פרויקט מיוחד: הוצאות הספרים ממליצות על ספרי המתחרות

"מדוע איני כותב" / אריק גלסנר (הוצאת ידיעות)

סופר שכתב על סופר, חוזר בשאלה שכתב על חוזר בשאלה, ספר שנכתב על כתיבת ספר, מבקר שכתב על מבקר, גבר בודד שכתב על גבר בודד, מישהו כותב על מישהו שכותב על אודות הסיבות שבגללן הוא אינו כותב. זהו ספר שבו כל הזנבות הם גם הראשים, וכל ההתחלות הן גם הסופים. ד"ר אריק גלסנר, המוכר לקורא הישראלי מרשימות הביקורת הספרותיות שהוא מפרסם זה שנים רבות במוספי העיתונים, כתב רומן וידויי על אודות גבר צעיר, שמנסה לאהוב וליצור למרות מכשולים פנימיים שכוללים התחבטויות וייסורי נפש, בדידות ותלישות. בכנות גדולה ותוך תחכום רב פרש גלסנר עלילת התבגרות מאוחרת, פשוטה לכאורה, ובמרכזה סופר צעיר שמתוודע לקוראיו המשונים, שהוא גם גבר צעיר המחפש אהובות ישנות וחדשות, מתפרנס ומטפס חברתית, וגם בן אובד לאב אבוד. אבל שום דבר לא נותר בפשטותו בספר הזה, שמבקריו היללו אותו או גידפו אותו, כצפוי מיצירות מסוג זה. גלסנר מציג סוגיות אסתטיות על אודות התעוזה שבמעשה הכתיבה, על אימתה של הצנזורה העצמית, על מקומה של האמת בעשייה הסיפורית ועל תנועת המטוטלת של סופר צעיר: בין הימנעות ובין שאפתנות. גיבורו של גלסנר כותב כי הוא רוצה לפרוק מועקה, אבל מגלה שהמועקות שהוא פורק מעצמו, מועמסות לפעמים על כתפיהם של אחרים. הוא מחפש לעצמו מקום משלו, כשבחוץ אורב לו העולם על מבטיו הפולשניים.

סדרת "פטיט" / בעריכת אוריאל קון (הוצאת "תשע נשמות")

את העונג הספרותי הגדול של האביב האחרון אני חייבת לעשרה ספרונים דקים מאת עשרה מחברים שונים מרחבי העולם, הניצבים יחד בקופסה אחת ומקיימים ביניהם קשרים רבים של סגנון ושל טעם, של תפיסת הספרות ושל מחויבותו הבלתי מתפשרת של העורך לסקרן ולחדש. בכל ספרון יצירה בפרוזה קצרה, שתותיר בקוראה חותם של אירוע: של דמות ושל מקום, של תקופה היסטורית ושל מחשבה על העולם. זוהי ספרות שמובילה אל החיים, ולא אל עצמה בלבד. ספרות שתגרום לקוראיה לטרוף את חייהם, לכאוב ולשמוח בהם.

סדרת "פטיט" של הוצאת "תשע נשמות" כוללת, בין היתר, את הגיבורה הנשואה והנואשת, חסרת הנחת, של הסופרת הנפוליטנית מטילדה סראו; את הגיבורה הנמלטת מספינת העבדים של הסופרת הצרפתייה קלייר דה דוראס, אשר מתוודעת לדעות האלימות של האנשים סביבה; את התאהבותו האינפנטילית של לורד ג'ורג' הל, גיבורו עוטה המסכה של מקס בירבום, שבטוח שלצד אהובתו הענייה תמיד יוכל ליהנות מהנאות פשוטות; את החניכה אל המוזיקה של גיבורת החיבור האוטוביוגרפי של מרינה צבטייבה, ילדה שאמה ייעדה אותה להיות מוזיקאית דגולה, וגורלה שניצבה מול כלי הנגינה עם כל חלומותיה ואכזבותיה של אמה; ואת סיפור האהבה שובה הלב מאת הסופרת הסודית מריה ואן ריסלברגה, שיזכיר לנו שלעולם אין לדעת מה גורם לאדם להתאהב באדם אחר. קחו את קופסת ההפתעות הזאת אליכם, הניחו אותה במרכז חדר הקריאה. אין לנו חיים ארוכים לבזבז על צריכת תרבות משמימה.

ממליצה: נוית בראל, עורכת ספרות המקור של ההוצאה

"ארץ חלולה, ארכיטקטורת הכיבוש של ישראל" / איל ויצמן (בבל)

ספר מפתח, מבריק, מקורי וחריף?, להבנת המרחב והגיאוגרפיה חסרי התקדים שישראל יצרה בחמישים השנה שחלפו מאז 1967. בהתחשב בתהליכי הישראליזציה שמתרחבים עתה למקומות אחרים בעולם, הספר הזה מסייע אולי גם להבנת המרחבים החדשים האחרים שנוצרים במאה הנוכחית במקומות אחרים.

"היה היתה" / יעל נאמן (אחוזת בית)

נאמן מתבוננת בעולמה של אישה אחת אלמונית ובני דורה. המהלך הוא לכאורה חודרני ואולי אף אובססיבי, אבל המבט הוא עדין ומלא אהבת אדם והכתיבה צלולה ומדויקת. זה אחד הספרים הכי יפים ומקוריים שיצא לי לקרוא בשנים האחרונות, בכל שפה שהיא.

"או שכספך יוחזר" / תומר גרדי (הוצאת פרדס, סדרת מלח מים לספרות עברית מקורית)

"או שכספך יוחזר" מציע וריאציה מבריקה ו-וירטואוזית על סיפור שחרזדה. סופר מרושש ומובטל יושב אצל פקיד לשכת העבודה ומבקש להמתיק את דינו בסיפורים. הוא חוצה ז'אנרים, מלהטט בין סגנונות, מטליא עולמות ומערבל מקורות השפעה בניסיון ללכוד את אוזנו ואת לבו של הפקיד - להפיק, לראשונה בחייו אולי, יצירה שתמלא את הפונקציה הבסיסית ביותר של הסיפור האוראלי: להבטיח למספרו את הארוחה הבאה. התוצאה היא ילקוט אגדות מצולק ורב-קסם, מקלעת של סיפורים שדווקא בניסיונם למסך מציאות אישית, חברתית ופוליטית כואבת הם מסגירים את תוויה ומחלצים את דיוקנה. תומר גרדי יצר רומאן חד-פעמי, שבו הספרות מוחלת על כוחה ובתוך כך זוכה בו מחדש, ומספקת לנו רישום נוקב, פרוע ומצחיק של הרגע שבתוכו אנחנו חיים.

ממליץ: עודד וולקשטיין, עורך

"אם לב נופל" / יונית נעמן (הוצאת לוקוס)

"אם לב נופל" הוא ספר השירה השני של העורכת והחוקרת יונית נעמן. בחרנו בו בין היתר כיוון שמדובר בספר שירה - ז'אנר שנתפס כמיועד למיעוט עד שאין טורחים אפילו לכלול אותו בטבלאות רבי המכר. אבל כשמדובר בשירה במיטבה - זכות הציבור לדעת, וזה בהחלט המקרה בספר הזה. בספרה של נעמן אין גבוה ונמוך: שיחה בין חיילים באוטובוס, תאווה בלתי נכבשת לפחמימות, ביקור באיקאה - כל אלה הם חומרי חיים פואטיים בספר הזה, לא פחות מסוגיות קיומיות עמוקות בהן עסוקה המשוררת כגון הורות, נישואין, קשיי פוריות, אפליה עדתית ופמיניזם - בכולן מטפלת נעמן בסגנונה המיוחד והשנון, ולא פעם בהומור מרענן (כמה מרענן למצוא הומור בשירה העברית חמורת הסבר!), תוך שהיא מלהטטת בין שפת יומיום לעברית של ספרי תפילה. ספר נפלא, ומומלץ בחום גם לאלה שאינם שוחרי שירה מובהקים.

ממליצה: לי ממן, עורכת ראשית בהוצאת פרדס

"תור השחור" / בן פול (הוצאת כתר)

ספרו השלישי של בן פול הוא ספר מרעיש. עיתונאי העונה לשם בן (ואפשר לתהות בהחלט לגבי קשריו עם המחבר שממשיך לכתוב בזהות בדויה) נוסע לחתונת בתו הנערכת בהתנחלות בשטחים. במהלך הנסיעה הוא מקשיב לפודקאסט שהוא וריאציה על אחד מסיפורי הנקמה החשובים בספרות המערב. הארץ שבן נוסע בתוכה היא קשוחה ואכזרית, אך אינה זרה לו והיא מהווה מעין כר לחשבון נפש של בן שמביט בחייו ובבחירות שהשתנו, בעולם שהשתנה סביבו. בשלוש זירות שונות בן מרחיק גם אל אמריקה ומציג, אם נרצה, שלושה מחזות מוסר. כמו ב"מלך, בלש" (בבל) ו"אתה שוטר בירושלים" (כתר) גם בספר זה בן פול מפלח נתיב משלו בספרות העברית שנכתבת כאן. הוא מוסיף לגעת בבשר הדברים ומקיז מהם דם. היורים אומנם אינם בוכים עוד אבל הדם ללא ספק נשפך. גם ב"תור השחור" הכתיבה של בן פול היא דחוסה, קשה, מהפנטת. מי שיתמסר ויפסע על לוח השחמט שבן פול פורש לפני קוראיו צפוי לחוויה אינטלקטואלית ורגשית החותמת טרילוגיה חריפה שהדיה עוד יוסיפו להישמע.

"שמי לוסי בארטון" / אליזבת סטראטוט (הוצאת ידיעות)

"פעם, וכבר חלפו מאז שנים רבות, נאלצתי לשכב בבית חולים כמעט תשעה שבועות. זה היה בעיר ניו יורק, ובלילות ראיתי את בניין קרייזלר, על ברק אורותיו הגיאומטריים, היישר ממיטתי" - כך נפתח הספר "שמי לוסי בארטון" מאת אליזבת סטראוט שתורגם לעילא על ידי עידית שורר. מאז שקראתי אותו בשתי נסיעות רכבת (לחיפה ומחיפה) איני חדלה מלהמליץ עליו לאנשים ולא רק משום שבשעות שקראתי בו גם אני נסעתי אל בית החולים וחזרתי ממנו. זה סיפור על אישה צעירה, אך לא צעירה מאוד, אם לשתי בנות השוכבת בבית חולים לאחר סיבוך רפואי לא צפוי. היא מצויה בבדידות גדולה שמעלה באוב את הבדידות הקיומית של ילדותה, בדידות שהולידה אותה כסופרת. אבל גם בבדידותה בבית החולים לימים ספורים יש לה בת לוויה בלתי צפויה בדמות אמה. הקשר ביניהן היה מפורר וחסר לאורך השנים. אמה היא אישה קשה שלא הרבתה להפגין אהבה וספק אם תפקדה באופן מיטיבי כאם. אבל בימים האלה, על אף כוחה המועט בעולם, היא שומרת את מיטת בתה.

זהו ספר קאמרי אבל ככזה הוא מחזיק עולם. זה ספר על אימהות ובנות, שלא תמיד הולידו זו את זו, על מחירים שנשים משלמות, על נדיבות וחסד ועל היעדרם, על המבט שנשלח לאחור במעין משקפת שביכולתה להמשיך ולהתארך אל תוך העבר. "שמי לוסי בארטון" הוא חוויה צלולה של קריאה, ספר שנקרא בה בעת כמו רומן וכמו סיפור קצר אבל אני סבורה שזו נובלה. וכמו פרח נייר שנפתח במים אני מוסיפה לראות בו צורות.

ממליצה: יערה שחורי, עורכת ספרות המקור בהוצאת כתר

"כל מה שקרה שם באמת" / ברין גרינווד. תרגמה מאנגלית: מרב זקס פורטל (הוצאת עם עובד)

כל מה שקרה שם באמת הוא רומן אמיץ, פרוע ומרתק, סיפור על אהבה תמימה בין שתי נשמות אבודות: וייבי בת הארבע עשרה, וקלן בן העשרים ושש. פער הגילאים ביניהם אינו נושא הספר - אלא החיים שהצליחו לבנות יחד, כיצד הצילו זה את זה מעולם מלא פשע, אלימות וניצול, והמחיר הכבד של אהבתם. זהו ספר שנשאר עם הקורא הרבה אחרי סיומו.

"קווי מתאר" / רייצ'ל קאסק. תרגמה מאנגלית: קטיה בנוביץ' (סדרת "פרוזה יפה" בהוצאת מודן)

בספרה קווי מתאר מצליחה רייצ'ל קאסק לצייר דיוקן רגיש ויפה של אישה, עליה איננו יודעים כמעט דבר, רק דרך שיחותיה עם אחרים והפרטים שהיא בוחרת לתאר. כל פרט ופרט מאיר פן מסוים בדמותה של פיי המספרת ובחיי הסובבים אותה, וכל אלו מתגבשים לאמירה עדינה - על החיים כמעשה אמנות. והתרגום נפלא.

ממליץ: ארז רווה, עורך סדרת "עין טובה"

"שמונה הרים" / פאולו קונייטי (הוצאת מודן)

סיפור על חברות בין גברים, מערכות יחסים ועל המסע שאנו עושים כדי למצוא את מקומנו בעולם. "שמונה הרים" מתרחש על רקע הנופים רבי העוצמה של האלפים האיטלקיים וניתן לקרוא מתוכו גם משל למסע הרוחני שעושה אדם בחייו. קל לי להמליץ אותו לכל אדם מכיוון שהוא קודם כל קריא מאוד - העלילה שלו סוחפת, הכתיבה מצוינת ונגישה, הוא ספר למבוגרים, גברים ונשים אבל גם צעירים בהחלט ייהנו ממנו. תיאורי הטיפוס המאתגר באלפים יהיו חביבים על מי שאוהב ספורט אתגרי, והקרחונים יצננו את הקיץ העומד בפתח.

"פתח גדול מלמטה" / אסתר פלד (הוצאת בבל)

קראתי בהנאה ספר עיון של אסתר פלד העוסק בבודהיזם והסתקרנתי לקרוא פרוזה מאת אותה כותבת. הספר עוסק בקונפליקט שבין הצורך בזוגיות לנפרדות, במיוחד בפרק זמן בחיים שהרצון להקים משפחה ולהעמיד צאצאים מומש. הספר התגלה כספר קריא, חכם, עם הומור בריא. הוא עוסק בנושאים שמוגדרים בדרך כלל כ"ספרות נשים" במובן הקליל והשטחי של המילה, והם זוכים פה לטיפול אינטליגנטי שיהדהד אצל קוראות רבות לבטים, דיבור פנימי, ותהיות באשר לאפשרויות הבחירה שעומדות בפני נשים כיום.

ממליצה: ארנית כהן ברק, עורכת הסדרה לספרות יפה

"הקרטוגרף של שטח ההפקר" / פ"ס דאפי (הוצאת תמיר//סנדיק וידיעות ספרים) מאנגלית: עופרה אביגד

בנובמבר הקרוב ימלאו מאה שנים לסיום מלחמת העולם הראשונה, המלחמה שאמורה הייתה לשים קץ לכל המלחמות. הרומן "הקרטוגרף בשטח ההפקר" מביא באמצעות כתיבה נפלאה ודמויות שנחקקות בזיכרון את ימיה ואימיה של אותה מלחמה, בחזית ובעורף. גיבורי הרומן הם אנגוס מק'גארת, ספן וצייר שמתגייס לצבא בעלות הברית במטרה לאתר את גיסו שהוכרז כנעדר בצרפת ובנו, סיימון, שנותר בנובה-סקוטיה ומתבגר בצל המלחמה ובאמצעותם משרטטת פ"ס דאפי מערכות יחסים עדינות ומורכבות בין אבות ובנים, בעלים ורעיות ונוגעת בגבול הדק שבין אהבה לאובדן.

"מסעותי עם חמותי" / מאירה גולדברג ברנע (הוצאת כנרת זמורה ביתן)

נדמה שכל צרות העולם נופלות על כתפיה הצרות מדי של שירה: כתבת יחסי ציבור לספר החדש שלה יוצאת משליטה, היא בהיריון שלישי מבעל שהיא מייחלת למותו ושיא השיאים - חמותה עוברת לגור אצלה בבית. מאירה גולדברג ברנע לוקחת את הקוראים לרכבת הרים מטורפת שתגרום להם להתגלגל מצחוק כל הדרך לעמוד האחרון אבל גם להביט אל עצמם ולהתמודד עם החרדות והפחדים שמלווים את כולנו.

ממליצה: דורית תמיר

"היה היתה" / יעל נאמן (הוצאת אחוזת בית)

ספר מרתק, בין השאר כי הוא בודק את גבולות הפרוזה והחיכוך שלה עם הדוקומנטרי. נאמן החליטה לספר את סיפורה של אישה אלמונית, ולשם כך השתמשה באמצעים פואטיים כמו סינון, נקודות מבט והשמטה בבואה לטפל בחומרי מציאות. מסקרנת במיוחד ההחלטה להשמיט כמעט לגמרי את תפקידו של המספר הבדיוני, ולתת את הבמה לכמה מספרים מציאותיים. התוצאה היא טקסט ספרותי מרתק שמנסה לפענח הן את חידת חייה של אישה אחת, והן את הדרך לתאר אישה שהייתה ואיננה.

"הטנק" / אסף ענברי (הוצאת ידיעות ספרים)

בימים אלה אני מרותקת לספר של ענברי, שגם הוא נמצא על הגבול שבין תיעוד לבדיון, אבל כאן, לעומת ספרה של נאמן, ענברי לא מוותר על המספר הבדוי, עושה בו שימוש נרחב, גם כמספר משולב וגם כמספר כל יודע. אותו מספר פעלתן גם מוסיף פרטים בדויים דווקא לצורך עיבוי הריאליזם, כשהוא מביא גרסאות שונות לשאלה מי באמת עצר את הטנק הסורי בדגניה, מעשה גבורה אמיתי שרבים טוענים לזכותם עליו.

ממליצה: שרי גוטמן

"הנבחר" / ברניס רובנס (הוצאת פן)

לא מעט ספרים וסרטים עסקו בקושי להיות יהודי. אך מעטים מהם עשו זאת בחמלה כה רבה כמו הסופרת הוולשית ברניס רובנס. "הנבחר", שעשה אותה לאישה הראשונה שזכתה בפרס בוקר היוקרתי ומובא לראשונה לקורא העברי, מגולל את סיפורו של נורמן, גבר בן 41, ילד פלא לשעבר, רווק שמתגורר בבית הוריו וחוטף התמוטטות עצבים. המשפחה נרתמת לטפל בו ועושה בדרך את כל השגיאות האפשריות. ברקע ניצבת כל העת דמות האם הדומיננטית, שכבר הלכה לעולמה, אך שולטת ביד רמה במשפחה גם מהעולם הבא. וכל זה מסופר בהומור חם וכאמור, בחמלה נדירה.

ממליצה: ליה פן

"בחזרה מעמק רפאים" / חיים באר (הוצאת עם עובד)

כל ספר חדש של חיים באר הוא חגיגה ו"בחזרה מעמק רפאים", מפצה על ההמתנה הארוכה. בספר משעשע ומותח, המחבר כאילו בא חשבון עם הביצה הספרותית של ישראל. התענגתי על הלשון, שהיא תערובת של שפת הקודש ושפת החול, ולא יכולתי להניח מהיד.

ממליצה: רחל פן

"סימנים כחולים" / אמילי מואטי (תכלת)

אישה צעירה נמלטת מהשוליים בהם מתנהלים חייה ונוסעת לפריז. מה ימתין לה שם? העתיד. החופש. ההזדמנות לפתוח בחיים חדשים. אבל לעבר יש דרכים משלו, והוא מכה באיריס בפראות, בחמדנות וביעילות מסחררת. היא נאנסת, היא חוזרת לזירת האירוע כדי לסגור עניין, אבל הסגירה אינה סגירה, ומה שהודחק ונקבר - צף, ומה שנעלם מקבל חיים וממשות. אמילי מואטי, פובליציסטית ואשת תקשורת, כתבה רומן יוצא דופן על כוח וחולשה, על בחירה והיעדר בחירה, על העובדה הברורה, החותכת - שאי אפשר להימלט באמת.

"חמש ארוחות ביום" / מיכל זמיר (כתר)

"חמש ארוחות ביום" הוא ספר קטן מידות שאמור להיקרא בקלות ובמהירות. זה לא קורה. למעשה, זה בלתי אפשרי. כי "חמש ארוחות ביום" הוא טקסט דחוס ותובעני, מצחיק מאוד ועצוב ביותר, שמתקדם לכיוון אחד בלבד: הסוף. סופה של האם הדמנטית, סופו של הקשר עם הבת, סופם של החיים האלה, על עליבותם וקסמם. מיכל זמיר, כהרגלה, לא חסה על הקורא. היא ישירה, היא בועטת, היא חובטת. אם מאבק לחיים דרך ספרות, אז זה הספר. למרות סופו. למרות הכל.

ממליצה: עינת ניב, עורכת ראשית

"תחת שמי ארגמן" / מארק סאליבן (אריה ניר)

תחת שמי ארגמן מבוסס על סיפורו האמיתי של פינו ללה, נער איטלקי שריגל עבור בעלות הברית בלב צמרת הפיקוד הגרמנית באיטליה והבריח יהודים רבים מעבר לגבול במלחמת העולם השנייה. הפיתולים בעלילת חייו, עליה מתבסס הסופר, מוכיחים כי המציאות עולה על כל דמיון. מארק סאליבן טווה ביד אמן סיפור מרתק וסוחף על אומץ, אנושיות וכוח עמידות של איש צעיר באחת משעותיה האפלות של האנושות. הספר מביא בשפתו של הגיבור את חוויותיו האישיות: זוועות המלחמה, גילויי הנחישות ומעשי הגבורה, אהבה ראשונה, תקווה וחלומות ליום שאחרי המלחמה - והכול מתובל בתיאורי המוזיקה, האוכל ונופיה המדהימים של איטליה. הספר מעורר סקרנות רבה ברחבי העולם וזכויות התרגום שלו נמכרו ליותר מ-30 שפות, תוך פחות משנה מכר למעלה ממיליון עותקים בארה"ב וזכויות העיבוד לקולנוע נמכרו לפאסקל פיקצ'רס. הסיפור מותח ומרגש וידבר אל לבם של חובבי רומנים היסטוריים ודרמות אנושיות בלתי נשכחות ונוגעות ללב.

"שלושה דברים שצריך לדעת על אלזי" / ג'ואנה קאנון (תמיר//סנדיק)

שלושה דברים שצריך לדעת על אלזי נפתח כשפלורנס בת ה-84 שוכבת לבדה על הרצפה בדירתה בדיור המוגן. במהלך השעות שבהן היא מחכה שמישהו ייחלץ לעזרתה היא לוקחת את הקוראים אל השבועות שקדמו לנפילה ואל התעלומה שהסעירה אותה ואת חיי חבריה לדיור המוגן - הופעתו של דייר חדש בשם גבריאל פרייס שנראה בדיוק כמו מישהו מעברה של פלורנס שטבע לפני חמישים שנה. הרומן משלב בין עלילת מתח סוחפת לתיאור משעשע של החיים בגיל השלישי. הוא רווי באבחנות קטנות על החיים, על הזקנה, על הנעורים ועל חברות. הספר הזה ישבור לכם את הלב ויאחה אותו מחדש.

ממליצה: אבישג ניר, מו"ל

"איש הגיר" / ק.ג'. טיודור. מאנגלית: אמיר צוקרמן (ספרי עליית הגג)

חבורת נערים אנגלים עוקבים אחרי סימוני גיר, ומוצאים גופה ביער. 30 שנה אחרי, התעלומה, וסימוני הגיר, ממשיכים לרדוף אחר הנערים, שהפכו לבוגרים. העלילה של איש הגיר רצופה בכל כך הרבה הפתעות ותפניות עד לעמוד האחרון של הספר. החלטות, שקרים קטנים ומעשים של ילדים, לא לגמרי תמימים, משנים את חייהם, וחיי אחרים, לנצח. איש הגיר הפך לרב-מכר בינלאומי מייד עם פרסומו וזכויות התרגום שלו נמכרו לארבעים מדינות, מי שיקרא יבין למה.

"המצאת הטבע" / אנדריאה וולף. מאנגלית: עמנואל לוטם (הוצאת שוקן)

אלכסנדר פון הומבולדט הוא האיש שעל שמו נקראים הכי הרבה דברים - ערים, יצורים, צמחים, זרם באוקיינוס, נהרות, רכסי הרים, אזור בירח! - אבל אתם כנראה לא שמעתם עליו. לאחר קריאת הספר המעולה של אנדריאה וולף, כבר לא תוכלו לשכוח אותו. בחייו הארוכים הומבולדט הספיק כל כך הרבה, חקר, טיפס, צלל, צפה, מדד, כתב (כל כך הרבה ספרים, שאפילו הוא עצמו לא היה בטוח כמה), גילה, השפיע, נפגש עם מנהיגי עולם (הוא עצמו היה כל-כך מפורסם עד שנפוליאון קינא בו) ועם גדולי האינטלקטואלים של זמנו, עד שקשה להאמין שאיש כזה אכן היה. הרעיונות המהפכניים שלו שינו לעד את תפיסתנו את הטבע (הוא הראשון שדיבר על ההשפעה המזיקה של מעשי האדם - כריתת יערות לדוגמה - על האקלים) והשפיעו על גדולי חוקרי הטבע שבאו אחריו. כמו הגיבור שלו, המצאת הטבע הוא ספר עשיר, מלא עד להתפקע בידע, אבל הוא גם מרתק וסוחף.

ממליץ: עילאי מלצר, מו"ל

"חנות הספרים" / פנלופי פיצג'רלד (הוצאות הכורסא ותשע נשמות)

פלורנס גרין מחליטה לפתוח חנות ספרים בעיירה הקטנה בה היא חיה. לכאורה החלטה פשוטה ולא מעוררת מחלוקת, אבל פלורנס מגלה במהרה שיש מי שמוצאים את הרעיון הזה מטריד. פלורנס מתמידה בנחישות בתכניתה המקורית על אף ההתנגדויות ובתמימות אמיצה נלחמת נגד צרות מוחין ותפיסה מעמדית מיושנת. פנלופי פיצג'רלד החלה לכתוב רק בשנות השישים לחייה וניכר כי הגיעה למלאכת הכתיבה בשלה להפליא. הניסוחים האנגליים הפתלתלים ובעלי ההומור הדק שהיא מוציאה תחת ידיה מעוררים התפעלות. קלאסיקה מודרנית שטרם יצאה לאור בעברית.

"הדלת שבקיר ותחת הסכין" / ה"ג' וולס (סדרת פטיט, תשע נשמות)

בכל פעם שיוצא לי לקרוא משהו של ה"ג' וולס אני מופתעת מהעכשוויות והעל זמניות של סיפוריו. אפילו ארהיב לומר שהוא מזכיר לי כמה קוסמים בלתי מעורערים אחרים של כתיבה פנטסטית מוקדמת כמו פו, גוגול וסטיבנסון. שני הסיפורים הכרוכים כאן יחד סוחפים כל אחד בדרכו את הקורא אל עולמות פנימיים פנטסטיים ומורכבים. הסיפור הראשון מתעתע בנו לגבי אמיתות קיומה של דלת שמאחוריה מסתתר גן העדן. הסיפור השני מתעתע בנו בעזרת הזיה המתרחשת תחת הרדמה. שני הסיפורים הללו יוצרים בדרכם תעתוע רב רבדים, עמוק ופסיכולוגי וחוויית קריאה מענגת. מומלץ בחום.

ממליצה: הילית חמו-מאיר, מו"ל

"הבלנדר במוח שלי תנור" / חיה אסתר (הוצאת 62)

זהו ספר שירים נשי, מיסטי, נועז, של היוצרת האחת והיחידה. מדובר במבחר שירים בעריכתו המבריקה של המשורר בנימין שבילי בצירוף מאמר עם קריאה מודרכת בשירתה מאת ד"ר מלילה הלנר-אשד, חוקרת קבלה. חיה-אסתר, חרדית לשעבר, מורה לשעבר בתיכון לבנות, היא אישה שעברה מהפך וכיום היא יוצרת ייחודית, מיסטיקנית, פרובוקטיבית. "חיי אותיות / אחיות פורחות / גופי ימים ופרחים / נשמתי לילות חלום יהלוך....".

"חסרי הנחת" / לין אולמן (הכורסא ומודן)

ספר יוצא-דופן על עולמה של דמות אינדיבידואלית, יוצרת ומהפכנית, מורכבת ורבת פנים: אינגמר ברגמן, הוא ויחסיו עם משפחתו ועם העולם שסביבו. המתארת היא בתו הסופרת לין אולמן. היא אוהבת אותו, לא שופטת, מנסה להבין, מתארת ומנתחת. ספר מרתק ומעורר מחשבה.

ממליצה: סמדר הרצפלד, מו"ל

"שנה של מחשבות מופלאות" / ג'ואן דידיון (הוצאת מטר)

ג'ואן דידיון היא האישה הסופרת וגם גיבורת הרומן האוטוביוגרפי "שנה של מחשבות מופלאות", שגרמה לי לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע לכתיבה, להתמודדות עם אובדן, לאבל ולאהבה. בספר אחד תיעודי, בלתי מתפשר, מכאיב ומכמיר לב (כי מי רוצה את הספרות שלו או את הסופרות שלו מגישות לעיניו טקסט שהוא פחות מזה?) ג'ואן דידיון, יוצרת ועיתונאית אמריקאית עטורת פרסים, מוכיחה מחדש את הכוח המרפא של הכתיבה על החיים ואת הקשר הסבוך והקסום בין החיים ובין הכתיבה. ספרות כזאת - מרהיבת עין בביצוע שלה והופכת קרביים בנושאים שבהן היא נוגעת - גורמת לי לרצות להתיישב אל שולחן הכתיבה ולכתוב סיפורים ושירים בעצמי.

"לאן שנצוף שם בית" / מיה טבת-דיין, (הוצאת מוסד ביאליק, סדרת "כבר")

"לאן שנצוף שם בית" הוא ספר השירה השני של המשוררת והיוצרת מיה טבת-דיין, שראה אור בשנה האחרונה. כמו הרבה שירים שעושים חשק לכתוב סיפורים, השירים של מיה טבת-דיין, בעודם ארוזים יחד כמקשה אחת - יוצרים תחושה חזקה של סיפור לופת גרון. הקובץ מחולק לארבעה מחזורים על פי ארבע עונות השנה, והשירים בו מתארים באמצעות פואטיקה קצובה ומדויקת - את מסעותיה של אישה ומשפחתה בעודן חוקרות את מושג הבית. שירי היתמות והגעגוע הם החזקים ביותר בספר, בזכות העובדה שהם עמוסי כאב, אך אינם נופלים לקיטש. אולי לב, אם כן, זאת אינה המילה המתאימה כאן. כי הקריאה בשירים של מיה טבת-דיין יוצרת מעין רחם חמים שמצד אחד מגן עלייך, ומצד שני שורט ופוצע, ולבסוף - בורא אותך מחדש.

ממליצה: שרי שביט, עורכת מחלקת הפרוזה המתורגמת בהוצאה

"על דיאלוג" / דיוויד בוהם, קריינית: רנה ורבין, פראג 2018

את "על דיאלוג" היו צריכים לקטלג כיצירה חתרנית, חצופה ונועזת - הפיזיקאי האגדי דיוויד בוהם מעלה בו השערות שערורייתיות אודות דרכי התקשורת שלנו, ומציע ללא צל של בושה את האפשרות שלא תמיד עלינו להיכנס לדו-שיח במטרה לנצח, ושלעתים מוטב לנסות להבין איפה אנחנו טועים במקום להסביר איפה אנחנו צודקים. את הרעיונות המטרידים הללו, שמערערים על קיומו של האינטלקטואל המודרני, מגישה רנה ורבין בקול צלול, קולח ומהנה.

