(השיר "אלוהי הדברים הקטנים" בביצוע מירי מסיקה, מילים ולחן מלכי בן ימין טפרברג, מתוך פרויקט "אישה אחת")
לפני קצת יותר מ-10 שנים עברה מירי מסיקה "מקלחת", המורכבת משטף של עקיצות בתקשורת הישראלית שליוו את פריצתה ואת הצלחתה. אחד מהעוקצים היה נסיך הרוק הישראלי, ברי סחרוף, בריאיון נדיר לכותב שורות אלה לידיעות אחרונות, באוקטובר 2006. לאחר שמתח ביקורת גם על "כוכב נולד" ("ניסיתי לראות וזה שיעמם אותי"), הזמר המוערך קטל את גל בוגרות רימון, שנקראו אז המסיקות. "יש קבוצה שעושה עכשיו משהו מאוד מיינסטרימי והרדיו אוהב אותה. זה רק גל שיחלוף", אמר. "גם דן שילון ניהל לפני עשר שנים את המדינה. ראשי ממשלות רקדו סטפס לפניו, ואיפה הוא עכשיו? יש אנשים צעירים שלא יודעים מי הוא".
מאז חלף יותר מעשור, ולשמחתכם או לצערכם תחזיתו של סחרוף לא הוגשמה במלואה. אמנם נכון שגל בוגרות רימון החזק ברדיו דעך כבר מזמן, אבל נציגותיו הבולטות מירי מסיקה וקרן פלס, עדיין נוכחות חזק מאוד בזירה התקשורתית. מסיקה הוציאה באחרונה את "תשים תשים" שמו, הסינגל הראשון מאלבומה השישי שייצא באביב הקרוב, והוא זכה להשמעות יפות. היום (שלישי) היא מוציאה את הסינגל השני, "אלוהי הדברים הקטנים", ובקרוב תכבוש לראשונה את היכל התרבות בתל אביב. בקיצור, היא הכי רחוק מתחזית ההיעלמות; בנוסף, תוכניות כוכב נולד למיניהן עדיין פה ובגדול. ומה שאולי מהווה קוקטייל קטלני בעיני סחרוף: שתי התופעות השנויות במחלוקת הריאליטי המוזיקלי ובוגרות רימון חברו זו לזו.
האם בפרספקטיבה של יותר מ-10 שנים מאז אותה קטילה, את חשה עלבון כשאני מזכיר לך את הביקורת או שדווקא יש בך תחושת ניצחון מכך שנבואתו לא ממש הוגשמה?
"עשיתי אלבום ראשון, הוא כל כך הצליח, הייתי בכל מקום, מילאתי אולמות. להיעלב? לא, לא נעלבתי. אני זוכרת שזה קומם אותי לפעמים. הריאיון שלך עם ברי הוא ריאיון אחד. אני יכולה להראות לך ריאיונות עם אריק איינשטיין, עם יוני רכטר ועם חווה אלברשטיין שדיברו עליי בתור דבר שיישאר פה להרבה הרבה זמן, בתור הבטחה מאוד מאוד גדולה. ברי אמר עלינו 'זה גל שיחלוף'? כולנו נשארנו. מדברים על קרן פלס, על אריק ברמן, על איה כורם ועליי כגוש, וכל אחד הוא משהו אחר. היה קשר, כי שרתי שירים של קרן ושירים של איה. אבל כל אחד מצא את המקום שלו. קומם אותי ששמו אותי בקבוצה, קרן ואריק הם קודם כל יוצרים, אני זמרת".
מירי מסיקה היא מרואיינת נפלאה: גם מצחיקה, גם חכמה, גם כנה ובעיקר לא מפחדת להעביר ביקורות ולפוצץ "בלונים בלונים". וכל זאת מבלי לאבד את הקסם האישי. חוסר הפחד שלה לבטא את דעתה על צלילים צורמים בתעשייה התבטא גם כשמסיקה התלוותה לאיה כורם בדיון שהתקיים בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת, שדנה בחוק למניעת חוזים משעבדים של מוזיקאים, שבסופו של דבר עבר גם בזכות תרומתה של מסיקה. הזמרת שיתפה בוועדה את היחס לא הוגן שנגרם לה. בין השאר טענה כי מי שייצג אותה בעבר השקיע באלבום שלה 40 אלף שקלים, והרוויח כמה מיליונים. "זה העסק הכי מדהים בעולם בשבילו", אמרה, "לנצח האמן הוא זה שיהיה יותר עני, לנצח מי שידפקו אותו (...) חברת הד ארצי התייחסו אלי כמו אל עבד. אני רק רוצה שאנשים לא יחוו חוויה כמו שלי".
"זה נהדר שהחוק עבר", היא אומרת. "כשאמרתי בכנסת שהתייחסו אליי כמו אל עבד התכוונתי שהתייחסו אליי כאילו אני חפץ בעולם. הייתי חתומה בהד ארצי, הייתי שייכת להד ארצי. לא קרה איתי כלום שלוש שנים ולא יכולתי ללכת. ואז הם החליטו שהם מעבירים אותי רק ליניב דוידסון. הד ארצי לא הסכימו לשחרר אותי אלא רק לדוידסון. כל מיני דברים נורא מלוכלכים, ואני כמו חייל בשחמט, אף אחד לא מתייחס אליי ואין מי שיגן עליי. הבעלים של הד ארצי התקשרה אליי אחרי שנים ואמרה לי, אני רוצה להתנצל בפניך על מה שנעשה לך. כי זו התייחסות לאמן כאילו הוא כלי במשחק. אני הייתי מאוד תמימה ומאוד אימפולסיבית. נלחמתי כדי שחוזה כזה כמו שלי לא יהיה חוקי".
- התייצבותך בכנסת מעוררת הערכה גם לאור התגברותך על הפחד לספר על ניצול שעברת, וגם לאור העובדה שתמיכתך בחוק עמדה מול התנגדותו לחוק של מנכ"ל חברת התקליטים שלך, רוני בראון, שנכח גם הוא באותו דיון בועדת החינוך והתרבות, והתנגחתם בדעותיכם.
"לא היה לי נעים ולא היה לי פשוט לעמוד מול רוני, בנאדם שאני עובדת איתו, אוהבת אותו, מכבדת אותו ויש לי חוזה מדהים בהליקון. לקחתי סיכון שזה ייצור לי מתחים מולו וגם מול שאר חברות התקליטים. הם אנשים מאוד חזקים, ובתפיסה שלהם החוק הזה פוגע, כי עכשיו הם פחות ישקיעו באמנים חדשים. אני לא תופסת את זה ככה. אני חושבת שמה שצריך לקרות יקרה, בכל מקרה חברות התקליטים עוברות אבולוציה ואנשים יכולים היום להפיק תקליט לבד. אני חתומה בחברת התקליטים לא בשביל שיעשו לי תקליט, אני יכולה לעשות תקליט בעצמי בשניה, אלא בשביל שרוני בראון יעשה לי ניהול אמנותי, בשביל הפצה ועוד".
ובעוד שבכנסת היא עסקה בקשר שבין אמן למנהלו, בסינגל החדש שלה, "אלוהי הדברים הקטנים", היא עוסקת במערכת יחסים אחרת לגמרי - זאת שבין אמא לבת ובין האדם לעצמו ולאלוהיו. את השיר כתב והלחין מלכי בן ימין טפרברג. "אחת הסיבות שבחרתי בשיר", אומרת מסיקה, "היא המחשבה, איזה מדהים לכתוב שיר על הנושא הכי שמאלצי ודביק בצורה כל כך פיוטית, טהורה, זכה, חפה מכל חנופה, חפה מכל שטאנץ וחפה מכל קלישאה. הכל שם כל כך מדוייק, באמת. זה סוג של תפילה יומיומית. אבל אתה רוצה שמאלץ? אז הנה לך שמאלץ. בגלל שזה שיר מאמא לבת, אני רוצה לבקש מנשים שישלחו לי תמונות הריון שלהן, ואני אעשה קליפ מזה, שייצא ביום האישה. חכה עם שקית ההקאה, מדברים כל הזמן על העצמה נשית, וזה נורא מקומם אותי, כי אני מרגישה שנשים הן כל כך עוצמתיות גם ככה. אין עוצמה יותר גדולה מלהחזיק ברחם שלך משהו, ולברוא".
העיבודים וההפקה המוזיקלית של האלבום החדש נוצרו על ידי ניר מימון, איתי צוק ורוני בראון, שחתום גם על הניהול האמנותי. למעשה זהו האלבום הראשון שמסיקה מוציאה ללא תפקיד רשמי לבעלה, המפיק והמעבד המוזיקלי אורי זך. "פשוט שנינו חייבים להפרות את עצמנו, כי נהיינו כל כך סימביוטיים, שאנחנו כבר חושבים אותו דבר. רציתי להיות עם בנאדם שלא חושב כמוני, כדי להתקדם, שיהיה אתגר. אבל אורי ואני כמו להקה, אנחנו לא באמת יכולים להתפרק. הוא תמיד יהיה חלק מהקריירה שלי. את ההופעה בהיכל התרבות, למשל, אורי מפיק". מסיקה מתייחסת לכך שתופיע בפעם הראשונה בחייה בהיכל התרבות בתל אביב, ב-23 במרץ, ותארח את אביב גפן. "לא היה דחוף לי עד היום לעשות היכל התרבות תל אביב, היה דחוף לי קיסריה, שיותר קשה למלא, ועשיתי קיסריה. אבל זה מרגש. היכל התרבות עבר שיפוץ, ויש את העניין של הסאונד, אני מקווה שעכשיו הסאונד יהיה מושלם. זה מטר מהבימה, אני יכולה לעשות את התפקיד שלי ב'עלובי החיים', להופיע, ולחזור".
השחרור מחוזים משעבדים, הכבילה לאמהות משעבדת אך מתגמלת, באמת נושאים חשובים ומעניינים. אבל שום דבר לא יכול להביס את העיסוק המטורף בנשיקה של מירי מסיקה וריטה בשבת שעברה ב"דה וויס". אתמול (שני) נחשף בוואלה! תרבות כי לאחר שנים רבות של סכסוך מתוקשר ומשפט דרמטי, ריטה תוציא את אלבומה החדש בהפצת חברת התקליטים "הליקון". לאור העובדה שגם מסיקה חתומה כיום ב"הליקון", עולה השאלה: האם הנשיקה בינה לבין ריטה הינה חלק ממערך היח"צ לאלבומים החדשים של שתיהן באותה חברה? "לאאא, הם לא כאלה מבריקים, תאמין לי", צוחקת מסיקה. "אני באמת נורא אוהבת אותה ואני בנאדם שמנשק. רק אלוהים יודע כמה נשיקות שלי נפלו בחדר העריכה, ואני לא ארחיב. אני בנאדם נורא תמים, ואנשים יש להם ראש מלוכלך. אני בנאדם אוהב. ואפשר לחשוב, בריטני ומדונה התנשקו עם פה פתוח, בביקיני! אנחנו היינו עם גולף. מה קורה, איזו שמרנות? אבל זה יפה, אני תמיד שמחה להצית דמיון של אנשים".
בעקבות הנשיקה שלך עם ריטה ב"דה וויס", התסריטאי רשף שי צייץ בטוויטר: "קרן פלס מופיעה עם רמי קליינשטיין, ועכשיו מירי מסיקה מתנשקת עם ריטה? אלה החילופי זוגות הכי מבאסים בעולם".
גועה מצחוק. "גאון, גאון".
האם תוכניות הריאליטי המוזיקלי קודם "כוכב נולד" ועכשיו "דה וויס" - באמת סייעו לקריירה שלך, מבחינת השמעות, הופעות, מכירות וביקורות?
"אתה צריך שהמוצר שלך יהיה טוב. אם המוצר לא טוב, זה לא יעזור לך. אם המוצר לא מדויק, לא יבואו. ואם הוא מדויק, יבואו גם אם לא תהיה בטלוויזיה בכלל, כי אנשים צמאים למוזיקה ולאמת. מה ש'דה וויס' נותן לי זה לחשוף עוד איזשהו רובד באישיות שלי, שלא קרה ב'כוכב נולד' אגב".
עד כמה ההתקוטטויות בינך לבין אביב גפן בתוכנית "דה וייס" ובראיונות לקידום התוכנית - מתוכננות מראש, מטעמי יח"צ, ועד כמה הן אותנטיות?
"שום דבר לא מתוסרט. אי אפשר לביים קרב. אביב שחקן גרוע, הוא לא יכול לעשות בכאילו. הוא באמת המום לפעמים מדברים שנאמרים, הוא באמת נעלב ומאוכזב. כנ"ל לגביי. אני אמנם שחקנית ממש טובה, אבל לא בסיטואציות כאלה, הכל נורא תגובתי, אין מסננת. ככה זה כשאתה שם שני אנשים עם אישיות כמו של אביב ושלי בחדר, בלי מסננות. גם תראה את התהליך, התכתשנו בהתחלה, ואז התאהבנו. זה כמו אהבה-שנאה כזה".
