פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מר פופ: סופו העצוב של המפיק שעיצב את להיטי הניינטיז הגדולים

      דניז פופ, די ג'יי מצליח משטוקהולם, עלה על שיטה מנצחת לבחינת להיטים: הקשבה חוזרת בזמן נסיעה ברכב. זה אולי נשמע מופרך, אבל בגלל שמדובר במי שהפך את אייס אוף בייס, אן סינק והבקסטריט בויז לכוכבים, לא היינו ממהרים לזלזל

      דניז פופ (אתר רשמי , Denniz Pop Awards)
      דניז פופ (צילום: Denniz Pop Awards)

      החלום הכי גדול של כל מוזיקאי הוא לפרוץ לשוק האמריקאי, ולא בכדי. שם נמצא הכסף, שם נמצא הזוהר, ויותר מכך – ברגע שאתה גדול באמריקה, אתה גדול בכל העולם. הבעיה היא שלהצליח בארצות הברית זאת משימה מסובכת, בטח למי שאינו אמריקאי. אמנים בריטים ואירופאיים רבים, שכבר נחלו הצלחה גדולה בארצם, גילו שכשהם מגיעים לארצות הברית הם צריכים לעבור מסלול מייגע. המסלול הזה כולל הופעות לפני מעטים בכל אחת מ-50 המדינות שמרכיבות את ארצות הברית, להתחנן עבור ספוטים של אירוח ברדיו ובטלוויזיה, ובגדול לקרוע את התחת במשך חודשים ולחסל חסכונות, מתוך תקווה להצליח לקנות את לב האמריקאים. אמנים עצומים, כאלו ששמם שגור אצל כל חובב מוזיקה באירופה, נכשלו במשימה הזאת. רובי וויליאמס, קיילי מינוג, קליף ריצ'רד ובלר הן דוגמאות מעטות מתוך אינספור בעלי חלומות שניסו לחרוש את אמריקה, עד שנשברו.

      מצד שני, יש את הסיפור של אייס אוף בייס. הרביעייה מגוטנבורג שבשבדיה לא עשתה שום דבר מהדברים הקלאסיים שדורשים הצלחה באמריקה. למעשה, פחד הטיסה של מלין ברגרן, אחת מזמרות ההרכב, מנע מהם להגיע יותר מפעמים ספורות לארצות הברית. למרות זאת, במשך 43 שבועות בשנים 1993 ו-1994, אייס אוף בייס לא עזבו את הטופ 10 של מצעד הלהיטים האמריקאי. הישג חסר תקדים, שישוחזר שם שוב רק כעבור 17 שנים על ידי קייטי פרי. לאייס אוף בייס היו כמובן להיטי פופ מצוינים, אבל עדיין, הזלזול שלהם בצורך לעבוד קשה כדי להצליח באמריקה, העלה תהיות רבות בנוגע לאופן שבו בכל זאת הפכו לכל כך ענקיים שם. ובכן, יש לכך רק תשובה אחת: המפיק דניז פופ.

      דניז פופ נולד בשטוקהולם תחת השם דאג וולה (Volle) למהגרי עבודה נורבגים, והצליח לצבור כמה הצלחות יפות במצעדים באירופה בגיל צעיר, בין השאר ככותב והמפיק של דוקטור אלבן ובהמשך עם אייס אוף בייס. יד המקרה הביאה אותו לעלות על נוסחה שתעזור לו לכתוב ולהפיק כמה מהלהיטים הגדולים ביותר של שנות התשעים. להיטים כל כך חזקים וקליטים, שחסכו לאמנים שביצעו אותם את הצורך לחרוש את אמריקה כדי להצליח שם. הנוסחה הזו משמשת את ממשיך דרכו, מקס מרטין, עד היום.

      הכל התחיל בסיפור של אייס אוף בייס. הלהקה הוקמה בתחילת שנות התשעים על ידי אולף אקברג, יונאס ברגרן ושתי אחיותיו של יונאס, מלין וג'ני. הם הקימו הרכב טכנו-פופ והקליטו שירים שהורכבו משירתן של האחיות, על רקע ליווי של סינתיסייזר ומכונת תופים. אולף ויונאס העריצו את דניז פופ על הפקותיו לאלבן ולהרכב השבדי קאנו, ושלחו לחברת התקליטים שלו קלטת דמו בבקשה שדניז עצמו יהיה זה שיאזין לה. בסוף יום העבודה, לקח דניז את הקלטת, שכללה גרסה גולמית ללהיט "All That She Wants", והכניס אותה לטייפ ברכב שלו. הוא הזדעזע ממה ששמע ורצה להוציא את הקלטת. הבעיה? הקלטת נתקעה בטייפ ושום דבר שדניז ניסה, לא הצליח להוציא אותה. וכך, הוא מצא את עצמו בימים הבאים נוסע לעבודה ומהעבודה, כשאותו דמו שנוא מתנגן שוב ושוב.

      בערך בהאזנה העשירית התחילה דעתו של דניז להתהפך. בהתחלה חשב שהשיר כבר בסדר ועם כמה שיפורים הוא יכול ממש להשתדרג. אחרי עוד כמה השמעות, הוא כבר ממש ידע מה צריך לעשות כדי להפוך את ההפקה הגולמית הזאת לנוצצת, והיה משוכנע שהוא רוצה לעבוד עם אייס אוף בייס. אחרי שהלהקה והמפיק נפגשו, הכניס דניז את כל השיפורים האלה רבים והתוצאה המפוארת הייתה השיר שכולנו מכירים, זה שהפך ללהיט עצום בכל העולם, אפילו באמריקה.

      לתהליך היצירה הזה הייתה חשיבות מכרעת בהמשך העבודה של דניז, במה שהוא הגדיר כמבחן המכונית. מאותו רגע, כל שיר שהפיק נבחן בריפיט בסטריאו של הרכב, על מנת שיוכל לדעת מה צריך לשפר בו. לטעמו, נסיעה בקופסת מתכת היא המרחב הנכון ביותר לדעת אם שיר הוא טוב או לא ולעלות על פספוסים. בסופו של התהליך, אם שיר לא שרד את מבחן הנהיגה שלו, הוא נזרק לפח. אם הנסיעה קלחה, לשיר ניתן סיכוי. אם אתם רוצים להתווכח עם השיטה הזאת, תזכרו שדניז פופ הוא זה שגילה את הבקסטריט בויז.

      נחזור קצת אחורה. דניז פופ החל את דרכו באמצע שנות השמונים כדי ג'יי מצליח במועדונים בשטוקהולם, שהקים עם קולגות את חברת התקליטים SweMix. רוב הדי ג'ייז ב-SweMix היו בעיקר בעניין של מוזיקת טכנו והאוס, ואילו דניז כיוון יותר להפקות של מוזיקות פופ. הוא אהב פזמונים קליטים והפקות פשוטות, מה שהביא אותו לחילוקי דעות גדולים עם שותפיו לחברת התקליטים. הוא היה בחור צנוע, נחמד לכולם, חובב מוזיקה שנובר בתקליטים בחנויות. כששאלנו את ז'אן-פייר ברדה מההרכב ארמי אוף לאברז, שכיום חי בתל אביב, על עבודתו עמו (דניז עשה רמיקס ללהיטם "Sexual Revolution"), ברדה נזכר בכמה דניז היה נעים. "הוא היה סופר נחמד, אחד כזה שתמיד היה חביב אליך. בלי גישה מתנשאת שהייתה מנת חלקם של רוב האנשים בתחום. אחד כזה שהייתה לו תשוקה טהורה למוזיקה".

      גם המראה של דניז היה שונה משל רוב אנשי הסצנה, שהתלבשו בצורה אופנתית והסתובבו במסיבות עם סלבס. דניז, לעומתם, היה עם שיער ארוך שמנוני, לובש תמיד מכנסיים וטישרט שגדולים עליו לפחות במידה, וסוג הבילוי המועדף עליו היה בבית עם חברתו ובנו. בגלל השוני בין דניז לשאר הדי ג'ייז ב-SweMix, אחרי ההצלחות של עם דוקטור אלבן ואייס אוף בייס, החבר'ה פירקו את החבילה ודניז הקים עם עוד חבר, טום טולומה, את אולפני צ'ריון. באולפנים הם התכוונו להפיק אמנים מכל הסגנונות, אפילו עבדה שם להקת רוק כבד אחת בשם Alive. אחד מחברי Alive, בחור צעיר שהעריץ את איירון מיידן, תפס את תשומת לבו של דניז בגלל יכולות כתיבת המלודיות שלו. לבחור קראו מקס מרטין, ודניז שלף אותו מעולם המטאל כדי שיהיה שותף שלו לכתיבה והפקת מוזיקת פופ.

      ריאיון עם דניז פופ ומקס מרטין על הקמתה של אייס אוף בייס

      אחרי ההצלחה של דניז בעולם עם אייס אוף בייס, הפניות אליו כמפיק החלו להגיע גם מאמריקה ומבריטניה. ביחד עם מרטין הוא החל להפיק שלל להיטים שיביאו לפריצה של הבקסטריט בוייז, אן סינק, פייב וסוליד הארמוני, במה שנחשבת להשתלטות של הצליל השבדי על מצעדי העולם. אחרי ההצלחות האלו תכננו דניז ומרטין להתחיל לעבוד על פרויקט חדש, הפקה של נערה צעירה שנקראת בריטני ספירס. במהלך 1998, רגע לפני תחילת העבודה עם ספירס, דניז אובחן כחולה בסרטן. המחלה הייתה קצרה וקטלנית, ובאוגוסט של אותה שנה הוא נפטר כשהוא בן 35 בלבד.

      שנתיים אחר כך, כשמרטין זכה בגראמי על הפקת להיט הבכורה של ספירס, "One More Time", הוא הקדיש אותו לדניז, המנטור שלו. מרטין, כידוע, הפך בהמשך שנות האלפיים למפיק הגדול בעולם, זה שידיו מוציאות להיטים לקייטי פרי, ריהאנה, פינק, טיילור סוויפט, אדל, למעשה למי לא? מרטין הוא המפיק השני הכי מצליח בהיסטוריית המצעדים, הממשיך הראוי של המורשת שהחל דניז פופ, בתחילת הניינטיז, שגרמה לכולנו לאהוב את הצליל השבדי.


      עשרת הרגעים הגדולים של דניז פופ