחליף את ג'ונס. זה היה קצת מורכב, שהרי ג'ונס היתה מייסדת ההרכב, ובכל זאת ריד הסיתה את שתי חברותיה נגדה והבהירה להן שעם ג'ונס אין להן חוזה. לפט-איי וטי-בוז עשו את העבודה, העיפו את ג'ונס ופרי ריד גייסה את צ'ילי, רקדנית ליוויי מתחילה, במקומה. זה היה השלב בקריירה שבו כל אחת מהבנות קיבלה כינוי, על מנת להצדיק את ראשי התיבות TLC אחרי העפתה של קריסטל ג'ונס. כשהן חתמו על החוזה הן היו צעירות ותמימות ורק עצם המחשבה שיעסקו במוזיקה הספיקה להן.
הבעיה שתתגלה כעבור כמה שנים היא שהחוזה העניק ל- Pettibone ו-LaFace אחוזים נרחבים מהצלחת TLC ואילו חלקן של הבנות הסתכם במעט. כך, נקבע ש-Pettibone תקבל 8 אחוזים ממכירות אלבומי הלהקה. הבנות, לשם השוואה, קיבלו רק 56 סנט פר כל אלבום שנמכר (כ-4 אחוזים מההכנסות, שהתחלקו לשלוש). במילים אחרות, על כל 8 אחוזים שעשתה המנהלת, ראתה כל אחת מחברות הלהקה רק 1.3 אחוזים. וזה עוד לפני שהזכרנו שגם חברת התקליטים לקחה נתח. ממש הוגן.
בתחילת הדרך החיים אכן נראו ורודים לחברות TLC. אלבום הבכורה שלהן, "Ooooooohhh
On the TLC Tip" יצא בתחילת 1992 ושלוש הבנות, שלבשו על עצמן בגדים גדולים בשתי מידות ושרו על כך שהן לא מתביישות לבקש מהבחור שלהן לשים קונדום, הפכו לסנסציה. הקול הפמיניסטי הצעיר והפרוע שלהן כבש את אמריקה, שהתאהבה בהן. הן הוזמנו על ידי MC האמר, זה מהלהיט "U Can't Touch This", להיות מופע החימום שלו ונראה היה שהשמיים הם הגבול. אז התחילה הבעיה הראשונה. במהלך סיבוב ההופעות התפרצה אצל טי-בוז מחלת הדם הנדירה שממנה סבלה, מחלה ששתי הבנות האחרות לא היו מודעות לקיומה בזמן ליהוקה. TLC נאלצו לפרוש מסיבוב ההופעות, צעד שהביא להפסדי כספיים גדולים. בנוסף, טי-בוז הזדקקה לטיפולים יקרים מאוד.
לא רק טי-בוז הסתירה מידע בעייתי לגבי חייה. גם לפט-איי הסתירה מחברותיה את בעיית השתייה, שממנה סבלה מגיל 15. באותה תקופה לפט-איי יצאה עם שחקן הפוטבול אנדרה ריזון, וכשמערכת היחסים שלהם התדרדרה לפסים אלימים, לפט-איי מצאה נחמה בטיפה המרה. ההתמכרות של לפט-איי הוציאה אותה מפוקוס ואחרי מריבה נוספת בינה לבין ריזון, לקחה הראשונה את כל זוגות הנעליים של בן זוגה, הניחה אותן באמבטיה, שפכה עליהן טינר והעלתה אותן באש. המחווה הזועמת הזאת יצאה מכלל שליטה כשביתו של ריזון נשרף כליל. לפט-איי נעצרה, קיבלה קנס שמן וגם חוייבה לגמילה של חמש שנים. קצת אחרי המשפט השניים התפייסו והמשיכו להתראות, עם הפסקות, עד מותה.
הטיפולים של טי-בוז והבלגנים של לפט-איי הם אמנם חלק ממה שהביא את TLC להיות בחובות אחרי "CrazySexyCool", אבל הם לא היו הסיבה המרכזית. הסיבה הייתה כאמור החוזה הנצלני. אחרי הצלחת הענק של "CrazySexyCool" ואחרי שהתקשורת התייצבה לצדן במאבק, הן היו בעמדת מיקוח טובה ולזוג ריד לא הייתה ברירה אלא לשבת עם TLC על חוזה חדש. לבסוף הן שוחררו מניהולה של גברת ריד וגם זכו לתמלוגים יותר גדולים מחברת התקליטים תמורת מכירותיהן. הצדק ניצח.
למרות זאת, מי שלקח קשה את כל הסיפור הזה, היה המפיק המחונן דאלאס אוסטין, שעבד עם TLC מתחילת הדרך. אוסטין היה אחד המפיקים החמים באמריקה באותה תקופה אחרי שהיה אחראי לצלילים של TLC, לסאונד של בוייז טו מן וגם ללהיטי הענק "Secret" של מדונה ו"The Boy is Mine" של ברנדי ומוניקה. אוסטין גם היה באותה תקופה לבן זוגה של צ'ילי ואף נולד להם ילד, טרון. אוסטין הרגיש שלמרות שהחוזה החדש של TLC טוב, הן עדיין מופלות בגלל כסף שלא הוחזר להן. כתוצאה מכך הוא דרש תמורת הפקת האלבום הבא של TLC לא פחות מ-4.2 מיליון דולרים. LaFace סרבו ו-TLC מצאו את עצמן בלי המפיק הקבוע שלהן. לפט-איי וטי-בוז הפנו את החצים על כך לצ'ילי ורצו להעיף אותה מהלהקה, מה שגרם לאוסטין להתרכך, להיכנס לאולפן ולהפיק חלק מהקטעים באלבום.
האלבום "FanMail" יצא בתחילת 1999 והיה להצלחת ענק. שישה מיליון עותקים נמכרו ממנו באמריקה, הוא הביא להן שלושה פרסי גראמי והנפיק את להיטי הענק "No Scrubs" ו"Unpretty". סיבוב ההופעות שליווה את "FanMail" היה גם הוא להצלחה גדולה והיה נראה שהנה, סוף-סוף הכל טוב ב-TLC.
אבל ללא אויב משותף הבנות החלו לריב ביניהן, מריבות שהגיעו בעיקר מכיוונה של לפט-איי, שלא היתה מרוצה מתרומתה הזעומה לקטעים באלבום האחרון. התוצאה היתה שלפט-איי יצאה לקריירת סולו. אלבומה הראשון "Supernova" יצא רק באירופה וכשל. אחריו היא הקליטה דואט עם מלני סי מהספייס גירלז, "Never Be the Same Again", שכן היה להצלחה, מה שדירבן אותה להתחיל לעבוד על אלבומה השני. במקביל היא גם השלימה עם שתי ה-TLC האחרות והן החלו לעבוד על אלבומן הרביעי. כל זה נגדע ב-25 באפריל 2002, כשלפט-איי מתה בתאונת דרכים, בזמן צילום סרט דוקומנטרי בהונדורס.
מאז מותה של לפט-איי, טי-בוז וצ'ילי ממשיכות לעבוד ביחד כ-TLC. הן מופיעות מדי פעם, הייתה להן תכנית ריאליטי לגילוי כישרונות למשך תקופה, הן הוציאו כמה אוספי להיטים של הלהקה וגם הופיעו בכל מיני תפקידי אורח בסרטים ובסדרות. ב-2013 הן הגדילו לעשות והפיקו סרט עלילתי על הקריירה שלהן. הסרט "CrazySexyCool: The TLC Story" שודר ב-VH1 וזכה למיליוני צפיות בטלוויזיה. זהו סרט מרתק שמצליח לשחזר את סיפור הלהקה בצורה הוליוודית מושלמת. בעקבות הסרט, פרי ריד, שלא אהבה את איך שהיא הוצגה בו, איימה לתבוע את הבנות. זה לא יצא לפועל. ב-2013 הן גם התארחו בשיר של הראפר J. Cole.
עכשיו, כשהן באמצע שנות הארבעים, הן בדרך לקאמבק עם אלבום חדש בתחילת 2017, אותו אלבום שהציבור מימן. הבאזז סביבן באמריקה כבר די רציני ובתחילת דצמבר הן העניקו הופעה טלוויזיונית נדירה, שבה ביצעו שיר כריסמס ביחד עם מיסי אליוט בתכנית ספיישל של ערוץ Fox. התגובות להופעה הזאת היו היסטריות.
את האלבום החדש הפיק, הפעם בלי חוכמות, אוסטין, ושמועות אומרות שיהיה בו שיר שליידי גאגא כתבה. שני שירים אחרים ממנו, "Joyride" ו"Haters" כבר יצאו ביפן וזכו שם לתגובות חמות. נקווה, רק, שבניגוד להרגלן, הן לא ימצאו איך לשבש את הכל.