"מנסה לתפוס מבול בכוס נייר"
(מתוך "Don't Dream It's Over" של קראודד האוס)
אחרי עונה חמישית שהייתה הלקויה בתולדות "האמריקנים", ולמעשה מיותרת כמעט לחלוטין, לא נדרש הרבה במהלך הצפייה בפתיחת העונה השישית והאחרונה כדי לקלוט שהיא חוזרת לתלם. עדיין איטית, עדיין נושמת, אבל ניכר שיש לדברים תכלית, השבח לאל. כמו שהייתה בעבר, מצוינת, אחת הסדרות הטובות בטלוויזיה.
בלי לומר את זה בפירוש אנחנו מגלים שיותר משלוש שנים חלפו מאז העונה הקודמת, שהתרחשה ב-1984. ברקע מתנגן "Don't Dream It's Over", עוד מעט "וול סטריט" ו"נקמת היורמים 2" יגיעו לבית הקולנוע. פייג' כבר בקולג'. היא גם שולחת ידה בריגול יחד עם אמה ועם קלודיה (מרגו מרטינדייל, לראשונה חלק מהקאסט הקבוע ובקרדיטי הפתיחה). עמיתיה בתחום מכירים אותה כג'ולי ולא מודעים לקשר המשפחתי. היא לומדת על התרבות הרוסית באמצעות הסרט זוכה האוסקר "מוסקבה אינה מאמינה בדמעות" וצ'ייקובסקי. הנרי לעומתה פורח בנבחרת ההוקי של התיכון וקונה לו מעריצות.
סטן עזב את מחלקת הריגול הנגדי ב-FBI לטובת פשיעה רגילה, כפי שרצה ובניגוד לעצתה של לורי, שאולי כן ואולי לא נשלחה במקור לרגל אחריו. עכשיו הם נשואים למרות השיבוץ החדש, כך שאפשר שידיה נקיות. חברו אדרהולט נשאר במחלקה, אף הוא התחתן ואף הוליד ילד. כך גם אולג בצד השני של העולם - נשוי לאישה יפהפיה ועם תינוק שהוא נאלץ לעזוב לטובת משימה חשובה, אף על פי שהוא כבר לא בקג"ב אלא עובד עם אביו במשרד התחבורה. אולג מחבק ארוכות את בנו, נרגש, לפני שייצא. גם הרוסים אוהבים את הילדים שלהם.
השימוש באולג כאיש המפתח להתרחשויות העתידות לבוא הוא הברקה, כי האמריקאי היחיד שהיה איתו במגע בעבר - ואף ניסה ככל יכולתו למנוע מה-CIA לסחוט אותו ולסכן את חייו - הוא סטן בימן. כעת כשעל אולג להיפגש עם פיליפ, נראה שהדרך קצרה לגילוי שציפינו לו מאז תחילת הסדרה. סטן אמנם כבר לא חלק מהמחלקה שקשורה לסובייטים - מלבד המשך העבודה עם בני הזוג סופיה (ההיא מסוכנות החדשות הרוסית) וגנאדי שחקן הכדורגל שמרגל עבורם - אך לא בכדי מציג פרק הפתיחה את הארוחה המשותפת של הזוגות ג'נינגס, בימן ואדרהולט. שני הסוכנים עדיין חברים, ובמקרה הצורך אדרהולט יוכל להיעזר בסטן כדי להבין מדוע אולג באמת הגיע לארה"ב. האם כך סוף סוף יגלה סטן את האמת על זהות שכניו? ודווקא אחרי שכל אחד מהם - סטן, פיליפ ואולג - כבר פרש מהחיים האלה?
"יש קרב בפתח, קרבות רבים מסתיימים בהפסד"
(מתוך "Don't Dream It's Over" של קראודד האוס)
הפרישה של פיליפ היא המשך ישיר לסוף העונה הקודמת. כאשר נודע לפיליפ ואליזבת' שמושא הציתות שלהם, סוכן ה-CIA אייזק ברלנד (אביה של קימי), מקודם למחלקה הסובייטית, היה ברור להם שאינם יכולים לחזור לרוסיה עם הילדים כפי שרצו. תחת זאת הוחלט שפיליפ השחוק עד מאוד לא יעסוק יותר בריגול מלבד החלפת הקלטות של ברלנד, ואילו אליזבת' תמשיך בעבודה השוטפת. עתה הוא התמסר לגמרי לסיפור הכיסוי שלו, בעלים של חברת נסיעות, שאף התרחבה לנוכח ההצלחה. הוא שמח וחופשי כפי שמעולם לא ראינו אותו בעבר, מתהדר ברכב משוכלל ורוקד ריקודי שורות.
אולם משהו מהותי השתבש באיזון של הזוג, הן בעבודה והן בחיים, שמאז ומתמיד היו כרוכים אצלם זה בזה יותר מאשר אצל כל זוג רגיל. כך שאם פיליפ עכשיו בצד המואר, אליזבת' היא ההפך. "אתה לא תעמוד בזה", היא אמרה לטואן בסוף העונה הקודמת. "זה קשה מדי, העבודה שאנחנו עושים, לעשות אותה לבד". אכן. אף פעם לא ראינו אותה כל כך על הקצה, כל כך יגעה ומותשת. במונטאז' שפותח את הפרק יש לה שלוש דמויות, שלוש פאות, בהמשך הפרק היא חובשת עוד שתיים. מחיר פיזי ונפשי נגבה ממנה, היא מוצאת את עצמה עושה דברים יותר ויותר קיצוניים. קצת כמו פיליפ של פעם, רק יותר מיליטנטית, כדרכה.
באחת מהמשימות הרבות-מדי שלה במסווה היא משמשת כאחות סיעודית לאריקה (מרים שור, "יאנגר"), אישה גוססת, אשתו של גלן הסקרד (סקוט כהן, "בנות גילמור"), אחד מהאנשים הרבים שאליזבת' צריכה לעקוב אחריהם לקראת המו"מ עם הרוסים. אריקה מציירת אותה ישנה, כמו מכינה קלסתרון עתידי למקרה הצורך. כאשר תכריח את אליזבת' להתנסות במלאכת הרישום, באמנות, תסביר לה שאין צורך לעמול על הצדדים הבהירים. "ציירי את הצדדים המוצלים", היא תורה לה. זו לא אמורה להיות בעיה גדולה עבור אליזבת' - הרושם הוא שכולה צד אחד אפל. היא אפילו עונדת על צווארה את האמצעי שעלול להביא למותה, במה שנראה כמו אקדח במערכה הראשונה. "אני יודעת שאתה אוהב לדבר", היא מטיחה בפיליפ בזעם כבוש בסוף הפרק, מונעת ממנו לומר את הדברים החשובים שלו. זהו רגע שנתפס כמכונן, כלומר מהרס, שאחריו הכל משתבש. אחריו נדמה שכוחותיה של אליזבת' אופסים ומגיעים אל רמות מסוכנות. כשהיא עומדת מול המראה ומלטפת את השרשרת הקטלנית, נראה כי הידיעה שהיא שם כמעט מהווה לה נחמה.
"אבל לעולם לא תראי את סוף הדרך כשאת מטיילת איתי"
(מתוך "Don't Dream It's Over" של קראודד האוס)
המחלוקת בין בני הזוג היא מהלך מתבקש וחכם מאוד, כי בתחילתו של הסוף, הוא מחזיר את "האמריקנים" אל נקודת הפתיחה שלה. אל הנישואים, היחסים והשותפות של שני הגיבורים, המתיחות הזו כשכל אחד מהם מושך לכיוון אחר. אליזבת' ופיליפ כל כך מרוחקים עכשיו עד שבסצנות הזוגיות הבודדות שלהם הסדרה מקפידה להראות לנו אותם תמיד כשמשהו מפריד ביניהם - אם זה שולחן, מעקה או ספה. גם כשהם קרובים אין שום מגע ביניהם, הם במקומות כל כך שונים עד שפיליפ אפילו לא מצליח לתקשר איתה. מלחמה קרה משל עצמם.
נדמה שבכך מכשירה "האמריקנים" את הדרך להתנגשות חזיתית. לוקחת את השקפות העולם השונות של השניים והופכת אותן לעימות, הלכה למעשה. החיכוך ביניהם משקף יותר מאשר את התמונה הגדולה שהם מייצגים, רוסיה וארה"ב, אלא גם את הכוחות שנחשפנו אליהם בתוך רוסיה עצמה. אלה שהביאו את ארקדי - אותו לא ראינו מאז העונה הרביעית - לשלוח את אולג על ויזת תייר לארה"ב. ב-8 בדצמבר 1987 נערכה בוושינגטון פסגה בין רונלד רייגן למיכאיל גורבצ'וב, שמטרתה הייתה לחתום על אמנה לפירוק האומות מנשק גרעיני לטווח בינוני. גורמים בקג"ב היו נגד העמדה הזו, ובאופן כללי גורבצ'וב נתפס בעיניהם כמנהיג חלש שמשנה סדרי עולם ונפתח יותר מדי למערב. שיאו של המתח הזה יגיע בפוטש של אוגוסט 1991, כאשר ניסיון הפיכה של הקומוניסטים השמרנים יביא טנקים אל תוך מוסקבה כדי להפיל את גורבצ'וב. הניסיון הכושל הזה יהיה מסמר נוסף בארון הקבורה של הקומוניזם ושל ברית המועצות, שתתפרק חודשים ספורים אחרי כן. כעת, באופן מאוד הולם, אליזבת ופיליפ הם נציגיהם של הצדדים האלה. זהו אקט חכם ולא צפוי מצדה של "האמריקנים", כמו גם דרך מעודנת לרמוז לנו עד כמה הדברים הולכים בוודאי להסתבך בתשעת הפרקים שנותרו לסדרה.
העונה השישית של "האמריקנים" משודרת בצמוד לארה"ב בימי חמישי ב-5:00 וב-22:50 ב-yes Edge.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר