(בסרטון: בכורת "הבן דוד" בוונציה. צילום: אבנר שביט)
מחר יתקיים בארץ יום הקולנוע הישראלי. בוונציה, לעומת זאת, אפשר להגיד שהלכו רחוק יותר, ומקיימים את שבוע הקולנוע הישראלי. וכך, לא פחות מארבעה סרטים כחולים-לבנים מוקרנים השבוע בפסטיבל היוקרתי. "געגוע" ו"פוקסטרוט" כבר הוצגו בימים האחרונים, "העדות" יוקרן ביום חמישי ובתווך, נערכה אתמול הבכורה הבינלאומית של "הבן דוד".
מי שהסקנדלים והקרנבלים סביב "פוקסטרוט" עוררו אצלו תיאבון לעוד קצת סערות בכוס לימונצ'לו, ישמחו לשמוע כי גם בסרט השנון הזה יש ממד פוליטי מובהק. צחי גראד, שכתב וביים אותו, אף מככב בו, בתור גבר המתגורר בכפר שקט במרכז הארץ, השוכר לעבודה פועל פלסטיני. לכאורה, עבודת שיפוצים פשוטה שאין שגרתית ממנה, אלא שאז מתרחש פשע ביישוב, ותושבי המקום נחפזים לראות בערבי חשוד מיידי, להפוך אותו לשעיר לעזאזל ולנהל נגדו ציד מכשפות. מכאן והלאה, מתחילה קומדיה שחורה של טעויות.
"יש בישראל פחד מן האחר, בעיקר מן הפלסטיני, והפחד הזה מוליד גזענות ודעות קדומות, מאוד מהר ומאוד בקלות", אמר צחי גראד בסשן השאלות והתשובות לאחר ההקרנה, שהתקיימה באוריזונטי, מסגרת הצד המובילה של הפסטיבל.
אחת מן הצופות האיטלקיות שאלה מה צריך לעשות כדי לפתור את הבעיה עליה דיבר גראד. עלא דקה, המגלם את הפועל הפלסטיני, לקח את המיקרופון לידו והכריז "הבעיה העיקרית זה חוסר בתקשורת וחוסר בידע. ככל שנדע יותר על האחר, ככל שנבין אותו יותר, ככה נרצה לתקשר איתו יותר. זה המסר של הסרט: שני הצדדים צריכים לתקשר. זו הדרך היחידה". דבריו, כמובן, התקבלו במחיאות כפיים.
מיד לאחר ההקרנה, הספיקו סקרין והוליווד ריפורטר, שניים מן הפרסומים החשובים בתעשייה, להתייחס לסרט. בשני כלי התקשורת פרגנו לו עם הרבה הסתייגויות, וציינו כי אף שניכר כי תקציבו לא היה גבוה, הוא מחפה על כך בנקודת המבט המעניינת שלו ובאירוניה שבו. "סביר להניח שהקומדיה המאוד רצינית הזו תגיע לעוד הרבה פסטיבלים אחרי ונציה", סיכמו הנביאים ההוליוודיים את הדיווח שלהם.
בינתיים, גם על "פוקסטרוט" של שמוליק מעוז ממשיכים לדבר. ההמולה סביבו בארץ ודבריה של מירי רגב טרם הגיעו לכלי התקשורת הזרים, אבל בלי קשר לכך, העיתונאים כאן מציינים את שמו בדיונים סביב השאלות מי הסרטים הטובים ביותר שהוקרנו עד כה בתחרות, ולמי יש את הסיכויים הגבוהים ביותר לזכות בפרס כלשהו.
ליאור אשכנזי, כוכב הסרט, כתב פוסט פייסבוק בו ביקש לצנן את התחזיות על זכייה אפשרית כדי למנוע אנטי-קליימקס בסופו של דבר. מצד אחד, הוא צודק כמובן, גם כי בפסטיבלים הללו אין תמיד קשר בין ההימורים לבחירות של חבר השופטים, וגם כי כבר אפשר לדמיין כותרות סטייל מדור הספורט במידה ואנשי "פוקסטרוט" יעזו לחזור מוונציה בידיים ריקות.
מצד אחר, צריך להיות עיוור וחירש כדי להסתובב בוונציה ולא לדווח שיש רחש בחש סביב הסרט, בו רבים בתקשורת הזרה רואים כמועמד ברור וטבעי לאחד הפרסים הראשיים. "אולי לא לאריה הזהב, כי שמוליק מעוז כבר זכה בו על 'לבנון' והם לא ייתנו לו פעמיים, אבל אין מצב שהוא לא יזכה בפרס משמעותי אחר", אמר לי קולגה גרמני. הבלוג jigsaw, שנהנה לקבוע יחסי הימורים בפסטיבלים כאילו היה מדובר במירוצי סוסים, אף מציב כעת את ליאור אשכנזי במקום הראשון בטבלת הפייבוריטים לפרס השחקן עם יחס של 3/1, בעוד לא אחר מאשר דונלד סאת'רלנד צועד מאחוריו עם יחס של אחד לחמש.
את המקום השלישי תופס קוז'י יאקושו המצוין, כוכב "The Third Murderer", סרטו הטרי של הירוקאזו קורה-אדה, מי שמרבית עבודותיו הקודמות הופצו בארץ, למשל "אחרי הסערה" ו"אחותו הקטנה". הפעם, הוא מנסה את כוחו בז'אנר המותחן האפל, ומציג סיפור עם ניחוחות של ז'ורז' סימנון, על פרקליטים מטעם ההגנה שמנסים להבין מה גרם למיוצג שלהם לבצע רצח. התוצאה איטית ותובענית, אבל מתגלמת את הצופים בצילומים יפהפיים ובתסריט מקורי, אנושי ומבריק, המוכיח כי גם בסוגה כה נדושה עוד אפשר להפתיע ולחדש.
סרט מעניין נוסף שהוקרן במסגרת התחרות הרשמית הוא "Three Billboards Outside Ebbing, Missouri" פרי עטו של הקולנוען והמחזאי האירי מרטין מקדונה, מי שהיה חתום בעבר על "ברוז'" ו"שבעה פסיכופתים". פרנסס מקדורמנד מתעלה על עצמה, בתור אם הנאבקת נגד השריף המקומי (וודי הרלסון), שלא עשה מספיק כדי לגלות מי אנס ורצח את בתה. זה מתחיל כדרמת הולמרק, ואז מתפתח בכיוונים אחרים לגמרי.
מקדונה, כהרגלו, יורה לכל הכיוונים, ובעבודתו החדשה יש כמעט הכל: קללות, מכות, נקמות וגם גמד אחד, בגילומו של פיטר דינקלג' מ"משחקי הכס" כמובן. בכלל, המותחן מתאפיין בגלריה עשירה של דמויות, שאת כולן מגלמים שחקני אופי נהדרים, מלאי עסיס וצבע. כיאה לכך, הקהל בוונציה השתפך גם על הסרט הזה, לו חוזים גדולות ונצורות בפסטיבל ובהמשך חייו. פרנסס מקדורמנד, למשל, מסומנת כמועמדת אפשרית לאוסקר על תפקידה כאן.
ואם כבר אוסקר, היום תגיע לוונציה המלכה של הטקס בשנים האחרונות, ג'ניפר לורנס, לבכורת סרטה החדש "אמא", אותו ביים דארן ארונופסקי ("ברבור שחור"). בצמוד לפרמיירה שלו יתקיים המשחק בין איטליה לישראל ואמנם כבר כתבנו למי ניתנה הנבואה, אבל על דבר אחד אפשר להמר בוודאות: בניגוד לבכורות של "געגוע", "פוקסטרוט" ו"הבן דוד", הפעם זה לא יסתיים במחיאות כפיים לשחקנים הישראלים.
