(בסרטון: קטע מתוך הגרסה באנגלית של "אגדת המלך שלמה")
2016 היתה אחת השנים המוצלחות בתולדות הקולנוע הישראלי. לעומת זאת, המחצית הראשונה של 2017 היתה ההפך המוחלט. בפסטיבלים של ברלין ושל קאן כמעט ולא היתה נציגות כחולה-לבנה, וגם בקופות המקומיות המצב עגום: רצף סרטים תוצרת הארץ הגיעו כאן לאקרנים בחודש האחרון, ורובם הביאו לאולמות כמות זעומה בלבד של צופים.
התחזית למחצית השנייה של 2017 חיובית יותר. לפי ההערכות, פסטיבל ונציה אמור להאיר פנים לקולנוע הישראלי. נוסף לכך, יעלו כאן לאקרנים שלל סרטים מקומיים שלפחות על פניו, יש להם פוטנציאל להתגלות כהצלחות מסחריות.
כמה מאלה נחשפו היום (חמישי) באירוע מיוחד שערכה חברת ההפצה יונייטד קינג בקומפלקס בתי הקולנוע שלה, סינמה סיטי. מפגן הכוח הזה חשף שוב את הגיוון של הקולנוע המקומי, שגם הולך ונפתח לעוד ועוד ז'אנרים למשל, אם בעבר לא עשו כאן בכלל סרטי ילדים ונעורים וגם עד לפני כמה שנים הם היו נדירים עד מאוד, הרי שבקיץ הקרוב כבר ניתקל בלפחות חמישה שכאלה.
תוכנית ההפצה הציגה מחדש גם את הסכיזופרניה של התעשייה המקומית: מצד אחד מתלוננים, בצדק כמובן, שאין מספיק כסף, ומצד אחר מייצרים כאן כמות אסטרונומית של הפקות, כך שנוצר מצב בו כמעט כל שבוע יעלה לפחות תוצר ישראלי חדש אחד, וכל הסרטים הללו ייאלצו להתקוטט ביניהם על מקום באולמות ועל תשומת הלב של הקהל והתקשורת.
לפני שנסקור בקצרה את רשימת הסרטים שהוצגו היום באירוע, יש כמובן לציין כי מדובר אך ורק באלה המופצים בידי יונייטד קינג, שהיא אמנם השחקן המרכזי בשוק הקולנוע הישראלי אך לא היחיד כך שכמות התוצרים המקומית העתידית גדולה עוד יותר.
הראשון להגיע לאקרנים, כבר ב-22.6, הוא "כמעט מפורסמת" של מרקו כרמל, עיבוד לסדרת ספרי הנעורים של מיכל בכר וניסיון ראשוני לייצר גרסה מקומית לז'אנר סרטי הטיינאיג'רים האמריקאים. באופן מפתיע למדי, יש לציין, הניסוי עלה יפה הדרמה המוזיקלית הזו, המתרחשת מאחורי הקלעים של תוכנית ריאליטי, עשויה להפליא, מהנה ואף מרגשת. את מירב הפוקוס התקשורתי תתפוס ודאי נועה קירל המשתתפת בו, אך את ההצגה גונבת דווקא ניב סולטן המוכרת פחות, בתפקידה כאחותו של הגיבור, אותו מגלם עומר דרור.
המסקרן מבין הפרויקטים הוא אולי "אגדת המלך שלמה", סרט האנימציה באורך מלא הראשון שנעשה בארץ ולדברי משה אדרי, בעלי יונייטד קינג והדמות המובילה בתעשיית הקולנוע הישראלי, הרצון הוא לקדם הפקות של עוד ועוד כאלה. את הפרויקט התנכ"י הזה ביים האנימטור הוותיק חנן קמינסקי. תהיה לו גרסה באנגלית וגרסה בעברית והיום פורסם כי עדן הראל, עודד מנשה, חנה לסלאו ואחרים יתרמו לה את הקולות שלהם ושלהן.
עוד בסרטים לכל המשפחה: "ג'סטה" של קובי מחט בכיכובם של און רפאלי, דודו ארז ויאיר ניצני, המסתמן כמעין גרסת בני הנעורים ל"מעושרים"; "מועדון החנונים" של ירון ארזי, עיבוד לסדרת הטלוויזיה, בכיכובם של עמית פרקש, נווה צור, יון תומרקין, שירה נאור ואחרים; ו"מבצע ביצה" של אלון גור אריה עם יהורם גאון, אסף אשתר, ירון ברלד ושלומי קוריאט, שכמשתמע משמו מתאר המולה סביב ביצה אותה הטיל זוג נשרים בספארי ברמת גן.
סרט קליל נוסף אך לקהל בוגר מעט יותר הוא "ואז היא הגיעה" של רועי פלורנטין, שהיה חתום בשנה שעברה על קומדיה רומנטית אחרת, "ילד טוב ירושלים", והפעם הוא מציג את סיפורו של עורך דין מרובע בגילומו של מיכאל אלוני, שדווקא רגע לפני חתונתו פוגש את אהבת חייו האמיתית, אותה משחקת חן אמסלם.
ועוד על הפרק: הקולנוע הישראלי בשנים האחרונות מתאפיין בכמות גדולה של סרטי ביכורים ו-2017 לא תהיה יוצאת דופן. בין אלה, בולטים שלושה: "פיגומים" של מתן יאיר, על מערכת יחסים בין מורה מעורר השראה לתלמיד בעייתי, שכבר הוקרן השנה במסגרת חוץ של פסטיבל קאן והותיר רושם רב; "מכתוב" של עודד רז עם גיא עמיר וחנן סביון מ"עספור" המגלמים צמד גובים בארגון פשע המנסים לתקן את דרכיהם; ו"דרייבר" של יונתן אינדורסקי, יוצר "שטיסל" המתרחש אף הוא בעולם החרדי.
כמובן שגם מקומם של היוצרים הוותיקים יותר לא נפקד. שבי גביזון ("שורו", "חולה אהבה בשיכון ג'", האסונות של נינה"), שיצר להיטים עוד הרבה לפני קיומה של סינמה סיטי, יחזור עם "געגוע" בכיכובם של שי אביבי, אסי לוי ונטע ריסקין, על גבר הפוגש את הבן שלא ידע על קיומו; וניר ברגמן, יוצר "כנפיים שבורות", יציג את "להציל את נטע", שכבר הוקרן לפני כשנה בפסטיבל ירושלים.
ואם זה לא מספיק לכם, בקרוב יעלו לאקרנים גם "מוטלים בספק" עם רן דנקר, "הדרך לאן" של מיכל בת-אדם הוותיקה, "הפורצת" של הגר בן-אשר ("הנותנת"). בקיצור, לא יהיה משעמם, ומנגד יהיה זה אתגר למצוא לכולם את הבמה הראויה. מה שכן: הכיבוש אינו נוכח באף אחד מכל אלה, אז אולי טקס פרסי אופיר יהיה רגוע השנה.