"זיכרון ילדות יפה במיוחד" / כתב ומספר: חיים שפירא, כנרת 2018

אחרי שהפגיש את פו הדב עם וודי אלן, הסביר לנו איך פיראטים דמוקרטים מחלקים מטמון והציג בפנינו את האנטומיה של הקנאה - חיים שפירא התפנה להוציא ספר אישי ומיוחד, מעין אלבום תמונות פרטי שלו, שעדיין מצליח לעסוק בצורה אוניברסלית במשמעות החיים ובאהבה. כל מי שהזדמן פעם להרצאה של שפירא יודע היטב שאפשר לשבת ולהקשיב לו במשך שעות, וזה כנראה מה שיקרה לכם כשתישארו עוד רבע שעה בחנייה מחוץ לבית לכאורה "רק עד סוף הפרק הזה".

ממליצה: לי פלר

"בחברה טובה וסיפורים" / לודמילה פטרושבסקיה, תרגמה מרוסית: דינה מרקון (הוצאת לוקוס)

אם אתם אוהבים הומור שנון, אפל, בארוקי ושנוי במחלוקת, ובמילים אחרות - הומור רוסי, הספר הזה יגשים לכם משאלת קריאה. לודמילה פטרושבסקיה היא מהסופרות האהובות והמשפיעות ביותר הפועלות ברוסיה בעשורים האחרונים. בספר הזה תמצאו שתי נובלות ושני סיפורים קצרים על חבורה של חברים שאיתם באמת אין צורך באויבים, על זוגיות רעילה, על אהבה מעוררת חמלה, ועל החלום לחיים טובים והגשמתו. זהו ספר מצחיק, מבהיל, מעורר הזדהות ומכמיר לב.

"המדריך לעוזרות הבית" / לוסיה ברלין, מאנגלית: דנה אלעזר-הלוי (הוצאת אסיה)

ספרה של לוסיה ברלין שרואה כעת אור בעברית הוא פרויקט מו"לי מבורך ומשמח מאוד. זהו אוסף סיפורים קצרים שיגרמו לכם לבכות גם מצחוק גם מצער, של כותבת גדולה שזכתה להכרה רק לאחר מותה. השוו אותה לריימונד קארבר ואליס מונרו, ואפילו לצ'כוב, אבל אנחנו רואים בה קול מקורי ורענן שאינו דומה לשום דבר שקראנו.

ממליצה: שירה חפר, מו"ל

"אושר למין האנושי" / פ"ז רייזין (כנרת-זמורה)

איידן, בינה מלאכותית שנועדה לתת שירות כמענה אוטומטי בחברת החשמל "בורחת" לאינטרנט ומגלה שם עולם שלם. היא יכולה להשמיד את המין האנושי, אבל למה, היא חושבת לעצמה, שתרצה לעשות זאת? הרבה יותר מעניין לבחוש בחיי האנשים החביבים עליה ולהביא אושר למין האנושי וגם לנסות ולענות על כמה שאלות חשובות מאוד: מהו טעמה של גלידה, למשל, והדבר הזה שאנשים עושים ממנו כזה עניין - סקס - איך זה בדיוק מרגיש. "אושר למין האנושי" הפך גם אותי למאושרת לכמה שעות של קריאה. צחקתי בקול, חשבתי עליו הרבה, ועקבתי בעניין אמיתי אחרי כל גיבוריו.

"רצח באוריינט אקספרס" / אגתה כריסטי (עם עובד)

אגתה כריסטי זכתה לתחייה בשנים האחרונות הן בזכות ספרי הרקול פוארו החדשים שנכתבו ברוחה על ידי מחברת ספרי הבלשים הנודעת בזכות עצמה סופי האנה (למשל "ארון סגור") והן בזכות הסרט "רצח באוריינט אקספרס". עם עובד הזדרזו והוציאו את הספר, מהטובים שבספריה של כריסיטי בהוצאה מחודשת והופעה רעננה. לא כל ספר עומד בפגעי הזמן אבל למרבה השמחה קריאה ב"רצח באוריינט אקספרס" מגלה שהוא שורד גם את הזמנים החדשים. מומלץ גם כספר טיסה, ועוד יותר אם נוסעים ברכבת.

ממליצה: אורנה לנדאו, ראש מדור ספרות מתורגמת בהוצאה

ירידי שבוע הספר של התאחדות הוצאות הספרים בישראל יתקיימו בין התאריכים 6-16/6 בערים תל אביב (כיכר רבין), ירושלים (מתחם התחנה), ראשון לציון (מדרחוב רוטשילד) וחולון (מתחם לה פארק).