וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"החופש המחשבתי והרגשי שלה היה כמו פלא": הקולנוענית ערה לפיד הלכה לעולמה

3.6.2018 / 13:17

ערה לפיד, אחת הקולנועניות הפורות והאהובות בישראל, מתה מסרטן בגיל 69. בנה, הבמאי נדב לפיד, שהיא היתה שותפתו המקצועית הקבועה, ספד לה: "היא בילתה את ימיה האחרונים בדרך הראויה ביותר: בחדר העריכה"

צילום מסך

אבל בעולם הקולנוע הישראלי: ערה לפיד, מנשות הקולנוע הוותיקות והמוערכות בישראל, הלכה אתמול (שבת) לעולמה בגיל 69 לאחר מאבק במחלת הסרטן. לפיד הותירה אחריה את בן זוגה, הסופר חיים לפיד, ושני בנים, שניהם קולנוענים: נדב לפיד ואיתמר לפיד. אחותה היא טובה אשר, קולנוענית בעצמה ("נדיה - שם זמני").

ערה לפיד החלה את דרכה כעוזרת עריכה ב"הגלולה" של דוד פרלוב בתחילת שנות השבעים, ולאחר מכן עבדה כעורכת בעשרות סרטים נוספים, עלילתיים ותיעודיים, בהם שלל יצירות שזכו לתהודה רבה - למשל, "עונת הדובדבנים" העלילתי של חיים בוזגלו ו"מחסומים" התיעודי של יואב שמיר. היא היתה העורכת הקבועה של איתן גרין, בין השאר בפנינים נפלאות כמו "אזרח אמריקאי", וגם של בנה נדב לפיד - לו ערכה את שני סרטיו העלילתיים הארוכים, "השוטר" ו"הגננת". לפני מותה בטרם עת, הספיקה עוד לעבוד על סרטו החדש, שאמור לצאת לאקרנים בתקופה הקרובה, "מילים נרדפות".

לפיד גם ביימה סרט אחד, מצוין, "גן ילדים", אותו יצרה יחד עם בן זוגה חיים לפיד. מדובר היה במסמך דוקומנטרי מצמרר על סכנות השיימינג והלינץ'. הוא הוקרן לפני שנתיים בפסטיבל הקולנוע ירושלים, ולאחר מכן בשידורי קשת.

לפיד זכתה בשלל פרסים: פרס אופיר על עריכת "צלקת" של חיים בוזגלו, פרס העריכה בדוקאביב על "חסד" ופרס העריכה בפסטיבל ירושלים על "אחרי החתונה" ועוד. בשנה שעברה, קיבלה פרס אופיר למפעל חיים על מכלול הישגיה המקצועיים.

נוסף לכך, לפיד שימשה שופטת במסגרת האקדמיה האירופאית לקולנוע ובפסטיבל דוקאביב וכיוצא בכך, וגם לימדה קולנוע במוסדות שונים. במותה, הותירה מאחוריה לא רק מורשת אמנותית ענפה אלא גם הרבה תלמידים ותלמידות לשעבר שמתאבלים ומתאבלות עליה.

עוד בנושא:

על הגדולה של "אזרח אמריקאי"

על הפיוטיות של "הגננת"


על ההצלחה של "מחסומים"

ערה לפיד. באדיבות המשפחה, באדיבות המצולמים
יהי זכרה ברוך. ערה לפיד/באדיבות המצולמים, באדיבות המשפחה

"לאמא שלי היתה השקפה משלה ומבט עצמאי וייחודי על החיים ולכן גם על קולנוע, שהיה עבורה ביטוי של החיים", ספד לה היום בנה נדב. "החופש המחשבתי והרגשי שלה היה כמעט מסתורין, כמו פלא, עבורי ועבור אחרים. הפלא הזה הגיע למימוש המוחלט בשולחן העריכה. שם, הרבה יותר מעורכת, היא היתה אמנית של עריכה שבוראת מחומרי סרטים. את החודשים האחרונים, במקביל למחלתה הקשה, העברנו בעריכת הסרט החדש שלי, בין הכימותרפיה לתוכנת העריכה. אין בזה נחמה עבורנו, אחי, אבי ואני, אבל זו כנראה היתה הדרך הראויה ביותר לבלות את סוף חייה".

