וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"אנחנו לא מופיעים בשביל הפוליטיקאים אלא בשביל המעריצים"

24.5.2018 / 17:00

בעוד פורטיסהד מחרימה את ישראל, הרכב טריפ הופ בריטי אחר מהניינטיז, מורצ'יבה, בדרך לארץ. הסולנית סקיי אדוארדס מספרת על החזרה להרכב אחרי 7 שנים שלא דיברה עם חבריה, על הופעות לצד הבן המתופף והבעל הבסיסט, ועל סלידתה מהריאליטי המוזיקלי. ריאיון בלעדי

להקת מורצ'יבה. Nicol Vizioli,
מורצ'יבה בפורמט צמד/Nicol Vizioli

בשנות התשעים, כשהרכבי הטריפ הופ הבריטיים המצליחים מורצ'יבה (Morcheeba) ופורטיסהד (Portishead) היו בתחילת דרכם, בתקשורת הרבו להשוות ביניהם ולשרטט נקודות דמיון. השבוע מתחדד אחד מקווי השוני בין שני שרידי הטריפ הופ - היחס לקשר עם ישראל על רקע המצב הפוליטי. בעוד פורטיסהד קראה שלשום (שלישי) לחרם נגד ישראל בטענה לפשעי מלחמה שהמדינה מבצעת כנגד הפלסטינים, מורצ'יבה מתכננת להופיע בישראל, ב-9 ביוני בהאנגר 11. בריאיון עם סולנית ההרכב סקיי אדוארדס לוואלה! תרבות היא אומרת כי צריך להפריד בין מוזיקה לפוליטיקה. מורצ'יבה מתייצבת בכך לא רק מול פורטיסהד, אלא גם מול אמנים נוספים, כולל ממולדתה, שלא מעט מהם אהובים על הקהל הישראלי, בהם וולף אליס, שיצאו השבוע בקריאה לחרם כנגד ישראל ברשתות החברתיות תחת ההאשטאג ‎#artistsforpalestine. בקריאה נכתב: "כל זמן שממשלת ישראל מבצעת פשעי מלחמה כנגד הפלסטינים, אנחנו תומכים בקריאתם לחרם על ישראל כאמצעי למחאה לא אלימה כנגד אלימות הכיבוש".

מה יחסך ל-BDS, והאם פעילי התנועה פנו אליכם כדי למנוע מכם להופיע בישראל, שאלתי את סקיי אדוארדס, סולנית מורצ'יבה, בריאיון בלעדי. "ראיתי כמה הודעות בעמוד הפייסבוק ששאלו למה, וביקשו מאיתנו לשקול מחדש להגיע לישראל", אמרה לנו. "זה קרה גם כשעשינו סיבוב הופעות ברוסיה, ואנשים פנו אלינו בבקשה שלא ניסע לשם כי ברוסיה לא תומכים בזכויות הלהט"בים. התשובה שלי הייתה שאנחנו נוסעים לרוסיה כי יש לנו מעריצים להט"בים שם. אני רוצה לחשוב שלמוזיקה אין גבולות, ואני מצפה להופיע בפני המעריצים בישראל. אי אפשר לרצות את כולם, ואני מקווה שלא נאכזב הרבה אנשים בזמן שאנחנו מנגנים מוזיקה, זה מה שאנחנו עושים. אנחנו לא פוליטיקאים. אנחנו לא מופיעים בשביל הפוליטיקאים שלכם, אנחנו מופיעים עבור המעריצים".

סקיי אדוארדס, סולנית להקת מורצ'יבה. AP
מגיעה אלינו. אדוארדס/AP
סקיי אדוארדס: "ביקשו מאיתנו לשקול מחדש את הופעתנו בישראל. אני רוצה לחשוב שלמוזיקה אין גבולות, ואני מצפה להופיע בישראל. אנחנו לא מופיעים בשביל הפוליטיקאים שלכם, אנחנו מופיעים עבור המעריצים"

את סיפורה של מורצ'יבה ניתן לתאר גם כך: אחרי שבע שנים טובות, באו שבע שנים רעות, ומאז עברו קצת יותר משבע שנים די טובות נוספות. הסבר: ההרכב המוערך מורצ'יבה הוקם באמצע הניינטיז כשלישיה על ידי סקיי אדוארדס בעלת הקול מרטיט הלב והאחים רוס ופול גודפריי, ובנוסף לטריפ הופ שילב גם אלמנטים של רוק, פולק רוק, צ'יל אאוט ועוד. הם זכו להצלחה גדולה, ושניים מאלבומיהם העפילו למצעד הטופ 10 הבריטי. שבע שנים טובות מאוד עברו מהוצאת אלבום הבכורה של מורצ'יבה ב-1996, "?Who Can You Trust", ועד שאדוארדס ב-2003 עזבה את ההרכב לאכזבת המעריצים. בניגוד לקלישאה שאין אדם ללא תחליף, במקרה הזה התגלה כי לא נמצא תחליף ראוי לקול שמזוהה כל כך עם ההרכב. ניסיונות למלא את מקומה עם קולות נשיים אחרים התגלו כלא מוצלחים. לאחר ששבע שנים נוספות שבמהלכן לא החליפה מילה עם האחים, ולאחר שגם קריירת הסולו של אדוארדס לא זכתה להצלחה רבה, היא במפתיע שבה להרכב. לאחר שההרכב מכר לאורך השנים על ל-10 מיליון אלבומים, והוציא בין השאר את הלהיטים: "The Sea", "Rome Wasn't Built In A Day", "Enjoy The Ride", "Blindfold" ו-"Otherwise", סקיי ורוס יופיעו לראשונה בארץ, בלי פול גודפרי שנטש את ההרכב ב-2014. הם יחוממו על ידי הצמד המשובח גיא ויהל. תפסנו את אדוארדס לשיחה.

בריאיון אחרי שעזבת את הלהקה אמרת "הייתי די מופתעת ופגועה מכך שפול ורוס המשיכו עם מורצ'יבה בלעדיי".

"כן, כן. זה כל כך נכון. כולנו צריכים לקחת הפסקה אחד מהשני, זה בטוח. זה היה בשנת 2003, אני זוכרת שקיבלתי טלפון מהמנהל שלנו והוא אמר, את יודעת, זה נגמר. ציפיתי לזה. אבל אז התברר שהם ימשיכו להיות מורצ'יבה גם בלעדי. הדבר החיובי שיצא מזה הוא שאחת הזמרות שהייתה בלהקה, אמנדה זמולו, היא עכשיו אשתו של רוס ויש להם שני ילדים. אם זה לא היה קורה, רוס לא היה פוגש את אמנדה. הם מאושרים ביחד והיא באמת נהדרת. אתה יודע, לכל דבר יש סיבה".

עוד באותו נושא

סולן להקת א-הא לא נכנע ללחץ: "נופיע בישראל, אני לא מאמין בחרם תרבותי"

לכתבה המלאה

מה באמת גרם לך לחזור ללהקה אחרי כל השנים?

"לפני שנים הם ביקשו ממני לחזור, אבל עוד לא הייתי מוכנה לזה. ואז ביקשו ממני שוב. היו לי שיחות ארוכות עם בעלי סטיב והרבה ויכוחים עזים, והוא שכנע אותי לפחות להיפגש איתם למשקה כדי לשוחח על הדברים. נפגשנו אחרי שבע שנים של נתק. היו צחוקים ואמרתי בסדר, אני אחזור. זה היה כיף גדול. ההופעה הראשונה הייתה ב-2010 בפסטיבל מוזיקה בשוויץ. נהניתי להיות שוב על הבמה עם רוס. שרתי את שירי מורצ'יבה כשהופעתי סולו, אבל ביצעתי אותם בצורה אחרת. אז היה נחמד לשמוע את הגיטרה של רוס וכל הוייבס של מורצ'יבה".

בנך ג'ייגה, שנשאת ברחמך כשהקלטת את אלבום הבכורה של מורצ'יבה, הפך ברבות השנים למתופף הלהקה. בעלך סטיב הצטרף כבסיסט. ואמנדה, אשתו של רוס, הצטרפה כזמרת. איך זה מרגיש?

"זה היה הרעיון של רוס שהבן שלי יתופף. היינו צריכים למצוא מתופף באותו זמן ורוס אמר, 'את יודעת את צריכה להביא את ג'ייגה'. ואני חשבתי, הוא מנגן תופים רק שנתיים והוא רק בן 18, זה מטורף. רוס אמר, 'אני הייתי בן 18 כשהתחלתי במורצ'יבה. את צריכה לתת לו הזדמנות, אני חושב שהוא ממש טוב'. יש לנו מוסך שהפכנו לחדר חזרות, והוא נכנס לשם עם בעלי סטיב. הם היו שם שלושה חודשים כל יום, ניגנו את כל השירים. עשינו כמה הופעות חימום, ההופעה הגדולה הראשונה איתו בפסטיבל בדרום אמריקה בפני 10 אלפים אנשים. ג'ייגה עשה עבודה ממש טובה. הייתי לחוצה בשבילו. אני חושבת שזה אולי הפעם הראשונה מזה ששה חודשים שניגנו ביחד שיכולתי להסתכל עליו כשהוא סיים לנגן שיר. בזמן שביצענו את השיר לא יכולתי לעשות את זה כי הייתי פשוט לחוצה. (צוחקת). חשבתי שאפריע לו או שהוא יפריע לי.

"בסופו של דבר אני גאה. יש כאן מעברים בין היותי אמא שלו, חברה ללהקה שלו והבוסית שלו, ואני מנסה לנווט בין הדברים האלה. כשהוא ער עד 3 לפנות בוקר אני צריכה להפוך מאמא לחברה ללהקה, ובמקום להגיד לו 'הגיע הזמן ללכת לישון!' ו'אתה בטוח שאתה צריך לשתות את זה?!', אני צריכה לזכור שכשאני הייתי צעירה ונשארתי ערה עד מאוחר, נהניתי מהחיים בסיבוב הופעות, ולתת לו לעשות את אותם הדברים. ואני צריכה לזכור שהוא צעיר ממני ב-20 שנה. אז הוא יכול להישאר ער עד מאוחר והוא יוכל לנגן מדהים למחרת. עכשיו אני בת 46, ואני זאת שצריכה ללכת לישון קצת יותר מוקדם, לשתות קצת פחות ממה ששתיתי בגיל הזה".

סקיי אדוארדס, סולנית להקת מורצ'יבה. AP
חיה את הרגע. סקיי אדוארדס/AP
אדוארדס על בנה: "יש כאן מעברים בין היותי אמא שלו, חברה ללהקה שלו והבוסית שלו. כשהוא ער עד 3 לפנות בוקר אני צריכה להפוך מאמא לחברה ללהקה, ולא יכולה להגיד לו 'הגיע הזמן ללכת לישון!' ו'אתה בטוח שאתה צריך לשתות את זה?!'"

האם העובדה שהלהקה הפכה למעין "עסק משפחתי", עם בנך בתופים ובעלך על הבס, גורמת לך להתבלבל פעמים, ובמקום להניח על רצפת הבמה את הסטליסט (רשימת השירים) את מניחה בטעות את רשימת הקניות לסופר?

