העלייה של הזמרת הבריטית לוסי ג'ונסון על במת האירוויזיון בשבת הקרובה, הייתה אמורה להיות אירוע מרגש. ההופעה של ג'ונסון עומדת בסימן 60 שנות השתתפות של בריטניה בתחרות, ללא ספק ציון דרך משמעותי. מה שמעיב על החגיגה הזאת היא העובדה שבריטניה הפכה להיות, בכל מה שקשור לאירוויזיון, בדיחה מהלכת. זה לא תמיד היה כך. בריטניה הייתה בעבר האריה של התחרות. מדינה שסיימה במקום הראשון או השני (5 ניצחונות ו-15 סגנויות) בארבעים הופעותיה הראשונות באירוויזיון. בשנות האלפיים, לעומת זאת, בריטניה ירדה מגדולתה, סיימה במקום האחרון שלוש פעמים והצליחה להתברג לעשירייה הראשונה רק פעמיים. מביך.
חוסר הרלוונטיות של בריטניה בתחרות במילניום הנוכחי, הגיע לאחר מה שרבים מכנים כתור הזהב האחרון של התחרות, בחצי השני של שנות התשעים. עידן שהחל ב-1996 עם הייצוג הבריטי של זמרת היורודאנס האוסטרלית ג'ינה ג'י. התהליכים הרבים שהתרחשו בעולם התקשורת והפוליטיקה בסוף שנות השמונים, הפכו את האירוויזיון לתחרות מיושנת. מדורת השבט הכלל יבשתית שיצר ה-MTV האירופאי, שעלה לאוויר בשנת 1987, ביחד עם נפילת מסך הברזל בשנת 89', הפכו את האירוויזיון לרעיון אנכרוניסטי. כזה שמעניין רק זקנים. הרייטינג והחשיבות של האירוויזיון ירדו דרסטית, בתקופה בה אמנים איריים זכו בזה אחר זה עם בלדות שמאלציות מעייפות.
בערוץ הטלוויזיה הציבורי של בריטניה, ה-BBC, ראו את הרייטינג צונח משנה לשנה והרגישו שהתחרות גוועת. שנייה לפני הסוף החליטו ב-BBC לעשות מעשה ולנסות לחבר את התחרות לדור חדש וצעיר יותר. במקום תחרות הקדם-אירוויזיון השמרנית, שהעניקה לצופים את האפשרות לבחור ממספר שירים של זמר אחד, הוחלט על פורמט עדכני. לצורך ניהול הפרויקט הובא מפיק הפופ ג'ונתן קינג, שחיבר את הקדם לתכנית מצעד הלהיטים של ה-BBC, "טופ אוף דה פופס".
הפורמט נוסה בפעם הראשונה ב-1995, אז השתתפו בקדם הבריטי כוכבים גדולים בדמותם של סמנתה פוקס, לונדונביט וההרכב הצעיר Deuce. למרבה ההפתעה, המנצחים היו הרכב ראפ אנונימי שנקרא Love City Groove. ההרכב נשלח לאירוויזיון באירלנד וכשל, בגלל שצופי האירוויזיון לא ידעו איך לאכול ראפ. מה שכן, השיר של Love City Groove, כמו גם השיר של Deuce, הפכו ללהיטים גדולים בבריטניה, משהו שלא קרה עם שירים שקשורים לאירוויזיון מאז שנות השמונים.
גם ב-1996 המשיכו קינג וה-BBC עם תחרות קדם שכוללת אמנים המבצעים מוזיקה עדכנית. בין משתתפי התחרות בלטה זמרת אוסטרלית צעירה בשם ג'ינה גארדנר, שהציגה את עצמה כג'ינה ג'י. גארדנר הייתה הדבר הכי קול שאפשר היה לחשוב עליו. אז בת 25, גארדנר גדלה בבריזביין שבאוסטרליה, וחוץ מלרבוץ על החוף היא נכנסה חזק לתחום של מוסיקת הדאנס והפכה לתקליטנית ולחברה בהרכב האוס מקומי. כשהקריירה שלה החלה להתרומם היא עברה למלבורן, שם שרה בסינגל ההאוס-פופ של ההרכב Bass Culture. אחרי שהפכה לפיגורה בסצנה האוסטרלית, היא עברה בשנת 94' ללונדון. הבריטים לא נשארו אדישים לדיג'יי היפהפייה בעלת השיער האדמוני השופע, שידעה גם לסובב תקליטים. סטיב רודוויי, אחד הרמיקסרים החמים של התקופה, הציע לה לעבוד ביחד.
ג'ינה כתבה כמה קטעים וביצעה אותם, רודוויי עשה להם רמיקסים ועם התוצאה הזאת הלכו לאודישן במשרדי חברת התקליטים של האחים וורנר. קברניטי חברת התקליטים הענקית עפו על ג'ינה והוציאו חוזה בו במקום. ג'ינה חתמה, מבלי להסתכל על האותיות הקטנות, מה שיעלה לה ביוקר בעתיד. לצורך התחלת הקריירה שלה בוורנר, שנוהלה על ידי מעריץ האירוויזיון המושבע סטיב אלן, הוצע שג'ינה תתחרה בקדם האירוויזיון של שנת 96'. עבור אלן הזכייה באירוויזיון הייתה חלום, אבל לג'ינה, כאוסטרלית, לא היה מושג על מה מדובר. "כשאמרו לי 'אירוויזיון'", נזכרה גארדנר בריאיון לפני כמה שנים, "חשבתי שמדובר ברשת חנויות רהיטים. באמת שלא ידעתי מה זה". אלן שכנע את ג'ינה שזה דבר חיובי והיא נשלחה לקדם, שנעשה שוב כחלק מהתכנית "טופ אוף ד'ה פופס". ג'ונתן קינג וההפקה של הקדם התלהבו מאוד מהזמרת ומהשיר שביצעה "Ooh Aah, Just a Little Bit". הקטע שיר עם מילים המרמזות על סקס בליווי מוזיקלי של יורודאנס במקצב 130 פעימות לדקה היה הדבר הכי עדכני שאפשר לחשוב עליו. ההפך הגמור ממוזיקת אמצע-הדרך שמילאה את האירוויזיונים באותם שנים.
"Ooh Aah" לקח את הקדם הבריטי בהליכה. ג'ינה, כאוסטרלית, לא הבינה על מה החגיגה הגדולה, ובוורנר החלו להפנים שלג'ינה באמת אין מושג לאן היא הולכת. כדי לתקן זאת היא הוזמנה למשרדיו של אלן, שם הוא הושיב אותה במשך שעות כדי לצפות בתחרויות מהעבר. ג'ינה נכנסה לשוק. "נהייתי לבנה ונכנסתי ללחץ", ג'ינה נזכרה בראיון לאתר חובבי האירוויזיון EscToday, מלפני ארבע שנים. "צעקתי על האנשים בוורנר: מה, אתם משוגעים? מה לי ולתחרות כזאת? 'Ooh Aah', מבחינה מוזיקלית, הוא ההפך הגמור מהתחרות הזאת. אנשים יצחקו עלי, אני אהיה בדיחה".
בוורנר התעקשו והסבירו לג'ינה שהתחרות תעזור לשיר להפוך ללהיט. היא השתכנעה ומאותו רגע הלכה על העניין בכל הכוח. ג'ינה גם מצאה את התלבושת המושלמת להופעה, שמלה שפאקו רבן תפר לזמרת שר ושנשארה, במקרה, במשרדי וורנר. כש-"Ooh Ahh" כבר מטפס במעלה המצעד הבריטי, ג'ינה נסעה מוכנה לתחרות בנורבגיה. למרות ההופעה הטובה, "Ooh Aah" סיים רק במקום השמיני המאכזב, כשאת המקום הראשון לוקח שוב שיר מרדים מתוצרת אירלנד. ג'ינה הייתה בטוחה שבבריטניה הולכים לשחוט אותה ובחזרה מנורבגיה לנמל התעופה היתרו, היא תכננה כיצד להתחמק מכל העיתונאים שבוודאי מחכים לה. במקום זה, חיכתה לג'ינה פמליה גדולה ומחויכת של נציגים מוורנר. "אתם לא כועסים?", ג'ינה שאלה אותם. "איזה כועסים", ענו לה האנשים מוורנר. "מאושרים! 'Ooh Aah' טיפס למקום הראשון במצעד!"
"Ooh Aah" המשיך את ההצלחה מבריטניה לשאר העולם. בין השאר הגיע למקום הראשון במצעד הלועזי של רשת ג' בישראל ולטופ 20 של המצעד האמריקאי, להיט האירוויזיון הראשון בארצות הברית מאז ש"ווטרלו" של אבבא צעד באמריקה ב-1974. לעומת "Ooh Aah", השיר שזכה באותה שנה, "The Voice" של איימר קווין, לא זכה להצלחה בשום מצעד. ג'ינה ג'י המשיכה להוציא להיטי ענק, בדמותם של "I Belong to You", "Fresh" ו-"Ti Amo", שבישראל זכור כאחד הקטעים המובילים באוסף "היטמן 8". בניסיון להכות על הברזל, היא חזרה לאולפן להקליט עוד אלבום. כשזה היה מוכן וג'ינה הגיעה עם התוצרת לוורנר, התגלה לה שהיא לא יכולה להוציא חומרים מבלי שסטיב רודוויי יקח בהם חלק. "גיליתי שרימו אותי", תיארה. "החוזה נחתם כאילו ג'ינה ג'י זה פרויקט של סטיב רודוויי, למרות שהוא רק עשה רמיקסים לכמה מהקטעים. ניסיתי להשתחרר מהחוזה, אבל הדרך היחידה הייתה דרך בית המשפט. זה היה תהליך ארוך. רק ב-1999 זכיתי במשפט ויכולתי להוציא שוב חומרים. הבעיה היא שכבר נשכחתי והייתי צריכה להתחיל הכל מההתחלה".
במקום להתחיל הכל שוב, ג'ינה התחתנה ועברה לגור קרוב לחוף בסנטה מוניקה, קליפורניה. אחרי שני ילדים, היא חזרה לעשות מוזיקה, אבל בעיקר בשביל הכיף. בשנת 2005 היא התחרתה שוב בקדם האירוויזיון הבריטי, אבל השיר שלה, "Flashback", נחל כישלון חרוץ. מאז היא מקליטה ומוציאה קטעי דאנס-פופ מדי כמה כמה שנים, שלא זוכים לתשומת לב כלשהי. היא הקימה חברת תקליטים עצמאית "Stuntgirl Music" ודרכה הוציאה את אלבומה השני בשנת 2005, ועוד כמה סינגלים בעשור שלאחר מכן.
בשנה שעברה רשמה ג'ינה מיני קאמבק. שני עיתונים גדולים בבריטניה יצאו בכתבות לרגל 20 שנים לאירוויזיון עם "Ooh Aah". בשני המקרים התרשמו בעיקר מכמה שג'ינה נראית טוב בגיל 45 ואחרי שתי לידות. מעבר למראה שלה, הייתה רק התייחסות מועטה לכך שהעולם פספס כוכבת פופ ענקית בגלל המריבות המשפטיות עם סטיב רודוויי. ומה לגבי בריטניה באירוויזיון? ג'ונתן קינג רצה להתפטר מניהול הקדם, בטענה שאם שיר כמו "Ooh Aah" לא יכול לזכות, אז אין לו מושג מה כן. ב-BBC שכנעו אותו להישאר, ולקדם של 1997 הוא בחר שירים קצת יותר סולידיים. השיר הזוכה בקדם הזה, "Love Shine a Light" של ההרכב האמריקאי קטרינה והגלים, זכה במקום הראשון באירוויזיון, הזכייה הראשונה של בריטניה מאז 1981. השיר, אגב, גם יצא בחברת וורנר, וסטיב אלן, שהגשים את חלומו להוציא את השיר הזוכה, היה מאושר.
באירוויזיון שנערך שנה אחר כך בברמינגהם, בריטניה כמעט לקחה שוב, אבל נאלצה להסתפק במקום השני. הזמרת אימאני סיימה אחרי הסנסציה הישראלית, דנה אינטרנשיונל, שאחרי ההצלחה של ג'ינה, לא היססה להביא מוזיקת דאנס עכשווית לתחרות. מאז, האירוויזיון כבר לא אותו הדבר.