"גם כעורכת וגם כבן אדם, ערה היתה קיצונית וממוקדת מטרה", אמר יואב שמיר, במאי "מחסומים". "היא לא היתה אחת כזו שמפילה את העיפרון בסוף יום העריכה, אלא מישהי שהפרויקט עליו עבדה הפכך לכל החיים שלה. היא ידעה להבדיל בין עיקר ותפל והבינה איך צורה משרתת תוכן, והצליחה להתאים לכל סרט את הגישה הנכונה לו".

"ב'מחסומים', אותו עשיתי כיוצר צעיר וחסר ניסיון, היא היתה שם בשבילי בשביל להגן עליי ולשמור עליי מכל הלחצים של הקרנות והגופים השונים. היינו כמו שני לוחמים בשדה הקרב, ביחד מול כל העולם, והיא נתנה לי גב מטורף. היתה לנו ברית כזו, במסירות דתית שבה קולנוע הוא הדת המשותפת והסרט הוא מעל הכל".

"ערה לימדה אותי לעמוד על שלי, לא לוותר ולא להתפשר, לא לעשות נעים בגב לאף אחד. בעקבות העבודה איתה, שיתוף הפעולה עם העורך או העורכת הפך מבחינתי לדיאלוג המשמעותי מכל בעבודה שלי".

עוד באותו נושא

שעון מעורר: ערה וחיים לפיד מזהירים מסכנות השיימינג ב"גן ילדים"

לכתבה המלאה
נדב לפיד. אבנר שביט, מערכת וואלה!
בן ושותף מקצועי. נדב לפיד/מערכת וואלה!, אבנר שביט

שותפה המקצועי הוותיק איתן גרין הוסיף: "ערה היתה לא רק עורכת כל הסרטים שלי - היא היתה בעיקר חברה טובה. עברנו ביחד חיים מקצועיים ופרטיים לאורך ארבעים שנה ומבחינתי אמנם איבדתי עורכת, אבל בעיקר איבדתי חברה טובה מאוד. ערה היתה עורכת מקצועית לעילא ולעילא, אבל מעלתה העיקרית היתה האופן בו התגייסה לעריכת הסרט והפכה שותפה מלאה בנחישות שאפיינה אותה, ברגש הנכון ובאותה מקצועיות שכמעט היתה מובנת מאליה. העובדה שערכה הפכה את סרטי לסרטייה ריגשה אותי כל פעם מחדש".

בריאיון שהעניקה ליונתן בר גיורא בכתב העת לקולנוע דוקומנטרי "תקריב", אמרה לפיד לפני כשלוש שנים - "אני בהחלט יודעת ושומעת מה הכוונות של הבמאים שאני עובדת אתם. אני מאוד רוצה למלא אחר הרצונות, המחשבות והשאיפות שלהם. אבל אני חייבת לנסות לשלב אותם עם התוצאה של החומרים עצמם, למזג אותם יחד. יש משהו במצלמה שהיא לא מרמה. היא מוסרת את האמת, וזה בעיניי דבר נפלא ביותר. בקולנוע, להבדיל מהרבה אמנויות אחרות, הבעת הפנים לא יכולה לשקר. המצלמה מונחת על הפנים של האדם, ואתה חש ומרגיש כל נים שלו. אם באופרה ידובר על היפהפייה הנרדמת, ותשיר את זה אישה בת חמישים, אין בעיה. מה שבא לידי ביטוי הוא בעצם הקול שלה, שהוא האיכות. כנ"ל לגבי מונולוג של שחקנית בתיאטרון. בקולנוע זה לא עובד. זה חייב להיות אמיתי ולכן יש משהו, במיוחד בחומרים דוקומנטריים, שעם כל הכוונות וכל הרצונות שלפני היציאה לדרך - מתגבש ומתרחש בחומר עצמו. זה דבר שלפעמים עונה יותר לדרישות של הצהרת הכוונות, ולפעמים פחות. בכמויות חומר הגלם שמיוצרות היום, קל יותר לגלות את הסודות הקולנועיים האלה".

הלוויתה של לפיד תתקיים מחר (שני) בשעה 18:00 בבית העלמין מנוחת עולם בנתניה.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
שותפה לכמה מההצלחות הגדולות של הקולנוע המקומי. מתוך "מחסומים"/מערכת וואלה!, צילום מסך
הגננת. שי גולדמן,
אמא, חברה, עורכת. מתוך "הגננת"/שי גולדמן
איתן גרין.
"העובדה שהפכה את סרטיי לסרטיה ריגשה אותי כל פעם מחדש". איתן גרין

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully