פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      היה פה שמח: "בית דין לילי", הסדרה הקטנה והפרועה ששרדה מתחת לרדאר

      עם מותו של הארי אנדרסון אתמול (שני) בגיל 65, ראוי להיזכר באחת מהקומדיות הפרועות והמצחיקות של שנות ה-80, ששודרה גם כאן בערוץ היחיד. סדרה שהתחילה בקרטוע אבל הפכה להצלחה ולמקום שנחשב לכל כך כיפי עד שכוכבים עמדו בתור כדי להתארח בו

      בית דין לילי, הארי אנדרסון, ג'ון לרוקט (צילום מסך)
      הכי כיף בטלוויזיה. מתוך "בית דין לילי" (צילום מסך)

      בחלל אייטיזי רווי סדרות קומיות מצליחות שבנו את רשת NBC באייטיז - קלאסיקות כמו "משפחת קוסבי", "חופשי על הבר" ו"קשרי משפחה" - והפכה את ימי חמישי שלה לבלתי מנוצחים, צץ סיטקום נוסף שהיה הדחוי שבחבורה: "בית דין לילי". לאורך תשע שנותיה לא היו לסדרה הזו פרקים מיוחדים, בתעשייה הם לא חובקו כמו הסדרות האחרות, אבל היא הייתה הכי פרועה והכי חצופה. היא נוצרה בהזמנה של NBC, שרצתה קומדיית בית משפט ופנתה לשם כך לריינהולד וויגי, שעשור לפני כן ועד שנה קודם לכן, ב-1982, צבר ניסיון בקומדיות משפטיות במסגרת הסיטקום "ברני מילר", שהתרחש גם הוא בין כותלי בית המשפט. וויגי חיפש דמות שתוביל את הסדרה והחליט להתמקד בשופט מעט קוקו. לשם התחקיר נסע עד למנהטן ונחשף לטירוף של בית הדין הלילי. נוסף לכך קרא בעיתון שבמערכת המשפט ישנם שופטים עם בעיות רגשיות קשות שהמערכת מתקשה להיפטר מהם. כך נולדה דמותו של השופט הארי סטון, השופט הכי צעיר במערכת וקוסם חובב.

      תיאור הדמויות היה בדיוק הארי אנדרסון, שהלך אתמול (שני) לעולמו, או לפחות כך חשב השחקן עצמו - הוא עצמו היה קוסם מעט מוזר וחולק את אותו שם עם הדמות. באותה תקופה התארח אנדרסון כמה פעמים ב"חופשי על הבר" ו"סאטרדיי נייט לייב" של NBC עם תחכומי הקסמים שלו, כך שעבור הרשת הוא היה בחירה טבעית למדי. נותרו שאר הדמויות ללהק, ואחד מהשחקנים שהגיעו היה ג'ון לרוקט, שבאותו שלב היה ידוע בעיקר מתפקידו בקומדיה הצבאית "שים פס על הפס" עם ביל מוריי מ-1982. הוא מספר שאת דמות דן פילדינג, התובע החלקלק, תיאר לעצמו כאלכס קיטון המבוגר. התפקיד של פקידת בית המשפט האדישה והשנונה סלמה האקר, הוא היחיד שנכתב במיוחד בשביל מי שמגלם אותו: סלמה דיימונד, שהלכה לעולמה אחרי העונה הראשונה בגיל 64 בשל סרטן ריאות (ולא, כפי שרצתה, בגיל 90 מפאת ירי של מאהב זועם).

      עם הקאסט המלוהק צולם פרק הפיילוט של "בית דין לילי", שכל כך מצא חן כפי שהוא בעיני יוצר הסדרה, עד שהתעקש כי אף אחד מעוטי החליפות ב-NBC לא ייגע לו בו. בהתאם, כשהפיילוט היה מוכן בקיץ של 1983 הם לא ששו להזמין אותו ללוח שידורי הסתיו, אלא כסדרה מחליפה לאמצע העונה. כשלבסוף עלתה "בית דין לילי" בינואר 1984, שובצה באופן לא ממש קשור אחרי הקומדיה הדביקה "עובדות החיים", התקבלה בביקורות מעורבות וסיימה במקום האחרון במשבצת שלה, מול סרט השבוע ב-CBS ו"שושלת" ב-ABC. למרות זאת NBC השאירה אותה בלוח, פשוט כי לא היה לה משהו טוב יותר לשבץ. אחרי עונה ראשונה בת 13 פרקים, הסדרה עדיין לא הלהיבה ברייטינג ולא היה ברור אם תשוב לעונה שנייה.

      אבל מצבה הרעוע של הרשת - שהייתה אז במקום האחרון ברייטינג ביחס לשאר הרשתות - לא איפשר לה להיות בררנית מדי. הסדרה שבה לעונה שנייה ושובצה בימי חמישי, שם ניסתה NBC ליצור מענה קומי ל-CBS, שבאותה תקופה שלטה בימי חמישי בעיקר בזכות "מגנום". במקום לפזר את ההצלחות בין כל השבוע, נקטה אז NBC בהחלטה שתשנה את פני הטלוויזיה האמריקאית לשני העשורים הבאים: לשבץ את "משפחת קוסבי", "קשרי משפחה" ו"חופשי על הבר" המשגשגות לערב אחד חזק, ועל הדרך השחילה לשם גם את "בית דין לילי" שתסגור את הרצף.

      טרי האצ'ר מתארחת

      זה עבד. "בית דין לילי" זכתה לנתח מההצלחה בעונה השנייה, וסיימה אותה במאי 1985 במקום ה-20 ברייטינג. באותו קיץ היו בשורות טובות: הארי אנדרסון וג'ון לרוקט זכו שניהם במועמדויות לאמי על משחקם, ובטקס בספטמבר לרוקט אף זכה בקטגוריית שחקן המשנה בסדרה קומית, גובר בכך על שלושה מהקאסט של "חופשי על הבר". כצפוי, הסדרה טיפסה ברייטינג בעונה שהחלה מעט אחרי כן, סיימה במקום ה-11 ואחריה שוב זכה לרוקט באמי ואנדרסון שב בידיים ריקות. אחרי הזכייה הרביעית ברציפות של ג'ון לרוקט באמי ב-1988, הוא משך את שמו מההתמודדות בשנה שאחרי כן.

      הגישה של וויגי המשיכה כל העת: הוא לא הסכים לשתף פעולה עם התערבויות הרשת בתכני הסדרה, מה שהקנה לקאסט חופש יצירתי רב. הסדרה הפרועה עשתה לה שם בקרב שחקני האורח כמקום שכיף להיות בו, ולפרק המאה אף הוזמן ג'וני קרסון להשתתף, והגיע. ל"בית דין לילי" היה הכל.

      אי לכך, אחרי העונה השישית החליטה NBC להעביר את הסדרה ממקום מושבה המצליח בימי חמישי כדי לעבות ערב שידורים אחר, ובתוך כך הוזמנו גם העונות השביעית והשמינית. זו הייתה הזדמנות טובה לוויגי, היוצר, להוריד הילוך באופן משמעותי. אחרי שש שנים הוא עשה פחות או יותר את כל מה שרצה לעשות בסדרה, סיפר, ובשנתיים הבאות נשאר על תקן יועץ בלבד. המעבר מיום חמישי והנסיגה של וויגי פגעו קשות ברוח הסדרה וברייטינג שלה, והיא יצאה מ-20 הגדולים. בלי וויגי מגניב בסביבה, המורל של השחקנים ירד, הם התלוננו על העבודה הקשה וחשבו שזה לא שווה את זה.

      מייקל ריצ'רדס מתארח

      ברנדון טרטיקוף, קודקוד NBC, החליט שהעונה השמינית תהיה גם האחרונה, ונתן את המושכות לכריס קלוס וסטיוארט קרייסמן, באמרו להם כי זוהי העונה האחרונה והם יכולים לעשות בה ככל העולה על רוחם. הצמד לקח את האתגר ובנה עונה אחרונה מושלמת בעיני רוחו, שכלל נפתולי עלילה הולמים, אבל קצת לפני סוף הדרך ועל אף הרייטינג המדורדר, פתאום פנו אליהם שוב מ-NBC וביקשו עונה תשיעית. לקאסט העייף הוצעו סכומים מפתים על מנת שיישארו לעוד שנה, והם אכן הסכימו. העלילה המושלמת נפגמה, וכעת היה על הכותבים למצוא רעיונות לסגירת הסיפורים הנוכחיים + פתיחת סיפורים חדשים לעונה התשיעית. היא נפתחה בצמד פרקי פנטזיה שהיו טייק על פאנטום האופרה, ובהם דן פילדינג הוא פאנטום שחי בביוב וחוטף את כריסטין, אחת מהדמויות שכנגדו. העלילות היו מוזרות ונראה שכבר לא נשאר להם מה לומר, סיפר בדיעבד ג'ון לרוקט לערוץ !E.

      באביב של 1992 הודיעה NBC שהיא מבטלת את הסדרה, אבל מוורנר פנו אל המפיקים ואמרו שלא יכתבו פרק סיום, כי ייתכן שימצאו ערוץ כבלים שימשיך לשדר את הסדרה. לצערם, לא היו קונים, אבל הגרירה הזו הובילה לסיום חפוז של הסדרה. "אחרי תשע שנים", סיפר בעבר הארי אנדרסון המנוח, "חולק מזכר ביום שישי, ממש לפני הצילומים, שבו נכתב 'אנא פנו את חדרי ההלבשה עד יום שני'. כך בוטלה התוכנית".

      מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר