הרי כמה דרכים לבזבז 15 אלף דולר: ללכת לסרט בקולנוע עם 1,400 מחבריכם הקרובים ביותר; לקנות מיטה בצורת ספינה ויקינגית; לשתות 9,000 כוסות קפה, או לאכול 18 וחצי כדורים מהגלידה היקרה בעולם. ג'ייסון בלום, מייסדה של חברת ההפקות "בלומהאוס", בחר לפני עשר שנים להשקיע את הסכום המדובר בסרט אימה עצמאי בשם "פעילות על טבעית". 300 מיליון דולר מאוחר יותר, מתברר שבלום קיבל החלטה עסקית נבונה.
נכון ל-2017, בלומהאוס היא אחת מחברות ההפקה הרווחיות בעולם. התמחותה נעוצה ביצירת סרטי אימה דלי תקציב והפצתם דרך האולפנים הגדולים, בעיקר יוניברסל, תוך החזרת תשואות של מאות אחוזים. החברה אחראית לסדרות מצליחות דוגמת "הטיהור", "הרוע שבפנים" ו"רוח זדונית", ואף הצילה את הקריירה של מ. נייט. שאמאלן עם הפקת שני להיטיו האחרונים, "הביקור" ו"ספליט". למרות ההתמקדות הכמעט מוחלטת בז'אנר האימה, בלומהאוס הספיקה בעשר שנות קיומה גם לפלוש למיינסטרים עם "וויפלאש", שכיכב באוסקרים והזניק את הקריירה של הבמאי דמיאן שאזל, יוצר "לה לה לנד".
"התגלמות הרוע", שעלה כאן לאקרנים בסוף השבוע האחרון, צולם כבר ב-2013, וישב על המדף של בלומהאוס עד לאחרונה סימן מבשר רעות בדרך כלל. גיבורו הוא מדען בשם ד"ר אמבר, בגילומו של ארון אקהרט, שמתברר כי יש לו היכולת לחדור לתוך מוחם של אנשים הסובלים מדיבוק, ולהשיב אותם למציאות. ההבדל בינו לבין כמרים או אנשי דתות אחרות טמון בכך שהוא זונח את הפרקטיקות הדתיות ומשתמש בציוד מדעי. נציגה סקסית מדי מטעם הוותיקן מגייסת אותו לעזור לילד בשם קמרון (דויד מזוז) שאחז בו שד, ולאחר מסכת שכנועים אינטנסיבית, הד"ר מסכים לקחת לטיפולו את המקרה, בעיקר בשל אמונתו כי מדובר באותו שד האחראי לתאונת דרכים שגבתה את חייהן של אשתו ושל בתו ושיתקה את פלג גופו התחתון.
אהיה הראשון להודות ש"התגלמות הרוע" לא מתיימר לספק אמירה כלשהי על הקשיים שחווים בעלי המוגבלויות סביבנו, עם זאת, הקלות בה מתנייד ד"ר אמבר בכסא הגלגלים שלו בין נקודה אחת לאחרת היא לא פחות מאשר מדהימה. בעולמו האוטופי ונטול המדרגות של הסרט, לכל מקום יש גישה לנכים, בין אם מדובר בפאב מחתרתי או במרתף מאובק. כל מה שצריך זה לחתוך לסצנה הבאה, והמדען המשותק פשוט שם. נוסף לכך, "התגלמות הרוע" מלמד אותנו כי אין קרב אגרופים שאדם נכה לא יכול לנצח בו, ולא משנה אם היריב בן אנוש או שד.
ד"ר אמבר נכנס לתוך מוחו של הילד ומגלה כי השד מחזיק בו כשבוי באמצעות חלום בו קמרון מבלה עם אביו, שבחיים האמתיים נטש אותו. הוא מחליט כי האב הינו המפתח לשבירת הדיבוק, ולדאבונה של אמו של קמרון, מצרף אותו למערכה. בניגוד לרוב סרטי גירושי השדים, בהם המאבק בין אדם לשד מתרחש בעולם האמיתי, "התגלמות הרוע" מעביר את הזירה לתת-הכרה של הקורבן. בדומה ל"ההתחלה" של כריסטופר נולאן, או סדרת סרטי "סיוט ברחוב אלם", בהם ההשלכות של מה שקורה בחלום זולגות למציאות.
הזווית המעניינת הזו היא הייחוד הכמעט בלעדי של "התגלמות הרוע", שמתנהל לפי הספר, אך מצליח לא להעליב את הצופה תוך כדי. בהתחשב בכך שסרט רוחות איום כמו "הצלצול 3" עדיין מציג במקומותינו, זה לא דבר מובן מאליו. צוות השחקנים, בראשות אקהרט, עושה עבודה יעילה בסך הכול. חבל רק שהשחקנית ההולנדית המצוינת קאריס ואן האוטן (מליסנדרה מ"משחקי הכס"), מי שסיפקה הופעה בלתי נשכחת ב"ספר שחור" של פול ורהובן, מתבזבזת בתפקיד השבלוני וחסר העומק של אמו המודאגת של קמרון.
את "התגלמות הרוע" ביים בראד פייטון, שברזומה שלו ניתן למצוא את "כלבים נגד חתולים: נקמתה של קיטי", וכן את "סאן אנדראס" ו"מסע אל האי המסתורי", שני סרטים נוראים בכיכובו של דוויין "דה רוק" ג'ונסון. כאן, הוא מסתייע בצלם דנה גונזאלס (הסדרה "פארגו"), וביחד השניים מצליחים לספק מוצר סביר באיכותו, המודע למגבלותיו ועוצר את השעון על שמונים דקות.