(צוחקת) "הו אלוהים, לא. למרבה המזל, זה מעולם לא קרה, וזה גם לא יקרה. אנחנו בני מזל שיש לנו צוות מדהים מאחורי הקלעים שעוזר לנו להתמודד עם כל הדברים האלה. זה די מדהים, האמת, שהעבודה של כולנו ביחד פועלת כל כך טוב. אני מכירה את רוס מאז 1994. גם אנחנו הפכנו להיות משפחה. יש לו ילדים באותם הגילאים. הילדה הצעירה שלי בת 3, לו יש ילד בן 3. הם נולדו בהפרש של כמה חודשים. זה מדהים. אשתו אמנדה נהדרת, לפעמים היא מצטרפת לסיבוב הופעות איתנו".

לפני כחודשיים מלאו 20 שנה ליציאת אלבומכם, "Big Calm", שהיה זינוק משמעותי בקריירה שלכם. אמרת בעבר שלא חשבת שהאלבום יצליח כפי הצליח.

"כן, אתה אף פעם לא יודע באמת. אני יותר חיה את הרגע מאשר רואה את העתיד, אז מעולם לא חלמתי שעדיין אשיר ואופיע במקומות כמו ישראל בפעם הראשונה, או בדרום אפריקה שם הופענו לא מזמן בפעם הראשונה, או במרוקו בפעם הראשונה. זה היה נפלא. הקשבתי שוב לאלבום כשהייתי בנסיעה עם הילדים לברייטון, בדרך אל החוף, לא רחוק מהבית שלנו. שמתי את 'Big Calm' לבן שלי בן ה-10. הוא הקשיב לזה. אפילו שלא הגענו לטופ 10 עם האלבום הזה, והשיר 'The Sea' לא שוחרר כסינגל, האלבום הצליח והכל הסתדר באותו זמן. זה מדהים".

מורצ'יבה נעה בין סגנונות שונים לאורך השנים. באיזו מידה, אם בכלל, קיימת התלבטות בעת יצירת מוזיקה חדשה בין הרצון להתכתב עם אלמנטים המזוהים עם מורצ'יבה לבין יצירת משהו שונה לגמרי?

"אין לנו ממש בחירה אם להישאר עם הסאונד של מורצ'יבה או לא. הסאונד של מורצ'יבה נמצא שם, בגלל הקול שלי ובגלל הגיטרה של רוס, אז הווייבס תמיד שם. הסגנון משתנה, אבל אם תקשיב לאלבום 'Big Calm', למשל, יש שיר שנשמע כמו טריפ הופ, יש את השיר 'Part Of The Process' שהוא יותר בסגנון קאנטרי, ויש שיר כמו 'Friction' שהוא בסגנון רגאיי-דאב. כך שאפילו באותו אלבום יש לנו סגנונות שונים. אנחנו לא רוצים להלחיץ את עצמנו, 'אוי, אנחנו חייבים להישמע כמו מורצ'יבה!'. אנחנו פשוט יוצרים את מורצ'יבה כשאנחנו עושים מוזיקה ביחד. האלבום החדש הוא דוגמא מצוינת לכך, אני מניחה ששמעת את שני הסינגלים החדשים 'Never Undo' ו-'Blaze Away' שיצאו עכשיו, יש בו צליל מודרני, זה מרגיש שאנחנו מתקדמים, והצלחנו לעגן את זה עם הקול שלי והגיטרה של רוס".

האם התאכזבת מכך שקריירת הסולו לא המריאה בהצלחתה לגבהים של מורצ'יבה?

"האמת היא שלא נתתי לזה את אותה הדחיפה שנתתי למורצ'יבה. הוצאתי אלבומים ללא קמפיין גדול מאחורי זה. יחד עם זאת, באלבום הראשון שלי היה שיר שנקרא 'Love Show', הוא הגיע לעשרת הגדולים באירופה, בעיקר באיטליה, והשתמשו בו לפרסומת בטלוויזיה, לקרם גוף של Nevea. השיר היה גם בסדרה 'האנטומיה של גריי'. שיר מהאלבום השני, 'Not Broken' הגיע ליותר מ-7 מיליון צפיות ביוטיוב והופיע בכמה סדרות טלוויזיה באיטליה, כמו 'האקס פקטור'. אני מרגישה שהייתה הצלחה מסויימת עם ארבעת האלבומים. זו הצלחה מסוימת אבל זה לא הצלחה בקנה מידה עולמי בתקשורת. אני שמחה עם זה. האלבום הרביעי הוא הכי טוב שלי, ונחכה ונראה. אני מרגישה שזו הצלחה, כי זה משהו שאני מרוצה ממנו וגאה בו. אני לא סופרת כמה אנשים קנו אותו, יש אנשים שכבר לא קונים מוזיקה".

להקת מורצ'יבה. AP
חברי מורצ'יבה, רוס גודפריי וסקיי אדוארדס/AP
"הריאליטי הוא בעיה. לא צריך להיות כישרון ענק. המילה סלבריטי הפכה למילה וולגרית. בעבר סלבריטי היה דבר די יוקרתי, עכשיו סלבריטי זה מישהו שיושב בטלוויזיה ועושה סקס. אם הייתי הולכת לריאליטי מוזיקלי לא הייתי שורדת חמש דקות. המתמודדים שם מושפלים"

הזכרת את 'אקס פקטור'. רומא לא נבנתה ביום אחד, אבל היום יש הרבה כוכבי אינסטנט של תכניות הריאליטי. איך את מרגישה כלפי התופעה?

"אני חושבת שזו קצת בעיה, כי זה משדר מסר שלא צריך לנסות ולא צריך כישרון ענק. המילה סלבריטי זו מילה וולגרית. בעבר סלבריטי היה דבר די יוקרתי, עכשיו סלבריטי זה מישהו שיושב בטלוויזיה ועושה סקס (צוחקת). יש כאן תכנית בשם "ג'ורדי שור' (ריאליטי בריטי המשודר ב-MTV - ש"ב), שבה בעיקרון רואים אנשים רגילים בטלוויזיה. הם יושבים בבית, הם מצולמים והם הופכים לסלבריטיז. וזה כמו תכניות המוזיקה. חבל, יש יותר מדי כאלה דברים. זה שולח את המסר הלא נכון, שאפשר להיות כוכב בן לילה. אמרתי לבתי בת ה-20 שאם אני הייתי הולכת לאחת מתוכניות המוזיקה האלה, הייתי שורדת חמש דקות. אין לי קול כזה שמחפשים, קולות שצורחים וצועקים וכל זה.

"הכל בימים האלה נעשה בציבור, ואני חושבת שזה יותר קשה במידה מסוימת ללמוד מלאכה, ללמוד מיומנות, ללמוד לנגן, לשיר בפרטיות. כשאני אומרת בפרטיות אני מתכוונת שאני רוצה לשיר בשיעור. בזמנו לא היה אינטרנט, אז אם עושים טעות זה לא מרוח על כל הפייסבוק או הסנאפצ'אט. אתה לומד לצמוח, עושה סיבוב הופעות. עכשיו יש את התכניות האלה ולאנשים שם לא תמיד יש כל כך הרבה כישרון. הם מושפלים בפני מאות אלפי אנשים, כי הם חושבים שזה מצחיק לשים מישהו על במה שלא יודע לשיר ולא יודע לרקוד. אני חושבת שהצד הזה הוא די נוראי".

מה יחסך לקמפיין MeToo? האם את חווית הטרדה מינית בקריירה שלך בתעשיית המוזיקה?

"אני ממש בת מזל שלא חוויתי הטרדה מינית בקריירה שלי, שנמשכת כבר 22 שנה. זה מאוד עצוב שצריך קמפיין שיאפשר לאנשים לדבר על הטרדה, אבל אני מניחה שזה הצד הטבעי של הרשתות החברתיות, שבהן אנשים יכולים להוסיף האשטאג שמדגיש את הבעיה".

איזו מוזיקה נותנת לך השראה בימים אלה?

"בימים אלה אני שומעת את התקליטים שלי. את התקליטים של אבא שלי. הם כולם משנות ה-70, מוזיקת קאנטרי. שירים כמו 'I Never Promised You A) Rose Garden)'. אני מעלה זכרונות עם שירים מהעבר".

נזכיר שוב את הלהיט "רומא לא נבנתה ביום אחד", הפעם כדי לשאול מה היו המאבקים והמאמצים בחייך האישיים, שדרשו זמן וסבלנות הרבה יותר מיום אחד?

"המאבקים בחיי עכשיו הם כנראה להיות אימא לארבעה. זו זכות וזו חוויה מדהימה אבל זה יכול להיות מאבק, כי יש נסיעות. הבן הגדול שלי בן 22, בתי בת 20, בני בן 10 והבת שלי בת 3. אפילו אם לא הייתי בלהקה, והייתי בבית עם הילדים או עובדת בעבודה מתשע עד חמש, זה היה אתגר. לא חושבת שאני קוראת לזה מאבק. זה אתגר יומיומי להיות הורה בתקופה כזאת, כמו שאמרתי קודם, כשהכל מדוד בכמה לייקים אתה מקבל בערוץ היוטיוב שלך. אי אפשר פשוט ללכת למסיבה וליהנות בלי שמישהו יצלם ויפיץ את זה לכל עבר. ויש בריוני רשת שלא היו כשאנחנו היינו ילדים. זאת המשמעות של 'רומא לא נבנתה ביום'. נקווה ונתפלל שהם יגדלו להיות אנשים עם הגיון בריא, מאוזנים, בוגרים ואדיבים".

סקיי אדוארדס, סולנית להקת מורצ'יבה. AP
אדוארדס/AP

בתחילת חודש הבא, רגע לפני הגעתכם לישראל, מורצ'יבה תוציא אלבום חדש ותשיעי, "Blaze Away" שמו. מה יהיו הריחות והצבעים שלו?

"כמו שאמרתי קודם, אנחנו עדיין נשמעים כמו מורצ'יבה. אנחנו חוצים גבולות כמו שאנחנו תמיד עושים. יש שיר כמו 'Blaze Away' שהוא יותר קצבי. יש בלדה קטנה שלי עם פסנתר שנקראת 'Sweet LA', זה סיפור בהשראת מערכת יחסים שהייתה לבתי בת ה-20, שהתאהבה ברשת במישהו שגר בלוס אנג'לס. יש שירים על נושאים רגילים כמו אהבה, אובדן, תקווה, קצת מהכול. במופע נשיר כמה מהשירים האלה לצד כל השירים האהובים של מורצ'יבה, כמו 'Blindfold', 'The Sea', 'Part Of The Process'. אנחנו גם רוצים לעשות קאברים. אנחנו עושים קאבר לדיוויד בואי, 'Lets Dance', ולא מזמן הוספנו לסטליסט את 'Summer Time' של גרשווין, תלוי כמה זמן נופיע. אני אוהבת שאנשים רוקדים ושרים אתנו.

אני אלבש משהו מדהים כמובן, כי אני מעצבת ותופרת את כל הבגדים להופעות שלי. הכנתי קולקציה חדשה לסיבוב הופעות הזה. אני אלבש משהו אדום, ואנעל נעליים עם העקבים הכי גבוהים שאמצא. אני מצפה מאוד להגיע, ואפגוש בת של חברה שגרה בישראל. החברה הטובה היא אישה יהודיה, היא כמו הילרית והיא עוזרת לנו באתגרים של היום יום והחיים. אני אפגוש את בתה, דורית יצחקי. אני מתרגשת לראות אותה ולטייל עם מישהו שגר שם. נתראה בקרוב!".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    5
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully