המעגלים של הלב: "למה לא אמרת לי" לוכד ברגישות ובאותנטיות את דמותו של אריק לביא

סרטים מוזיקליים-דוקומנטריים שנעשו בישראל בשנים האחרונות, כוללים בעיקר ראשים מדברים ורגעי ציון בקריירה של מושא הסרט. אלא שיעל לביא, בתו של הפרפורמר הבלתי נלאה, מכניסה לסרטה את עצמה ואת אמה, שושיק שני, ומציגה את חייו הסוערים בלי פילטרים ובלי מסכות

נדב מנוחין
פרפורמר בלתי נדלה. אריק לביא (צילום: באדיבות ערוץ 8)

באחד הקטעים ב"למה לא אמרת לי", הסרט התיעודי החדש אודות אריק לביא, נראה הזמר והשחקן המנוח מאלתר בהופעה פנומנלית של "שיר הקטר". רוקד בחולצת פסים, מלא זיעה אבל עם מרץ בלתי נגמר, הוא פוצח במונולוג בקצב משלו: "כן, גבירותיי ורבותיי, ככה זה כשמזדקנים. קשה לסחוב! זה לא מה שהיה פעם! בקיצור דור הולך ודור בא והצעירים נרתמים וסוחבים, ואז איזה דיזל בריא אומר לקטר הקיטור: שמע...", ומתחיל לצחוק, ובסוף השיר הוא דועך לאיטו, יחד עם 70414 המיתולוגי. במשל אודיו-ויזואלי מופלא, מגולם סיפורו של לביא – פרפורמר חסר מנוח ובלתי נדלה שנתן את כל מה שהיה לו עד שהגיל והלב הכריעו אותו. והלב הוא הדבר הכי חשוב בסרט הזה.

חלק נכבד מהסרטים התיעודיים על מוזיקאים שנעשו בישראל בשנים האחרונות מסתפקים בדרך כלל בראשים מדברים, מצלמה בחדר, ורגעי ציון בקריירה של האמן. רק במאים מעטים מחליטים להביע את עצמם מול הצד השני של המצלמה. "למה לא אמרת לי" הוא אחר מהרבה בחינות, גם בגלל זהותה של הבמאית – יעל לביא, בתו של הזמר המהולל ועיתונאית מוערכת בפני עצמה. היא מוליכה את הסרט בשני אפיקים: הראשון הוא סיפור חייו של לביא, שנולד בגרמניה אך ננטש על ידי הוריו, והגיע עם קרוביו לארץ ישראל כילד. כאן הצטרף ללהקת הכרמל, אחת הלהקות הצבאיות החשובות שפעלו במלחמת העצמאות, ומשם דרך הקאמרי, טריו ערבה, מועדון התיאטרון, קריירת הסולו המפוארת ובעיקר מערכת היחסים המורכבת ויוצאת הדופן שלו ושל אשתו-שותפתו ליצירה שושיק שני. לשם כך מראיינת לביא את אמה, בנוסף לאושיות כצדי צרפתי, ג'וזי כץ, רבקה מיכאלי, נעמי פולני ואחרים. האפיק השני הוא מסעה המשפחתי של הבמאית עם אחותה ואמה כדי למצוא את משפחת הסב הנוטש, ולסגור מעגל בסיפור שהדמויות המרכזיות בו כבר מזמן אינן בין החיים. יש להם שם ביד, יש אנשי קשר – אך האם הם אכן בני דודים רחוקים?

יצירה דוקומנטרית לא שגרתית (צילום: באדיבות ערוץ 8)

באחד הדיאלוגים היפים בסרט מביעה הבמאית את הספקות שלה לגבי אותה משפחה אבודה, ואחותה עונה לה "אז אל תהיי עיתונאית, תהיי בן אדם עכשיו. מה אכפת לך? תאמצי אותם". ובאמת הסרט מדלג ללא הרף בין התחקיר העיתונאי לבין רגעים אינטימיים יותר של בנות המשפחה. לביא מבקשת לספר את כל זה בקצת יותר משעה, מה שמשווה לסרט דחיסות, ומותיר את הצופה עם רצון לעוד – עוד שירים, עוד קטעי ארכיון נפלאים של לביא, עוד קצת סיפורים במקום כמה סצינות מאוד פרוזאיות במסע של השלוש – ואמנם הסרט לא יספיק עבור מי שרוצה להכיר לעומק את מורשתו של האיש. לשם כך, השבח לאל, קיים היוטיוב ושאר עזרים. אבל הסרט מצליח היטב ללמד על האיש שמאחורי המיקרופון, ועל השדים שרדפו אותו. כך שזורים המוכר והאהוב עם הלא-ידוע והמודחק לאורך כל הסרט.

על הבמה, אריק לביא נראה אחר לחלוטין, והסרט שווה ולו בשביל להוכיח את מה שלפעמים מיטשטש בהקלטות אודיו אך בולט בוידאו: מדובר בפרפורמר חד-פעמי, שמאושר מכל רגע על הבמה. עם זאת, "למה לא אמרת לי" מגלה עד כמה לביא היה גם אדם מורכב בחייו הפרטיים, איש המסוכסך עם עברו, עם משפחתו המקורית וזו המאמצת, עם מולדתו גרמניה, ועד כמה – כמו רבים מבני דורו – שדים אלה לא הניחו לא מעולם. גבר מאצ'ואיסטי המפגין כלפי כל שמחה ומרץ, אבל גם נער שלא הסתדר באף מסגרת וסולק מכפר נוער לכפר נוער, והתקשה בבגרותו לטפל בבריאותו או בחייו הפיננסיים. איש שפיצה בהומור על חרדת נטישה עמוקה, וסירב להפסיק לשיר גם כשבעיות הלב שלו החמירו ולבסוף גבו ממנו את חייו. באומץ לא מובן מאליו, חושף הסרט גם בגידתו של לביא באשתו והיחסים המורכבים ביניהם סביב פרשה זו. "עשיתי לאמא שלך את המוות השחור", הוא מצוטט על ידי אחת הבנות.

מככבת בסרט לא פחות מבעלה. שושיק שני (צילום: באדיבות ערוץ 8)

וכאן נמצאת גולת הכותרת של הסרט. "למה לא אמרת לי" מוקדש לאריק לביא, אבל הוא עושה חסד גדול עם הכוכבת האמיתית שלו – השחקנית והזמרת שושיק שני, שבמשך שנים רבות הופיעה לצידו ויש לה בעצמה תפקיד משמעותי בבידור הישראלי. כדמות ראשית במחזה הזה, שני מדברת בגילוי לב אמיתי עם בנותיה, ללא פילטרים, על אהבה גדולה שהצליחה לעבור הרבה מאוד מהמורות. זה אולי נשמע קיטש, אבל לא דומה לזה בכלל: זה מקסים ואמיתי ומצחיק מאוד. הקטעים שמציגים את שלוש הנשים במסען הם המצחיקים ביותר בו, הרבה בגלל האקסצנטריות של שני, שמחקה את אמו של לביא בשער בית החולים בו נולד, או זועמת במסעדה כשגבר נוזף בה על שנדחפה לתור ומגיבה בהומור שחור. הבנות גם מדברות ביניהן על העובדה שלא הקימו משפחה בחייו של האב. כך בגלוי, בלי פילטרים ובלי צורך להציג מהוגנות מזויפת, לעיני המצלמה נגלית דינמיקה של משפחה מאוד יוצאת דופן שמרגישה מאוד אותנטית.

לביא מצאה הקלטה של אביה המספר על מפגש מאוחר שהיה לו עם אמו הנוטשת והמתעללת, עשרות שנים לאחר שנפרדו. "כל הדימויים שדמיינתי, שהנה יפרוץ מתוכי דבר שגווע ונחנק בגלל ילדותי שלא ראיתי אותה ועזבתי", הוא מספר, "לא דובים ולא יער. היא הייתה פשוט אשה זרה". רגע דומה מתרחש כשבנות המשפחה מגיעות לבית החולים שבו הוא נולד, ואומרות שהן לא מרגישות כלום. כך מסתיים המסע במסר מריר-מתוק: אי אפשר לסגור באמת מעגלים ואי אפשר לחבק זכרונות, כמו ששר פעם ג'וני ת'אנדרס. אי אפשר לחפות על שנים אבודות ועל קשרים שלא היו. אפשר רק להתקרב, לערוך מחווה אחרונה למה שאינו. ואז, כתמיד, שוב הדרך מתמשכת, ויש לנוע, לנוע.

עוד באותו נושא

שושיק שני: "אני לא מתגעגעת לאריק"

לכתבה המלאה
מעגלים לא נסגרים, רק המחוות נשארות (צילום: באדיבות ערוץ 8)

"למה לא אמרת לי" ישודר שוב ביום שני בשעות 7:00, 11:10 ו-19:00 בערוץ HOT8. כמו כן הוא זמין גם ב-HOTVOD.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully