פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קוויר בעיר: כך "וויל וגרייס" עשתה מהפכה בטלוויזיה ובעולם האמיתי

      הסיטקום על זוג חברים, הומו וסטרייטית, שינה מן הקצה אל הקצה את האופן שבו הטלוויזיה והציבור האמריקאים תפסו את ההומוסקסואליות, והפכה לתופעת תרבות שכוכבי ענק עמדו בתור כדי להתארח בה. לקראת הקאמבק שלה בפרקים חדשים, אופיר ארצי חוזר אל המקור

      וויל וגרייס (יח"צ)
      חינכה את הציבור האמריקאי. "וויל וגרייס" (צילום: יח"צ)

      בשנת 2012 הופיע סגן הנשיא של ארה"ב דאז, ג'ו ביידן, בתוכנית "פגוש את העיתונות" וטען בה כי "וויל וגרייס" עשתה יותר כדי לחנך את הציבור האמריקאי על הקהילה הגאה מאשר כל דבר אחר שמישהו אי פעם עשה. שנתיים מאוחר יותר, הסמית'סוניאן הוסיף פריטים מסט הסדרה לתערוכה שמתעדת את ההיסטוריה של להט"בים בארה"ב לאורך השנים. באותה שנה פרסם ההאפינגטון פוסט מאמר שכותרתו "וויל וגרייס: הסדרה ששינתה את אמריקה", ותיאר כיצד פתחה דלתות, הורידה את הרמת הגבה על הומוסקסואליות והוציאו אותה מהארון הטלוויזיוני. לאורך שמונה עונותיה הסדרה הייתה מועמדת ל-83 פרסי אמי וזכתה ב-16 מהם, בעודה נטועה חזק ברשימת 20 הסדרות הנצפות ביותר בארה"ב. אם פספסתם את כל זה כי ראיתם "חברים", הנה דברים שצריך לדעת לפני שהיא חוזרת למסך.

      "וויל וגרייס" נוצרה בהשראת חברות אמיתית של יוצר הסדרה, מקס מוצ'ניק, עם סוכנת ליהוקים בשם ג'נט אייזנברג. השניים, כמו וויל וגרייס, נפגשו בקולג' ואפילו יצאו במשך תקופה, עד שמוצ'ניק יצא בפניה מהארון והרומנטיקה הפכה לחברות. דיוויד כהן היה חבר משותף של השניים, סוג של ג'ק נגיד, שחבר למוצ'ניק כדי להפוך את המציאות הזו לסדרת טלוויזיה.

      אלא שבתחילה השניים הציעו ל-NBC סדרה על שלושה זוגות בסן פרנסיסקו, כשוויל וגרייס היו רק אחד מהם. הרשת דרשה להתמקד ביחסים שבין הגיי לסטרייטית, ובתחילה היוצרים סירבו כי לא האמינו שסדרה כזו תוכל בכלל לעלות למסך, אך בסוף שוכנעו. אריק מקורמק היה השחקן הראשון שצורף לפרויקט, בין היתר בגלל שהזכיר לאחד מאנשי NBC את פול רייזר. לצדו לוהקה מארין הינקל ("שני גברים וחצי", "ללא מילים"), אבל במאי הסיטקומים האגדי ג'יימס בורוז ("חופשי על הבר", "חברים", "פרייז'ר") דרש לשקול מחדש, ו-NBC זכרו בחיבה את דברה מסינג מסיטקום כושל בשם "נד וסטייסי". מייגן מולאלי נבחנה בתחילה לתפקיד גרייס אבל אז נקראה שוב לאודישן בתור קארן, ה"מזכירה" של גרייס, ואילו שון הייז כבש את הנוכחים מהאודישן הראשון כידיד הגיי של וויל. מולאלי, אגב, לוהקה במקביל ל"מלך השכונה" כקארי, אשתו של קווין ג'יימס, ונאלצה לבחור בין התפקידים.

      כשהסדרה עלתה לאוויר ב-1998 היא אמנם הצליחה אך לא נחשבה בגדר להיט. רק לאחר המעבר לערב השידורים של יום חמישי המיתולוגי (יחד עם "חברים" ו"אי.אר") החלה לתפוס תאוצה ולזנק בטבלאות הרייטינג. באופן די מפתיע, אמריקה קיבלה יפה את העובדה שדמות הומוסקסואלית מובילה סדרת פריים טיים ("אלן" הרי בוטלה מיד לאחר שיצאה מהארון). למעשה, התלונות הרציניות על הסדרה הגיעו דווקא מהקהילה ההיספנית, כמחאה על ההתעללויות של קארן שנוהגת לעלוב תדיר במשרתת שלה, רוזריו.

      וויל וגרייס, מייגן מולאלי ושון הייז (יח"צ)
      המופע של ג'ק וקארן (צילום: יח"צ)

      היו אמנם קולות בקהילה הלהט"ב שטענו כי ג'ק הוא סטריאוטיפי ונלעג מדי, ושהדרך היחידה שבה העולם יכול לקבל גיי כדמות ראשית היא לגרום לו להתנהג הכי סטרייט שאפשר כמו וויל, אבל הם שככו עם השנים כאשר וויל החל לקבל יותר עלילות גאות ואפילו חבר קבוע (בובי קנאבלי). אחרים טענו כי העובדה שהסדרה מכילה דמויות גאות שמתמודדות עם נושאים כמו קריירה, חברות ומשפחה בדיוק כמו כל אחד אחר היא המסר המהפכני שמשנה סדרי מחשבה ומהווה מודל לחיקוי עבור צופים גאים וסטרייטים כאחד. למען האמת, "וויל וגרייס" הסתפקה בעיקר בקיום שלה כדי להעביר מסרים גאים בצורה קלילה, ולא ניסתה לדחוף אותם אגרסיבית (מלבד פרק אחד בעונה השנייה שהכניס לספרי ההיסטוריה את הנשיקה הגאה הראשונה בין גברים בפריים טיים. אותו הפרק, אגב, עסק בוויל וג'ק שמוחים נגד NBC על צנזור של נשיקה כזו ולבסוף מתנשקים בעצמם מול מצלמות הרשת).

      אם כבר, מתיחת הגבולות האמיתית קרתה בגזרה אחרת – הידידות הצמודה של מולאלי והייז פלשה בסופו של דבר למסך והביאה איתה אינספור רמיזות מיניות, שפה בוטה, אנלוגיות ממזריות וקומדיה פיזית שובבה ולעתים אפילו פורנוגרפית. יוצרי טלוויזיה רבים טענו באותה תקופה כי הם עצמם לעולם לא יצליחו להתחרות במתירנות של "וויל וגרייס", והמופרעות, בעיקר של מולאלי והייז, הפכה אותם בעיני צופים רבים לכוכבים האמיתיים של הסדרה. אנשים החלו להתייחס לסדרה כמופע של ג'ק וקארן, עד כדי כך ש"וויל וגרייס" נחשבת כמקרה קלאסי שבו שחקני המשנה לא רק גונבים את ההצגה אלא משנים אותה לגמרי.

      אורחים בסדרה וויל וגרייס: מייקל דגלאס, מאט דיימון, שרון סטון, אלק בולדווין, ג'נט ג'קסון, מיני דרייבר, ג'ון קליז, אלטון ג'ון, גלן קלוז, ג'ניפר לופז (יח"צ)
      מכנט לכוכבי הוליווד. מימין למעלה בכיוון השעון: מייקל דגלאס, מאט דיימון, שרון סטון, אלק בולדווין, ג'נט ג'קסון, מיני דרייבר, ג'ון קליז, אלטון ג'ון, גלן קלוז, ג'ניפר לופז (צילום: יח"צ)

      שם נוסף שיצא לסדרה הוא כמגנט של כוכבי הוליווד, יותר מכל סיטקום אחר שקדם לה. לא מדובר על הופעת אורח פעם בכמה פרקים, אלא על אורגיה שלמה של אבק כוכבים: 166 שחקנים, זמרים, סלבריטאים, כוכבי ברודווי ואייקונים של הקהילה הגאה התייצבו על הסט כמעט מדי פרק, והסדרה לפעמים דחסה שניים או שלושה מהם יחד עקב פיצוץ אוכלוסין (לסדרה עצמה היו 193 פרקים). ב"וויל וגרייס" טענו כי הבקשות פשוט זורמות אליהם כמו מים והם לא יכולים לסרב, אבל סביר להניח שזו יותר עבודת יחצ"נות של סוכנים שאפתניים מאשר רצון אמיתי להשתתף בסדרה. מדונה, למשל, בכלל לא ידעה את השמות של חברי הקאסט וקראה להם בשמות הדמויות שהם מגלמים, בעוד שר (שהופיעה פעמיים) לא טרחה להגיע לחזרות אלא רק קפצה לסט, הקריאה את השורות שלה ונעלמה (אם כי הספיקה להזמין את שון הייז לארוחת חג ההודיה בטירה שלה באיטליה).

      "וויל וגרייס" הפיקה את הפרק האחרון שלה במאי 2006, עקב הרייטינג שהתדלדל ועייפות החומר הכללית. כמו שבדרך כלל קורה בקומדיות שמאריכות ימים, הדמויות הלכו והתדרדרו לכדי קריקטורות של עצמן עם משפטי מחץ שגורים ותבניות קבועות שקל לתסריטאים לכתוב לתוכן, והצופים עקפו אותה בסיבוב. אלא שבשנה שעברה, בעיצומה של תקופת הבחירות בארה"ב, התאחד כל הצוות והעלה ליוטיוב סרטון בן 10 דקות שקורא לאמריקה להצביע (להילרי). העבודה המחודשת על הסט הציתה דיבורים על איחוד אמיתי, ומכיוון שאנחנו בעידן דבילי של החייאת סדרות עבר, NBC קפצה על ההזדמנות והכריזה שהסדרה חוזרת למסך ל-10 פרקים. מאז הם כבר הספיקו להפוך ל-12, ואז ל-16, ועכשיו הסדרה אפילו חודשה לעונה נוספת שתכיל 13 פרקים נוספים, עוד לפני הבכורה שלה היום (חמישי) בארה"ב (בישראל היא נרכשה על ידי פרטנר TV). הסיבות ברורות – סיטקום הוא תוכן זול מאוד להפקה, הקאסט עדיין נראה טוב ואין לו משהו יותר טוב לעשות, ו-NBC מנסה להוכיח שהיא שוב בית חם של קומדיות בימי חמישי.

      לא באמת קריטי לדעת את זה אמנם, כי מדובר בסוג של ריבוט, אבל כך הכל נגמר לפני 11 שנים: במהלך העונה האחרונה של הסדרה נכנסה גרייס להיריון עקב מפגש מחודש עם בעלה לשעבר, ליאו (הארי קוניק ג'וניור), ולא סיפרה לו. וויל התחייב לגדל יחד איתה את הילד במקום, אבל בפרק האחרון ליאו חוזר לתמונה וגרייס בוחרת להקים משפחה איתו, מה שמוביל לנתק עם וויל שבתגובה חוזר לאקס שלו, וינס (קנאבלי), והשניים מביאים לעולם תינוק בפונדקאות. שנתיים לאחר מכן, בעקבות מזימה של ג'ק וקארן, וויל וגרייס נפגשים מחדש אבל מבינים שזה כבר לא זה ומאבדים קשר שוב. במקביל, קארן מתגרשת מסטן ומפסידה את כל כספה, ולכן מכריחה את ג'ק להתחתן עם אויבה משכבר הימים, בוורלי לסלי. לסלי כמובן מת בתאונת מרפסת ומוריש את כל כספו לג'ק, שבוחר לבלות את שארית חייו עם קרן ועוזרתה רוזריו.

      בסצנות האחרונות בסדרה, שמתרחשות כ-20 שנה לאחר מכן, הבן של וויל והבת של גרייס נפגשים במעונות האוניברסיטה בדיוק באותה דרך שבה הוריהם נפגשו ולבסוף מתחתנים, מה שמוביל למפגש מחודש של כל הארבעה. אבל, כאמור, כל זה לא רלוונטי כי "העונה התשיעית" תתעלם לחלוטין מקו העלילה הזה – וויל וגרייס יהיו רווקים נטולי ילדים שוב ויגורו באותה דירה, בעוד ג'ק יגור בדירה הסמוכה וקארן באחוזת היוקרה שלה. הסיבה, לפי כהן, היא שהמטרה הייתה להחזיר למסך את הגרסה הטובה ביותר של "וויל וגרייס", מבלי שהילדים שלהם יתפסו את מרכז הבמה. מה שבאמת מפתיע הוא שגם קוניק ג'וניור וגם קנאבלי ישתתפו באיחוד, כך שהעבר בכל זאת לא ייעלם לחלוטין.

      האם אג'נדה קווירית היא בכלל משהו שעוד מעניין את "וויל וגריס" להתעסק בו? מצד אחד השנה היא 2017, נישואים חד מיניים כבר חוקיים בכל ארה"ב והומואים ולסביות יש כמעט בכל סדרת פריים טיים. מצד שני - טראמפ. "וויל וגרייס" מעולם לא חששה להיות פוליטית, אבל בעידן הנוכחי זה עלול לעלות לה בצופים שלא בטוח ש-NBC מוכנה לסכן. בסופו של דבר הסדרה לא חייבת שום דבר לאף אחד, חוץ מלקומדיה. כך שהשאלה האמיתית היא האם 11 שנים הספיקו כדי לטעון את המצברים שהתרוקנו, והאם נקבל את "וויל וגרייס" השנונה והמבעבעת של העונות הראשונות, או את "וויל וגרייס" השטיקית והעייפה של העונות האחרונות. סביר להניח שאתם כבר יודעים את התשובה.

      וויל וגרייס (יח"צ)
      הגרסה הטובה ביותר תחזור (צילום: יח"צ)
      וויל וגרייס (יח"צ)
      האם הקומדיה מילאה מצברים? (צילום: יח"צ)