פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "הממשלה היתה יכולה בקלות למגר את האלימות כלפי אינדיאניות - אבל לא עושה כלום": ריאיון עם במאי "רוחות קרות"

      לאחר שכתב את "סיקאריו" ו"באש ובמים", חוזר התסריטאי טיילור שרידן עם "רוחות קרות" המצליח והמופתי, והפעם גם ביים אותו. בריאיון מיוחד, הוא מספר על העוול נגדו התקומם ומודה שליהק יחד את אליזבת אולסן וג'רמי רנר בלי לראות "הנוקמים"

      "הממשלה היתה יכולה בקלות למגר את האלימות כלפי אינדיאניות - אבל לא עושה כלום": ריאיון עם במאי "רוחות קרות"

      טיילור שרידן ביסס בשנים האחרונות את מעמדו כאחד היוצרים המוערכים בעולם המותחנים ההוליוודיים. בתחילה, כתב את "סיקאריו", שזכה להערכה רבה על הדרך בה תיאר את המלחמה בסמים, ולאחר מכן את "באש ובמים", שנהיה אחד הלהיטים המפתיעים של השנה שעברה ואף זיכה אותו במועמדות לאוסקר. בתווך, ביים גם תוצר זניח בשם "Vile", אבל עכשיו מגיעה קפיצת המדרגה האמיתית בקריירה שלו: "רוחות קרות", שעולה כאן היום (חמישי) לאקרנים.

      הפעם, שרידן גם כתב וגם ביים, ובמקרה זה, בניגוד לניסיון הראשון שלו כבמאי, התוצאה עלתה יפה: "רוחות קרות" מגיע לפה לאחר הקרנות בכורה מוצלחות בפסטיבלים של סאנדנס ושל קאן, ולאחר שקיבל ביקורות מעולות בארצות הברית וגם התכבד בהישגים קופתיים נאים.

      במקור, נקרא הסרט "Wind River", כשם השמורה האינדיאנית בה הוא מתרחש. היא נמצאת בויומינג הרחוקה והכה קפואה, עד שגם הצופה הישראלי יחוש כי קר לו בזמן הצפייה. גיבורתו היא סוכנת FBI, אותה מגלמת אליזבת אולסן, שמגיעה לאזור כדי לנסות להבין מה גרם למותה של צעירה מקומית, ומסתייעת בצייד מן האזור, אותו משחק ג'רמי רנר, שגם בתו מתה בנסיבות מסתוריות. במהרה מתברר לנו, למרבה הצער, כי זהו גורלן של צעירות אינדיאניות רבות.

      "רוחות קרות", אם כך, הוא לא סתם עוד מותחן עשוי לעילא מבית היותר המשובח של שרידן, אלא סרט עם מסר אקטואלי ורלוונטי, המציג סיפור שלא כולנו היינו מודעים אליו, אבל כולם חייבים להיות ערים לו ולעשות משהו בנידון: מצוקתן של הצעירות האינדיאניות באזורים המרוחקים של ארצות הברית, הנתונות לאלימות מינית רצחנית מבלי שהשלטונות יעשו משהו בנידון.

      אבנר (GettyImages)
      "בלי כוכבים לבנים, אי אפשר להשיג מימון לסרט". מתוך "רוחות קרות" (צילום: יח"צ)

      שרידן מכיר את הנושא מקרוב: הוא אמנם גבר לבן, יליד טקסס, אבל חי בקרב האינדיאנים במשך תקופה. בתחילת דרכו היה שחקן טלוויזיוני, לא מוצלח במיוחד, ואז עבר תהליך. "בגיל 28, הבנתי שמה שאני עושה זה למכור שטחי פרסום, ואין בעבודתי כשחקן שום ערך אמנותי", הוא מודה בריאיון לוואלה! תרבות, המתקיים יום לאחר הקרנת "רוחות קרות" בקאן. "ואז, לשמחתי, פגשתי אינדיאני שהזמין אותי לשמורה שלו. אמרתי 'בכיף' ובאתי בשמחה, וזו אכן היתה חוויה נפלאה".

      "רכשתי לעצמי הרבה חברים, וגם נקודת מבט חדשה", הוא אומר. "קראתי ספרי היסטוריה שנכתבו מן הפרספקטיבה האינדיאנית, ונחרדתי לגלות עד כמה האמת על בנייתה של אמריקה שונה ממה שתמיד סיפרו לי. כמו כן, נחשפתי גם לסוגיה הכאובה בה עוסק הסרט, ולכך שהרשויות הפקירו לחלוטין את הצעירות האינדיאניות. אם ארצות הברית היתה רוצה, היא היתה מחסלת את הנגע הזה בהינף יד, אבל היא לא עושה כלום. הנושא הזה כל כך חשוב לי, שהתעקשתי לביים הפעם את הסרט בעצמי ולא רק לכתוב אותו. לא רציתי לתת למישהו לביים אותו אחרת".


      הכל טוב ויפה, ובכל זאת יבואו ויאמרו – עם כל הכבוד, אתה גבר לבן, מי אתה שתספר את הסיפור האינדיאני? מה עוד, שאתה עושה זאת עם שני שחקנים לבנים גם כן.

      "יש לי תשובות לשאלה הזו. קודם כל, אין לי נקודת מבט של אינדיאני, ואם הייתי מתיימר להציג את הסיפור מן הפרספקטיבה הזו, זה היה שחצני להפליא. אני יכול לספר אותו רק מנקודת המבט שלי, של מישהו שהתאהב באינדיאנית, שיש לו חברים אינדיאנים, שבא למקום כאאוטסיידר"

      "התשובה השנייה: אני עושה קולנוע אינדי, והדרך היחידה לעשות אותו בימינו הוא להבטיח לסרט חוזי הפצה בחו"ל, והדרך היחידה לעשות זאת היא ללהק אליו כוכבים, למשל שחקנים כמו ג'רמי רנר ואליזבת אולסן".

      זה מקרי שליהקת דווקא שני שחקנים שמופיעים יחדיו בסדרת "הנוקמים"?

      "תאמין או לא, אבל לא ראיתי את 'הנוקמים' ולא היה לי מושג במה מדובר. כשג'רמי רנר סיפר לי שהדמות שלו שם יורה בחץ וקשת, חשבתי שזה איזה סרט אפל ועלום על ימי הביניים שאף אחד לא ראה".

      טיילור שרידן (GettyImages)
      "הבנתי שאין בעבודה שלי שום ערך אמנותי". טיילור שרידן בקאן (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

      לא נגלה כמובן יותר מדי פרטים על עלילת הסרט עתירת הפיתולים, אבל חובה להתייחס לכך שיש בו סצנה ארוכה אחת, אלימה ומטלטלת, שקשה לשכוח אותה. היא מציגה תקיפה מינית ולכן קשה גם שלא לבחון אותה במסגרת הדיון ההולך ומתרחב באשר לחיבה של קולנוענים גברים לסצינות אונס. "רוחות קרות" מתיימר להציג עוול חברתי ולעודד את פתרונו, אבל יהיו שיאמרו כי יש בו התרפקות ויזואלית על אלימות מינית, ולכן במובן מסוים הוא דווקא חלק מן הבעיה.

      שרידן לא נבהל מן השאלה. "מה שאני מראה, זה אקט של אלימות – לא אקט מיני", הוא מצהיר. "צילמתי אותו בצורה שאין בה שום דבר ארוטי, ושים לב שגם אין עירום. התמקדתי בפנים של הדמות, בהלם שלה, ובחוסר האמפטיה של מי שפוגע בה. בכוונה הצגתי את הדברים באופן מכוער ככל האפשר, גם כדי לנכש מהן כל טיפה של ארוטיות, וגם כדי שנעמוד מול הבהמיות בטבע שלנו. וכשאני אומר שלנו, אני מתכוון לגברים, כי מקורה של האלימות הזו הוא בגברים. זו סצינה אלימה, ללא ספק, אבל אני לא חושב שהיא לחינם. התפקיד שלי כקולנוען הוא להעמיד מראה מול המציאות, וזו המציאות הקשה באמריקה. להתעלם מכך יהיה נאיבי. לעשות לכך גלוריפיקציה יהיה מכוער. מה שצריך, זה להציג את הדברים שקורים, כפי שהם קורים באמת".

      בגלל הכוחניות שיש בקולנוע שלך, משווים אותך לבמאים כמו קלינט איסטווד. אלא שהוא מאצ'ו, ואצלך יש בדרך כלל גיבורה נשית. כך ב"סיקאריו" וכך גם פה.

      "כל חיי אני מוקף בנשים חזקות. אמא שלי היתה כזו, וניהלה את החווה בה גדלתי. גם אשתי וגם אחותי הן כאלה. מבחינתי, לכתוב על נשים חזקות זה הדבר המובן מאליו, זה העולם היחיד שאני מכיר. בכל מקרה, בלי קשר למגדר, אני לא אוהב לכתוב דמויות חלשות. זה לא מעניין בעיניי".

      בנושא אחר לגמרי, למה בחרת בניק קייב ובוורן אליס לחבר את המוזיקה המקורית לסרט?

      "כי הם פאקינג אלוהים, זה למה. הם מי שעשו את הפסקול של 'ההצעה', שהוא בעיני אחד מפסי הקול הטובים אי פעם. חוץ מזה, לא נוח לי לדבר על זה, אבל אני חושב שהטרגדיה האישית שניק עבר בשנים האחרונות, עת איבד את בנו, מקבילה לזו של גיבור הסרט"

      "אמרתי לניק ולוורן – אני לא רוצה את הגרסה שלכם למוזיקה אינדיאנית. אל תתחילו לנגן לי בחליל. אני רוצה שתכתבו פסקול לסרט אימה שמתרחש בכוכב אחר. אני רוצה לשמוע את המוזיקה ולהרגיש בעולם אחר".

      רוחות קרות (יח"צ)
      "כשהוא סיפר לי שירה בחץ וקשת ב'הנוקמים', חשבתי שזה סרט על ימי הביניים". מתוך "רוחות קרות" (צילום: יח"צ)
      רוחות קרות (יח"צ)
      "גדלתי עם נשים חזקות, זה העולם היחיד שאני מכיר". מתוך "רוחות קרות" (צילום: יח"צ)

      רוחות קרות (יח"צ)
      רוצו לראות. מתוך "רוחות קרות" (צילום: יח"צ)