פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הכי בטוח בעולם: "סולו" השמרני עושה את העבודה - ולא יותר

      הפריקוול של "מלחמת הכוכבים" שהוקדש לעלילותיו של האן סולו הצעיר, נראה ומרגיש כמו סרט שלא זכה להיות עצמאי באמת. האקשן היעיל והמהנה שמאפיין את סרטי הסדרה ניכר גם כאן, אך דווקא לנוכח הבולטות של דונלד גלובר המצוין, ניכר כמה "סולו" חושש לצאת מהשבלונה

      הכי בטוח בעולם: "סולו" השמרני עושה את העבודה - ולא יותר

      בכל הקשור לדרמות הפכפכות ומלאות טוויסטים, אחורי הקלעים של "סולו: סיפור מלחמת הכוכבים" היו יותר מסעירים מהנעשה מול המצלמות. ככלות הכל, מדובר בפריקוול שתוצאותיו ברורות לכולנו: האן, צ'ואי ולאנדו יזכו לחיות יום נוסף ולהפוך לדמויות האיקוניות שנועדו להיות. השאלה המסקרנת מבחינתם היא כמה צדק יעשה הסרט למסע שהפך אותם למי שהם. המסע הזה בדיוק הצית את אחת התקריות המסקרנות והשנויות במחלוקת של הוליווד המודרנית.

      במקור, היו אלה פיל לורד וכריס מילר ("סרט לגו") שיועדו לביים את סיפורו של המבריח המפורסם בגלקסיה. השניים בנו יחד סיפור שמאתגר את המוסכמות הידועות של האן סולו, ולוקח אותו בדרך חתחתים קשוחה מנער צעיר ללוחם המחוספס שבגר להיות. אלא שהחופש היצירתי הזה היה יותר מדי עבור מכונת המזומנים האדירה של דיסני. זה דבר אחד לגולל סיפור טראגי בפריקוול כמו "רוג אחת", שכל גיבוריו נולדו ואבדו במהלכו, ואחר לגמרי כשהטון הזה מופנה אל אייקון מסחרי עצום.

      הסוגיה הזאת מרתקת, מכיוון שבאופן טבעי הצפייה ב"סולו" מלווה תמידית בשאלה "מה היה קורה אם?", בעיקר לנוכח הבחירה של דיסני במחליפיהם של לורד ומילר. בניגוד מוחלט לנעשה במארוול - אולפן הבן האחר של דיסני - הסבלנות ליצירתיות וליציאה מקווי המסגרת הנוקשים כמעט לא קיימת בלוקאס פילם. הנשיאה קתלין קנדי הזעיקה את רון הווארד הוותיק והמערכתי הרבה יותר, כשלצדו לורנס קסדן, תסריטאי-שותף של כמה וכמה סרטי "מלחמת הכוכבים", בכללם הטוב ביותר - "האימפריה מכה שנית". השלישייה הזו זרקה את החזון של לורד ומילר לפח והתחילה מאפס, מודעת היטב לדרישות ממנה. והגם שבתור מחזיקי הזכויות ומשלמי המשכורות זוהי זכותם המלאה של ראשי דיסני לשלוט בתוכן, יש בצעד הזה אפקט מסרס על "סולו" עוד לפני שבכלל החל.

      מנגד יש לומר בכנות כי מעריצים רבים התנגדו דווקא ליציאה מהקופסה, כפי שהוצגה על ידי ריאן ג'ונסון ב"מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי" ושינתה סדרי עולם. החיפוש העצמי הזה של הפרנצ'ייז המצליח ביותר בהיסטוריה של הקולנוע, תוך סתירות פנימיות ומאבקי כוח, יכול היה להחזיק בעצמו סרט מרתק.

      עוד בנושא:

      הבשורות על הסרט שיוקדש לבובה פאט.

      סולו: סיפור מלחמת הכוכבים (יח"צ , פורום פילם)
      אחורי הקלעים יותר מעניינים מהסרט עצמו. מתוך "סולו: סיפור מלחמת הכוכבים" (צילום: יח"צ)

      אם כך, ב"סולו" בחרה דיסני להיצמד למוכר והבטוח. האן הצעיר (אלדן ארנרייך, "יחי הקיסר!") מתחיל בו את המסע שלוקח אותו מכוכב נידח וילדות קשה אל מרחבי הגלקסיה, המפגשים המקוריים עם צ'ובאקה (ג'ונאס סוטמו) ולאנדו קלריסיאן (דונלד גלובר האדיר, "אטלנטה") והחלום להפוך לטייס הטוב ביותר שנראה אי פעם. הקסדנים והווארד בחרו לצייר אותו כמעין שילוב בין סרט שודדים למערבון, כשהאן יוצא למשימה מסוכנת בעקבות דלק נדיר ויקר ערך, בעוד סביבו וסביב חבריו מרחפים שלל שכירי חרב, יריבים וגם אהבת ילדותו שמוצגת כאן לראשונה בתולדות הסדרה, קירה (אמיליה קלארק, "משחקי הכס").

      בכל הקשור לצ'ק ליסט הברור שמגיע עם סרטי "מלחמת הכוכבים", הנוכחות הזו של וטרנים מנוסים מסמנת וי כמעט בכל התיבות. אחרי התחלה מעט איטית, הסרט נכנס לקצב בערך בנקודה בה האן ולאנדו נפגשים לראשונה, ומשם סצנות האקשן היעילות והקצב המהיר עושים את שלהם. מצד אחד, לצבעונית והיצירתיות העיצובית שהפגין ריאן ג'ונסון ב"אחרוני הג'דיי" אין כאן זכר, אבל הווארד יודע לביים ולשלוט בסצנות קרב ענקיות ומרשימות, כולל כמובן התמרונים האוויריים של המילניום פלקון - חללית שלא מפסיקה לספק קבלות כבר 40 שנה.

      בצד זאת, השליטה של קסדן (יחד עם בנו ג'ונתן) בהקשרים ההיסטוריים של הסדרה, מאפשרת ל"סולו" להציג לראווה כמה מהסיפורים שעליהם רק שמענו עד כה מדמויות בסרטים, כמו טיסת 12 הפארסק של סולו מהמכרות של קסל - שהפכה אותו לידוע בכל רחבי הגלקסיה, וכמובן הדרך שבה הצליח להשיג את הבעלות על הפלקון מידיו של לאנדו.

      סולו: סיפור מלחמת הכוכבים (יח"צ , פורום פילם)
      הוא מוכיח את עצמו, היא קצת פחות. אלדן ארנרייך ואמיליה קלארק מתוך "סולו: סיפור מלחמת הכוכבים" (צילום: יח"צ)

      הרבה חששות הועלו במהלך הצילומים בנוגע ליכולותיו של ארנרייך, כולל שמועות על הפסקה מוחלטת בצילומים לצורך אימונים אישיים שנערכו לו עם מורה ייעודי למשחק. בין אם מדובר בשמועות זדוניות או במורה מהמעלה הראשונה, לא ניכרת ב"סולו" כל בעיה עם ארנרייך. האן הצעיר שלו מלא קסם וטוב לב, ואף שהחספוס הקשוח של הריסון פורד חסר כאן, העובדה שזוהי רק תחילת דרכו והנאיביות עדיין לא נטשה אותו, בהחלט עוברים פה. אך בעוד ארנרייך הוא בעיקר עוד וי בלוח הבטוח של דיסני, זהו גלובר שמעניק לסרט את הטאץ' המגניב והשונה שכל כך חסר בו.

      אין צורך להרחיב על הקוליות הטבעית בגלובר, כל מי שחזה ב"אטלנטה" או בקליפ ל-"This Is America" לא ציפה לדבר אחר. אף שלאנדו הוא דמות יותר צבעונית מאשר כזו שחיונית לעלילה, מהרגע שהוא מופיע על המסך נראה שהסרט מוצא את האיזון הקדוש בין נאמנות לעבר לבין מודעות עצמית ונגיעות מודרניות. עוד מי שראוי לשבחים כמעט בכל הופעה הוא וודי הרלסון, שגם הפעם מפיח רוח שטות מגניבה במה שעל הנייר הוא דמות מבריח די גנרית. קלארק, מנגד, וכפי שקורה לא אחת ב"משחקי הכס", לא ממש מצליחה להותיר חותם בדמותה, וגם בגלל שהתסריט לא עושה עמה חסד, היא נותרת כבויה למדי.

      וכאן מגיעים אל החלקים הפחות מוצלחים ב"סולו", או נכון יותר לומר - הפחות אמיצים. ההליכה בתלם הבטוח מונעת ממנו לייצר סצנות יוצאות דופן, מפתיעות או כאלה שנחרטות בזיכרון. אף שעל פניו גיבוריו עסוקים במהלכו במשימה מסוכנת ומורכבת, הצפייה בו לא מייצרת מתח או התרגשות מיוחדים. סיבה מרכזית לכך היא שמרבית דמויות המשנה (שאותן לא פגשנו עד כה בסרטים הקודמים) פשוט לא מפותחות מספיק כדי שנתעניין בגורלן.

      סולו: סיפור מלחמת הכוכבים (יח"צ , פורום פילם)
      חברי אמת. מתוך "סולו: סיפור מלחמת הכוכבים" (צילום: יח"צ)

      פול בטאני, למשל, מופיע כאן בתפקיד מיני נבל שיכול היה להיות מעניין הרבה יותר לו היינו יודעים יותר על מניעיו ועברו. גם הסיפורים והאנקדוטות לגבי האן עצמו רחוקים מלחדש, או להותיר חותם שמאיר צדדים לא מוכרים במי שהוקדש עבורו סרט שלם כדי לחקור בדיוק את אלו. כל זה רק מקבל משנה תוקף לנוכח העובדה ש"סולו" מניח כאן יסודות לסרט המשך, שלא ממש ברור מדוע אנחנו אמורים לצפות בשקיקה לבואו.

      במאבק המורכב הזה בין בטוח ועונה על הציפיות לבין מחדש ומעז, "סולו" הוא מן תוצר פרווה מהנה. מעט יותר משעתיים של סרט עשוי היטב, עם אקשן יעיל ודמויות חמודות שמעבירים את הזמן בנעימים, אבל לא כאלה שיישארו בזיכרון או ישנו סדרי עולם. בתור מוצר משלים, יכול להיות שזה לא הוגן לצפות מ"סולו" להיות יותר מכל אלה, אלא שאנחנו יודעים שהוא יכול היה להיות כזה - וכעת לעולם לא נדע אם היה מצליח במשימה.

      סולו: סיפור מלחמת הכוכבים (יח"צ , פורום פילם)
      הכי מגניב שיש. דונלד גלובר מתוך "סולו: סיפור מלחמת הכוכבים" (צילום: יח"צ)
      סולו: סיפור מלחמת הכוכבים (יח"צ , פורום פילם)
      לא נוראי, לא עילאי. מתוך "סולו: סיפור מלחמת הכוכבים" (צילום: יח"צ)
      סולו: סיפור מלחמת הכוכבים (יח"צ , פורום פילם)
      תוצר פרווה. מתוך "סולו: סיפור מלחמת הכוכבים" (צילום: יח"צ)