חוץ מאות הצטיינות מהרמטכ"ל, אימרי ביטון מחזיק בשני תארים נוספים: הוא אחת ההבטחות הגדולות של עולם המשחק הישראלי, ואחד הסיפורים הכי מעניינים שלו. אחרי הכל, לא תמצאו בתעשייה המקומית הרבה שחקנים שגדלו כילדים פורקי כל עול, הפכו לחיילים מצטיינים, עשו את התפקיד הקולנועי הגדול הראשון שלהם בגיל מאוחר יחסית וקיבלו על כך תגובות נאצה בפייסבוק וזה רק חלק קטן מהסיפור.
אפשר להתרשם כעת מביטון במלוא הדרו ב"רוח חדשה", שעלה כאן אמש (חמישי) לאקרנים, וכשלעצמו מבוסס על סיפור יוצא דופן: קורותיו של יעקב דמקני, יליד קריית שמונה שהיה חבר בכנופייה ואז ברח לניו יורק, שם התחבר לקהילת היהודים המשיחיים, וחזר לישראל כאחד המנהיגים שלה בארצנו. השחקן הפורץ, בן 32, לא מנסה לחקות את האיש שהוא נכנס לעורו, אלא מגלם אותו בשפה משלו, עם הרבה ביטחון, סטייל ועוצמה. זהו אחד מאותם שחקנים שכבר מן הרגע הראשון שלהם על המסך, אפשר להרגיש בנוכחות החזקה שיש להם, ולכן ניתן להמר במידה רבה של ודאות כי עוד נזכה לראות אותו הרבה.
את הסרט ביים דורון ערן, מוותיקי הקולנוענים שפועלים בישראל, וגם הסיפור על איך ליהק את ביטון היה, איך לא, מיוחד. השחקן עשה אודישן אחד ואז לא קיבל שום פידבק במשך חודש וחצי, והניח שמישהו אחר קיבל את התפקיד. אלא שהבמאי לא מצא אחד כזה, הלך לעשות סיבוב נוסף במבחני הבד והפעם התאהב מיידית בצעיר הכישרוני.
"הוא הזמין אותי לפגישה ואמר לי 'לא יודע איך פספסת אותך בפעם הראשונה, אבל יש לך את כל מה שצריך, בתנאי שאתה יודע להיות לידר. עניתי לו שהייתי לידר כל חיי", מספר ביטון בריאיון לוואלה! תרבות לרגל צאת הסרט. "שלוש דקות לתוך הפגישה, הוא אמר לי 'אוקיי, התפקיד שלך'. הייתי בהלם".
אלא שמובן כי בזאת לא תמה הסאגה. כשקיבל את התסריט במלואו, התברר לביטון כי חלק ניכר ממנו מתרחש בניו יורק ולכן מצריך שימוש בשפה האנגלית, שלא היתה שגורה בפיו. "באותה תקופה, לא ידעתי לחבר משפט באנגלית", מודה השחקן. "דורון אמר לי 'בוא ננסה לעשות שתי סצינות'. אמרתי לעצמי שאני עף על זה ומה שייצא, ייצא. מה אגיד לך עשיתי פאדיחות של החיים. דורון הסתכל עליי מנסה לדבר אנגלית ולא ידע אם לבכות או להיקרע מצחוק. אמרתי לו 'תקשיב, אני רוצה את התפקיד הזה ואעשה אותו טוב יותר מכל אחד אחר, ואם צריך ללמוד אנגלית בשבילו תן לי שלושה חודשים ואלמד'. ככה בדיוק היה: חבר טוב שלי, נדב לאור, התגייס למען המטרה, וישבנו יחד כל יום במשך שלושה חודשים. עכשיו, אני כבר מסוגל לנהל שיחה שוטפת באנגלית, ככה שהסרט לא רק סידר לי תפקיד קולנועי ראשון, אלא גם כישורי שפה".
במסגרת ההכנות לתפקיד, ביטון פגש גם את הדמות עליה מבוסס הסרט ואת הקהילה שלו בישראל. "הייתי נורא מפוחד מזה, אבל פגשתי אנשים רגילים, בדיוק כמוני וכמוך, שפשוט מאמינים במשהו שונה", הוא אומר.
נתקלת בתגובות קיצוניות מהסוג שהם פוגשים בסרט?
"לא עד כדי כך, אבל פה ושם צעקנו לנו ברחוב 'משוגעים' ו'דפוקים', ואחרי שהתחיל דיבור על הסרט, קיבלתי לפייסבוק הודעות כמו 'אתה מחלל את עם ישראל', 'מה שאתה עושה זה חטא' וכדומה".
כדי להמחיש את האלימות שהיתה מנת חלקו של הגיבור, הן בעולם הפשע והן כמנהיג קהילה רדופה, הביא הבמאי כפילים לסצנות הרלוונטיות כדי שיספגו את המכות. "אמרתי לו, לא צריך שום כפילים, אני יודע לקבל מכות טוב יותר מכל אחד אחר", אומר ביטון. "לא נתתי לאף אחד לרוץ במקומי או לקבל אגרוף במקומי. הייתי ילד בעייתי, מופרע אפילו, אז קיבלתי לא מעט מכות וגם נתתי כמובן. חוץ מזה, ראיתי בתפקיד את הזדמנות חיי אז הייתי מסור וטוטאלי ככל היותר. הייתי מוכן ללכת עד הסוף בכל פרמטר. אמרתי לעצמי שלא אאכזב את דורון. אם צריך לחטוף, אז אחטוף".
היה לך חיבור חזק עם הבמאי, הא?
"לא היינו צריכים לדבר, היינו מבינים אחד את השני בלי מילים. הוא היה מסתכל בי ומבין מה הוא צריך ואני הייתי מסתכל בו ומבין אני רוצה. הוא יהיה חבר שלי לכל החיים".
ואם חסר לכם פלפל בסיפור המפולפל גם ככה של ביטון ו"רוח חדשה", תשמחו לשמוע שאת אחותו בסרט מגלמת השחקנית הצעירה והמוכשרת מוריה בן הרוש, שהיא במקרה גם האקסית שלו. "שבוע לפני הצילומים נפרדנו, ולקראתם סופם חזרנו להיות ביחד, עד שנפרדנו שוב", הוא אומר. "היו לנו גם הרבה רגעים מאוד יפים במהלך העבודה המשותפת. האם היה לי מוזר לשחק מולה בנסיבות האלה? בוא נגיד את זה ככה: אני מעדיף שהבת זוג שלי תשחק את אחותי מאשר שאחותי תשחק את הבת זוג שלי".
ביטון, רווק כיום, עדיין מחפש את האחת ולהוט להקים משפחה. בינתיים הוא חי עם כלב כנעני מדהים (אלא מה) בשם יאגו, אותו הוא מגדיר כחבר הכי טוב שלו. "אני מדבר אליו בגובה העיניים, לא בלשון ציווי", הוא אומר. אין לו אמנם ילדים משלו, אבל הוא פגש רבים כאלה עת כיכב בהצגות ילדים רבות ומצליחות, למשל "הכיתה המעופפת" במדיטק.
"גם מול קהל כזה אני נותן את כל כולי ולא מתפשר אפילו פעם אחת", אומר השחקן, יליד קריית גת, "ובכל זאת, זה משוחרר יותר ויש לך תחושה שאתה יכול להשתפשף, כי ילדים הם הרבה פחות שיפוטיים וביקורתיים והרבה יותר מכילים".
"אני חושב שעשיתי את התהליך המושלם כשחקן", הוא מוסיף. "התחלתי בהצגות ילדים, אחר כך עשיתי פרינג', אחר כך תיאטרון רפרטוארי בגשר, אחרי זה עשיתי תפקיד קטן בסדרה 'עיקרון ההחלפה' וב'המעבר', סרט קצר של מייקל גרודסקי שזכה בהרבה פרסים בינלאומיים, ואז הגיעו התפקידים הגדולים ב'רוח חדשה' וגם בעונה השנייה של 'המדרשה'. לא פסחתי על אף מדרגה".
ממש כמו מאמן כדורגלן שמתחיל בנערים וגומר בנבחרת.
"בדיוק ככה, אבל יש לי עוד לאן להתקדם. אני חושב שרק בעוד ארבע-חמש שנים אהיה לגמרי שלם עם עצמי כשחקן. כרגע אני עדיין מחפש חיזוקים ואישורים כל הזמן".
לפני הגיוס, תויג ביטון כנער מקא"ם, אבל התעקש ללכת לקרבי ובסופו של דבר שירת בנח"ל, ואת מלחמת לבנון השנייה סיים עם אותו עיטור הצטיינות מן הרמטכ"ל. "אני חולה על הצבא, חולה על המילואים", הוא אומר. "הצבא שינה אותי מאוד, עשה אותי בן אדם. כשהגעתי לנח"ל, היו שם חבר'ה שונים ממני, אבל הם ידעו להכיל אותי ולימדו אותי איך להתנהג. אני מרגיש שאני חייב לצבא ובגלל זה, גם במהלך התקופות הכי אינטנסיביות בבית הספר למשחק הייתי הולך למילואים בלי לפספס יום".
בלי לפגוע באף אחד, אין הרבה שחקנים בגילך שעושים כל כך הרבה מילואים.
"מתוך שלושה מחזורים בבית הספר, מאה תלמידים, היו אולי שלושה לוחמים, והרבה אנשים גם לא היו מבינים בכלל מה זה העניין הזה שאני הולך למילואים ונעלם לחודש. זה נכון, לא כולם עושים מילואים, אבל אני לא שופט אף אחד. כל אחד והבחירות שלו, ואתה אף פעם לא יודע מה מסתתר מאחורי מה שאנשים עושים".
אתה מרגיש שהצבא עזר לך כשחקן?
"כן, כי הצבא העמיד אותי בסיטואציות שהייתי עם הגב לקיר ושיפר לי את מנגנון ההחלטה במצבי לחץ. למדתי לקבל החלטות מאוד ברורות ומאוד מהירות. כיום, אם משהו מתפקשש על הבמה, אני הראשון להגיב עוד לפני מנהל ההצגה או כל אחד אחר".
ב"המדרשה" אתה מגלם את דמותו של מיצי, ומככב בצד שחקנים כמו יהודה לוי, צחי הלוי ואחרים. איך היה לעבוד איתם?
"בהתחלה הייתי נרגש ומפוחד, אבל מהר מאוד הבנתי שאלה בני אדם עם פחדים כמו שלך ורצון להצליח כמו שלך. כולנו יצאנו לחודשיים של צילומים באוקראינה עם אותה מטרה שהדבר שלשמו התכנסנו ייצא טוב. זה קצת כמו הצבא, שכולם רוצים לשמור אחד על השני, שאף אחד לא ייפגע וכל אחד יצליח".
ואיך היתה מבחינתך הקרנת הבכורה של "רוח חדשה"? הפרמיירה הראשונה בחייך וגם הפעם הראשונה שראית את עצמך על המסך הגדול.
"זה היה טירוף. באו כל כך הרבה אנשים, הרגשתי כאילו שזו החתונה שלי. הגעתי עם המון חששות, אבל הם התמוגגו תוך שתי דקות. זה היה חלום מבחינתי, רגע שיא, ואני מאוד רוצה לעשות עוד סרטים. התאהבתי בקולנוע".