בריאיון שהעניק באחרונה לידיעות אחרונות עקץ אביב גפן את מסיקה: "עם איך שהיא נראית צריך הומור", אמר. "אני לא קראתי את הכתבה", מודה מסיקה. "ראיתי את הכותרת, שבה זה הופיע. גם את אביב זה הטריד מאוד. הוא התקשר אליי המון פעמים באותו יום. הוא אמר: 'זה מרגיש לי סקסיסטי ואני כל כך לא'. זה לא באמת סקסיסטי. הוא גם כל הזמן אומר לי כמה אני יפה וכמה אני סקסית".
ובכן, מוזר לטעון שאביב אביב גפן לא סקסיסט ובאותה נשימה להגיד שגפן כל הזמן אומר לך שאת סקסית.
"אני יודעת מה הוא באמת חושב עליי. אמירה כזאת בעיקר פוגעת באביב, היא לא פוגעת בי. זה הרי מוציא אותו לא טוב. הוא שילם על זה את המחיר. זה לא שעכשיו אהבו אותו ואמרו לו, 'יצאת אחלה גבר'".
האם יכולת להבין את כעסו של חמי רודנר בעקבות גרסת הכיסוי ללהיט "לבן בחלום שחור" של איפה הילד ב"דה וויס", ואמירתו "אני לא אוהב ששוחטים לי את השיר"?
"כן. אני יכולה להבין למה חמי התכוון, כי הוא לא אוהב את הפורמט. יש משהו מעצבן בכך שלוקחים מוזיקה והופכים אותה לשעשוע. אבל אם אני יוצרת שיר כל כך יפה, אני הייתי מתה שישמיעו אותו בכל מקום, בשביל לראות איך אנשים מתמודדים איתו. חמי אדם מהמם, אבל הוא יצא מתנשא. זה כאילו אתה אומר "אל תשירו את השירים שלי!". איפה עוד שרים שירים שלך, כפרה עליך? מקומם אותי שאומרים 'תוותרו על השירים שלי'. יש בזה משהו שהוא טיפה מנותק ומתנשא. אני יודעת שזאת לא היתה הכוונה. הכוונה היתה לרדת על הפורמט של תוכניות ריאליטי מהסוג הזה. ואני מסכימה איתו אגב, אבל 'דה וויס' זה הרע במיעוטו. אין אף אחד שהבאנו בשביל הבדיחה. זה עדיין ריאליטי, זה עדיין חולה במחלה שכל העולם חולה בה, עולם של אינסטנט, הכל נראה כמו אמת אבל זה לא באמת אמת, הכל דרך איזשהו פילטר. וטראמפ נבחר להיות נשיא. הוא זה שאמר למישהו 'אתה מפוטר' בתוכנית ריאליטי, והתבלבלו, חשבו שהוא חזק ויכול לשלוט על העולם".
מירי, יש משהו מאוד אמביוולנטי בהתבטאויות שלך. את אומרת דבר, ואז אומרת את היפוכו.
צוחקת. "נכון! זה בגלל שאני בנאדם מורכב, והאמת היא לא מוחלטת. אני יכולה להגיד לך את הדעה השמאלנית ביותר שקיימת, ואז להגיד לך שאין בעצם פיתרון ולהישמע ימנית קיצונית. כי אני אוהבת אדם, ואני חייבת לשאול כל הזמן. אני חלק ממערכת, אני משתפת פעולה עם משהו שאני לא מאמינה בו. אני לא מאמינה שככה עושים מוזיקה. וגם אביב לא מאמין בזה. וגם אברהם לא. אבל מצד שני אני מאמינה שאני באה לידי ביטוי במקום הזה, כשאני לוקחת חלק בזה אני הופכת את זה ליותר טוב. אני מגדירה את הסביבה שלי. אז זה לא דבר והיפוכו, זאת אמת שהיא מורכבת. אני יכולה להגיד לך שריאליטי זה דבר דוחה, ואני יכולה להגיד לך ש'דה וויס' זאת התוכנית הכי פחות דוחה".
"אז מה תהיה הכותרת של הכתבה, לעזאזל", אומרת מסיקה בסיומו של הריאיון. "דיברנו על כל כך הרבה נושאים, אלוהים שישמור".
את רוצה להציע לנו כותרת?
"על השיר. על אמהות. על העצמה נשית. תכתוב בכותרת 'מירי מסיקה נגד העצמה נשית ובעד הריונות'. איזו אמירה נוראית, אה?"