אחד הקלפים החזקים ביותר שיש למתמודד בתוכנית ריאליטי הוא סיפור החיים שלו. יודע כל מתחרה טירון שחשיפת סיפור החיים בתזמון הנכון יכולה להזניק אותו לגמר, או לפחות לגרוף את אהדת הקהל והשופטים. כך גם ב"הישרדות" - בתנאים הקשים של הרעב, שבהם אין איפור, סטיילינג, או קטע אמנותי, רק נפש המתמודד ותלאות חייו יכולים לסייע לו. כך ידעה המתמודדת מעיין אדם, שסיפרה על הנתק מאבא שלה, כך הבין המתמודד אמיר, ששמו האמיתי הוא בכלל מוחמד וכל חייו הסתיר את זהותו, וככה בחר המתמודד שגיא, ששיתף מחוויותיו כנער דחוי. לצד אלה, יש מי שביקש לשמור על סודותיו חתומים: מסגנאו מנגיסטו, "מנגו", חתר כל הדרך לשלישיית גמר בלי כל אלה, למרות שסיפור חייו יכול לפרנס פרקים שלמים: בשנת 1995 הוא עלה עם משפחתו מאתיופיה לישראל. כשהיה בן 13 בלבד איבד את שני הוריו ועולמו חרב עליו ועל ששת אחיו, אבל הסיפור, למעט רמיזות קלות, נשאר ברובו מחוץ למסך. "לא באתי למשחק בשביל לפתוח פצע מול מדינת ישראל", הוא אומר בגאווה בריאיון לוואלה! תרבות, "אני לא רוצה שחברים במשחק יגידו, מנגיסטו עבר דברים קשים ונקדם אותו, אני שם בזכות עצמי".
ואכן, למרות הדחתו, אף על פי שגלה לאי המתים ל-27 יום, חרף העובדה שבהזדמנות הראשונה שהייתה לו לחזור למשחק הוא כשל, מנגיסטו הגיע לגמר בעיקר בזכות עצמו. לא בטוח שמדובר ביכולת אסטרטגית משוכללת כמו בנפש חומלת שהובילה אותו ליצור חברויות עמוקות, ובעיקר במבנה אישיות שאפשר לו להסתגל לתנאים הקשים באי המתים. כבר בתחילת הריאיון הוא ספק מתנצל ספק עונה למבקרים: "אנשים אומרים שלא שיחקתי את המשחק החברתי, כותבים בטוקבקים, אז אני רוצה להגיד ששיחקתי את המשחק טיפה יותר טוב מכולם. להם היה אחד את השני, כשמישהו היה מדוכדך, היה מי שניחם אותו. אני הייתי לבד, דיברתי לבד, הייתי רעב לבד, כועס ובוכה לבד. כשמישהו הגיע לאי המתים, הוא הגיע הכי נמוך שיש, אני הרמתי אותו למרות שהלכתי לדו קרב נגדו, זה בעצם סיכן אותי. הרי יכולתי לא להרים אותם, למרר להם את החיים, אבל אני לא אחד כזה".
החיים באי המתים היו עבורו לא פשוטים. למרות שמדובר במשחק בסך הכל, הוא מרגיש שהשהות שם השאירה בו צלקת. "אף אחד לא יכול להבין את זה, זו טראומה להיות לבד, יש רק אדם אחד שיכול להבין את זה". בבוקר השיחה שלנו הוא צפה בעונה הראשונה של הישרדות. נועם טור, שהתמודד אז, שהה זמן לא מבוטל באי המתים ממש בדומה למנגיסטו. "אני רואה אותו יושב שם, בונה מדבר לעצמו, מתחרפן".
הזדהית?
"הרגשתי שאני מתחרפן, אם הקופים היו יכולים להעיד הם היו אומרים שאני הכי משוגע בעולם. תוקף אותי רעב, דיכאון, אני רוצה דו שיח כמו חברי השבטים ואין לי, הייתי קם, הולך לעצים ומדבר עם קופים, הייתי קורא לחולדות לדבר איתי. כשהחולדות היו עולות עלי, לא הייתי זז כי יש לי חברה. גם כשיש טינופת לא היה לי איכפת, הייתי במצוקה הכי קשה שיש. אני חושב על זה עכשיו והכל צף. זה באמת להיות בכלא, כמו אדם שמכניסים לכלא והוא צריך לשרוד".
וגם ירדת לא מעט במשקל.
"עשרה קילו, אבל עליתי אותם בשבוע. כל חמש דקות אכלתי משהו. זו היתה הזיה, למזלי הפסקתי עם זה. חזרתי להתאמן".
אתה מצטער על החוויה?
"אני לא מצטער שהייתי שם, זה נכתב מלמעלה. כל שלושה ימים הגיע בן אדם, אבל לא הראיתי להם שאני שבר כלי. הם היו יכולים לשבור אותי בשנייה. אנשים יכלו לרסק אותי ומרוב שהם היו ממורמרים, הם לא הסתכלו עלי. לא היה את המבט, 'מנגיסטו עובר תקופה קשה' או 'איך אתה עובר את זה'.
מישהו בכל זאת שם לב?
"יוסי היה בין הצדיקים. הוא היה מספר ימים איתי. כשהוא בא, פתחנו, דיברנו, זה עזר לי, הרמנו אחד את השני. אם מדברים על הישרדות, כשורד אני שרדתי, אני יכול להגיד על עצמי שאני השורד האולטימטיבי של פלוואן: בניתי, הדלקתי אש, הצלחתי, הבאתי אוכל, לא רק קוקוס והאורז, אלא לבבות דקל, ידעתי איפה לחתוך שיהיה לי מזון, לקראת סופות וברקים, להכין מאהל, שלא אירטב. הישרדותית שרדתי. אני שורד מגיל 13, אנשים לא יודעים, הצופים לא יודעים שאני שורד. הייתי אסטרטג, חזק, כל משימה הצלחתי בזכות עצמי וחזרתי למשחק. אם אזכה או לא אזכה - אלוהים גדול. אני למעלה בטופ, אני מתגאה בכל בוקר".
למרות סיפור חייך, נדמה שאתה אדם חזק מאוד, דומיננטי, מלא ביטחון.
"אני תמיד אדם חזק ודומיננטי, עברתי חיים, בחיים האלה אם לא אהיה חזק אהיה למטה. גרמתי לעצמי להיות חזק, ולמעלה, להוכיח לאנשים ששווה להם להיות איתי ולבחור בי כחבר שלהם, ראיתי שמסתכלים עלי כמנהיג".
עם מי אתה בקשר?
"אני בקשר עם כולם. בלי יוצא דופן, בעיקר אני בקשר עם יוסי, אלון וטניטה".
ומעיין?
"מעיין, אנחנו מדברים, סמסים טלפונים, לא הדוק כמו עם השלישיה. הייתי בבית של טניטה ואלון ויוסי, כל השאר לא הייתי. אבל מדברים".
מה תעדיף, לזכות בפרס הראשון במיליון שקל או בתואר השורד האהוב על הקהל?
"השורד האהוב. אי אפשר לקנות בכסף את האנשים שאוהבים אותי. הפרנסה תבוא, אבל כשכל המדינה אומרת 'אנחנו מכירים בך', זה יותר מהמיליון. אני רוצה לזכות כמובן, זה החלום שלי, אבל העדיפות זה לתואר השורד האהוב".
למה הלכת ל"הישרדות"?
"הלכתי לגלות את עצמי. הייתי בתקופה לא מי יודע מה, מבחינה נפשית. לא הצלחתי למצוא את עצמי, אני מוצא את עצמי עובר מעבודה לעבודה, חיפשתי אתגר, משהו שירגש אותי שיגרום לי להוציא את הכאב, לא היה משהו שיכול לפרק אותי ולבנות אותי מחדש. הישרדות היה הכי טוב שיש".
אבל חזרת בסופו של דבר לאותו המקום.
"כן, אני עדיין עובד בסינמה סיטי, אני טבח וגאה לעבוד שם, הולך כל יום לעבודה, אני לא מפסיק לעבוד, זו הפרנסה ושכר הדירה ואני לא מתכנן לעזוב את הסינמה".
ומה החלום שלך?
"החלום שלי זה ערוץ הילדים, מאז ומתמיד הייתי עם ילדים, ילדים זה אני. יש לי את הווייב, חוש ההומור, אני מצחיק וקליל. בחופש הגדול בגלל שאני בסינמה סיטי, עשרות אלפי ילדים מגיעים לשם ואני מתחבר אליהם והם אלי. הילדים זו התשובה הכי טובה".
יש כבר מגעים?
"זה כרגע בגדר חלום, אני לא קופץ מעל הפופיק, קודם נעבור את שבת. אני מתרגש להיות שם במעמד גמר 'הישרדות'. אני מודה לאלוהים ולאמא שלי, ששומרת עלי מלמעלה ושמרה עלי לאורך הימים שהייתי שם. זה מאוד מרגש להיות שם להסתכל ולהגיד, אמא אני פה ואני מקווה שאת גאה בי".
בוא נדבר קצת על הפרק האחרון - בעצם מכרת את החברים שלך: גילית לנתי את הרמז לפסלון החסינות. אמנם ביקשת ממנו שבמידה והוא מוצא את הפסלון, ידיח אותך, אבל יכול מאוד להיות שהוא היה מדיח את ענבר. ניסית לנהוג ברוחב לב עם נתי, אבל סיכנת את החברים שלך.
"אני לא מכרתי אף אחד, לא את ענבר ולא את מעיין, אני מכרתי רק את עצמי, אמרתי לו שישים את השם שלי. אם הוא לא היה עושה את זה, זה כבר... אבל הוא היה עושה את זה, הוא עומד במילה שלו אם הוא היה מוצא את הפסלון, להיות אדם זה ערך עליון אצלו".
יכול להיות שהפסדת בכוונה את משימת החסינות בכדי לא לתת את החסינות לנתי?
"נתי חושב שמכרתי אותו".
הוא עדיין חושב ככה?
"אני לא יודע, הכל עבר, זה היה לפני שמונה חודשים, אם הוא לא התבגר, לא העביר את זה הלאה, אני לא יודע מה לעשות. אבל באמת לא יכולתי להיות במשימה הזו במצב זיקית, זו משימה לאנשים גמישים, אני וגמישות לא הולך יחד. אם הייתה לי שרשרת חסינות הייתי מקיים את ההבטחה, גם במחיר שידיחו אותי בגמר".
יש לך טינה כלפי נתי, שלא האמין לך?
"אין לי טינה לנתי, ולא לאף אחד, נתי היה שם, הוא רצה לפרוק דברים והוא פרק, ומי אני שאשפוט אותו. זה רגע לפני ההכרזה על מי השלישיה, אני יכול להבין אותו. הדבר היחיד שמאוד ביאס אותי, כשפתחתי מולו את כל המשחק, הוא שרף אותי מול כולם. כשאמר שאני באתי והבאתי לו רמז לפסלון החסינות מול כולם. הוא שרף אותי, זה מאוד מאכזב. יש מצב, אני לא מתבייש להגיד, שבגלל שהוא שרף אותי אני לא יהיה מספר אחד של 'הישרדות' של שנת 2017, עקב הדבר שהוא אמר, למרות שעשיתי את הדבר הכי נכון שיכולתי לעשות".
בין המתמודדים היו לא מעט אנשים עם אג'נדה פוליטית, מעיין אדם, שהיתה דוברת שרת התרבות, נתי, שמעיד על עצמו כמקורב לאנשי ליכוד, היו שיחות פוליטיות ביניכם?
"הייתה לי שיחה אחת כזו, עם אמיר, שיחה לב אל לב, שיחה על שיוויון זכויות. הוא אדם מקסים עם לב ענק. הוא הסביר לי מה ולמה הוא עשה את המהלך הזה. במדינת ישראל יש את הקושי להתקדם אם אתה מעדה מסוימת, או אתיופי או רוסי או לא משנה מה. מדינת ישראל מסתכלת עלינו כשכבה חלשה, וצריך להיות כאן שיוויון זכויות, אני חושב שמדינת ישראל צריכה לקחת את עצמה בידיים, זה מתחיל מלמטה, אם האנשים הפשוטים יאחדו כוחות, הרי אנחנו אלה שמחליטים מי אלה מקבלי ההחלטות"
כשחזרת נתקלת בתגובות גזעניות?
"יש תגובות גזעניות, למשל מה קשור השוקו הזה במשחק, מה הוא חושב. יש כאלה שכותבים מה הקוף הזה, הכושי הזה עושה שם, השוקולד, אבל זה לא מזיז לי, אני יודע מה אני מי אני. אנשים לא יודעים שום דבר. ביום שאני אספר את סיפור חיי, מי שכתב יגיד 'אוי, למה עשיתי את זה, למה אני שופט לפני שאני יודע'".
ואי אפשר בלי בכל זאת קצת משפחה, אתה לא המנגיסטו הראשון שעולה לכותרות, אחותך אלמז מנגיסטו, היא כתבת המהדורה המרכזית של ערוץ 10.
"היא כתבת מבריקה צעירה, כולנו גאים בה, היא עשתה את הדרך שלה, בכוחות עצמה, בכישרון שיש לה. היא חריפה, היא תהיה הדבר הגדול הבא איפה שהיא תרצה. היא מספר אחת בשבילי" .
איך היא הגיבה כשסיפרת לה שהתקבלת להישרדות?
"היא שמחה, היא אמרה לי, תלך, תגלה את עצמך מחדש. היא מכירה אותי טוב, תומכת בי. כל האחים שלי תומכים בי, החשש היחיד זה סיפור החיים, שאגיע למקום ואהיה תחת לחץ, קושי ורעב ולא אגיד משהו ששמרנו עליו כל כך הרבה שנים. ועשיתי את זה כמו שצריך, וכשחזרתי קיבלתי את כל החום והאהבה מהאחים שלי".
